התייעצות שאלה קצת מצחיקה - כמה מ"ל מכיל האודם הזה:

  • הוסף לסימניות
  • #1
1599389050400.png

ניסיתי וניסיתי לבדוק ולא מצאתי תשובה לשאלה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
למה זה משנה?
כמה מ"ל יש באודם אחר?
על הסידרה הזו לא רשום.
על הסידרה החדשה- רשום 5 מ"ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
למה זה משנה?
קצת כן משנה.
כי כשקניתי אודם ב-89 ש"ח - הרגשתי שזה מחיר יקר,
וכשקניתי ב-35 ש"ח ידעתי שזה זול.
אבל כשבודקים את המ"ל כל התמונה משתנה..
כי 35 ש"ח ל-2.3 מ"ל זה יקר ממש , ו-89 ש"ח ל-9 מ"ל זה מחיר סביר ביותר.
 
  • תודה
Reactions: SM!

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אז ככה,
לפני מס' שנים חטפתי לראשונה בחיי הרפס,
הכרתי את השורף-שורף הזה, ואת הזובירקס הזעיר שאכן ראוי לכל נובל,
ומאז
אנחנו
לא, לא חברים. בכלל לא,
נקרא לזה כך - נאלצים לחיות ביחד.

מה שכן, הזובירקס הזה, זעיר שכמותו (ויקר שכמותו), ונגמר כל-כך מהר,
שלפעמים מצאתי את עצמי נתקעת בלעדיו,
ואז ההרפס האיום והנורא מתפרץ, והשורף הנוראי הזה...
טוב, רק מי שסבל מזה פעם - יבין.

יום אחד, בהיותי בעבודה, מתענה עם פצע חדש וארור שהפציע,
זרקה קולגה הצעה: אלכוהול.
שמעתי על זה פעם שיכול לעזור, תנסי, מה אכפת?

מה אומר?
ניסיתי - ונושעתי.

ומאז - הזובירקס נזנח, ב"ה.
(רווחי העתק של יצרן התרופה בטח ירדו פלאים, והולכים לרדת עוד אחרי שתקראו את העצה הזו)
ואני שמחה לשתף כאן את העצה, כדי לעזור לכל מי שסובל.

הוראות שימוש:
בקבוקון אלכוהול רפואי
(100 מ"ל, כ-13 ש"ח)
להרטיב מעט פד קוסמטי (מומלץ ונוח)
להצמיד על הפצע למשך כמה דקות.
סיימנו

כאן אביא גילוי נאות:
בתחילה תרגישו תחושת קור נעימה,
שאחרי שניה וחצי תתחלף בצריבה עזה.
רואים קצת כוכבים, מבטיחה שלא הרבה,
זה כאב נסבל לחלוטין!

מומלץ לחזור על החיטוי כפעמיים ביום עד שהפצע עובר,
(יכול לקחת מס' ימים, תלוי בחומרת הפצע).
בכנות, זנחתי לחלוטין את הזובירקס,
שלצערי לא תמיד הועיל אצלי למנוע את התפרצות הפצע.
דווקא האלכוהול הפתיע ממש, ולאחר מס' שימושים -
כמות ההתפרצויות פחתה משמעותית!
ולצערי סבלתי מהתפרצויות רבות מאוד :(

שמה את זה כאן,
ואם זה יעזור ליהודי או יהודיה - והיה זה שכרי.
הי לכולם, אני לא יודעת אם פה זה המקום המתאים.
אשמח באמת אם יש למישהו תשובה בשבילי, אשמח לקבל אותה.
אני כותבת את זה והידיים שלי קצת רועדות. אני באמצע ההכנות לשבת, הבית מסביב רוחש, סירים, לחץ של ערב שבת... אבל הלב שלי? הלב שלי נזרק אחורה, למקום חשוך שחשבתי שסגרתי בו את הדלת.
קראתי כאן על הנער הזה, בן 14, על המילים המדממות שהוא כתב כשהיה לבד. ואני פשוט עצרתי הכול. כי אני לא רואה מילים על מסך – אני רואה את הילדה שהייתי. אני מריחה את הפחד של המסדרונות בבית הספר, אני מרגישה את המחנק הזה בגרון, את התקופה שבה את מבינה שהפכת לאוויר. שכולם החליטו, בשתיקה אכזרית, שאת פשוט לא קיימת.
עברתי חרם. שנה שלמה. שנה שבה כל בוקר היה קרב הישרדות ביכתה. ביני לבין עצמי. שנה שבה הנשמה שלי נסדקה לאלפי רסיסים, וגם הגוף שלי נושא עד היום סימנים של הכאב הזה, עדות שקטה למה שעברתי. הייתי בת 13, וביקשתי רק שמישהו יסתכל לי בעיניים. במקום זה נתקלתי בקיר של קרח.
גם כשזה נגמר, כש"ניצחתי", זה לא באמת נגמר. לקח לי שנה פלוס ללמוד איך לנשום שוב בלי פחד. ועד היום, כשאני כבר רחוקה משם, בוגרת, חזקה – הצלקות האלו מתעוררות לפעמים. הן צורבות. הן מזכירות לי שמתחת לעור, הילדה שהייתי עדיין פצועה. לא משנה כמה גדלתי.

נכון, עליתי מהתהום. כי כשאת בקרקעית של הבור, כשאין לך יותר לאן ליפול, הדבר היחיד שנשאר זה לנסות לטפס למעלה עם ציפורניים מדממות.
והיום בבוקר כשקראתי את המאמר הזה. עלתה לי שאלה כואבת.
למה?! למה בכלל הייתי צריכה להיות שם?!

אני פונה אליכם, אנשי החינוך, בזעקה שבאה מהמקום הכי עמוק שבי: איך יכול להיות שהעולם התהפך, שהטכנולוגיה שינתה את חיינו, אבל הלב של הילדים נשאר מופקר באותה צורה? למה לפני עשרים שנה ילד בכה במיטה בגלל חרם, וגם היום, ב-2026, ילד בן 14 צריך להרגיש שאין לו מקום בעולם הזה? למה?! תאמרו לי! אני באמת רוצה לדעת! אני רוצה להתחיל את השבוע הזה עם תשובה!

למה ילדה קטנה צריכה להתכווץ מתחת לשמיכה ולתהות מה לא בסדר בה, למה כולם שונאים אותה, למה היא שקופה? למה אף אחד לא עוצר את הרכבת הזאת לפני שהיא דורסת עוד נשמה, ולתמיד! אני זוכרת, שגם שנה -שנתיים אחרי, כשהייתי בנויה, בוגרת, כביכול עברתי את זה, סבלתי מחרדות חברתיות. וזאת רק דוגמא קטנטונת לדברים שסבלתי מהם אחר כך.
למה?! מה מניע ילדי/נער/בחור לעשות דבר כזה? למה?!
ערב טוב,
שתי שאלות:
1. אם כתוב לי בקנס שאפשר להגיש ערעור בת.ד זה אומר שאין אפשרות בכלל להגיש באינטרנט? אף פעם לא שלחתי בדואר.
כי לדוגמא לבקשה להשפט כן כתוב שאפשר גם באתר אינטרנט.
2. אשמח לחכמתם לדעת מה אני יכולה לכתוב בערעור.
עצרה אותי משטרה על הבוקר שבודקת רכבים, ביום שנסעתי עם רכב של אח שלי כי שלי היה במוסך והתכוונתי לקחת אותו בחזרה אחרי העבודה כי לא היה לי כח לעצור במוסך לפני (משמיים :| ) אין לי מושג ברכב ואמרתי לשוטר שיבדוק מה שצריך ואני אדאג להעביר את זה לאח שלי שנסדר את זה.
השוטר אמר שאני חייבת לגשת מיד למוסך לתקן את הדברים והוא מוריד את הרכב מהכביש, ואני בתמימותי אמרתי לו שלא צריך להוריד את הרכב כי אני עכשיו יכולה לקחת את הרכב למוסך (2 דקות נסיעה מהבית) ואז זה יתקנו את זה ויהיה בסדר ושאסע עם רכב אחר לעבודה.
ואז כיוון שנסעתי ברכב וסיכנתי חיים של אנשים (אין כמו הפחדות) לפי דבריו הוא נתן לי 1000 שקל קנס על המקום. בלי אזהרה בלי כלום.
לא משנה כמה ניסיתי להסביר לו שלא היה לי מושג, זה לא הרכב שלי אני כולה נוסעת בו היום כי שלי במוסך.
כלום.
שוטר לא רוצה להגיד נאצי אבל בלי קמצוץ של רגש.
כאילו היה באטרף לדחוף לי דוח ולהרגיש שהוא שומר חוק (מעניין אם לבת שלו היה מתנהג ככה)
אני לא מבינה באמת את הקטע כי אם אתם באים לעזור לי ולהודיע לי שיש לי תקלות ברכב בלי שאחכה עד הטסט אז פשוט תודיעו ותדרשו תיעוד על טיפול הרכב אבל על מה הקנס? על שלא ידעתי? מה אני אמורה כל שבוע לקחת את האוטו למוסך כדי לבדוק שהכל תקין כי יכול להיות שבדיוק קורה איזה משהו ואז על השניה המשטרה תתפוס והופ קנסות כי מישהו רוצה משכורת על חשבוני.
מתסכל מאוד מאוד ולא הוגן בעליל.
אשמח לדעתכם מה אני יכולה לכתוב בערעור כדי שזה יתקבל ויבטלו לי את הקנס (כמובן בסייעתא דשמיא)
ולא אני לא מוכנה שגם אח שלי ישלם את זה במקומי כי זה לא הוגן.
תודה רבה לכם

(בעקבות המקרה הזה כמה אנחנו צריכים להודות שה' הרחמן ובעל ארך אפיים שופט אותנו ולא בשר ודם.. :)) )
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה