שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

  • הוסף לסימניות
  • #62
למי שתהה מה הקשר בין אשריכם ת"ח שד"ת חביבין עליכם, לבין הפסוק "מה אהבתי תורתך"
הנה הציטוט מגמ' מנחות יח.
זלגו עיניו דמעות של רבי אלעזר בן שמוע אמר אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר קרא עליו המקרא הזה (תהלים קיט, צז) מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי וגו
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
יעקב שווקי:
לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם (ישעיהו כו)
קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר (שם מו)
לך עמי בא בחדריך עד יעבור זעם (שם כו)

השורה האחרונה בוודאי עיוות.
החיבור בין שני הפסוקים האם שלו או מאיזה מדרש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
דדא ביה:
המקור:
תלמוד בבלי - נדרים מא
במערבא אמרי
דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה
דא קני מה חסר דא לא קני מה קני

העיבוד:
דא קני מה חסר דא לא קני מה קני זה מאמר שנאמר במערבא
דדא ביה כולא ביה ודלא דא ביה מה ביה זה מאמר שנאמר במערבא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
דדא ביה:
המקור:
תלמוד בבלי - נדרים מא
במערבא אמרי
דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה
דא קני מה חסר דא לא קני מה קני

העיבוד:
דא קני מה חסר דא לא קני מה קני זה מאמר שנאמר במערבא
דדא ביה כולא ביה ודלא דא ביה מה ביה זה מאמר שנאמר במערבא.
אבל אין פה שינוי משמעות, ואני חושב שמחפשים פה שיבושי משמעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
מצוה רביעית - מיכאל שטרייכר

המקור: מצוה רביעית – שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה",

העיבוד: מצוה רביעית נצטווינו לרשת הארץ ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות.
כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה.
אנחנו לא נוותר וכו'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
כי לכלב - אברהם פריד

המקור:

במדבר
וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה:

העיבוד:

כי לכלב
,נתתי את חברון
כי רוח אחרת
,כי רוח אחרת
היתה עמו
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
מה בדיוק המטרה בנושא???????
אם הבנתי נכון- לעורר את המודעות לשיבושים שהשתרשו ונכנסו אלינו לשפה, לאינטלגנציה היהודית/תורנית או חמור מכך- לתפילה, בעקבות שיבושים משירים.
אבל מצטרפת לתמיהה- מה העניין לנבור ולחפש בכוח שגיאות או צירופים שאין בהם שום בעיה ונזק???
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אל הנער הזה התפללתי- של רכניץ
מתחיל במילים מספר שמואל
אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעימו.
עד כאן הכל טוב.
והמילים בהמשך "אני אהימה (האמא? ההימה ..?)..אתכם לעולמי עד"
לא מצאתי להם שום מקור
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
מיכאל שטרייכר - כיצד מרקדין

מילים:
כיצד מרקדין לפני החתן כיצד מרקדין לפני הכלה
חתן נאה ויאה כלה נאה וחסודה.

כל הטקסט האדום לכאורה המצאה של הזמר או המלחין.
(ואגב הנה הטקסט המלא מהגמ' בכתובות:
תלמוד בבלי - כתובות טז-יז
תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
אל הנער הזה התפללתי- של רכניץ
מתחיל במילים מספר שמואל
אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעימו.
עד כאן הכל טוב.
והמילים בהמשך "אני אהימה (האמא? ההימה ..?)..אתכם לעולמי עד"
לא מצאתי להם שום מקור
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
אם הבנתי נכון- לעורר את המודעות לשיבושים שהשתרשו ונכנסו אלינו לשפה, לאינטלגנציה היהודית/תורנית או חמור מכך- לתפילה, בעקבות שיבושים משירים.
אבל מצטרפת לתמיהה- מה העניין לנבור ולחפש בכוח שגיאות או צירופים שאין בהם שום בעיה ונזק???
מי קובע מתי יש נזק?
התורה חייבת להימסר בדיוק ואסור להכניס שגיאות מכוונות בתוך התורה.

