שברי צבעים

  • הוסף לסימניות
  • #21
בגילאיים הקטנים.. צריך להזהר,
זה עלול לפגוע להם במוטיבציה,

כלומר ברגע שאין להם עיפרון
הם לא כותבים ואז נוצר חסר ועוד חסר..
וזה יכול להפוך להרגל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י למען דעת;1167286:
יוצרים צבעים
ענת לנדאו. קסם היצירה


החומרים הדרושים:
  • שאריות צבעי פסטל (גירי שמן (פנדה) או גירי שעווה (רינגו), לא לערבב!)
  • תבנית חד פעמית של עוגה אישית
  • שמן בישול
  • שיפוד עץ
  • סמרטוט בד
אופן ההכנה:
  1. מקלפים את הצבעים מהם נכין את עיגולי הצבע.
  2. ממיינים את הצבעים, ניתן גם לערבב וליצור גוונים חדשים.
  3. מנקים את הצבעים המלוכלכים באמצעות סמרטוט בד טבול בשמן בישול.
  4. מסדרים את הצבעים בתבנית משומנת.
  5. אופים בתנור מחומם ל-180 מעלות עד שהצבעים נמסים.
  6. מערבבים היטב את הצבעים המומסים בשיפוד עץ ומשאירים לקירור בתנור הכבוי או במקפיא.
  7. זהו, מחלצים מהתבנית ומשתמשים בהנאה!
יש לברר מה בקשר לכשרות הצבעים שלא יטריפו את התנור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נחזור לשאלת פותחת האשכול-
כשהיינו ילדים קטנים, היינו ממיסים שיירי נרות שעווה, עם שיירי צבעים בתוך קופסאות שימורים רייקות והיינו יוצרים נרות בכל מיני גוונים, היינו טובלים חוט בתוך קופסא אחת וכך עוברים לשניה ולשלישית, זו היתה חוויה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י shiran a;1168662:
(הבנות שלי -בכיתות א-ב-ג יודעות שאני מחדשת שוב ציוד לקראת פסח. לפני כן נעלם לך מחק-תענשי מהמורה או תשאלי מחברה)

סליחה.
בעברית זה נקרא "גזל"
למה האימהות האחרות צריכות לשלם על ציוד לבת שלך?

ולמה את פוגעת בבת שלך שוב ושוב שתענש מהמורה
או שסתם תפסיד מהלימודים, כי היא עכשיו צריכה לחפש מחק/עיפרון אצל כל הכיתה.

בכיתה של הבת שלי המורה לא מרשה להשאיל דבק! ובצדק, גם כך זה נגמר כל כך מהר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י sh12;1169245:
סליחה.
בעברית זה נקרא "גזל"
למה האימהות האחרות צריכות לשלם על ציוד לבת שלך?

ולמה את פוגעת בבת שלך שוב ושוב שתענש מהמורה
או שסתם תפסיד מהלימודים, כי היא עכשיו צריכה לחפש מחק/עיפרון אצל כל הכיתה.

בכיתה של הבת שלי המורה לא מרשה להשאיל דבק! ובצדק, גם כך זה נגמר כל כך מהר...

אשמח להחכים ממך. מה את עושה במצב זה? קונה 5 מחקים בשבוע?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י shiran a;1169269:
אשמח להחכים ממך. מה את עושה במצב זה? קונה 5 מחקים בשבוע?

כמובן שמנסה להרגיל את הילדים לשמור על החפצים.
דווקא אהבתי את הכיוון שלך, לקנות להם ציוד חדש במקום פרס אחר... אבל גם אם זה לא צריך להגזים.
מה את בחיים לא איבדת עיפרון או מחק...??

בכ"א אני לא אתן לילדים שלי לחיות על חשבון אחרים !!
לא ארגיל אותם לקבץ נדבות כל היום...

וגם לא אתן שיענשו ע"י המורה או שיפסידו בכיתה...

מקסימום, קונים חבילת מחקים פשוטים, של 10 מחקים ב4 ש"ח
וכל שבוע נותנים מחק חדש... אז פעם בחודשיים להשקיע 4 ש"ח זה לא סוף העולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י sh12;1169276:
מקסימום, קונים חבילת מחקים פשוטים, של 10 מחקים ב4 ש"ח
וכל שבוע נותנים מחק חדש... אז פעם בחודשיים להשקיע 4 ש"ח זה לא סוף העולם.

חידוד קטן - העלו כאן שתי בעיות דומות אבל שונות. מבחינה מעשית, לילדים שמאבדים חפצים בתדירות גבוהה כדאי לקנות כמות גדולה של מוצרים זולים, כך שאם הולך לאיבוד, ההפסד לא כ"כ גדול. לילדים שגומרים מהר את החפצים כדאי לקנות דברים איכותיים, שמחזיקים מעמד יותר זמן.
(זה בלי להיכנס לפן החינוכי, כמובן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני חושבת שאצל ילד שמאבד שוב ושוב, אפשר פשוט להגיד לו לקנות את מכשיר הכתיבה מכספו האישי, לרוב הילדים בגילאים האלו יש קצת כסף בארנק.

זה גם מלמד אותו ערך לחפצים, וגם גורם לו לחשוב פעמים לפני שהוא מאבד משהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אולי אני טיפ טיפה מסיט את הנושא:
מכיר ילד ששבר בטעות תבנית ביצים (!), וחוייב על ידי הוריו לשלם על כך מכספו האישי! הוא היה מקבל ב'מתמידים' שקל כל שבוע, ובזה הוא היה אמור לשלם במשך 30 שבועות את הנזק! דוד שלו פעם תרם לו איזה 5 ש"ח והוא היה כל כך מאושר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י למען דעת;1169461:
אולי אני טיפ טיפה מסיט את הנושא:
מכיר ילד ששבר בטעות תבנית ביצים (!), וחוייב על ידי הוריו לשלם על כך מכספו האישי! הוא היה מקבל ב'מתמידים' שקל כל שבוע, ובזה הוא היה אמור לשלם במשך 30 שבועות את הנזק! דוד שלו פעם תרם לו איזה 5 ש"ח והוא היה כל כך מאושר...

מזעזע :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לא צריך להיסחף... אם אני אדרוש מהשלומפרית שלי לממן את כל תוצאות האי-סדר שלה, עלול לצאת לה החשק לחיות...
בד"כ בלאי מהיר מידי ואובדן אינטנסיבי של חפצים לא נגמר בקלמר. זה הולך גם על נעליים, משחקים ואבזרי שיער... הילד אמור בשלב מסויים של חייו ללמוד לקחת אחריות על החפצים שלו.
אז אם כשהנעליים נקרעות כל חודש אי אפשר להגיד לה תלכי יחפה או בנעליים קרועות. אבל אם נעלמים משחקים אז סורי-לא קונה.
נעלמות סיכות אחרי שימוש אחד - לא קונה. וכן על זה הדרך. מה שחייבים - חייבים ובשאר הדברים אני אומרת בפנים משתתפות בצער: את מאוד רוצה את הסיכה הזו, אבל אני לא יכולה לקנות לך אותה כי את לא שומרת...
לכל מי שמצקצק כעת על ה"תווית" שאני מדביקה לה---
אז לכבוד החגים כשאני כן קונה אביזרי שיער ומשחקים חדשים, אני נותנת הזדמנות: יש לך הזדמנות להוכיח לי שאת מסוגלת להיות אחראית על חפצייך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י למען דעת;1169461:
אולי אני טיפ טיפה מסיט את הנושא:
מכיר ילד ששבר בטעות תבנית ביצים (!), וחוייב על ידי הוריו לשלם על כך מכספו האישי! הוא היה מקבל ב'מתמידים' שקל כל שבוע, ובזה הוא היה אמור לשלם במשך 30 שבועות את הנזק! דוד שלו פעם תרם לו איזה 5 ש"ח והוא היה כל כך מאושר...

רק שלא יעלה בדעת מישהו לחקות את הרעיון...
3 מרכיבים יש לסיפור -
זה ילד,
שבר בטעות,
תבנית ביצים.
כלומר, לא משהו ששייך אליו, לא איזה מכשיר כתיבה או משחק,
אלא ביצים... פשוט ביצים.
רק לחשוב אם מישהו היה מעניש את האמא על כל הפעמים שהיא שברה ביצים בטעות בצורה כזו...
עונש המתפרש על פני שבעה חודשים!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
תגידו,אתן גם חושבות שיש הבדל מאד משמעותי בין בנות לבנים בענין הזה?

אצל בנים הרבה יותר מהר נאבדים/ מתכלים החפצים האישיים, מדי פעם גם נעלם סוודר או מעיל (!!) וכמובן תיקי אוכל, צעיפים וכפפות בסיטונאות. לא עוזר בכלל שרושמים שם על כל צבע ומחדד!
ואצל הבנות אם רשום שם בד"כ הקצב סביר. נראה לי שזה גם קשור לאוירה ולהרגלים במוסד החינוכי, דהיינו בתי ספר לבנות לעומת ת"תים, כי בבית אני לא רואה פער משמעותי בין הבנים לבנות בשמירה על החפצים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הבדל ענק. הבן של מסודר ברמה שאני מאחלת לעצמי להיות כמוהו. מעולם לא איבד צבע, שלא לדבר על כיפה או נעליים. והבנות? ה' יעזור!! איך הן תנהלנה בית לעתיד לבוא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
לתשומת לב: איבוד חפצים שיטתי אצל ילדים עלול להצביע לעיתים על הפרעת קשב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י shiran a;1169520:
לא צריך להיסחף... אם אני אדרוש מהשלומפרית שלי לממן את כל תוצאות האי-סדר שלה, עלול לצאת לה החשק לחיות...

מי 'לא להסחף'? :confused:

חס וחלילה, אני לא אמרתי לדרוש מהילד לממן את כל תוצאות האי סדר שלו.

להיפך, כאן, בשקלים הבודדים האלו, הוא ילמד גם על הדברים הגדולים והיקרים יותר.
כמה שקלים לא יגמרו לו את הכסף בארנק, ומצד שני זה מספיק כסף בשבילו להרגיש את ה"אובדן" שלהם, הוא ילמד ככה שלכל חפץ יש ערך כספי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
השנה יצאו בת"ת של הבן שלי ברעיון מקסים!
ההנלהלה קנתה את המכשירי כתיבה - חילקה לילדים בתחילת שנה רק את המינמום הנצרך - כל ילד שומר במגירה ולא מביא הביתה
והמלמד דואג לתפקוד וההספקה השוטפים של מכשירי הכתיבה של כל ילד במשך כל השנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לא קראתי את כל התגובות אז אולי יש כפילות.

יש את הצבעים של "ביק" שלא נשברים לעולם! והם צובעים מאד יפה ועדין! אני קונה רק אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י טירה;1169810:
השנה יצאו בת"ת של הבן שלי ברעיון מקסים!
ההנלהלה קנתה את המכשירי כתיבה - חילקה לילדים בתחילת שנה רק את המינמום הנצרך - כל ילד שומר במגירה ולא מביא הביתה
והמלמד דואג לתפקוד וההספקה השוטפים של מכשירי הכתיבה של כל ילד במשך כל השנה.

רעיון גאוני!!!!

וכ"כ חכם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה