- הוסף לסימניות
- #1
<<<>>><<<>>><<<>>><<<>>><<<>>>
יש לי הרבה "נערוון" בפרסום הבדלה הזו. מצד אחד עד היום היא התפרסמה רק במשפחה, ושם מאוד אהבו אותה.
מצד שני במשפחה מכירים אותי, ואתם לא כ"כ, ונסיתי לקרוא אותה ולחשוב מה הייתי אומר אם מישהו אחר שאינני מכיר היה כותב אותה, ונראה לי שהייתי מאוד מתעצבן.
לכן אני מוכרח להוסיף הבהרה חשובה [מתנצל מראש על האריכות]:
הכנסתי אותה לתוך ציטוט כדי שלא יפריע בעינים.
ואני מבקש ומזהיר:
אין להעתיק את הבלדה ולהוציאה מחוץ לגבולות פרוג, או להראותה למישהו שלא יוכל להבין את כל הנ"ל.
בתפלה שלא תצא תקלה מתחת ידי, ותגרום בלדה זו רק להעלאת חיוכים ולתועלת רוחנית.
<<>><<>><<>>
ועוד הבהרה, למי שבמקרה לא יודע ולא מבין [מנסיון, יש כמה כאלו]:
ימים= "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". פסוק בתהלים [סא, ז] שמקובל לשיר כשאישיות תורנית נכנסת לאירוע. בהברה אשכנזית זה נשמע "יוֹמִים". מלעיל, כמובן.
זהו, מתחילים! להדק חגורות [אולי בעצם עדיף שלא...]
זעליג אמזלג (לשעבר שמרל)
<<<<>>>><<<<>>>>><<<<<>>>>><<<<<>>>>><<<<<>>>>>
שבר בא מפראק
או: Chemdasyomim
הפיסוק באדיבות @פנס בערפל
הדוקטור סטיב ג'רי, ההוא מהקרטטה,
חוזר אלינו שוב.
הפעם יושב מולו במרפאה,
מרביץ תורה חשוב.
הדוקטור שלנו מסביר לפציינט,
תוך כדי שהוא מתחיל לכתוב:
"אין לי שום הסבר הגיוני-
למה אתה לא מרגיש טוב!
תשמע אדוני, כבר בדקתי דם,
ועל הדרך גם בדקתי כינים.
מצאתי הרבה והוצאתי הרוב,
אך שאר הממצאים - תקינים.
לרפואה הרגילה אין מה להציע.
תנסה אולי דרך אחרת-
כמו דיקור מוח, סיני אחד,
או הוצאת עין הרע בעופרת..."
הרופא הביט בפציינט המאוכזב
שהסתובב לצאת מול פניו,
שני כפתורים במרכז חליפתו
צדו לפתע את עיניו.
ד"ר ג'רי היה רחוק מעולמם
של בעלי כובע וחליפה,
אך בכל זאת משהו נראה לו מוכר
ופתאום זה בא לו בשליפה:
"רק רגע אדוני, אם יורשה לי לשאול
שאלה קצת חפרנית,
האם זה נכון שאולי, בעבר,
נשאת משרה תורנית?"
האדון הנכבד הסתובב חזרה,
אפוף מבוכה ובלבול:
"כן, אה.. כן, זאת אומרת... כן,
בעצם קלעת בול!
מסרתי שיעורים מספר שנים,
בישיבה גדולה די קטנה.
הישיבה נסגרה, שלחו אותי הביתה
ומאז אני בהמתנה"
"זהו זה, מובן", זרח הדוקטור.
"יש את כל הנתונים והסימפטומים!
הסיבה לכך שאתה לא מרגיש טוב,
היא מחלה שנקראת חֶמְדַסְיוֹמים-
בעודך בתפקיד היית רגיל,
שכשאתה נכנס לאירועים-
מיד פוצחים בשירת 'יָמים'
רוקדים סביבך ומריעים.
מאז שפוטרת, בכל אירוע-
החֶמְדַסְיוֹמִים קופץ ועולה.
זה גורם לכאבי בטן וראש,
ולכן אתה מרגיש חולה.
יש גם מכנים זאת 'דלקת פראקים'
ולפעמים- 'שבר בא מפראק'.
היא אינה מופיעה בספרי הרפואה,
אך גלה זאת יהודי מבני ברק
הבני-ברקי גם הסביר לי איך לרפאות,
לא כדורים, לא זריקות כואבות.
רק תיגש לארון הספרים ותקח-
משניות מסכת אבות.
את המשנה פרק ד' משנה כ"א........................................ [**בקצת דפוסים משנה כח]
תלמד תשנן ותחזור,
לפחות שלוש פעמים ביום,
ואז זה אמור לעזור.
ובינתים, עצה. עד שהכאב
יתחיל ללכת, ולפחות.
תכנס בערך פעם בשבוע,
לתוככי אולם שמחות.
תגש לחתן ותתפוס בידיו,
ותצעד עמו אחורה קדימה.
תראה איך מיד 'ימים' יבואו
כמו שהיה מימים ימימה"...
<<<>>>
אז אם בחתונה נכנס פראק לא מוכר,
ו"ימים" מתחילים לנגן,
אולי זה מקרה של חֶמְדַסְיוֹמִים.
אז אנא... תרקוד, תפרגן!
זעליג אמזלג (לשעבר שמרל)
יש לי הרבה "נערוון" בפרסום הבדלה הזו. מצד אחד עד היום היא התפרסמה רק במשפחה, ושם מאוד אהבו אותה.
מצד שני במשפחה מכירים אותי, ואתם לא כ"כ, ונסיתי לקרוא אותה ולחשוב מה הייתי אומר אם מישהו אחר שאינני מכיר היה כותב אותה, ונראה לי שהייתי מאוד מתעצבן.
לכן אני מוכרח להוסיף הבהרה חשובה [מתנצל מראש על האריכות]:
הכנסתי אותה לתוך ציטוט כדי שלא יפריע בעינים.
ואני מבקש ומזהיר:
אין להעתיק את הבלדה ולהוציאה מחוץ לגבולות פרוג, או להראותה למישהו שלא יוכל להבין את כל הנ"ל.
הקטע שפניכם עוסק בנושא רדיפת הכבוד, ודמות ה"קרבן" שבו החליט הכותב להתעלל בו הוא מגיד שיעור מרביץ תורה. למה בחרתי דווקא מרביץ תורה?
א. פשוט מאוד, העולם בו אני חי היום מוקף באברכים, מו"צים, מגידי שיעורים וכו'. מימיני, משמאלי, בכולל, בבנין, במשפחה, זו הסביבה שלי, וזה מה שקרוב אלי.
ב. רופאים ועורכי דין וכיוצא בהם, שמתנהגים ברדיפת כבוד, זה דבר שהרבה פחות צורם מאשר יושבי בית המדרש. אצלם, המושג כבוד הוא בכלל לא דבר שלילי.
אצלנו, כולם מכירים את המסילת ישרים [פכ"ב] "והכבוד אינו אלא הבל הבלים המעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו ומשכחו כל חובתו, ומי שמכירו ודאי שימאס בו וישנאו"
ולכן זה מפריע יותר לראות אנשים שנגועים בזה.
הבעיה בבלדה הזו, שכביכול יש בה ריח של ביזוי תלמידי חכמים. ולכן אני חייב להודיע בשער בת רבים: חלילה וחס! אל תיחסו אלי כאלה כוונות נוראיות! אין כאן שום כוונה לפגוע בלומדי התורה.
ועומדים תמיד לנגד עיני דברי הגר"ח מוולוז'ין [נפה"ח פרקים (אחרי שער ג') פ"ב]:
"האדם העוסק בתורת ה' אפילו שלא לשמה אם כי ודאי שעדן אינו במדרגה הגבוה האמיתית אמנם חלילה וחלילה לבזותו אפי' בלב ואדרבה כל איש ישראל מחוייב גם לנהוג בו כבוד"
זאת ועוד, הדמות המתוארת לא קשורה לשום ראש ישיבה, משגיח, או מגיד שיעור שלמדתי אצלו.
הקטע לא מתאר תופעה נפוצה, אלא בתופעת לוואי של אחד ל... ממש מיעוטא דמיעוטא דמיעוטא דמיעוטא.
ועוד נקודה, הבלדה לא נכתבה כדי לתאר "בעיה" של אדם פלוני או אחר. היא נוגעת לכל אחד, כי כמעט לכל אחד יש שייכות לדבר הזה אם מעט ואם הרבה.
ומלבד זאת, כמו שניסיתי לעשות גם ב"שמור על הניקיון", "הרצחת וגם דרשת", "הקרון שהפך לקטר", ו"חכם להרה" [שנערך ע"י המערכת ל"חכם הרזים"], אני מנסה גם לספק פתרונות.
התכוונתי שיצא מזה חיזוק. בבלדה ציינתי "מראה מקום" למשנה באבות. בכוונה לא פרטתי את התוכן, כי כשכתבתי את זה התכוונתי שאדם שיקרא את זה ילך לארון הספרים ויפתח בעצמו לראות מה כתוב.
במשפחה הקרובה זה עבד [ואפילו קבלתי הערה שהציון אינו מדויק לגמרי].
אז אני מבקש, מודיע ומזהיר:
א. רוב ככל לובשי הפראק שאני מכיר, הם אנשים נפלאים ויקרים, שהכבוד רודף אחריהם בעל כרחם, ומגיע להם בצדק שכן "הכבוד האמיתי הוא ידיעת התורה באמת" [מסילת ישרים פי"א], ורחוקים מאוד מהדמות שבבלדה.
ב. מי שחושד בי שהתכוונתי למשהו אחר- שיחשוש לנפשו מרביצת האלה של "החושד בכשרים...." [שבת צז.]
ג. אין להעתיק את הבלדה ולהוציאה מחוץ לגבולות פרוג, או להראותה למישהו שלא יוכל להבין את כל הנ"ל.
ותעשו טובה, תפתחו את הקישור שהבאתי לקראת סוף הבלדה, ותבדקו מה אתם יכולים ללמוד ממנו. כי כמעט בטוח שגם בך יש משהו מזה.
בתפלה שלא תצא תקלה מתחת ידי, ותגרום בלדה זו רק להעלאת חיוכים ולתועלת רוחנית.
בתפלה שלא תצא תקלה מתחת ידי, ותגרום בלדה זו רק להעלאת חיוכים ולתועלת רוחנית.
<<>><<>><<>>
ועוד הבהרה, למי שבמקרה לא יודע ולא מבין [מנסיון, יש כמה כאלו]:
ימים= "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". פסוק בתהלים [סא, ז] שמקובל לשיר כשאישיות תורנית נכנסת לאירוע. בהברה אשכנזית זה נשמע "יוֹמִים". מלעיל, כמובן.
זהו, מתחילים! להדק חגורות [אולי בעצם עדיף שלא...]
זעליג אמזלג (לשעבר שמרל)
<<<<>>>><<<<>>>>><<<<<>>>>><<<<<>>>>><<<<<>>>>>
שבר בא מפראק
או: Chemdasyomim
הפיסוק באדיבות @פנס בערפל
הדוקטור סטיב ג'רי, ההוא מהקרטטה,
חוזר אלינו שוב.
הפעם יושב מולו במרפאה,
מרביץ תורה חשוב.
הדוקטור שלנו מסביר לפציינט,
תוך כדי שהוא מתחיל לכתוב:
"אין לי שום הסבר הגיוני-
למה אתה לא מרגיש טוב!
תשמע אדוני, כבר בדקתי דם,
ועל הדרך גם בדקתי כינים.
מצאתי הרבה והוצאתי הרוב,
אך שאר הממצאים - תקינים.
לרפואה הרגילה אין מה להציע.
תנסה אולי דרך אחרת-
כמו דיקור מוח, סיני אחד,
או הוצאת עין הרע בעופרת..."
הרופא הביט בפציינט המאוכזב
שהסתובב לצאת מול פניו,
שני כפתורים במרכז חליפתו
צדו לפתע את עיניו.
ד"ר ג'רי היה רחוק מעולמם
של בעלי כובע וחליפה,
אך בכל זאת משהו נראה לו מוכר
ופתאום זה בא לו בשליפה:
"רק רגע אדוני, אם יורשה לי לשאול
שאלה קצת חפרנית,
האם זה נכון שאולי, בעבר,
נשאת משרה תורנית?"
האדון הנכבד הסתובב חזרה,
אפוף מבוכה ובלבול:
"כן, אה.. כן, זאת אומרת... כן,
בעצם קלעת בול!
מסרתי שיעורים מספר שנים,
בישיבה גדולה די קטנה.
הישיבה נסגרה, שלחו אותי הביתה
ומאז אני בהמתנה"
"זהו זה, מובן", זרח הדוקטור.
"יש את כל הנתונים והסימפטומים!
הסיבה לכך שאתה לא מרגיש טוב,
היא מחלה שנקראת חֶמְדַסְיוֹמים-
בעודך בתפקיד היית רגיל,
שכשאתה נכנס לאירועים-
מיד פוצחים בשירת 'יָמים'
רוקדים סביבך ומריעים.
מאז שפוטרת, בכל אירוע-
החֶמְדַסְיוֹמִים קופץ ועולה.
זה גורם לכאבי בטן וראש,
ולכן אתה מרגיש חולה.
יש גם מכנים זאת 'דלקת פראקים'
ולפעמים- 'שבר בא מפראק'.
היא אינה מופיעה בספרי הרפואה,
אך גלה זאת יהודי מבני ברק
הבני-ברקי גם הסביר לי איך לרפאות,
לא כדורים, לא זריקות כואבות.
רק תיגש לארון הספרים ותקח-
משניות מסכת אבות.
את המשנה פרק ד' משנה כ"א........................................ [**בקצת דפוסים משנה כח]
תלמד תשנן ותחזור,
לפחות שלוש פעמים ביום,
ואז זה אמור לעזור.
ובינתים, עצה. עד שהכאב
יתחיל ללכת, ולפחות.
תכנס בערך פעם בשבוע,
לתוככי אולם שמחות.
תגש לחתן ותתפוס בידיו,
ותצעד עמו אחורה קדימה.
תראה איך מיד 'ימים' יבואו
כמו שהיה מימים ימימה"...
<<<>>>
אז אם בחתונה נכנס פראק לא מוכר,
ו"ימים" מתחילים לנגן,
אולי זה מקרה של חֶמְדַסְיוֹמִים.
אז אנא... תרקוד, תפרגן!
זעליג אמזלג (לשעבר שמרל)
נערך לאחרונה ב:
הנושאים החמים