שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

[נודד]

איפה כל אלו שטוענים שאנו משנים את משמעות הפסוק
מה יאמרו עכשיו
מכאן שניתן לקחת פסוק וע"י פלפולים לשנות את משמעותו לטובה

איך אפשר בכלל להשוות דרשת חז"ל על גדרי י"ג מידות של רחמים ומחלוקת ראשונים על חלוקת המידות בפסוק, לבין קוריוז של זמר או משורר כלשהוא שמפרשן קטעי פסוקים או מאמרי חז"ל כאוות נפשו.

 

[מרובע]

א"ר עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם. אביכם שבשמים.
שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.
ואומר מקווה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל.

למשנה זו יצאו כמה ניגונים וכולם משמיטים את השורה האמצעית משום מה.

 

[מרובע]

וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכי ידיו של משה שוברות מלחמה
אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה, ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים.
היו היו היו היו היו היו היו מתגברים.
וכי נחש ממית, וכי נחש מחיה, אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים.
היו היו היו היו היו היו מתגברים.

המקור (ראש השנה ג:ח)


וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (שמות יז), וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (במדבר כא), עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה. אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים.

 

[מרובע]

אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה
זה מופיע בספרא ובילקוט שמעוני בלשון הזה: "ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה"
במדרש (ב"ר) "ר"ע אומר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".

אבל זה ההבדל הקטן.
ההבדל הגדול הוא:.
ההמשך של השיר: שלי שלך שלך שלך זה כלל גדול בתורה.
אינו בשום מקום. עד כמה שידוע לי. (זאת אומרת שלי שלך שלך שלך חסיד זה במסכת אבות, אבל זה לא כלל גדול בתורה).

דדי גראוכר חיבר לזה בצורה קצת שונה (גם לא כמו במקורות)

אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך.
מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך. (זה קטע מהלל שאמר שזה כל התורה על רגל אחת).

 

[מרובע]

תלמוד בבלי - תענית לא.
עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמ' ואמר ביום ההוא הנה אלדינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו:

כל הקטע באדום נמחק מהשיר של מב"ד.
אבל לא בדיוק נמחק אלא חלקו הועבר לסוף. (הנה אלוקינו זה קיווינו לו ויושיענו).

 

[נודד]

אלהינו

קצת לא מתאים לסמן על שם אלוקים קו

 

[מרובע]

קצת לא מתאים לסמן על שם אלוקים קו

תיקנתי

 

[מרובע]

כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם מה אני מבקש מכם.
אלא שתהיו אוהבים זה את זה,
אלא שתהיו יראים זה מזה
ותהיו מכבדים זה את זה.

המקור הוא חיבור של שני מדרשים:

אליהו רבה (איש שלום) פרשה כו
כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בניי, כלום חיסרתי לכם, מה אני מבקש מכם, הא איני מבקש אלא כדי שתהיו אוהבין זה את זה, ותהיו מכבדין זה את זה, ותהיו יריאין זה מזה, ולא ימצא בכם לא עבירה ולא גזל ולא דבר מכוער, אלא שלא תבואו לידי פסול לעולם,

+

ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצט
ואומר להם בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם מפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם

 

[מרובע]

השיר:
התקבצו מלאכים זה אל זה זה לקבל זה ואמר זה לזה.
מי הוא זה ואיזהו מי עלה למרום, משה רבינו הוא עלה למרום
מי הוא זה ואיזהו מי עלה למרום, משה רבינו עלה למרום.

המקור:
התקבצו מלאכים זה אל זה, זה לקבל זה ואמר זה לזה.
מי הוא זה ואיזה הוא מאחז פני כיסא פרשז עליו עננו.
מי עלה למרום מי עלה למרום מי עלה למרום והוריד עוז מבטחה.
התקבצו וכו'.
משה עלה למרום משה עלה למרום משה עלה למרום והוריד עוז מבטחה.
התקבצו וכו'.

 

[ץ]

עוד שיבוש חמור
כתוב: "בָּרוּךְ הוּא אֱלקֵינוּ שֶׁבְּ רָ אָ נוּ לִכְבוֹדוֹ". ושרים "בָּרוּךְ הוּא אֱלקֵינוּ שֶׁבָּ רָ אנוּ לִכְבוֹדוֹ". משמעות קריאה זו היא שאנחנו כביכול, בראנו את הקב"ה.
מילא ששרים בשיבוש, הבעיה היא שזה עובר לתפילה.

הבנות שגויות בביאור פסוקים

כי אין אלוק מבעלדַיי, אוי אוי כי אין אלוק מבלעדיי ... אוי אוי ה'... מסתמא התכוונת ל"כי מי אלוק מבלעדי..."

www.prog.co.il

 

[אם לא תשאל איך תדע]

א"ר עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם. אביכם שבשמים.
שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.
ואומר מקווה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל.

למשנה זו יצאו כמה ניגונים וכולם משמיטים את השורה האמצעית משום מה.

ל"ג בעומר בבעלזא שמעתי את השיר במלואו כולל הקטע הזה

 

[אם לא תשאל איך תדע]

עוד שיבוש חמור
כתוב: "בָּרוּךְ הוּא אֱלקֵינוּ שֶׁבְּ רָ אָ נוּ לִכְבוֹדוֹ". ושרים "בָּרוּךְ הוּא אֱלקֵינוּ שֶׁבָּ רָ אנוּ לִכְבוֹדוֹ". משמעות קריאה זו היא שאנחנו כביכול, בראנו את הקב"ה.
מילא ששרים בשיבוש, הבעיה היא שזה עובר לתפילה.

הבנות שגויות בביאור פסוקים

כי אין אלוק מבעלדַיי, אוי אוי כי אין אלוק מבלעדיי ... אוי אוי ה'... מסתמא התכוונת ל"כי מי אלוק מבלעדי..."

www.prog.co.il

בשיר המפורסם של ויזניץ שרים שֶׁבְּ רָ אָ נוּ ולא שֶׁבָּ רָ אנוּ
וכן עוד לחנים שאני מכיר ששרים שֶׁבְּ רָ אָ נוּ ולא שֶׁבָּ רָ אנוּ
אשמח לדעת איזה שירים שרים שֶׁבָּ רָ אנוּ

 

[ההדר שבהדר]

וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכי ידיו של משה שוברות מלחמה
אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה, ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים.
היו היו היו היו היו היו היו מתגברים.
וכי נחש ממית, וכי נחש מחיה, אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים.
היו היו היו היו היו היו מתגברים.

המקור (ראש השנה ג:ח)


וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (שמות יז), וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (במדבר כא), עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה. אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים.

לאיזה שיר התכוונתם? אם לשיר של פרחי לונדון הם שרים את זה עם כל הטקסט!!!

 

[רוטמן]

מה המקור למילים
כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה חזו בני....

הגה"ק מהר"ם שפירא זצ"ל
על המילים והלחן (המקורי, לאחרונה הופיעו לחנים נוספים)

 

[רוטמן]

קרליבך:
אתיתי אוי לחננך בלב קרוע ומורתח, לבקש רחמים...
הוא פיוט לשחרית ר"ה שמיוסד ע"פ סדר א"ב: אתיתי, בקש. לא 'לבקש'.

כך שר קליין
קרליבך עצמו שר בקש רחמים
והוא משבץ את המילים קצת אחרת, וגם ממשיך את הפיוט: גלגל רחמיך וכו'

 

[אם לא תשאל איך תדע]

הגה"ק מהר"ם שפירא זצ"ל
על המילים והלחן (המקורי, לאחרונה הופיעו לחנים נוספים)

מתוך המכלול

מקור השיר
מקור המילים אינו ידוע בבירור. למרות שהמילים הם בסגנון ארמית זוהרית, מה שנותן מקום לטעות ולחשוב שמקור השיר הוא בספר הזוהר, השיר לא נמצא בספר הזוהר או בספרות קבלית אחרת קדומה. אך נוסח דומה מופיע בספר הזוהר[1]: "קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי, דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא".

אברהם וואלט (נולד במינסק, תרל"ב) מצטט שיר דומה ששרו בילדותו בשעת ההקפות[2]:

בשעה שישראל שמחים בשמחת התורהקודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:חזו בני חביבי, חזו בני חביבישהם משתכחים בצרותא דלהוןועוסקים ועוסקים בשמחה דלי.
על שיר זה הוא כותב (ביידיש): מהיכן נלקחו מילים מדהימות אלו - לא ידוע לי. חיפשתי וחקרתי ולא מצאתי. שמעתי את הזמר עוד במינסק, עיר מולדתי, ועוד בגם ב"בלומקעס קלויז", קלויז ישן שעברו עמוס בזכרונות של השאגת אריה ואחיינו ר' רפאל כהן, שמעתי שיר זה עוד ממתי שזוכר אני את עצמי, כשששרים אותו בחיות והתלהבות".

על הגאון מווילנה מעידים ששר שיר זה בשמחת בית השואבה בסגנון מעט שונה, ר' אברהם בן הגר"א מעיד בספרו "באר אברהם" (וילנא תרמ"ז) שנוסח הגאון היה "ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמין על ישראל" ובספר מעשה רב מובא נוסח אחר (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי".

בכמה קהילות אשכנזיות ובפרט קהילות בני הישיבות נוהגים לזמר שיר זה בשמחת תורה ובשבועות משום שהיא עוסקת בעניין שמחת התורה.

הלחן המפורסם על המילים[3], מיוחס לרבי מאיר שפירא מלובלין, אשר חיברו לרגל סיום הש"ס של מחזור הדף היומי הראשון בליל ט"ו בשבט ה'תרצ"א שנערך בהיכל ישיבת חכמי לובלין[4]. ויש המיחסים אותו להרב ר' ברוך בער מקאמעניץ.

לחן נוסף שזכה לפופולריות בציבור החרדי חובר על ידי משולם גרינברג והופק בביצועו של בני פרידמן[5].

--------------------------------------------------------------

שים לב הלחן המפורסם מיוחס למהר"מ שפירא מלובלין
המילים הרבה יותר ישנים
ישנם ציטוטים עם מילים דומות מאד
מתקופת הגאון מווילנא ועוד מתקופת שלפניו
ובכל המקומות שמצוטט אין לזה מקור אלא עדויות. שמעתי...

 

[מרובע]

לא פרחי לונדון.
הבאתי שם קישור לשיר המשובש.

 

[מרובע]

השיר אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון
המקור:
ילקוט שמעוני תורה פרשת בהעלותך רמז תשיט
אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון
(לשון עבר)

 

[ההדר שבהדר]

לא פרחי לונדון.
הבאתי שם קישור לשיר המשובש.

הקישור שהבאת זה כן לפרחי לונדון ולא משובש

 

[מרובע]

מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה.

המקור:
משנה - תענית
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אבינו בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה

למה נקרא מוריה על שם המור הטוב שישנו שם.
המקור בזוהר: (בא לט) ולמה נקרא מוריה ע"ש המר הטוב דהוה תמן.