עזרה שכר השדכנים- פתרון מיידי למצוקת הרווקות

  • הוסף לסימניות
  • #81
לדעתי הבעיה העיקרית
שאנשים לא באמת מבינים
את הערך שנותנים להם
והייתי מוסיף, שאנשים לא מוכנים לקבל את זה שהשדכן בעצם הביא להם את עסקת חייהם, מה ששום נותן שירות אחר בעולם לא עושה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
ודרך אגב אני לא שדכן (אע"פ שניסיתי הרבה לעזור לאחרים).
אני עברתי את התהליך הקשה הזה כשחיכיתי כמה שנים לזיווג, וראיתי כמה קשה עובדים השדכנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
  • הוסף לסימניות
  • #85
אולי בשביל גילוי נאות
כל אחד יכתוב
אם הוא שדכן מקצועי
שדכן מזדמן
מחתן ילדים
התחתן לאחרונה

ואז יהיה אפשר להבין יותר את התגובות
כתבתי למעלה
שניסיתי פעם אחת
והתגובה היה מספיק
בשביל לא לנסות עוד פעם
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
כתבתי למעלה
שניסיתי פעם אחת
והתגובה היה מספיק
בשביל לא לנסות עוד פעם
אני לא מפחית ח"ו בערך השדכנים
אבל עדיין לכל נותן שירות יש קהל יעד
ויש גם כוחות שוק תחרותיים

דהיינו כל זמן שיש הרבה שדכנים מעיזים להגיב כמו שהגיבו לך
וכן אין שום עניין לשלם יותר אם מקבלים את אותה התמורה במחיר זול

מה שמאוד חכם הוא
לתת לשדכן עוד 500-1000 שקל טיפ ואז בפעם הבאה הוא ישמח מאוד לעבוד עם אותו הורה
וגם מי שיש לו מעוכבי שידוך אם המחיר יהיה יקר זה עדיין לא יעזור לו כמו אם הוא הוא יפרסם שהוא נותן עוד 1000 דולר למי שיביא לו שידוך
ועוד 1000 שקל להצעה שתתקדם אפילו אם לא תסגר
וגם אם תגידו לי שזה קצת וזה נכון זה עדיף מהמצב היום שעובדים חודשים בלי תמורה בכלל
וזה לכאורה עדיין יותר זול מ 10000 דולר
והברה יותר מחמיא ומעריך את השדכן על עבודתו
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
היה כתבה בקטיפה של אחד שיזם מצינג שידוכים והיה רשום שם 60% מהשידוכים שניסגרו בשנים האחרונות זה לא משדכנים
אגב בלי קשר השדכנים רוצים לגבות על כל פגישה שסגרו....
יש צדדים לכאן ולכאן
ודרך אגב עד לפני השואה, ההוצאה הכי גדולה של הורים לחתונה (חוץ מנדוניה כמובן) היה התשלום לשדכן, וכל אחד ידע, מי שרוצה שידוך טוב צריך לשלם למומחה של העיר הגדולה שלקח הרבה כסף, ומי שלא, היה צריך להסתפק ב'נייסן' של הכפר...
מקצוע השדכנות הוא כמו תיווך.

בעבר רוב מוחלט של השידוכים היו מתבצעים בידי שדכנים שהלכו מבית ובית [ממש כך!] כדי להציע הצעות.
גם מי שהיה לו רעיון כלשהוא, הוא היה שולח שדכן שיעשה את העבודה ויציע את ההצעה.

בעבר התקשורת היתה הרבה פחות מפותחת מהיום.

לא היה טלפון בכל בית וגם כשהיה טלפון, השיחות היו יקרות מאוד [היינו מתקשרים לעיר אחרת רק בשעות הלילה המאוחרות].

היה מקצוע 'שדכן' והוא היה מציע את רוב ההצעות.
משתי סיבות.
א. מידע - השדכן היה מרכז את המידע הרלוונטי, למי יש בן ולמי יש בת מי טוב ומי פחות טוב וכו'.
ב. עבודה - נניח ויש לי רעיון. האם אסע לעיר אחרת כדי להציע למישהו הצעה ? או אפילו האם אלך לקצה השני של העיר כדי להציע הצעה ?
מי מוכן ללכת פיזית או אפילו לנסוע מעיר לעיר, שוב ושוב בין הצדדים כדי לקדם את השידוך ?
רק השדכן שזה היה עבודתו הוא היה עושה כך.


כיום אין הכרח בשכן מקצועי.
מידע - המידע כיום זורם בקלות ובמהירות. לכל אחד יש נייד ואין שום בעיה לקבל מידע על כל אחד מכל קצוות הארץ.
ועיקר המידע נמצא בידי הזוגות הצעירים.
עבודה - כל מי שבידו טלפון יכול לנהל שידוך ואין צורך במיומנות מיוחדת.

יותר מכך
מקובל לומר שהצעה שמציע אדם 'רגיל' שאינו שדכן, היא יותר מתאימה ויותר אמינה.

כיום רוב מוחלט של השידוכים נעשים בידי אנשים שאין מקצועיים בכך.
וגם המקצועיים, הם אינם מתעסקים בכל הרבה שעות ביום.

לכן
הסכום של 4000 ש"ח מכל צד הוא מספיק כדי לדרבן אדם רגיל להציע הצעה.
במיוחד שיש 'סיפוק' גדול מעשיית שידוך.

העלאת שכר השדכנות לא תוסיף משמעותית לשוק השידוכים.

מה שכן זה מחייב כל מי שיש לו רעיון ללכת ולהציע אותו.
כי כך היום עיקר השידוכים מתנהלים.

ביתד נאמן כתבו כמה וכמה כתבות לאחרונה והעלו את המחויבות של כל אדם שיש לו רעיון ללכת ולהציע את ההצעה.
====
כיום גם בתיווך דירות, הרבה מאוד עסקאות מתבצעות ללא תיווך. על ידי 'ישא ברכה' 'דירומט' וכדומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
בתור בחורה בשידוכים כבר כמה שנים אני ממש אשמח ששכר השדכנים יוכפל.
זה כל כך מגיע להם!
והלוואי וזה יעודד עוד אנשים לקחת חלק במצווה החשובה והדחופה הזאת.

אבל לשלם לפי פגישה זה לדעתי לא,
למרות שאני חושבת שמגיע להם.
אני פשוט חוששת שזה עלול לגרום לכך שמשודכים שמתלבטים אם להמשיך או להוריד, הכסף שמשלמים על הפגישה הזאת (מעבר להוצאות הרגילות של הפגישה) יכול להכריע את הכף.

אני מוטרדת גם מזה שהשדכנים יראו פחות אמינים כשהם מנסים לדחוף לעוד פגישה, וחבל. כי מההכרות שלי עם כל כך הרבה אנשים טובים בדרך הכוונות של כולם טובות.

לכן אני חושבת שתשלום מאד גבוה כששידוך נסגר, ולא רק שמונה אלף ש"ח יכול להוות תמריץ.

וכמובן, מהצד שלנו, המשודכים, נכון תמיד להכיר טובה לשדכן שעבד קשה ולשלוח זר לשבת או סכום כסף.
גם אם הוא הציע הרבה הצעות ואף אחת מהן לא הגיעה לידי פגישה.
מספר הפגישות הוא לא בהכרח מדד לזמן והכוחות שהשדכן השקיע.

ושדכנים יקרים, מעריכה מאד כל הצעה!
לפעמים הורי או אני נשמעים פחות נלהבים ואולי אפילו קצת אדישים.
זה לא נובע מחוסר הערכה,
זה כי אנחנו כבר קצת עייפים,
בכל אופן אנחנו כבר שנים בסיפור הזה ואף אחד לא הודיע לנו מתי ואיך נגיע לסוף הטוב.
אבל יש לנו הכרת הטוב עצומה למי שנוטע בנו תקווה בכל פעם,
לאלה שמראים שהם לא שכחו אותנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
לדעתי הבעיה העיקרית
שאנשים לא באמת מבינים
את הערך שנותנים להם
(נקודה שאני פוגש גם בתחום שלי
אנשים כאלה אני מעדיף שלא יקנו אצלי
אני רוצה לקוח שרוצה את הערך שאני נותן
ומבין שלערך יש תמורה ורוצה לשלם
ופליז לא לפתוח דיון על המקצוע שלי
כי זה לא המקום פה )

נקודה למחשבה
למה לצעוק? למה באותיות גדולות?
דברים חכמים בנחת נשמעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
חצי בלת"ק

בעיני עדיף לעשות שכל שידוך שמגיע לפגישה שניה, משלמים לשדכן כל צד 250 שקלים.
פגישה רביעית 500 וכו.
ככה שדכנים יתוגמלו על הצעות רציניות ויהיה להם כוח להציע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
חצי בלת"ק

בעיני עדיף לעשות שכל שידוך שמגיע לפגישה שניה, משלמים לשדכן כל צד 250 שקלים.
פגישה רביעית 500 וכו.
ככה שדכנים יתוגמלו על הצעות רציניות ויהיה להם כוח להציע.
הבעיה היא.
לפעמים השדכן מנסה לשכנע 'מה איכפת לך עוד פגישה אחת...'.
ככה אנשים לא ימהרו לעשות עוד פגישה, בגלל העלות הגבוהה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
בלת"ק
לדעתי ברור שבחלק גדול מהמקרים
ההורים אשמים
אתם לא רוצים שידוך
תגידו באופן מכובד
הצעתי פעם שידוך
למישהו
אחרי שאמר לי שלא
הוא התקשר אלי לשאול
מאיפה היה לך החוצפה
להציע לי שידוך כזאת
בסוף הוא חיכה שנתיים
ולקח סגנון דומה
תבינו לבד
שלא ניסיתי עוד פעם
אכן, בהרבה בתים של מעוכבי שידוך-
כשמעזים ומנסים להציע מגלים שההורים אשמים.
מכירה כמה מסביבי עם בנות רווקות מתבגרות, המצב מעורר רחמים
אבל כשמנסים להציע להם שידוך התגובות לא נעימות,
בקושי מתייחסים, סוחבים את הזמן, לא טורחים לענות תשובה,
ממש לא עושה חשק לחזור להציע שוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
בלת"ק
כל אחד ואחת מאיתנו, שתעשה רשימה של כל השמות שמכירים.
בחורים ובחורות.
להחזיק אותה במקום נגיש וכל כמה ימים להעבור עליה.
לזכור אותם, להתפלל עליהם ולחשוב רעיונות עבורם.
פיקוח נפש!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
עדיין לא יצא לי להיפגש בשדכן\ית רציניים
כאלה שמגיע להם ושווה לשלם בשביל "השירות" שלהם
ואנחנו נותנים סכום גבוה יחסית באם יסגר שידוך (20,000+) וגיל הבחור\ה סביבות אמצע שנות ה20 לא מדי מבוגר
ועדיין רוב השדכנים\ות שיצא לי לפגוש זורקים שם ונעלמים,
לא ראיתי השקעה, לא שיחות ולא כל היזע ועמל שציינו פה באשכול שהם מנת חלקו של כל שדכן שמנסה לקדם שידוך
מקסימום שדכן מביא לפגישה ראשונה אח"כ אם לא הולך, כאילו מתאדה ונעלם
כמעט ולא יצא לי לעבוד עם שדכן רציני שבאמת חושב על רעיונות ומתאמץ ומנסה להציע


ועכשיו יגיבו לי שבטח אנחנו בררנים ומחפשים פרט כזה או אחר אז לא, לא מחפשים משהו מיוחד או ספציפי, לא בררנים ועדיין לענ"ד כמות השדכנים\ות הרציניים כאלה שזה העיסוק שלהם ובאמת משקיעים בזה את כל הלב- מעטים מאוד:(

(דיברו פה על בעלי מקצוע שבד"כ זה העיסוק שלהם: אני משלמת לצלם כי אני מקבלת אח"כ תמונות, משלמת על שמלת כלה ומקבלת תמורה אבל לשלם לשדכן שזרק שם ונעלם, או הפגיש פגישה אחת ואח"כ התאדה או פתאום לא עונה לטלפון והיו דברים מעולם לא רק מצד המשודכים..
זה לא נקרא שירות ולכן לא מוצאת סיבה לשלם ק"ו לשלם יותר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
אכן, בהרבה בתים של מעוכבי שידוך-
כשמעזים ומנסים להציע מגלים שההורים אשמים.
מכירה כמה מסביבי עם בנות רווקות מתבגרות, המצב מעורר רחמים
אבל כשמנסים להציע להם שידוך התגובות לא נעימות,
בקושי מתייחסים, סוחבים את הזמן, לא טורחים לענות תשובה,
ממש לא עושה חשק לחזור להציע שוב.
אבל מה אשמה הבחור/ה המסכן/נה ?
זאת מצוה יותר גדולה להציע שידוך, במקרה וההורים אינם יודעים כיצד להתנהג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
בלת"ק
אצלינו ההורים שלי פשוט משלמים על כל פגישה שהשדכן מצליח לעשות סכום סמלי של 400/500 ש"ח ובסוף אם זה הולך יפה, אז את הסכום הרגיל של 4000 ש"ח .
ככה זה מדרבן את השדכנים ליזום לפחות פגישה בודדת, וגם אם השידוך לא יצא לפועל השדכנים מעוניינים להציע עוד הצעות כל הזמן.
ממליצה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
אבל מה אשמה הבחור/ה המסכן/נה ?
זאת מצוה יותר גדולה להציע שידוך, במקרה וההורים אינם יודעים כיצד להתנהג.
אכן הבחורה מסכנה ולא אשמה, אבל בהרבה בתים כל עוד השידוכים עוברים דרך ההורים הם פשוט נתקעים.

הצענו לאחרונה שידוך לאבא של בחורה מבוגרת, שמעליה בבית יש עוד כמה רווקות,
אחרי יותר מחודש שלא היתה תגובה שאלתי אותה- אבא שלך אמר לך שהצענו את X,
אז היא אמרה לי- אם רוצים שמשהו יתקדם צריך ללחוץ עליו ולהזכיר לו,
היא כמובן לא ידעה מההצעה.
אין לי מספיק קשר איתה בשביל לנער אותה כמו שמתחשק לי ולהגיד לה- תעיפי את אבא שלך מהסיפור, כולם מתפללים עלייך ודואגים וזה ההתנהלות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
ועוד דבר - פעם, לשדכנים היו גם הרבה הוצאות! כל הטלפונים הלוך ושוב ואם זה היה לפני השעה 7 בערב אז בכלל תעריף בזק היה גבוה יותר. היום ב"ה בעידן הפלאפונים עם דקות שיחות חינמיות לפחות אין להם הוצאות.
והוצאות של זמן, מחשבה, נסיונות כושלים, אי נעימויות???????????
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
מקצוע השדכנות הוא כמו תיווך.

בעבר רוב מוחלט של השידוכים היו מתבצעים בידי שדכנים שהלכו מבית ובית [ממש כך!] כדי להציע הצעות.
גם מי שהיה לו רעיון כלשהוא, הוא היה שולח שדכן שיעשה את העבודה ויציע את ההצעה.

בעבר התקשורת היתה הרבה פחות מפותחת מהיום.

לא היה טלפון בכל בית וגם כשהיה טלפון, השיחות היו יקרות מאוד [היינו מתקשרים לעיר אחרת רק בשעות הלילה המאוחרות].

היה מקצוע 'שדכן' והוא היה מציע את רוב ההצעות.
משתי סיבות.
א. מידע - השדכן היה מרכז את המידע הרלוונטי, למי יש בן ולמי יש בת מי טוב ומי פחות טוב וכו'.
ב. עבודה - נניח ויש לי רעיון. האם אסע לעיר אחרת כדי להציע למישהו הצעה ? או אפילו האם אלך לקצה השני של העיר כדי להציע הצעה ?
מי מוכן ללכת פיזית או אפילו לנסוע מעיר לעיר, שוב ושוב בין הצדדים כדי לקדם את השידוך ?
רק השדכן שזה היה עבודתו הוא היה עושה כך.


כיום אין הכרח בשכן מקצועי.
מידע - המידע כיום זורם בקלות ובמהירות. לכל אחד יש נייד ואין שום בעיה לקבל מידע על כל אחד מכל קצוות הארץ.
ועיקר המידע נמצא בידי הזוגות הצעירים.
עבודה - כל מי שבידו טלפון יכול לנהל שידוך ואין צורך במיומנות מיוחדת.

יותר מכך
מקובל לומר שהצעה שמציע אדם 'רגיל' שאינו שדכן, היא יותר מתאימה ויותר אמינה.

כיום רוב מוחלט של השידוכים נעשים בידי אנשים שאין מקצועיים בכך.
וגם המקצועיים, הם אינם מתעסקים בכל הרבה שעות ביום.

לכן
הסכום של 4000 ש"ח מכל צד הוא מספיק כדי לדרבן אדם רגיל להציע הצעה.
במיוחד שיש 'סיפוק' גדול מעשיית שידוך.

העלאת שכר השדכנות לא תוסיף משמעותית לשוק השידוכים.

מה שכן זה מחייב כל מי שיש לו רעיון ללכת ולהציע אותו.
כי כך היום עיקר השידוכים מתנהלים.

ביתד נאמן כתבו כמה וכמה כתבות לאחרונה והעלו את המחויבות של כל אדם שיש לו רעיון ללכת ולהציע את ההצעה.
====
כיום גם בתיווך דירות, הרבה מאוד עסקאות מתבצעות ללא תיווך. על ידי 'ישא ברכה' 'דירומט' וכדומה.
אני בדעה שכן יעלו את שכר השדכנים כי אחרי הכל הם מיתאמצים לפעמים לשווא אבל צריך לקחות הכל בפורפורציות!!!!!
הקטע הזה שלגבות על כל פגישה לגמרי לא רלוונטית כי אחרי הכל יש אנשים שלא יגשו לפגישה ביגלל הכסף....
(זה עוד צד שהרבה אנשים לא לקחו בחשבון)
 
בלי לקרוא את כל התגובות אלא חלקם,
אולי אפשר לעשות מדרג לפי גיל ומגזר,
למשל במגזר החסידי יהיה את הסום שהיה עד היום פחות או יותר, עד גיל 21, מגיל זה ואילך הסכום יעלה משמעותית.
זה יגרום, גם לתמריץ לשדכנים לעבוד על שידוכי מתבגרים, וגם תמריץ להורים למהר לשדך לפני שיגיע לגיל הזה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

עד איפה נגיע בשביל "כבוד"?
כמה אנחנו משלמים על "מה יגידו"?

מאמר מטלטל שפורסם ע"י הרב אהרן זלץ ב-Rהון (
כאן).
על אחד הנושאים הכואבים בדורנו,
ממליץ מאוד לקרוא עד הסוף.

"משכנתי את המיטות שלהם"
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…

השיחה ששינתה הכל

הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"

חשבון נפש מול דף הגמרא

הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.

המתמטיקה של הטירוף

היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.

על חשבון מי הכבוד הזה?

ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?

היו אמיצים!

הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!

עד כאן מאמר הזהב.

ועכשיו אני שואל:
האם לא הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה?
אם להתחייב סכומי עתק תחת הכיסוי של "השתדלות" ו- "בטחון בקב"ה" שיהיה בסדר - זה בסדר,
למה להתחייב סכומים ריאליים מתוך בטחון בקב"ה,
שהקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים והשידוך הנכון והאמיתי יגיע בכל מצב - למה זה פחות בסדר?

אני כמובן לא מדבר על מקרים מאוד ספציפיים שיש הנחייה אישית וברורה מרב גדול לנהוג אחרת,
שאז יש סייעתא דשמייא מיוחדת, בפרט אם זה מגיע ממקום טהור שלא לשם "כבוד" וד"ל,
אני מדבר על הלך הרוח הכללי.
לאן הגענו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה