שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

[מרובע]

הקישור שהבאת זה כן לפרחי לונדון ולא משובש

טעיתי.
זה הקישור

וכי ידיו של משה - צמד רעים (מתוך האלבום "על ישראל גאוותו")

ברוכים הבאים לערוץ היוטיוב הרשמי של צמד רעיםWelcome To the official channel of Duo Reim

www.youtube.com

 

[מרובע]

יידל:
לכל זמן ועת עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום.
עת לאהוב ועת לשנוא, עת ספוד ועת רקוד.
לכל זמן ועת עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום.

המקור:
קהלת
לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים:
עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע: עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות: עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד: עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק: עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך: עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר: עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום:

 

[שירי12]

אפרים מנדלסון
צדיק ד' כי פיהו מריתי, שמעו נא כל העמים וראו מכאובַי
יראה ד', מעיי חמרמרו, נהפך ליבי בקרבי.

הפסוק המקורי:
צדיק הוא ד' כי פיהו מריתי שמעו נא כל העמים וראו מכאובִי בתולותי ובחורי הלכו בשבי (איכה א יח)
ראה ה' כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות (איכה א כ)

 

[מרובע]

מאיפה המילים של "ברוך השם שיברך את שניהם שיהיו שמחים בהצלחה כל ימיהם."

(החלק הראשון מרש"י כתובות:
תלמוד בבלי - כתובות - רש''י
שמח תשמח. ברכה לחתן וכלה שיצליחו בשמחה וטוב לב)

 

[Goldidea]

רש"י ניגון מבד - בעלי טוען שהוא לא מבין מה הוא רוצה מרש"י.

 

[מרובע]

אברהם פריד:
ובני ישראל יוצאים ביד רמה (פרשת בשלח)
בנערנו נלך בזקננו נלך בבננו ובבנותינו (פרשת בא)
התיצבו וראו את ישועת השם (פרשת בשלח)
האט האט קומט משיח הנה זה בא (???)

 

[מרובע]

(חנני ה' כי אומלל אני) רפאני השם כי נבהלו עצמי: ונפשי נבהלה מאוד ואתה ה' עד מתי: שובה ה' חלצה נפשי הושיעני למען חסדך:

שבת היא מלזעוק/שבת קודש היא מלזעוק ורפואה שלמה קרובה לבוא.

מה הקטע בשיר הזה?

ובמקור אין המילים "קודש" ולא "שלמה".

 

[lab]

דודו פישר:
"הוֹדוּ על ארץ ושמים"

אכן בהחלט חשוב להודות על הארץ ועל השמים

 

[מרובע]

אין שכינה שורה לא מתוך עצבות די שכינה הקדושה רוהט נישט ווען מ'איז טרויעריג.
אלא מתוך שמחה של דבר מצוה.
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.

המקור בפסחים קיז.

שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה

 

[lab]

ציטוט:

"בר יוחאי מחדש חידושים... ר' שימען איז א חידוש..."

 

[מרובע]

כבר צעקו הרבה על השיבוש לכבוד התנא האלוקיי. ולית דמשגח בהו.

 

[שלמה וייס]

יידל:
לכל זמן ועת עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום.
עת לאהוב ועת לשנוא, עת ספוד ועת רקוד.
לכל זמן ועת עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום.

המקור:
קהלת
לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים:
עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע: עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות: עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד: עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק: עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך: עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר: עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום:

וכיוצא בזה: לכל זמן ועת, תחת השמים, עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום (צליל וזמר).
הפיסוק הנכון: לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים:

 

[אם לא תשאל איך תדע]

רש"י ניגון מבד - בעלי טוען שהוא לא מבין מה הוא רוצה מרש"י.

זה שיר על פירוש של רש"י
ערכין יא. א

אמר רב יהודה אמר שמואל מנין לעיקר שירה מן התורה שנאמר (דברים יח, ז) ושרת בשם ה' אלקיו איזהו שירות שבשם הוי אומר זה שירה...
פירש"י
שבשם - שמזכירין בו שם שמים: אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב דכתיב (ישעיהו סה) הנה עבדי ירונו מטוב לב:

וכאן הוא מוסיף שמשמע מרש"י
שבכדי לשיר חייבים להיות שמחים

 

[horseman]

אל הנער הזה התפללתי- של רכניץ
מתחיל במילים מספר שמואל
אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעימו.
עד כאן הכל טוב.
והמילים בהמשך "אני אהימה (האמא? ההימה ..?)..אתכם לעולמי עד"
לא מצאתי להם שום מקור

אני בכלל לא הבנתי מה הוא אומר שם.........[חשבתי שרק אני וכולם כן מכירים איזה פסוק עלום........ביננו שיר שהקטע הראשון שלו יפה והשני סתם הרס אותו]
יש איזה גירסא של מלכות שהם החליפו את הקטע השני.......

 

[סערצע]

רש"י ניגון מבד - בעלי טוען שהוא לא מבין מה הוא רוצה מרש"י.

כך נולד לו הניגון
זה הי' בעודי לומד בגמרא במסכת ערכין דף י"א, שם מצאתי רש"י אחד חריג שתפס את תשומת לבי: רש"י שהוא בלי "דיבור המתחיל", שגרם לי לחשוב שייתכן שאותו פירוש ממש כביכול פרץ מתוכו…
הגמרא עוסקת שם בסוגיה האם שירה כעבודה בבית-המקדש היא מן התורה, ומביאה הוכחה לכך שזה למעשה אכן מהתורה, מהפסוק שאומר:
"תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".
איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הווי אומר זה שירה.
רש"י מפרש שם ללא "דיבור המתחיל", את מה שבשבילו נראה כהצהרה ברורה וחיובית ואומר:
"אֵין אָדָם שָׁר שִׁירָה אֶלָא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב!"
עבורי, מה שהי' נראה שרש"י אומר, הוא שלא משנה כמה טוב נעשה המעשה של השירה עצמה, אין זה שווה אם הזמר אינו שמח וטוב לב באמת בזמן השירה! שירה כעבודה לה', צריכה להיות מלווה באושר טהור ומתוך הלב! ולזה הוספתי לימים את המילים הבאות:
"אִיז דָאךְ מַשְׁמַע פוּן רַשִׁ"י אַז צוּ זִינְגֶען אַ נִיגוּן קֶען מֶען נָאר וֶוען אַ יוּד אִיז בְּשִׂמְחָה!"
מילים ביידיש המתורגמות כך: אנחנו למדים מרש"י, שבכדי לשיר שיר יהודי – אדם חייב להיות בשמחה מוחלטת.
וכך נולד לו השיר המוכר כ"ניגונו של רש"י".

 

[סערצע]

האט האט קומט משיח הנה זה בא (???)

מהי השאלה?

 

[סערצע]

מה הקטע בשיר הזה?

הולחן ופורסם בעת מחלתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.
הוספת המלים 'קודש' ו'שלימה' היא - כנראה - ענין 'ספונטני'. הכללים ה'יבשים' אינם מחויבי־המציאות...

 

[חני גרינשטיין]

יידל:
לכל זמן ועת עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום.
עת לאהוב ועת לשנוא, עת ספוד ועת רקוד.
לכל זמן ועת עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום.

המקור:
קהלת
לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים:
עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע: עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות: עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד: עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק: עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך: עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר: עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום:

מי שכנראה הטעה את יידל אלו צליל וזמר ששרו הרבה מאד שנים לפניו -
לכל זמן ועת תחת השמים.

וזהוי באמת אחת הדוגמאות לטעות שהשתרשה מאד עמוק עד שאנשים בכלל לא יודעים מה הפסוק המקורי ומשתמשים בבטוי המשובש - לכל זמן ועת.

 

[השמח בחלקו]

עַל־חוֹמֹתַ֣יִךְ יְרוּשָׁלַ‍ִ֗ם הִפְקַ֙דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל־הַיּ֧וֹם וְכָל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּרִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם (ישיעיהו סב ו)


כל היום וכל הלילה אתה שומר,
מילים שאינם מן התנ''ך !

 

[מרובע]

עַל־חוֹמֹתַ֣יִךְ יְרוּשָׁלַ‍ִ֗ם הִפְקַ֙דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל־הַיּ֧וֹם וְכָל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּרִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם (ישיעיהו סב ו)


כל היום וכל הלילה אתה שומר,
מילים שאינם מן התנ''ך !

פלוס הנה לא ינום ולא ישן.