ציטוט מהגמ'
תלמוד בבלי - בבא בתרא כא

כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום​
כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה דכתיב {דברים כה-יט} תמחה את זכר עמלק אמר ליה והא אנן זכר קרינן א''ל אנא זכר אקריון

אזל שייליה לרביה אמר ליה היאך אקריתן אמר ליה זכר שקל ספסירא למיקטליה אמר ליה אמאי א''ל דכתיב {ירמיה מח-י} ארור עושה מלאכת ה' רמיה א''ל שבקיה לההוא גברא דליקום בארור א''ל כתיב {ירמיה מח-י} וארור מונע חרבו מדם איכא דאמרי קטליה ואיכא דאמרי לא קטליה

ואמר רבא מקרי ינוקא שתלא טבחא ואומנא וסופר מתא כולן כמותרין ועומדין נינהו כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר מותרה ועומד הוא
כשהגיע לפני דוד אמר לו מדוע עשית כן? ענה לו: כמו שכתוב "תמחה את זכר עמלק" (ולא נקבה), אמר לו: והרי אנו קוראים זכר (בצירי), ענה לו: אותי לימדו זכר (בקמץ),

הלך שאל את רבו: "איך לימדת אותו לקרוא?" אמר לו "זכר" (בקמץ), הרים חרב להרגו, אמר לו: למה? אמר לו כיון שכתוב ארור עושה מלאכת ה' רמיה. אמר לו: עזוב את אותו האיש (הכוונה לעצמו) שישאר עם הארור (ואל תהרגני), אמר לו: כתוב גם כן "וארור מונע חרבו מדם". יש אומרים שהרגו ויש אומרים שלא הרגו.
ואמר רבא: מלמד תנוקות, שותל, טבח, מקיז, וסופר העיר כולם נחשבים מותרים ועומדים (אם שיבשו) הכלל הוא: כל הפסד שאינו חוזר נחשב מותרה ועומד מתחילתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
ואמשוך להתפלל עדי עד אני האמא- זה לא פסוק בשמואל....
מאיפה המילים האלו??
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
מה מסוכן בזה??

קודם כל, זה לא עיוות. זה שימוש בפסוק מהמקורות ושתילה שלו בשיר בצורה של ארמז.
ודבר שני- אין לנו שום אפשרות להפוך דברים עצובים לדברים שמחים!! את המציאות עצמה רק הקב"ה יכול לשנות.
מה שבידינו לשנות זו ההסתכלות, ואותה אנו אכן משתדלים לשנות ע"י ראיה חיובית ואמונה כמובן.
אבל הוא לא דיבר על ההסתכלות אלא על המציאות- בדיוק כמו השיבוץ שבחר לשים.
לזכך את החול לרכך בי הכל--כמדומני שבן אדם יכול לרכך בעצמו כל מיני דברים קשים שעוברים עליו. ואם לא אז אחזור בי מדברי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
  • הוסף לסימניות
  • #80
מי קובע מתי יש נזק?
התורה חייבת להימסר בדיוק ואסור להכניס שגיאות מכוונות בתוך התורה.

ציטוט מהגמ'
תלמוד בבלי - בבא בתרא כא

כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום​
כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה דכתיב {דברים כה-יט} תמחה את זכר עמלק אמר ליה והא אנן זכר קרינן א''ל אנא זכר אקריון

אזל שייליה לרביה אמר ליה היאך אקריתן אמר ליה זכר שקל ספסירא למיקטליה אמר ליה אמאי א''ל דכתיב {ירמיה מח-י} ארור עושה מלאכת ה' רמיה א''ל שבקיה לההוא גברא דליקום בארור א''ל כתיב {ירמיה מח-י} וארור מונע חרבו מדם איכא דאמרי קטליה ואיכא דאמרי לא קטליה

ואמר רבא מקרי ינוקא שתלא טבחא ואומנא וסופר מתא כולן כמותרין ועומדין נינהו כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר מותרה ועומד הוא
כשהגיע לפני דוד אמר לו מדוע עשית כן? ענה לו: כמו שכתוב "תמחה את זכר עמלק" (ולא נקבה), אמר לו: והרי אנו קוראים זכר (בצירי), ענה לו: אותי לימדו זכר (בקמץ),

הלך שאל את רבו: "איך לימדת אותו לקרוא?" אמר לו "זכר" (בקמץ), הרים חרב להרגו, אמר לו: למה? אמר לו כיון שכתוב ארור עושה מלאכת ה' רמיה. אמר לו: עזוב את אותו האיש (הכוונה לעצמו) שישאר עם הארור (ואל תהרגני), אמר לו: כתוב גם כן "וארור מונע חרבו מדם". יש אומרים שהרגו ויש אומרים שלא הרגו.
ואמר רבא: מלמד תנוקות, שותל, טבח, מקיז, וסופר העיר כולם נחשבים מותרים ועומדים (אם שיבשו) הכלל הוא: כל הפסד שאינו חוזר נחשב מותרה ועומד מתחילתו.
שירים באים לומר להביע רעיון במקרה הטוב, לא ללמד תורה . הגזמת!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה