שוק העבדים - זיבוטנסקי - אהרנוביץ

  • הוסף לסימניות
  • #2
העלו כאן קישור לאתר שמאפשר שליחת מייל לכל חברי הכנסת.

לא יועיל- לא יזיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י סתם;1432833:
מה עושים לכל העובדים הערבים
שמסתובבים כל כל בוקר על ציר הרחוב הזה
פשוט מפחיד לעבור שם בבוקר
ועוד המעון שם לא רחוק
פחד אלוקים!!!!
למי פונים?

פונים לקב"ה, אין לנו על מי להישען מלבדו, והוא יגאל אותנו מהגלות המרה הזו.
יש כ"כ הרבה פועלים ערבים בארץ, אז אי אפשר לא ללכת ברחוב. אני מתגוררת בירושלים וליד הבית עשרות שיפוצניקים ערבים, במכולת פורקי סחורה ערבים ועוד ועוד...

להתפלל ולהתחזק זה הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י Shellykaz;1432897:
פונים לקב"ה, אין לנו על מי להישען מלבדו, והוא יגאל אותנו מהגלות המרה הזו.
יש כ"כ הרבה פועלים ערבים בארץ, אז אי אפשר לא ללכת ברחוב. אני מתגוררת בירושלים וליד הבית עשרות שיפוצניקים ערבים, במכולת פורקי סחורה ערבים ועוד ועוד...

להתפלל ולהתחזק זה הכל.

אולי לא הבנתם
יש שם עובדים משועממים שמחכים שיקחו אותם לעבודה
סתם כך יושבים באמצע הרחוב ושותים קפה
לא כאלה עסוקים בעבודתם
משועממים! פחד!

המשטרה מסיירת שם מדי פעם
אך אני חזיתי כמה שבחים שמסתתרים מאחורי ארונות חשמל ברחוב
עד שהמשטרה זזה משם
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הערבי שחותך דלעת בירקן לא מחריד אתכם כל פעם?
או הערבי אצל הקצב/ חנות דגים....
כנראה שמתרגלים:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש איזה פסק מרבנים חרדים שאסור להעסיק ערבים או נכרים?

ערבים שלווים אפשר להעסיק. ואפילו הם טובים מאיתנו בכל מיני עבודות. אנחנו לא דת גזענית ומעבר להעדפת יהודים של "וחי אחיך" אין שום מקור לאיסור גזעני כזה. גם בימות המשיח יהודים יעסיקו ערבים (שבת לב ב) וקל וחומר כיום שאנחנו בגלות אין צורך סתם ללבות סכסוכים.

כמובן בזהירות רצויה ממחבלים, כפי שכל אדם נזהר שלא להעסיק גנבים וסתם פושעים. סטטיסטית זה רחוק מתאונות דרכים וגניבות עבודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מה זה "ערבים שלווים"
אולי תשתף אותנו בשאלון השלווה שלפיו זה יקבע?
אין אמונה בגויים! אין!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י אלי אלימלך;1433117:
יש איזה פסק מרבנים חרדים שאסור להעסיק ערבים או נכרים?

ערבים שלווים אפשר להעסיק. ואפילו הם טובים מאיתנו בכל מיני עבודות. אנחנו לא דת גזענית ומעבר להעדפת יהודים של "וחי אחיך" אין שום מקור לאיסור גזעני כזה. גם בימות המשיח יהודים יעסיקו ערבים (שבת לב ב) וקל וחומר כיום שאנחנו בגלות אין צורך סתם ללבות סכסוכים.

כמובן בזהירות רצויה ממחבלים, כפי שכל אדם נזהר שלא להעסיק גנבים וסתם פושעים. סטטיסטית זה רחוק מתאונות דרכים וגניבות עבודה.

גם הערבים שהרגו היום את ה4 בהר-נוף היו ערבים שלווים עד היום.

ציטוטים מפוסקי הלכה בנוגע להעסקת ערבים בזמננו:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/710/214.html
היומון החרדי "יום חדש" מפרסם הבוקר פסק הלכה של הרב קנייבסקי: "אין להעסיק ערבים בישיבות. זה בגדר סכנת נפשות".

לפי הדיווח בעיתון, לאחר הפיגוע במרכז הרב, באו מנהלי הישיבה בבני ברק, לרב קנייבסקי, מהבכירים ברבני הציבור הליטאי וחתנו של הרב אלישיב. הם סיפרו כי בישיבתם מועסק פועל ערבי מזה כמה שנים.

לדבריהם, הפועל הוא אדם מבוגר יחסית ולכן אינו חשוד במיוחד בפעילות חבלנית אך בעקבות הטבח במרכז הרב, וכאשר התברר כי הרוצח היה ערבי שעבד במערב ירושלים ובהסעת ילדים ובאותו יום עצמו עבד שעות ארוכות בהסעות, התעורר בליבם חשש ובעקבותיו שאלה, כיצד עליהם לנהוג במצב שנוצר, האם מותר להם להעסיקו או שעליהם למהר ולפטרו.

על פי הדיווח, תגובת הרב קנייבסקי הייתה פסקנית, ובו במקום הכריע בשאלה ואמר:"על פי ההלכה, אסור בשום אופן להעסיק ערבים, בפרט בישיבות, זה חשש סכנת נפשות. הרי אנחנו במלחמה איתם".

הרב קנייבסקי הוסיף תמיהה על עצם העסקת ערבים, ואמר לראשי הישיבה, "וכי אין יהודים שיעבדו ויתפרנסו? "

הוא הוסיף כי בכלל אין ראוי להעסיק גויים, אלא יש לתת פרנסה ליהודים, אולם כאשר יש פערים גדולים במיוחד בעלות ההעסקה התירו זאת, אך כאשר מדובר בערבים, חס ושלום, זאת סכנת נפשות".

אתר כיסא רחמים, שו"ת עם הרה"ג מאיר מזוז שליט"א
http://www.ykr.org.il/modules/Ask/answer/10386

שאלה: האם מותר להעסיק ערבים, וכן לעבוד במקם שיש שם ערבים?
תשובה: כמה שפחות. בנות לא תעבודנה במקום ערבים. הכל חורבן בעוה"ר.
 

קבצים מצורפים

  • קריאת קודש מהגר'ש וואזנר והגר'נ קרליץ.png
    KB 94.9 · צפיות: 20
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י אלי אלימלך;1433117:
יש איזה פסק מרבנים חרדים שאסור להעסיק ערבים או נכרים?

ערבים שלווים אפשר להעסיק. ואפילו הם טובים מאיתנו בכל מיני עבודות. אנחנו לא דת גזענית ומעבר להעדפת יהודים של "וחי אחיך" אין שום מקור לאיסור גזעני כזה. גם בימות המשיח יהודים יעסיקו ערבים (שבת לב ב) וקל וחומר כיום שאנחנו בגלות אין צורך סתם ללבות סכסוכים.

כמובן בזהירות רצויה ממחבלים, כפי שכל אדם נזהר שלא להעסיק גנבים וסתם פושעים. סטטיסטית זה רחוק מתאונות דרכים וגניבות עבודה.

הרבה מבצעי פיגועים היו ערבים באמצע עבודתם או ליד עבודתם... שני מחבלים בפיגוע טרקטור יצאו מאתר העבודה שלהם, גם כמה סכינאים, ועכשיו הטבח בביכנ"ס בירושלים - לפי מה ששמעתי, מדובר בערבים שעובדים שם באזור, אחד עבד במכולת סמוכה ואחד עבד בנקיון.

ומה עם כל בתי החולים ומוסדות לימוד שמעסיקים ערבים/ות בניקיון, כתבנות וכו'.... (והן ניקו כל יום את התינוקיה :eek:)


להעסיק ערבי זה כמו לעבוד עם טיגריס מאולף. הכל בסדר עד שיום אחד יש לו תאבון יתר או סתם חוטף קריזה וטורף את המאמן שלו... :eek: :eek: :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אה,

והמאבטח החדש שחברת השמירה שלחה לחיידר של הבן שלי,

הוא ערבי בעצמו :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י אלי אלימלך;1433117:
יש איזה פסק מרבנים חרדים שאסור להעסיק ערבים או נכרים?

ערבים שלווים אפשר להעסיק. ואפילו הם טובים מאיתנו בכל מיני עבודות. אנחנו לא דת גזענית ומעבר להעדפת יהודים של "וחי אחיך" אין שום מקור לאיסור גזעני כזה. גם בימות המשיח יהודים יעסיקו ערבים (שבת לב ב) וקל וחומר כיום שאנחנו בגלות אין צורך סתם ללבות סכסוכים.

כמובן בזהירות רצויה ממחבלים, כפי שכל אדם נזהר שלא להעסיק גנבים וסתם פושעים. סטטיסטית זה רחוק מתאונות דרכים וגניבות עבודה.

אולי צריך גם פסק שאסור לחצות באדום , או ליסוע על 160 קמ"ש ,
אולי אפשר גם לחצות באדום תוך זהירות מרכב שנוסע בדיוק עכשיו?
ערבים הם מסוכנים ולאחרונה הרבה יותר, פחד פחדים מה הבעיה לעמוד בדירה שהם משפצים ולהתחיל לידות לבנים על ילדים ?
איך בדיוק אפשר להיזהר כשהוא חוטף תכריזה??
להפסיק להעסיק אותם ולתת להם להסתובב חופשי!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י פילפל;1433188:
אה,

והמאבטח החדש שחברת השמירה שלחה לחיידר של הבן שלי,

הוא ערבי בעצמו :eek:
ברר...
עם כאלה מאבטחים מי צריך מחבלים...
:eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י efrat1;1433212:
ברר...
עם כאלה מאבטחים מי צריך מחבלים...
:eek:

אלו פני המדינה ה"גאונית" שלנו...

"דמוקרטיה" ו"שוויון זכויות" חוק תעסוקה שווה ושאר ירקות רקובים...

כל חוק שהוא בעד ערבים מתקבל בברכה בכנסת.

כשהם בכלל לא צריכים עבודה כשהמדינה מממנת אותם....

כשהייתי בביטוח לאומי (בבני ברק!) ראיתי יותר ערביות מיהודיות!!!! (מסתובבות להן עם הרעלות שלהן בשיא השלווה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י פילפל;1433229:
אלו פני המדינה ה"גאונית" שלנו...

"דמוקרטיה" ו"שוויון זכויות" חוק תעסוקה שווה ושאר ירקות רקובים...

כל חוק שהוא בעד ערבים מתקבל בברכה בכנסת.

כשהם בכלל לא צריכים עבודה כשהמדינה מממנת אותם....

כשהייתי בביטוח לאומי (בבני ברק!) ראיתי יותר ערביות מיהודיות!!!! (מסתובבות להן עם הרעלות שלהן בשיא השלווה)

היום, לא כל רעלה זה ערבים, יתכן שהם סתם מ'כת השאלים'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אלו שעובדים בתור מאבטחים, הם בד"כ דרוזים או בדואים ששונאים ערבים...
גם בצבא הם נמצאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י א צענטער;1433247:
היום, לא כל רעלה זה ערבים, יתכן שהם סתם מ'כת השאלים'.

נו, באמת

בדיחה ממש לא מצחיקה.

אולי מקצה הרחוב זה נראה לך אותו דבר,

אך מקרוב מייד רואים את ההבדל.

זה לא הזמן עכשיו לבדיחות. במיוחד לא על חשבון קבוצה בעם ישראל.

(ואגב, אלו האחרונים לא לוקחים מהמדינה, בכל מקרה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י שושיה;1433250:
אלו שעובדים בתור מאבטחים, הם בד"כ דרוזים או בדואים ששונאים ערבים...
גם בצבא הם נמצאים.

אני מקווה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
איך מבדילים בין דרוזים לערבים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י ari;1433310:
איך מבדילים בין דרוזים לערבים?

שואלים אותם:D...
ובאמת-יש מומחים לעניני ערבים שיודעים לומר מי ומה ולאן כל אחד משתייך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הי לכולם, אני לא יודעת אם פה זה המקום המתאים.
אשמח באמת אם יש למישהו תשובה בשבילי, אשמח לקבל אותה.
אני כותבת את זה והידיים שלי קצת רועדות. אני באמצע ההכנות לשבת, הבית מסביב רוחש, סירים, לחץ של ערב שבת... אבל הלב שלי? הלב שלי נזרק אחורה, למקום חשוך שחשבתי שסגרתי בו את הדלת.
קראתי כאן על הנער הזה, בן 14, על המילים המדממות שהוא כתב כשהיה לבד. ואני פשוט עצרתי הכול. כי אני לא רואה מילים על מסך – אני רואה את הילדה שהייתי. אני מריחה את הפחד של המסדרונות בבית הספר, אני מרגישה את המחנק הזה בגרון, את התקופה שבה את מבינה שהפכת לאוויר. שכולם החליטו, בשתיקה אכזרית, שאת פשוט לא קיימת.
עברתי חרם. שנה שלמה. שנה שבה כל בוקר היה קרב הישרדות ביכתה. ביני לבין עצמי. שנה שבה הנשמה שלי נסדקה לאלפי רסיסים, וגם הגוף שלי נושא עד היום סימנים של הכאב הזה, עדות שקטה למה שעברתי. הייתי בת 13, וביקשתי רק שמישהו יסתכל לי בעיניים. במקום זה נתקלתי בקיר של קרח.
גם כשזה נגמר, כש"ניצחתי", זה לא באמת נגמר. לקח לי שנה פלוס ללמוד איך לנשום שוב בלי פחד. ועד היום, כשאני כבר רחוקה משם, בוגרת, חזקה – הצלקות האלו מתעוררות לפעמים. הן צורבות. הן מזכירות לי שמתחת לעור, הילדה שהייתי עדיין פצועה. לא משנה כמה גדלתי.

נכון, עליתי מהתהום. כי כשאת בקרקעית של הבור, כשאין לך יותר לאן ליפול, הדבר היחיד שנשאר זה לנסות לטפס למעלה עם ציפורניים מדממות.
והיום בבוקר כשקראתי את המאמר הזה. עלתה לי שאלה כואבת.
למה?! למה בכלל הייתי צריכה להיות שם?!

אני פונה אליכם, אנשי החינוך, בזעקה שבאה מהמקום הכי עמוק שבי: איך יכול להיות שהעולם התהפך, שהטכנולוגיה שינתה את חיינו, אבל הלב של הילדים נשאר מופקר באותה צורה? למה לפני עשרים שנה ילד בכה במיטה בגלל חרם, וגם היום, ב-2026, ילד בן 14 צריך להרגיש שאין לו מקום בעולם הזה? למה?! תאמרו לי! אני באמת רוצה לדעת! אני רוצה להתחיל את השבוע הזה עם תשובה!

למה ילדה קטנה צריכה להתכווץ מתחת לשמיכה ולתהות מה לא בסדר בה, למה כולם שונאים אותה, למה היא שקופה? למה אף אחד לא עוצר את הרכבת הזאת לפני שהיא דורסת עוד נשמה, ולתמיד! אני זוכרת, שגם שנה -שנתיים אחרי, כשהייתי בנויה, בוגרת, כביכול עברתי את זה, סבלתי מחרדות חברתיות. וזאת רק דוגמא קטנטונת לדברים שסבלתי מהם אחר כך.
למה?! מה מניע ילדי/נער/בחור לעשות דבר כזה? למה?!
ביום הם מצטיינים, בלילה הם מתמודדים.
עולם אחד בפרופיל, עולם אחר בסתר. ואותו לב, באותו גוף.👈





עולם של נוער

הטקסט שלפניכם נכתב ממקום אמיתי, על לב של נערה או נער שחיים היום בתוך העולם החרדי- אבל גם בתוך המציאות הכואבת של הדור שלנו.

זה לא סיפור על אחרים, לא ידע, לא רכילות. זה זעקה שקטה של המון לבבות טהורים שמנסים לשמור על עצמם, בתוך עולם שמושך לכל כיוון. אם זה נוגע בך- כנראה שאת/ה לא לבד.





-----


מכפתרת את הכפתורים בבוקר

מלבישה גם חצאית כפלים,

מגוהצת.

גרבים.

לוק מושלם,

שרה שנירר הייתה גאה.

גם הוא,

מלביש את החולצה הלבנה,

חליפה,

הולך עם גב ישר,

אף אחד לא מתבלבל,

לאיזה מגזר הם שייכים.

אבל.

זה לא נגמר בה,

וגם לא בו.

זה ממשיך רחוק,

אולי יותר מידי רחוק.



לא,

הם לא התכוונו,

לא רצו.

שומרים על עצמם,

משתדלים.

אבל העולם הזה קשוח,

וצריך לברוח מהר,

כדי לא ליפול,

לא להתבלבל.



זה שתי עולמות,

עולם אחד נראה,

נוכח.

וגם מרשים.

הגברת רוצה אותה לבן שלה,

והראש ישיבה שם עין עליו,

לקטנה שלו.



אבל,

קיים גם עולם נוסף.

עולם ענק,

מושך,

לא פחות מציף.

ועליו לא הרבה יודעים.

הוא קיים בעיקר בלילה

---

היא לא נבהלת,

כי יודעת שכולן רואות,

שומעות

ככה לפחות אומרת לעצמה.

מרגיעה מצפון,

הוא גם,

לא באמת רוצה.

אבל הסרט הלילה בישיבה

רואים בחדר שלו.

ואיך שהוא

הוא לא יודע איך

גם הוא מחכה לפרק הבא...



מפה לשם,

זה פוסע עוד פסיעה,

ועוד אחת.

ובאיזה שהוא שלב,

זה כבר רץ.

והם-

פוחדים.

לא רק שישימו לב,

הם פוחדים על עצמם.

על הנשמה.

על כל מה שמאבדים.

עולם של נוער.



---

הם כן-

חושבים

על מה יקימו,

איזה הורים יהיו,

יחנכו,

הם לא קטנים,

לא טיפשים,

לא מרדנים.

לא מחפשים דרך אחרת,

טוב להם פה.

אוהבים את החיים שלהם,

נהנו במשפחה הגדולה.

אהבו את השבתות,

את החגים.

ובעיקר-

אוהבים את ה'

מאמינים בו.

וכן, מאמינים גם בדרך

בסך הכל-

ילדים טובים.



ואז

פתאום זה קורה

לא בגלל שהם רצו,

לא בגלל שהתכוונו,

הגיל עושה את שלו,

החוויות מתחלפות,

משתנות,

חדשות.

רגשות חזקים,

רצונות חדשים,

ובעוצמות

מה שבאמת מחפשים

הוא עדיין לא נכון.

ממתינים בסבלנות.

כדי להישאר שווים

אחד אל השנייה.



ואז בשלב הזה

שהרגש מבולבל, לא יציב

לא כ"כ מבינים מה הולך.

זה פשוט נכנס,

פולש.

וכן,

זה עוד ידע,

עוד מראות,

לא דברים שהיו רצים לחפש

אולי אפילו היו נגעלים.

אבל שזה כ"כ בקלות,

כל כך נגיש

הם אפילו לא שמים לב.

שזה לא עוד תמונה

שאמורה להיות להם בראש.

הרגישות משתבשת,

הצניעות מתערערת,

ולא משנה כמה נפלו שם

בעולם

המלוכלך הזה.

יש עוד שלבים למטה.



והם,

ילדים טובים.

עם נפש גבוהה,

שלא שייכים לשם.

נכנסו לזה מסקרנות,

מרצון לדעת עוד.

אבל לא ידעו כמה מסוכן זה,

הם היו תמימים

מאד.

עכשיו הם כבר יודעים את זה.

הם בוכים על מה שעשו,

מצטערים במה השתתפו.

מתבאסים ממה שצחקו.

לא רוצים להתחתן ככה.

ובעיקר,

לא רוצים לחזור ככה אל ה'

הם מנסים לצאת,

זה יותר קשה ממה שהם חושבים.



---


וזה לא סיפור אחד,

לא מקרה קיצוני.

כל כך לא.

זה התמודדות של דור

עולם שלם של נוער

סקרן.

שנולד ומרגיש

שיש יקום מקביל,

נגיש

נגיש מאד.



והוא יכול ללכת לתפילה בבוקר,

ללמוד, לסיים מסכת.

אבל בזמן המאוחר שלו, הפנוי.

לשבת ולהנות, ולצחוק מאותם תכנים

של מי שמכחיש את קיומו של בורא עולם.

והיא, אוהבת להתפלל,

להתחבר.

קונה את הבגדים המכוסים, הצנועים.

מדברת בעדינות.

אבל מול המחשב היא יודעת טוב טוב

על איזה לבוש היא מתלהבת.

היא כבר נכנסה לזה.

גם אם עוד הרבה בחורות

שרוקדות מול הטלפון בשבת,

אוהבות את המראה הזה.



אוצצ.

צביטה,

מתאפסים.

חוזרים לחיים.

מסתכלים על עצמם במראה.

כועסים

רוצים לצעוק

על ה"אני" שנמצא מולם,

עולם זוועה.

עולם צבוע.

מי קרא להם צדיקים?

עולם של שקר.

לא,

לא יפה.

זה בוטא.

זה שופט

זה לא עולם של צבועים.

לא עולם של שקרנים.

ממש לא.

זה עולם של גיבורים,

מתמודדים בקרב

קרב אכזרי,

קשה,

מאתגר.

אסור להתעלם,

להוריד אחריות

כי המשפט "כל אחד עובר את זה"

לא מדויק פה.

צריך להאמין,

לתת גב,

לסמוך.

על דור שלם

שמתמודד,

ממשיך להתלבש שונה,

מול כולם.

לדבר שונה,

לחשוב שונה,

זה לא שהם מקבלים הערכה.

על התאמצות,

הם בסה"כ סיימו את הילדות,

וכבר שומעים משפטי שנאה ברחוב,

כבר שומעים צחוק גס,

פוגע.

ולמרות הזלזול,

ולמרות הבלבול,

הם עדיין יודעים מה הם רוצים,

והם בעיקר יודעים

מה הם לא רוצים.

אז רק תאמינו עוד קצת,

כי אלוקים, שהיה שם איתם

כל הזמן.

חיבק, תמך.

והמשיך לאהוב.

הולך לקבל המון נחת בקרוב.

---
חויה מזעזעת שלי משדה התעופה בשארם א שייח לפני שבוע וחצי
זה היה בטיסה חזור מאירופה
לא רציתי לטוס לבד, לכן נצמדתי לאברך. טסנו מאמסטרדם, דרך טורקיה, לשארם א שייח
בטורקיה היה מפחיד לכשעצמו, היה לפנינו שורה של שייחים עם כיפות, ורק את האברך שבא אחריהם הכריחו להוריד את הכיפה.
אבל עיקר הסיוט היה במצריים, בשארם א שייח
אנשי האבטחה התעללו מאוד באברך
משכו לו את החליפה
העיפו לו את הכיפה והכובע ולא הרשו לו לכסות את הראש עם היד
גררו אותו פיזית לחנות של כובעים
ולאורך כל הסיוט הם צרחו עליו באנגלית שבורה " אמרו לכם לא לבוא עם סממנים יהודיים"
האברך ניסה לומר להם שהוא אחראי לעצמו אבל שום דבר לא עזר לו
היה קשה לראות, בשלב מסוים פשוט לא הסתכלתי לכיוונו מרוב שהיה לי מזעזע
הגענו לשלב של לקחת מזוודות
ניגשים 2 ערבים צעירים ומתחילים להערים את המזוודות שלנו על עגלה
ניסיתי להתנגד והורדתי את המזוודות שלי מהעגלה, אמרתי לו שאני יכולה לבד לקחת את המזוודות

והוא צרח "סקיוריטי" ובעצבים החזיר את המזוודות לעגלה
לא העזתי לצייץ כבר כי חשבתי שזה חלק מהאבטחה
בשלב הזה עיכבו אותי יחד עם האברך
ואז עשיתי את שטות חיי
ואמרתי שהוא לא בעלי

ואז הסיוט התעצם
מחוץ לשדה התעופה בדואים ערבים נהגי מוניות מקיפים אותך מכל עבר, מנסים לצוד כל איש שיוצא משם למונית שלהם

נס שניגש אלי נהג שהזמנו מראש היה לו את התמונה שלי בטלפון
ואז איש האבטחה עם המזוודות נעמד מולי, לא נותן לי להמשיך ללכת
גיב מי דה מוני !! תביאי לי את הכסף !!
ולהפתעתי נהג המונית שהזמנו וביררנו עליו מראש, הצטרף אליו ופשוט דרש ממני לשלם לסחטן
שתי בדואים מאיימים, הוצאתי 50 שח והבאתי לסחטן, ולא עזר !
את צריכה לתת לפחות 200 ! אחרת הם לא זזים ממני
ובכל הסיוט הזה, אין לשום פלפון שלי קליטה באזור סיני!

הנס שלי היה שניגש בחור שנסע עם טנדר מאורגן עם עוד בחורים, ואמר לי בואי איתנו
ברגע שהנהג קלט שהוא מאבד אותי
הוא שינה פרצוף
קילל את סוחב המזוודות הסחטן
הכניס מהר את המזוודות שלי למונית שלו
פתח לי את הדלת של המונית, חייב אותי להיכנס מייד
ונסע משם במהירות
נסעתי שעתיים וחצי בחרדה עצומה
לבד עם תינוק ועם בדואי מפחיד
הוא אומנם התנהג בנעימות, אבל כבר לא סמכתי עליו
בדקתי כל הדרך שאנחנו נוסעים בדרך הנכונה

לכל אורך הדרך יש כ 8 מחסומים שערבים עוצרים את המונית, מציצים פנימה והנהג אומר להם משהו ונוסעים הלאה
עד שהגענו למעבר גבול גם שם הצד המצרי פחות נעים כשיש רק ערבים מסביבך
ב"ה עכשיו אני בבית
לא ממליצה על הסיוט לאף אחד!!

אחרי נסעו משפחה ואמרו לאישה להוריד את התכשיטים בבידוק הבטחוני
והיא לא קיבלה אותם בחזרה

שמעתי גם מכלי לא ראשון אבל משפחה שאני מכירה שטסו לשם- הנשים עם פאות
ועשו להם בעיות מפחידות עם הכיסוי ראש בבידוק הבטחוני בשארם.

מקווה שעזרתי למי שמתכנן לחזור דרך שם או לטוס דרך שם.

קצת כדי לאזן: אח שלי נסע שם מיד עם תחילה המלחמה, היה עם לבוש חרדי מלא ואשתו עם פאה ולא עשו לו כלום..
זה כנראה תלוי על מי נופלים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה