הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
השעה 9:00 בערב. אני יושבת עם התינוק על הספה בסלון, עייפות של סוף יום. (כלומר של סוף משמרת א'..)
דפיקות בדלת.
בת ה7 פותחת לרווחה. בפתח עומדים שני גברים. אחד גברתן לא חרדי, והשני נראה כמו חרדי סטנדרטי. "שלום גברת XXXX" "שלום וברכה" אני עונה, עדיין יושבת על הספה. "מה שלומך, גברת XXXX?" "מי אתם" אני מחזירה שאלה. "אני?" עונה הגבר החרדי. "אני XXXX..." "כן, במה אפשר לעזור?" אני שואלת בנימוס, למרות שהטון הטעון בו הוא "התעניין בשלומי" היה נשמע חשוד. "במה אפשר לעזור? במה אפשר לעזור? תקשיבי לי טוב גברת XXXX, אני הבאתי איתי כאן איש מחשבים בכיר שיאמת את דברי: אני קניתי את הדיסק הזה (מניף באיום את הדיסק שבידו) מגב' XXXX שהיא לקוחה שלך. שילמתי לה עליו טבין ותקילין! ומה אני מקבל? כל הקבצים פגומים!" אני מנסה לעבד את דבריו, ולא יודעת למה להתייחס קודם: לעצם העניין שלקוחה שלי העיזה להפר בגסות שכזו זכויות יוצרים, או לטענת הקבצים הפגומים... "אני לא מצליחה להבין" אני שואלת את איש המחשבים, "הקבצים לא נפתחים? מה הבעיה איתם?" לפני שהוא מספיק לענות מתערב הגבר החרדי שהספיק בינתיים להיכנס ללא הזמנה כמטר וחצי פנימה... "תקשיבי לי טוב גברת XXXX!!!!!!!! הלכתי עם הדיסק הזה לגרפיקאית שלי, והיא אמרה שאפשר לזרוק אותו לפח! אי אפשר לעשות עם הקבצים כלום!" "אהה, הקבצים נפתחים?" "נפתחים, בטח נפתחים! אבל אני רוצה אותם פתוחים!!! מה שווה לי כל הדיסק הזה אם אי אפשר לשנות בו כלום!!!! שילמתי עליו המון המון כסף!!! איך את לא מתביישת?" הייתי כל כך המומה מכל הדו שיח ההזוי הזה, שהעדפתי להתמקד בחלק ה"שפוי" שבענין ועניתי: "תקשיב עכשיו אתה: בהסכם העבודה שנחתם ביני לבין הגברת שמכרה לך את הדיסק רשום במפורש שהתשלום שנקבע הינו עבור קובץ פידיאפ סגור, ושקובץ פתוח יינתן בתוספת תשלום." "טוב, תקשיבי לי גברת XXXX" הוא הגביה את קולו, ואיש המחשבים שהרגיש מיותר למדי נסוג שני צעדים אחורה... "בעוד שעה בדיוק אני מגיע לכאן שוב, ואני לוקח ממך את הדיסק המתוקן עם קבצים פתוחים. ושימי לב: אם לא - אני לוקח לך את כל הכסף שגברת XXXXX שילמה לך!" אני לא יודעת איך להגיב מול איומים מגוחכים כאלה, אבל מצליחה לפלוט בשלווה: "אתה מוזמן לבוא בעוד שעה - אבל חבל לך על הטרחה, אני לא מתכוונת לשחרר קבצים פתוחים!" "גב' XXXX!" הוא מנמיך את קולו בדרמטיות, "חבל, יש כאן ילדים ואני לא רוצה לנקוט בצעדים לא נעימים.... אבוא לכאן בעוד שעה וכל טוב לך!"
מה אתם אומרים?
איך הייתם מגיבים?
ומה אני אמורה לעשות עם לקוחה (ברוך השם - לשעבר) כזו?
(כמובן שהוא לא חזר כעבור שעה, וילדי המבוהלים הצליחו להירדם רק כשעה וחצי אחרי הדרמה הזו...)
דפיקות בדלת.
בת ה7 פותחת לרווחה. בפתח עומדים שני גברים. אחד גברתן לא חרדי, והשני נראה כמו חרדי סטנדרטי. "שלום גברת XXXX" "שלום וברכה" אני עונה, עדיין יושבת על הספה. "מה שלומך, גברת XXXX?" "מי אתם" אני מחזירה שאלה. "אני?" עונה הגבר החרדי. "אני XXXX..." "כן, במה אפשר לעזור?" אני שואלת בנימוס, למרות שהטון הטעון בו הוא "התעניין בשלומי" היה נשמע חשוד. "במה אפשר לעזור? במה אפשר לעזור? תקשיבי לי טוב גברת XXXX, אני הבאתי איתי כאן איש מחשבים בכיר שיאמת את דברי: אני קניתי את הדיסק הזה (מניף באיום את הדיסק שבידו) מגב' XXXX שהיא לקוחה שלך. שילמתי לה עליו טבין ותקילין! ומה אני מקבל? כל הקבצים פגומים!" אני מנסה לעבד את דבריו, ולא יודעת למה להתייחס קודם: לעצם העניין שלקוחה שלי העיזה להפר בגסות שכזו זכויות יוצרים, או לטענת הקבצים הפגומים... "אני לא מצליחה להבין" אני שואלת את איש המחשבים, "הקבצים לא נפתחים? מה הבעיה איתם?" לפני שהוא מספיק לענות מתערב הגבר החרדי שהספיק בינתיים להיכנס ללא הזמנה כמטר וחצי פנימה... "תקשיבי לי טוב גברת XXXX!!!!!!!! הלכתי עם הדיסק הזה לגרפיקאית שלי, והיא אמרה שאפשר לזרוק אותו לפח! אי אפשר לעשות עם הקבצים כלום!" "אהה, הקבצים נפתחים?" "נפתחים, בטח נפתחים! אבל אני רוצה אותם פתוחים!!! מה שווה לי כל הדיסק הזה אם אי אפשר לשנות בו כלום!!!! שילמתי עליו המון המון כסף!!! איך את לא מתביישת?" הייתי כל כך המומה מכל הדו שיח ההזוי הזה, שהעדפתי להתמקד בחלק ה"שפוי" שבענין ועניתי: "תקשיב עכשיו אתה: בהסכם העבודה שנחתם ביני לבין הגברת שמכרה לך את הדיסק רשום במפורש שהתשלום שנקבע הינו עבור קובץ פידיאפ סגור, ושקובץ פתוח יינתן בתוספת תשלום." "טוב, תקשיבי לי גברת XXXX" הוא הגביה את קולו, ואיש המחשבים שהרגיש מיותר למדי נסוג שני צעדים אחורה... "בעוד שעה בדיוק אני מגיע לכאן שוב, ואני לוקח ממך את הדיסק המתוקן עם קבצים פתוחים. ושימי לב: אם לא - אני לוקח לך את כל הכסף שגברת XXXXX שילמה לך!" אני לא יודעת איך להגיב מול איומים מגוחכים כאלה, אבל מצליחה לפלוט בשלווה: "אתה מוזמן לבוא בעוד שעה - אבל חבל לך על הטרחה, אני לא מתכוונת לשחרר קבצים פתוחים!" "גב' XXXX!" הוא מנמיך את קולו בדרמטיות, "חבל, יש כאן ילדים ואני לא רוצה לנקוט בצעדים לא נעימים.... אבוא לכאן בעוד שעה וכל טוב לך!"
מה אתם אומרים?
איך הייתם מגיבים?
ומה אני אמורה לעשות עם לקוחה (ברוך השם - לשעבר) כזו?
(כמובן שהוא לא חזר כעבור שעה, וילדי המבוהלים הצליחו להירדם רק כשעה וחצי אחרי הדרמה הזו...)
Reactions: דינה מילר, ע. אפרוח, בובה בובה ועוד 41 משתמשים44 //