שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

[מרובע]

מהי השאלה?

אחרי החיבור של שלושת הפסוקים הנ"ל שמדברים ביציאת מצרים הוא מוסיף שהמשיח כבר מגיע.
(עם הביטוי: "הנה זה בא" מתוך שיר השירים (קול דודי הנה זה בא).)

 

[מרובע]

כך נולד לו הניגון

מי כתב את זה מב"ד?
פשוט הקישור ששמת חסום.

 

[מרובע]

הולחן ופורסם בעת מחלתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.
הוספת המלים 'קודש' ו'שלימה' היא - כנראה - ענין 'ספונטני'. הכללים ה'יבשים' אינם מחויבי־המציאות...

מה הקשר דווקא שבת היא מלזעוק? הוא נהיה חולה בשבת או משהו?

 

[רוטמן]

מי כתב את זה מב"ד?
פשוט הקישור ששמת חסום.

המלחין יוסי גרין
בספרו מנגינת חיי
בפרק על השיר של רש"י

 

[רוטמן]

מאמר זה נכתב דייקא על שיר השירים
ישנם קהילות שמקפידים מאד מאד שלא לשיר שירים מתוך שיר השירים.
אלא בזמנים נעלים מאד כגון: ר"ה, יו"כ, הושענה רבה, וכד'
ואפי' הקפידו שלא לקרוא בשיר השירים אלא בזמנים שנקבעו ע"י חז"ל
ועל זה שמעתי שאם כל זמר או שיר (הכוונה למזמורים שבתנ"ך) הם קודש אזי שיר השירים הינו קודש קדשים

שיר השירים הינו משל (אשר שכלנו קטן מלהבינו) של הקשר המשולש בין הקב"ה התורה ועם ישראל

זה לשון המשנה ברורה (סימן תק"ס סקי"ד)
"כתב בליקוטי מהרי"ל: שלא כדין הוא שמשוררין במשתה "אודך כי עניתני" וכהאי גוונא לשמחת מריעות, כי אז התורה חוגרת שק ואומרת: "עשאוני בניך כמין זמר" (סנהדרין קא א עיין שם)".

כמדומני... ד"אודך כי עניתני" איננו בשיר השירים.

 

[הלו קיטי קטן]

מתוך אתר טעמו וראו
יש שחששו למה שאמרו חז"ל למי ששר פסוקים מהתורה למה שאמרו "עשאוני בניך ככינור של ליצים", אולם להלכה אנו נוקטים שאם שומע את השירים בכובד ראש, ומכל שכן בסעודה של מצוה, שאין בזה שום חשש, ואף בפסוקי שיר השירים אפשר להקל. שכל הקפידה היא כששר דרך היתול ושחוק. ומי שירצה להחמיר תבוא עליו ברכה.
[ילקו"י שובע שמחות ח"ב עמ' צב. שו"ת שמן המשחה סי ס"ה, שדה צופים עמ"ס סנהדרין דף קא.]

 

[ההדר שבהדר]

מאיפה המילים של "ברוך השם שיברך את שניהם שיהיו שמחים בהצלחה כל ימיהם."

(החלק הראשון מרש"י כתובות:
תלמוד בבלי - כתובות - רש''י
שמח תשמח. ברכה לחתן וכלה שיצליחו בשמחה וטוב לב)

המקור מרש"י בהמשך העמוד

 

[מרובע]

המקור מרש"י בהמשך העמוד
צפה בקובץ המצורף 945520

וואו, צריך להיות מומחה בשביל לעשות מכל זה את המיקס שלנו.

 

[מרובע]

זה לשון המשנה ברורה (סימן תק"ס סקי"ד)
"כתב בליקוטי מהרי"ל: שלא כדין הוא שמשוררין במשתה "אודך כי עניתני" וכהאי גוונא לשמחת מריעות, כי אז התורה חוגרת שק ואומרת: "עשאוני בניך כמין זמר" (סנהדרין קא א עיין שם)".

כמדומני... ד"אודך כי עניתני" איננו בשיר השירים.

אגב, זכורני שהמהרי"ל כותב שם "ושאר פיוטים" זאת אומרת שהוא מדבר על הפיוט שמתחיל במילים "אודך כי עניתני" שיש שני פיוטים כאלו, אחד לשבת חנוכה, ואחד ביוצרות פסח יום שני אולי.

 

[מרובע]

המלחין יוסי גרין
בספרו מנגינת חיי
בפרק על השיר של רש"י

איפה משיגים את הספר הזה, נשמע מעניין

 

[ששונית]

בשיר שושנת יעקב העממי (שחסידי ברסלב רוקדים ברחוב לצליליו שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי תשועתם היית לנצח ותקוותם בכל דור ודור ברוך מרדכי הי-הודי ברוך מרדכי הי-הודי)
תשועתם היתה לנצח
במקום תשועתם היית לנצח

 

[ILSK]

וואו, צריך להיות מומחה בשביל לעשות מכל זה את המיקס שלנו.

פינקי וועבער הוא המלחין של השיר הזה
ואגב זה תואם לגמרי את דברי רש"י

ולכל האשכול הזה
אין פה שום עיוות וטעויות של זמרים
זה דברים שעשו בכוונה תחילה
ואני לא רואה בזה שום בעיה

לאחרונה גם יצא לי לשיר
שיר של משולם גרינברגר
שיוצא מג' פסוקים שונים שאצל כולם מופיע המילה גדול

גדול יהיה כבוד הבית הזה
כי גדול אלוקינו מכל האלהים (וגם פה יש לשיר אלהים ולא אלקים)
והבית אשר אני בונה גדול.

אני לא רואה פה שום טעות
זה ידוע שנים על גבי שנים
שחיברו כל מיני קטעים לעשות שיר

מה שכן יש כל מיני חיבורים שהם טפשיים

 

[ץ]

בשיר המפורסם של ויזניץ שרים שֶׁבְּ רָ אָ נוּ ולא שֶׁבָּ רָ אנוּ
וכן עוד לחנים שאני מכיר ששרים שֶׁבְּ רָ אָ נוּ ולא שֶׁבָּ רָ אנוּ
אשמח לדעת איזה שירים שרים שֶׁבָּ רָ אנוּ

בעצמי שמעתי זמר ששר שֶׁבָּ רָ אנוּ בהכנסת ס"ת, לא יאומן אבל אנשים רוקדים עם ס"ת שיר שמשתמע ממנו כפירה ח"ו, ואין איש שם על לב, לאחר תקופה פגשתי את הזמר והערתי לו ע"כ, הוא ענה לי שבהכנסת ס"ת נוסף ניגשו אליו כמה אנשים להעיר לו ע"כ. אני מדבר על הלחן המפורסם "וחיי עולם וחיי עולם, וחיי עולם וחיי עולם, וחיי עולם נטע בתוכנו, נטע בתוכנו, בָּרוּךְ הוּא אֱלקֵינוּ...

 

[gitsh]

"מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח"
מורכב מ-2 פסוקים:

• כִּֽי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָֽיִם (שמות יז יד)
• תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּֽח (דברים כה יט)

הרמ''א בהלכות פורים מביא את המנהג להכות כשמזכירים את המן והוא אומר שזה ע''ש מחה תמחה את זכר עמלק

 

[ץ]

"מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח"
מורכב מ-2 פסוקים:

• כִּֽי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָֽיִם (שמות יז יד)
• תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּֽח (דברים כה יט)

מָחֹה אֶמְחֶה ולא מחה תמחה

 

[מרובע]

פינקי וועבער הוא המלחין של השיר הזה
ואגב זה תואם לגמרי את דברי רש"י

ולכל האשכול הזה
אין פה שום עיוות וטעויות של זמרים
זה דברים שעשו בכוונה תחילה
ואני לא רואה בזה שום בעיה

לאחרונה גם יצא לי לשיר
שיר של משולם גרינברגר
שיוצא מג' פסוקים שונים שאצל כולם מופיע המילה גדול

גדול יהיה כבוד הבית הזה
כי גדול אלוקינו מכל האלהים (וגם פה יש לשיר אלהים ולא אלקים)
והבית אשר אני בונה גדול.

אני לא רואה פה שום טעות
זה ידוע שנים על גבי שנים
שחיברו כל מיני קטעים לעשות שיר

מה שכן יש כל מיני חיבורים שהם טפשיים

לא אמרו שזה טעויות של זמרים,
אלא שבמקרים רבים האנשים טועים וחושבים שהפסוק הוא כמו שהרכיבוהו הזמרים.
זאת אומרת טעויות של אנשים שנגרמו בעקבות שירים שמורכבים מכמה פסוקים מעורבבים.

 

[ההדר שבהדר]

וואו, צריך להיות מומחה בשביל לעשות מכל זה את המיקס שלנו.

דוקא לא כזה מומחה אלא הבנת הנקרא והסוגיא, ומה פירוש ברכת "שמח תשמח"

 

[חני גרינשטיין]

בעצמי שמעתי זמר ששר שֶׁבָּ רָ אנוּ בהכנסת ס"ת, לא יאומן אבל אנשים רוקדים עם ס"ת שיר שמשתמע ממנו כפירה ח"ו, ואין איש שם על לב, לאחר תקופה פגשתי את הזמר והערתי לו ע"כ, הוא ענה לי שבהכנסת ס"ת נוסף ניגשו אליו כמה אנשים להעיר לו ע"כ. אני מדבר על הלחן המפורסם "וחיי עולם וחיי עולם, וחיי עולם וחיי עולם, וחיי עולם נטע בתוכנו, נטע בתוכנו, בָּרוּךְ הוּא אֱלקֵינוּ...

זמרים בהופעה חיה בכלל יכולים לעשות מעצמם בדיחה.
היינו פעם בפסח במערת המכפלה,
עמד זמר (מוכר וידוע) על הבמה ושר במרץ -
אז יראו יבנה ביתו בקרוב.

למען ה', הוא לא קרא יום או יומיים קודם בהגדה - אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב?

 

[רוטמן]

המלחין יוסי גרין
בספרו מנגינת חיי
בפרק על השיר של רש"י

איפה משיגים את הספר הזה, נשמע מעניין

יצא לאור בשנת תשע"ז ונמכר ברשת פלדהיים
אגב, מסתובבת איזה שמועה - שהוא מתכנן להוציא את הספר באידיש - בעתיד הקרוב

 

[ץ]

בדרור יקרא:

במוג לבב ובמנגינה...(ל' יגון ואנחה או מנגינה??)