שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

בשיר האחרון של אוהד מושקוביץ
לנצח
המילים
"לַמְּנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר טוֹב לְהוֹדוֹת לה'
לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר – וּלְנַצֵּחַ״
מהשיר נשמע שלנצח = במלחמה
אך הכוונה בפסוק זה לנצח שירות ותשבחות לקב"ה (כמו לנצח על מקהלה)
רק לי זה צרם?
 
בשיר האחרון של אוהד מושקוביץ
לנצח
המילים
"לַמְּנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר טוֹב לְהוֹדוֹת לה'
לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר – וּלְנַצֵּחַ״
מהשיר נשמע שלנצח = במלחמה
אך הכוונה בפסוק זה לנצח שירות ותשבחות לקב"ה (כמו לנצח על מקהלה)
רק לי זה צרם?
לי כבר נמאס לכאוב את הידרדרות המוסיקה בשנים האחרונות.
בעיקר התוכן.
 
  • תודה
Reactions: M:D
מה פתאום
איך חזו"א אם יש לשיר לחן שמיוחס לר מאיר שפירא מלובלין?
עד כמה שידוע לא ידוע מקור המילים המדוייק
עריכה:
כדי להיות בטוחה ערכתי חיפוש מהיר
מצרפת קישור למכלול
נראה לי שיש לו מקור קדמון יותר, (זוהר?) לפחות הרעיון..
צריך לבדוק.
 
חפשתי באתר דורש ציון אצל מו"ר הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א שנחשב אחד הבקיאים בדורינו במקורות למנהגים שונים והנהגות של עדות ישראל ובמיוחד בעניני קבלה וספר הזוהר.
וזו תשובתו;

שאלה:

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם אפשר לדעת מקור המימרא של כד יתבין ישראל?

תשובה:

אינו בספר הזוהר ולא במקורות הקדומים, אלא מישהו חיברו בתור שיר, ויש לו מעט אסמכתא מספר מעשה רב להגאון מווילנא במלים שונות.
 
אשכול חשוב,
אך האמת שעד כה כמעט לא הביאו באמת בעיות,
אלא בעיקר חצאי פסוקים או שיבוש בסדר.

אבל יש שיר שכולם שרים אותו בשיבוש נורא -
בעקבות הזמר שטעה...
וזה לא רק שיבוש וטעות בהבנת הנאמר אלא על גבול הכפירה

כתוב בילקוט שמעוני: "כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא עשינו לך מנורה בימי משה וכבתה, בימי שלמה וכבתה, מכאן ואילך אין אנו ממתינין אלא לאורך שנאמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור"
כלומר אמרו ישראל מדברים עם הקב"ה בלשון נוכח,
אין לנו עוד טעם באורות של מנורות אלא אנו רוצים את אורך - של הקב"ה
וכמובן זה צריך להית בלשון זכר!!!
והזמר המדופלם שר "אין אנו ממתינים אלא לאורך" - בנקבה
ולדעתו אנו אומרים להקב"ה שאין אנו רוצים את אורו ח"ו אלא רק את אור המנורה...
:(
 
מעניין מאוד כל הנושא של הניקוד בשיר הידוע - "אל הנער הזה התפללתי"...
שמתם לב ?
 
ולדעתו אנו אומרים להקב"ה שאין אנו רוצים את אורו ח"ו אלא רק את אור המנורה...
סומכים על השומע שהוא זוכר מתחילת השיר שאלו דברי עמ"י לקב"ה, ולא דברי עמ"י למנורה. ועדיין חבל שלא אמרו כמו שצריך.
אך הכוונה בפסוק זה לנצח שירות ותשבחות לקב"ה
זה לא פסוק, אלא מתוך נשמת כל חי.
 
בשיר ממעמקים של אלחנן ענבל
- מתחיל עם 'אשא עיני אם ההרים'
ועובר באלגנטיות ל'מעמקים קראתיך ה''
קצת מוזר....
 
בחדש של קמפה יש 2 שירים שהסדר של הפסוקים הפוך
ארפאך וכי ההרים
 
השיר "שישו ושמחו בשמחת תורה, כי היא לנו עוז ואורה" ששרים בניגונים שונים בשמחת תורה בהכנסת ספר תורה וכדומה.
מעורר שאלות רבות, מי זה 'אתם' ומי זה 'אנחנו'?
המשורר רואה את עצמו? (ובלשון רבים?) או שזה מייצג את הקהילה?
אנחנו מחוברים לתורה, ולכן אנחנו פונים לאלו שלא זכו, שאתם תשושו ותשמחו, ומדוע? בגלל שלנו היא עוז ואורה?

בקיצור, זה שיבוש של אחד הזמרים
המקור הוא בפיוט "שישו ושמחו" שמושר בקהילות האשכנזים בשמחת תורה כשמחזירים את הספר לארון הקודש. (פעם בעת שירה זו היה שמחה גדולה, ממש "שישו ושמחו", כמו שאומר הפתגם הידוע. כיום בהרבה קהילות בכלל לא שרים את זה).
הפיוט מתחיל בחרוז "שישו ושמחו בשמחת תורה, ותנו כבוד לתורה, כי טוב סחרה מכל סחורה, מפז ומפנינים יקרה", ואז מגיע הפזמון שחוזר על עצמו בסוף כל חרוז "נגיל ונשיש בזאת התורה, כי היא לנו עוז ואורה".

פעם אני זוכר שהיו שרים "שישו ושמחו בשמחת תורה, ותנו כבוד לתורה"
זאת מלבד השיר "נגיל ונשיש בזאת התורה, כי היא לנו עוז ואורה"
עד שבא זמר שלא זכר את ההמשך של "שישו ושמחו" והמשיך בטעות "כי היא לנו", ושבשתא כיון דעל על.
 
יש שיר שחיבור אותו האדמו"ר מסקולען (המאור ישראל) זצ"ל
'אל תעזבני ה', אלוקי אל תרחק ממני, חושה לעזרתי, ה' תשועתי'
אני לא שמעתי איך מנגנים את השיר בסקולען אבל הגירסה המוכרת של הזמרים היא ששרים אל תעזבני ה' אלוקי, אל תרחק ממני,
בעוד שצריך להפסיק בין ה' לאלוקי.
 
יש שיר שחיבור אותו האדמו"ר מסקולען (המאור ישראל) זצ"ל
'אל תעזבני ה', אלוקי אל תרחק ממני, חושה לעזרתי, ה' תשועתי'
אני לא שמעתי איך מנגנים את השיר בסקולען אבל הגירסה המוכרת של הזמרים היא ששרים אל תעזבני ה' אלוקי, אל תרחק ממני,
בעוד שצריך להפסיק בין ה' לאלוקי.
גם בסקולען לא מפסיקים בין ה' לאלוקי.
 
יש שיר של מוטי שטיינמץ "אמר הקב"ה אילו את יהיב לי לבך ועיניך אנא ידעית דאת דילי"
זאת גמרא ידועה בירושלמי אבל הסדר שם הוא "עיניך ולבך" בשיר זה שונה ל "לבך ועינך" כנראה התחרז טוב יותר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה