שינוי קיצוני במצב רוח- מה עושים????

[7880]

בשמחה... בקטנה ממש וכל רופא משפחה יכול להוסיף..
ציפרלקס היא תרופה מקבוצת הSSRI , שהן קבוצה של תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש- בניגוד לתרופות הישנות נוגדות הדיכאון שלווו בתסמינים ותופעות לוואי, תרופות מקבוצה זו לא גורמות בדרך כלל לתופעות לוואי בתנאי שמקפידים על נטילה בהדרגה ונטילה קבועה.
עוד תרופות מוכרות מהקבוצה- רסיטל, סרנדה.
ציפרלקס מתאים לטיפול בדיכאון, חרדות למיניהם, כפייתיות, פניקה.
בדרך כלל מומלץ לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול בשיחות.
צריך לדעת שנטילת ציפרלקס לדיכאון היא ללא התחייבות להמשיך עם הכדור כל החיים, אך לפחות שנה צריך בשביל שינוי שיחזיק מעמד גם לאחר הנטילה. קצת קשה להסביר כאן אבל בגלל שהתרופות עובדות על המוח- מעכבות את הספיגה של הסרוטנין, צריך זמן לתת למוח ללמוד לעשות זאת לבדו... לא הכי מובן אבל חשוב לקלוט מזה שזו תרופה שעובדת על המוח מה שמראה כמה הטיפול חשוב ופשוט- יש חומר במוח שנספג מהר מדי... (במילים פשוטות...) הכדור מלמד את המוח לספוג לאט את החומר...

 

[תקוה]

מחילה מכבודכן אבל לא כל שינוי במצב רוח הוא תולדה של דיכאון.

לפעמים זה שינוי הורמונלי חודשי ולפעמים עוד אלף ואחד סיבות. אישה היא דינמית וזה בהחלט מצוי.

 

[7880]

מחילה מכבודכן אבל לא כל שינוי במצב רוח הוא תולדה של דיכאון.

לפעמים זה שינוי הורמונלי חודשי ולפעמים עוד אלף ואחד סיבות. אישה היא דינמית וזה בהחלט מצוי.

ברור שיש שינויים הורמונליים טבעייים.. נראה לי שאם מי ששאלה את זה שאלה, היא כנראה מרגישה שזה לא בגבול הטעם הטוב... כל אחת מכירה את עצמה ויודעת כמה עצבנות, אי שקט ומצב רוח קשה נורמליים אצלה או לא... חשוב לדעת להעזר כשזה ככה ואם לא לא להלחץ מהאשכול...

 

[חיוך]

לא יודעת לגבי דברים מקצועיים שהעלו כאן.
אבל מה שיכול לעזור זה לזהות שזה אכן בגלל השינוי ההורמונלי,
לקבל את זה,
לזכור שזה רק משהו זמני,
ובעז"ה עוד יום יומיים לא יהיה לזה זכר.

בהצלחה רבה!

 

[לאה ורחל]

קשה לי להאמין שרופא משפחה יכל לתת ציפרלקס בלי מרשם מרופא פסיכיאטר
זה לא התחום שלו
ואגב בהריון והנקה ציפרלקס מאוד לא מומלץ.

ואם לפי דברייך המון נשים נוטלות את הכדור זה אומר שמשהו לא נורמלי פה
לדוגמא אילו כולן היו לוקחות אקמול
זה אולי סימן שיש משהו בחיים שלנו שגורם לכולנו לכאבי ראש
וצריך לפתור את הבעיה ולא להמשיך לקחת אקמול

 

[חיוך]

קשה לי להאמין שרופא משפחה יכל לתת ציפרלקס בלי מרשם מרופא פסיכיאטר
זה לא התחום שלו

זה ידוע שציפרלקס לא מצריך פסיכיאטר.

ואם לפי דברייך המון נשים נוטלות את הכדור זה אומר שמשהו לא נורמלי פה
לדוגמא אילו כולן היו לוקחות אקמול
זה אולי סימן שיש משהו בחיים שלנו שגורם לכולנו לכאבי ראש
וצריך לפתור את הבעיה ולא להמשיך לקחת אקמול

כיוונת לדעת גדולים. ההשוואה לאקמול היא בדיוק ההשוואה המקובלת כשרוצים להסביר מהו ציפרלקס...

ממליצה לקרוא קצת כתבות של הניה, למשל "הבית שלנו" - המודיע

 

[זהבי סגל]

שלחה באישי כנראה לפותחת האשכול.

נכון, ואין לי מושג על התרופה שכתבת.

 

[לאה#]

לא מבינה מה הקשר בין עריכת וידאו לכדורים נוגדי דיכאון, בתור מקצוע. אבל שיהיה.

בכל מקרה, אני מסכימה עם זה שמי שצריך כדורים עליו לקחת. אבל המציאות הכואבת כיום היא שאנשים מתחילים לקחת כדורים במקום להתמודד בעצמם, זה דבר ראשון.

דבר שני, נורא קל לכל אחד לאבחן את עצמו שהוא לא נורמלי בעקבות איזה סיפור מתח טיפולי מזעזע ועתיר פרטים שהסופר/ת קבל/ה מאיזו פסיכולוגית ככה מלמעלה, בתוספת דמיון פורה. זה נשמע נורא קל, אם אין לי מצברוח, עברתי ילדות קשה או חברה פגעה בי אנושות בכיתה י״א והרסה לי את האמון בבני אדם, אז חייבים טיפול.

ובטיפול מגלים עוד המון צלקות מהעבר וחייבים לטפל בהן, כדי לצאת מהדיכאון, או מהמחלה שיש - וחייבים כדורים בשביל זה בדיוק כמו שחייבים לטפל בדלקת גרון, וזו לא אשמתך שאת סובלת, זו בעיה מוחית שחייבים לטפל בה.

תנסו (יותר נכון - אל תנסו) לתפוס בנאדם ולומר לו במשך חודש שהוא משוגע, סובל ממחלת נפש ובעיות רגשיות ועליו לטפל בעצמו. אני משוכנעת לחלוטין שהוא יפתח משהו כזה תוך תקופה קצרה ויזדקק לטיפול. זה בערך מה שקורה לכל מי שהולך לטיפול כשהוא לא צריך. מגלים לו פתאום שיש לו בעיות (שלא הציקו לו מעולם), ומה הבעיות האלה. ואז צריך גם לפתור אותן, ולפעמים זה כבר יותר קשה. וגם אם זה קל - למה לא להמשיך ולמצוא עוד בעיות? זה הרי יעזור לו בחיים (בעיקר אם הוא משלם על זה)...

לא נראה לכם שקצת הגזמנו? לגבי מצברוח - תבדקי מה גורם לזה, אם זה הורמונלי לחלוטין ועובר תוך יום יומיים, תקחי שוקולד (תרופה פסיכיאטרית ללא מרשם. זה גם מעלה את הסרוטונין), ותנוחי קצת יותר או תנסי לא להגיע להזדמנויות שיגרמו לך קושי, בימים האלה.

אל תחשבי כל כך הרבה אם זה נורמלי או לא. זה נורמלי. החששות האלה יכניסו אותך לחרדות ולדיכאון הרבה יותר מהר מההורמונים.

וסליחה על המשפט הבא - אם אין לך מצברוח תנסי להתגבר. לא מתוך מקום של לפנק את עצמך (״אין לי מצברוח, מגיע לי לצאת למסעדה טובה / לישון / לאכול בלי גבול / שבעלי יעשה במקומי אלף דברים״) כי עצמך תבקש את זה עוד הרבה פעמים ועכשיו היא לומדת את הדרך. אלא מתוך מקום של - בסדר, אין לי מצברוח, אבל אף אחד לא אשם בזה. לא הבעל, לא הילדים, לא השכנה. אז אני מתנהגת יפה ולא צועקת ולא מתעצבנת ולא בוכה סתם, אלא מתנהגת כמו גדולה.

כשאלוקים ברא אותנו (הנשים) כאלה הוא התכוון לזה. הוא ידע שזה לא נעים, ולמרות זאת, או בגלל זאת, ברא אותנו ככה. אם היה רוצה שכל אישה תיקח ציפרלקס או איך שקוראים לזה יומיים עד חמישה בחודש - היה מכניס את זה בטבע.

ושוב, אני לא אומרת שמי שצריך טיפול יכול להסתדר לבד. אין לי מושג מקצועי. אבל לאחר שפגשתי מקרים של נשים בגלל תופעות נורמליות לחלוטין בעיני, שהפכו להזויות בתוך תקופה בעקבות טיפול, זה מציק לי. הן אף פעם לא האשימו את הילדות שלהן בכלום ופתאום אמא שלהן התעללה בהן, או לא ספקה להן את צרכיהן הרגשיים או מי יודע מה, והמורה בכיתה א והגננת בגן חובה - וכולם עשו להן, ועכשיו הן חייבות תרופה כדי לצאת מזה. תאמינו לי שהסבל הנוכחי שלהן גדול פי כמה מהסבל שהיה מנת חלקן קודם הטיפול. אז נכון שהן מסבירות לי שזה תהליך, וניקוז של המוגלה תמיד כואב, אבל לא נראה שהתהליך הזה ייגמר אי פעם, כי הטיפול מייצר מוגלות חדשות כל הזמן שצריך לנקז...

 

[יעל אייזיקוביץ]

כפילות

 

[יעל אייזיקוביץ]

וסליחה על המשפט הבא - אם אין לך מצברוח תנסי להתגבר. לא מתוך מקום של לפנק את עצמך (״אין לי מצברוח, מגיע לי לצאת למסעדה טובה / לישון / לאכול בלי גבול / שבעלי יעשה במקומי אלף דברים״) כי עצמך תבקש את זה עוד הרבה פעמים ועכשיו היא לומדת את הדרך. אלא מתוך מקום של - בסדר, אין לי מצברוח, אבל אף אחד לא אשם בזה. לא הבעל, לא הילדים, לא השכנה. אז אני מתנהגת יפה ולא צועקת ולא מתעצבנת ולא בוכה סתם, אלא מתנהגת כמו גדולה.

כשאלוקים ברא אותנו (הנשים) כאלה הוא התכוון לזה. הוא ידע שזה לא נעים, ולמרות זאת, או בגלל זאת, ברא אותנו ככה. אם היה רוצה שכל אישה תיקח ציפרלקס או איך שקוראים לזה יומיים עד חמישה בחודש - היה מכניס את זה בטבע.

זה גם מציאות עצובה שאשה יש לה שפעת חריפה וככה מתפנקת ושוכבת,
ובעלה צריך לעבוד קשה..
שתתגבר! שתתמודד!
מה זה נהיה שככה נשים מרשות לעצמן ללכת לרופא ולקחת אקמול ואנטיביוטיקה????
קצת כח סבל וקצת חישול!!!
שלא נדבר על המעיזות לקחת אפידורל ומפרות את הצו בעצב תלדי בנים?????
איזה דור!
(אני מקווה שכולם הבינו שזה מאווווד בציניות)

 

[7880]

אני מבינה שדיבור על הנושא מביא גם לתגובות מתנגדות ושוללות, יכול להיות גם בגלל נסיון אישי כושל או קשר למשהו כזה... כמה דברים- לא, אני לא עוסקת בעריכת וידאו.. אין לי מושג למה מי שרשם אותי קרא לי ככה.. דבר נוסף- מדברייך נשמע שאת אסטרטגית.. לפחות באופייך.. אבל עם הנפש שלנו לא תמיד מתאימה האסטרטגיות הזו... אולי כשיש סתימה בצנרת נניח דלי במקום להשתמש בכיור? כי הרי אם נתחיל לנקות ולשאוב לכלוכים מהצנרת יעלו כל הזמן עוד ועוד לכלוכים.. זה בדיוק ההשוואה שעשית לטיפול.... וסתם כך את נשמעת טיפוס מאד קליל וזורם, לא כולנו ככה ויש כאלה שאמירה של :תתגברי... פשוט לא מתאימה להן...
ועוד מלא דברים הייתי כותבת אבל נשמע לי שאת לא צריכה את זה..

 

[יעל אייזיקוביץ]

...

 

[יעל אייזיקוביץ]

לא יעזור שגברים יענו כאן. הם בחיים לא מבינים את זה. הם רוצים אשה בעלת סטטוס אחיד

ואת לא רוצה בעל יציב???

 

[לאה#]

סתם דוגמה פסיכית שעולה לי עכשיו לראש:

באחד המקומות שליוויתי, עשו יום גיבוש לעובדים מאחת המדיות המובילות. התחלקנו לכמה קבוצות וטעמנו מכל מיני סדנאות ופעילויות. גם אני הצטרפתי כדי להכיר, לחוות ולנסות לקדם עסקה שווה.

שאל את הקבוצה שלנו המטפל: למי כאן יש מישהו שהיא יכולה לספר לו כל מה שיש לה בלב? מתוך 15 נשים הרמנו 4 בלבד את היד. ה-11 הנותרות שקלטו ברגע אחד שהן לא מעניינות אף אחד! קבלו פרצוף מסכן כזה.

היתה לו עבודה קלה. הוא שאל כל אחת מה-4 מי זה שמקשיב לה. אחת אמרה שבעלה. הוא שאל אותה כמה פעמים בשבוע היא מספרת לו כל מה שמעיק לה. ההיא ענתה שבחודש האחרון לא יצא לה לשבת איתו רציני. היא ביטל את תשובתה בהינף יד והפרצוף שלה נעשה כל כך דומה לשל אלה שאף אחד לא מקשיב להן, שאפילו לא העזתי לעודד אותה בהשערה שאולי כלום לא העיק עליה בחודש האחרון...

ואז הוא שאל אותי מי מקשיב לי באמת. אמרתי לו ככה: בעלי, אמא שלי, אבא שלי, חמותי, ארבע חברות, שתי שכנות, ושני הילדים הגדולים שלי. זה לא מצא חן בעיניו. לכולם תספרי מה שמציק לך? הוא שאל. בטח! עניתי. לא לכולם יחד, כל פעם אבחר לי מי שהכי מתאים לי באותו רגע. הוא היה בהלם כזה - וגם לילדים שלך? כן, למה לא? אם זה מתאים לי מבחינה חינוכית ואישית, למה לא לשתף אותם במה שעובר עלי? ואז הוא התחיל לנאום על אנשים שרואים בילדיהם דמות הורית, ועוד כל מיני מילים כאלה שלרגעים התלבטתי אם אני המפגרת או שהילדים שלי הולכים להיות כאלה בגללי...

ואז נזכרתי שאני בכלל בתפקיד, ואני אמורה להוציא את המקום הזה והמטפל הזה הכי טוב שאפשר, ולשמור את הדעות הבעייתיות שלי לעצמי. אז התנתקתי קצת מהדיון, והלכתי לחפש את מי שהייתי אמורה לדבר איתו.

שתי מסקנות לקחתי מהמקום הזה:
1. אנשים מוכנים לשלם לפסיכולוג כדי שיהיה מי שיסכים להקשיב להם.
2. נורא קל לשכנע אנשים שאף אחד לא מקשיב להם, או שהם חייבים להחליף את ההוא שמקשיב להם.

 

[יעל אייזיקוביץ]

לאה בלוי יקרה את מתבלבלת בין שיחות לבין תרופות
או שאולי את נגד הכל .....

 

[לאה#]

אני מבינה שדיבור על הנושא מביא גם לתגובות מתנגדות ושוללות, יכול להיות גם בגלל נסיון אישי כושל או קשר למשהו כזה... כמה דברים- לא, אני לא עוסקת בעריכת וידאו.. אין לי מושג למה מי שרשם אותי קרא לי ככה.. דבר נוסף- מדברייך נשמע שאת אסטרטגית.. לפחות באופייך.. אבל עם הנפש שלנו לא תמיד מתאימה האסטרטגיות הזו... אולי כשיש סתימה בצנרת נניח דלי במקום להשתמש בכיור? כי הרי אם נתחיל לנקות ולשאוב לכלוכים מהצנרת יעלו כל הזמן עוד ועוד לכלוכים.. זה בדיוק ההשוואה שעשית לטיפול.... וסתם כך את נשמעת טיפוס מאד קליל וזורם, לא כולנו ככה ויש כאלה שאמירה של :תתגברי... פשוט לא מתאימה להן...
ועוד מלא דברים הייתי כותבת אבל נשמע לי שאת לא צריכה את זה..

אני לא מבינה בפסיכולוגיה יותר ממה שאני מבינה באינסטלציה. לא מבינה בשני התחומים, שיהיה ברור. אבל זו דוגמה מצוינת.
אם יש סתימה - חייבים לנקז. אחרת יהיה מסריח בבית ובלתי אפשרי לחיות שם, כשיתכן מאוד מאוד שדחיית הטיפול על ידי אינסטלטור מוסמך שיכלול גם חומרים כימיים מסוכנים לפעמים - רק תקשה על הטיפול בהמשך.

אבל מי שאין לו סתימה! אלא סתם ריח דוחה, או הצטברות של לכלוך על פתח הניקוז בתוך הכיור, אם הוא יפנה לאינסטלטור יכול להיות כך:

1. האינסטלטור יגלה לכלוך בהמשך הצינור, שאולי יגרום לסתימה בעוד 90 שנים, ויסביר שחייבים להרים בגלל זה בלטות, ולהחליף צנרת, כי אחרת תסבלו כל החיים מריח מגעיל ומבעיות נוספות, כמו מחלות וזיהום מי השתיה והכלים.

2. הוא לא יודע מה בדיוק יש אחרי הסיבוב של הצינור ולכן יכניס חומר כימי שקצת יהרוס את הצנרת, זה ללא תופעות לוואי ביחס למה שהשתמשו פעם כמובן.

3. הוא ישכנע אותך שאין פה שום בעיה ואת יכולה לחיות חיים תקינים.

ואם לא תפני לאינסטלטור, שאגב אני מאמינה שבמקרה שאין צורך בטיפול - יגיד לך את אפשרות 3 וזהו, אלא תחליטי להחדיר מכשירים וחומרים לבד, יכול להיות שתהרסי את הצנרת, ויכול להיות שלא תפתרי שום בעיה, כי היא איננה קיימת, אבל תוסיפי להאמין בה, ולכן תתלונני על ריח מסריח מהמטבח כל היום.

ואני מאמינה שהנמשל ברור...

 

[לאה#]

לאה בלוי יקרה את מתבלבלת בין שיחות לבין תרופות
או שאולי את נגד הכל .....

אני נגד הכל, במקרה שלא צריך.
ובעד הכל, במקרה שצריך.


(גם בעד אשפוז בכפיה למי שמסכן את עצמו או את זולתו, באמת. אבל לא למי שמזכיר קצת בתסמינים שלו את ההיא שהסופרת תאשפז בכפיה בסיפור בהמשכים הבא. בסדר?)

 

[7880]

שכחת אפשרות נוספת- הוא יגיד שיש סתימה ויפתח אותה...
נראה לי שהגישה שלך מתאימה לגברים ונשים שכלתניות... לא התחברתי..

 

[יעל אייזיקוביץ]

תסכימי איתי שאם יש בעיה רק אינסטלנטור יאבחן ולא אפאחד אחר...

אשה שמרגישה מצוקה נפשית מעבר לסטנדרט כדאי שתפנה לעזרה מקצועית רלוונטית.
ושום אשכול בפורום לא מהווה תחליף לכך.
אגב, האשכול הזה מעולה כי בזכותו עוד כמה נחשפו לנושא וזה חשובבבבבב.....!!!!!!!!!!!!
תודה לכל מי שמקפיצה/תקפיץ אותו

 

[יעל אייזיקוביץ]

אני נגד הכל, במקרה שלא צריך.
ובעד הכל, במקרה שצריך.

ומי מחליט מה צריך? את?