דרוש מידע שירותים מול חדר הורים

  • הוסף לסימניות
  • #1
פעם מישהו כתב פה, משהו בענין שירותים מול חדר ההורים,
שיש רוח רעה וזה לא טוב, משהו ענייני הלכתי,
אם מישהו יכול לכתוב לי יותר פרטים על העניין,
אשמח מאוד.
תודה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מה היתרונות של מורפולוגיה על גרפולוגיה? במובן מסוים היתרונות קשורים דווקא לזה שהגרפולוגיה הרבה יותר מעמיקה!!

להלן ההבדלים העיקריים המשפיעים על "עומק" האבחון:
1. גרפולוגיה (ניתוח כתב יד):
מהות: בוחנת תנועה גרפית שנוצרת משילוב של מערכת העצבים, שרירי היד והנפש.
דינמיות: כתב היד משתנה בהתאם למצב הנפשי, הגיל והנסיבות, ולכן הוא משקף את התהליכים הפנימיים העכשוויים ואת המבנה האישיותי העמוק.
עומק פסיכולוגי: גרפולוגיה נחשבת לכלי המאפשר לזהות קונפליקטים, עכבות, רמת אינטליגנציה רגשית ודפוסי התנהגות מורכבים.

מורפולוגיה (ניתוח מבנה הפנים והגוף):
מהות: בוחנת את הנתונים הפיזיים הקבועים (תווי פנים, מבנה גולגולת, פרופורציות גוף).
סטטיות: המבנה המורפולוגי הוא ברובו גנטי וקבוע יחסית (למעט הבעות פנים ושינויים קלים).
עומק פסיכולוגי: מורפולוגיה נוטה לאבחן פוטנציאל וטמפרמנט מולד. היא מתמקדת יותר ב"מה שיש" (החומרה) ופחות ב"איך זה פועל" (התוכנה הנפשית).
זהו בדיוק ה"מוקש" בשימוש בגרפולוגיה בשידוכים. עודף המידע והפירוט של הגרפולוגיה יכולים להוביל לפסילת הצעות בקלות רבה יותר מאשר מורפולוגיה, מכמה סיבות מרכזיות:
1. "רזולוציה" גבוהה מדי
בעוד שמורפולוגיה (חכמת הפרצוף) מתמקדת בקווי מתאר כלליים של אישיות וטמפרמנט (כמו "אדם מעשי" או "אדם רגשני"), הגרפולוגיה נכנסת לפרטים הקטנים של דפוסי התנהגות, עכבות וקשיים רגשיים. כאשר מקבלים דוח מפורט הכולל רשימת "חולשות" או "פגמים", קל מאוד להיבהל ולפסול את ההצעה, גם אם מדובר בתכונות אנושיות רגילות שקיימות אצל כולם.
2. זיהוי "סימני אזהרה" (Red Flags)
גרפולוגיה נתפסת ככלי שיכול לחשוף מצבי לחץ, חוסר עקביות או בעיות תקשורת עכשוויות. מידע כזה יכול להוביל לפסילה מיידית של הצעה בשידוכים, בעוד שמורפולוגיה עשויה לראות רק את הפוטנציאל המולד. בהיות ובסופו של דבר אבחונים אינם תמיד מדויקים ומחודדים 100%, הם גם עלולים להוביל לפסילת שידוך מתאים בגלל פרשנות לא נכונה או טעות של מאבחן ואז קשה מאוד "למחוק" את המידע הזה מהתודעה, מה שיוצר הטיה (Confirmation Bias) שתלווה את הפגישות.

בשורה התחתונה: דווקא בגלל שהגרפולוגיה נתפסת כ"מעמיקה" ו"פולשנית" יותר, היא יוצרת תחושת "ידע" שעלולה לגרום לאנשים לקבל החלטות גורליות על סמך ניתוח של דף נייר, מה שמוביל לעיתים לפסילות מיותרות של הצעות שיכלו להצליח.
המורפולוגיה מאבחנת את המבנה הבסיסי והטמפרמנט (למשל: האם מדובר באדם מהיר או איטי, מעשי או רוחני). אלו תכונות שקל יותר לעכל ולהבין איך הן משתלבות בתוך זוגיות. הגרפולוגיה, לעומת זאת, חושפת "רעשי רקע" נפשיים – מצבי רוח משתנים, עכבות וקשיים רגשיים – שעלולים להיראות מאיימים למרות שאינם מעידים על חוסר התאמה מהותי.
מידע מדאי "דרמטי":
בגרפולוגיה ניתן לעיתים לזהות סימנים למצוקה רגעית או משברים שהכותב חווה, וקל לפרש אותם בטעות כפגם אישיותי קבוע. מורפולוגיה, בהיותה מבוססת על מבנה פנים וגוף קבוע יותר, מפיקה פחות "דרמות" נקודתיות שעלולות להבהיל את הצד השני.
פחות מקום לפרשנות יתר:
ככל שיש יותר פרטים (כמו בגרפולוגיה), כך גדל הסיכוי שמאבחן או הורים יתמקדו בפרט שולי ויהפכו אותו לעיקר. במורפולוגיה המידע נוטה להיות כללי יותר, מה שמשאיר מקום לבירור האנושי הטבעי (הפגישות עצמן) לעשות את שלו.

לסיכום:
הגרפולוגיה נחשבת לכלי אבחוני מעמיק ומפורט יותר מבחינה פסיכולוגית, כיוון שהיא מנתחת "התנהגות" (הפעולה של הכתיבה) ולא רק "מבנה". עם זאת, מאבחנים רבים משלבים בין הכלים כדי לקבל תמונה מלאה: המורפולוגיה נותנת את ה"בסיס" והגרפולוגיה את ה"קומה השנייה" של הנפש.
המורפולוגיה נוטה להיות "סלחנית" יותר כי היא נותנת קווי מתאר רחבים. הגרפולוגיה, בשל הדיוק והעומק שלה, עלולה ליצור "עודף מידע" שגורם לאנשים לפסול שידוכים טובים בגלל חששות שלעיתים אין להם אחיזה במציאות היומיומית של חיי הנישואין.
  • תודה
Reactions: בן של פלוני1 //
6 תגובות
שיחה שלא נענתה...
שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה