דרוש מידע שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים

[Ruti Kepler]

משפט חמוד אבל...
הגמילה בעניין זה נגזרה מיום הגמל / כגמול עלי וגו'
שעניינו תלות בדבר מסויים אף מרצון ולתועלת.
וכמו"כ מגיע בהטיות של שחרור מתלות זו.

הגמילה בפסוק היא מחלב, שהוא אכן תלות פיזית של התינוק, מכל הסיבות הטובות.

אבל טיטול? התינוק ממש לא תלוי בטיטול שלו. הוא יכול להסתדר מצויין בלעדיו.
אנחנו אלו שתלויים בטיטול, כדי שרצפותינו היפות, גרניט פורצלן, לא יירטבו, והמכנסיים החמודים מנקסט לא ייהרסו.

 

[פרות הדר]

רותי,
רק רציתי לאמר לך תודה
בזכותך תוך יומיים הילד נגמל
תודה ושוב תודה

 

[גלבוע]

----


למה להרגיז אנשים בחודש אלול, במיוחד אם לא התכוונתי.

 

[nori]

רצפה? מכנסי טריקו של גיל שלוש?

אתן מתחילות להרגיז אותי...
מאד קל לזלזל בקושי ולהתקע במכנסיים.
רק כדאי לזכור שזה לא המכנסיים אלא לפעמים זה המכנסיים כשאת באמצע מקום לא ידידותי, אמנם יש לך בגדי החלפה אבל איך בדיוק מתמודדים עם כל הגועל נפש הזה.
לפעמים זה הרצפה רגע אחרי עוזרת.
לפעמים זה הספה שאין דרך לנקות אותה והכסוי ששמנו נשלף על ידי אחד מהילדים.
לפעמים זה אי פניות. תמידית. כן, אין מצב לצערי שאוכל לפנות לתהליך הזה שבועיים.
בבין הזמנים למשל אני עסוקה יותר מבכל השנה, ובחגים שוב המשפחה שלי צריכה אותי פנויה אליהם נפשית, רגשית וטכנית. אז למרות שלי מתאים לעשות את זה אז. אני שוב לא יכולה.
אני לא מחפשת עצות, , ואני מקבלת את הענין שהאמא צריכה להיות פנויה לתהליך.
אני לא מקבלת את הזלזול באמהות שלא יכולות להתפנות לתהליך. או שהתהליך קשה להן.

 

[גלבוע]

אתן מתחילות להרגיז אותי...
מאד קל לזלזל בקושי ולהתקע במכנסיים.
רק כדאי לזכור שזה לא המכנסיים אלא לפעמים זה המכנסיים כשאת באמצע מקום לא ידידותי, אמנם יש לך בגדי החלפה אבל איך בדיוק מתמודדים עם כל הגועל נפש הזה.
לפעמים זה הרצפה רגע אחרי עוזרת.
לפעמים זה הספה שאין דרך לנקות אותה והכסוי ששמנו נשלף על ידי אחד מהילדים.
לפעמים זה אי פניות. תמידית. כן, אין מצב לצערי שאוכל לפנות לתהליך הזה שבועיים.
בבין הזמנים למשל אני עסוקה יותר מבכל השנה, ובחגים שוב המשפחה שלי צריכה אותי פנויה אליהם נפשית, רגשית וטכנית. אז למרות שלי מתאים לעשות את זה אז. אני שוב לא יכולה.
אני לא מחפשת עצות, , ואני מקבלת את הענין שהאמא צריכה להיות פנויה לתהליך.
אני לא מקבלת את הזלזול באמהות שלא יכולות להתפנות לתהליך. או שהתהליך קשה להן.

אני דווקא בכלל לא מזלזלת.
אי פניות תמידית זה מצב שמוכר לי ואני יודעת להעריך את מי שמתמודדת איתו.

וחלק גדול ממה שאת מייחסת לי פה זה בכלל לא מה שאני חושבת (מהרגע הראשון הרמתי גבה על הרעיון 'להתפנות לתהליך'), אבל פסדר, במקום להסתבך בפיתולי הסברים נעזוב את זה.

 

[גלבוע]

רק כדאי לזכור שזה לא המכנסיים אלא לפעמים זה המכנסיים כשאת באמצע מקום לא ידידותי, אמנם יש לך בגדי החלפה אבל איך בדיוק מתמודדים עם כל הגועל נפש הזה.

טיפ ששמעתי פעם ועזר לי מאד:
בתאונות קשות, גוזרים את הלבנים מהצד (אפשר לשים בתיק מספרים), צוררים וזורקים לפח.
כמה עולה יחידה, 5 שקלים? לא נורא.

 

[המקל והגזר]

ממליצה מאוד על הספר הנ"ל. מנסיון של הרבה:

בהצלחה!

 

[טובי וינטרוב]

ומה עושים כנגד הפחדדד?
הבת שלי כבר מבינה את העניין מצויין (שנתיים וחצי)
אבל מפחדת לשבת על השירותים או בסיר

היא טיפוס היסטרי, השאלה אם לעשות את זה בכח?

 

[y&m]

@ארבע את גומלת שניים יחד?
יש מצב שכדאי להתחיל רק עם אחד מביניהם.

 

[אסתי בראון]

או קיייי
אני מתחילה לעשות תרגילי הרפיה ולנשום עמוקות
למלא את המקפיא בשלל מגנומים כתגמול חיובי עבור בשלותי המבצבצת
ולרוץ ללידר לרכוש ליעל הלבשה אישית בכמויות
@רותי קפלר, הפוסט שלך סידר לי כמה דברים בראש האולי לא בשל שלי
כי לתומי חשבתי שזהו תהליך מצידו של הילד- בגיל מתאים
ועכשיו אני מבינה שזה תלוי בי
דווקא אני מוצאת את השבוע שלפני ראש השנה כטוב כי אני ממילא בבית ואז יש חגים ואנחנו שוב בבית מה שיוצר מרווח נשימה
אז בתי בת השנתיים וחודש
מבינה
מדברת
משיימת- מגיל קטן
ומבינה
היא מציינת לי להביא מגבונים לפני החלפת טיטול כשצריך
האמת
שסבלנותי קצרה ( אין פתרון מהיר להאכת סבלנות אימהית אה?)
והאמת שזו ילדדה שנולדה אחרי שנות המתנה רבות כך שאני בורה
הושבתי אותה על הישבנון בגיל וברינה
עברה דקה
לא נצפתה התרחשות
בי יורדים
עכשיו חידשתן לי- תגחכו לי זה היה חידוש (ונבקש מסבא הושע שיבוא לעזור לנו) שצריך לשבת
ולפעמים רבע שעה
ולבלות זמן איכות דיאדי כשאני על רצפת השירותים על תקן צוות הווי ובידור
אז זו חדשה מספר אחת
השניה היא שזה תהליך שיכול לקחת זמן ולא ליסוג אחור
השלישית המבלבלת מכל- לתגמל את הילד? עליבא דעיל זה יצור לו הצלחות חיוביות ( במו"מ מקדים הגענו לפשרה של גם סוכריה וגם שוקולד כשנקודת המוצא היתה או או)
או שלא מגיע לו שום תגמול מעבר לתרועת שמחה
הדבר השני - האחריות עלי? עליו?
יצאתי מבולבלת
אשמח להבהרות
עידודים
ותפילת הדרך שתהיה קצרה
היכונו לשנה הבאה ננסה עם בן השנה
@ארבע- קבלי זר פרחים וירטואלי. את אם השנה

 

[אהבת עולם]

או שלא מגיע לו שום תגמול מעבר לתרועת שמחה

לפי השיטה גם לא תרועת שמחה או כישלון (מה שיכול ליצור אצלו בעיות התנהגותיות)
פשוט שיום של מה שקרה פה: יופי, עשית בשירותים. כך צריך.

 

[אמא ומתכנתת]

@ארבע את גומלת שניים יחד?
יש מצב שכדאי להתחיל רק עם אחד מביניהם.

אני גם חשבתי כך.
בפועל, ברגע שהתחלנו עם אחד - השני דרש גם הוא.
(צודק, למה שירגיש תינוק? )

 

[ארבע]

@ארבע את גומלת שניים יחד?
יש מצב שכדאי להתחיל רק עם אחד מביניהם.

חשבתי כך, אבל הם ממש קוף אחרי קופיקה, ולהיפך.

 

[גלבוע]

משהו מצחיק שחשבתי עליו: יותר קל לגמול כשלא מלבישים ילדים בסטים ביניהם.
שלוות הנפש פחות מופרת.

 

[גלינג]

הגמילה בפסוק היא מחלב, שהוא אכן תלות פיזית של התינוק, מכל הסיבות הטובות.

אבל טיטול? התינוק ממש לא תלוי בטיטול שלו. הוא יכול להסתדר מצויין בלעדיו.
אנחנו אלו שתלויים בטיטול, כדי שרצפותינו היפות, גרניט פורצלן, לא יירטבו, והמכנסיים החמודים מנקסט לא ייהרסו.

אויש באמת...
אם היינו חיים במדבר היינו נותנים להם להתפנות כמו בהמות???
החיתולים הם דבר קדמון מהיות האדם אדם. עוד קודם העשוריים האחרונים שנהפכו לח"פ.

נ.ב. חלב הינו דוג' לתלות וצורך אבסלוטי לאדם הזקוק לדבר חיצוני ומהווה כמשל.

 

[גלינג]

למלא את המקפיא בשלל מגנומים כתגמול חיובי עבור בשלותי המבצבצת
ולרוץ ללידר לרכוש ליעל הלבשה אישית בכמויות

כשאני הייתי בגיל ההוא...
את המגנום נתנו לילד כל זמן שיושב על הסיר.
אכן בכמה פעמים הראשונות לא יצא מזה דבר.
אבל בס"ה זה הצליח (מבחן התוצאה..)

 

[תמי פ]

או קיייי
אני מתחילה לעשות תרגילי הרפיה ולנשום עמוקות
למלא את המקפיא בשלל מגנומים כתגמול חיובי עבור בשלותי המבצבצת
ולרוץ ללידר לרכוש ליעל הלבשה אישית בכמויות
@רותי קפלר, הפוסט שלך סידר לי כמה דברים בראש האולי לא בשל שלי
כי לתומי חשבתי שזהו תהליך מצידו של הילד- בגיל מתאים
ועכשיו אני מבינה שזה תלוי בי
דווקא אני מוצאת את השבוע שלפני ראש השנה כטוב כי אני ממילא בבית ואז יש חגים ואנחנו שוב בבית מה שיוצר מרווח נשימה
אז בתי בת השנתיים וחודש
מבינה
מדברת
משיימת- מגיל קטן
ומבינה
היא מציינת לי להביא מגבונים לפני החלפת טיטול כשצריך
האמת
שסבלנותי קצרה ( אין פתרון מהיר להאכת סבלנות אימהית אה?)
והאמת שזו ילדדה שנולדה אחרי שנות המתנה רבות כך שאני בורה
הושבתי אותה על הישבנון בגיל וברינה
עברה דקה
לא נצפתה התרחשות
בי יורדים
עכשיו חידשתן לי- תגחכו לי זה היה חידוש (ונבקש מסבא הושע שיבוא לעזור לנו) שצריך לשבת
ולפעמים רבע שעה
ולבלות זמן איכות דיאדי כשאני על רצפת השירותים על תקן צוות הווי ובידור
אז זו חדשה מספר אחת
השניה היא שזה תהליך שיכול לקחת זמן ולא ליסוג אחור
השלישית המבלבלת מכל- לתגמל את הילד? עליבא דעיל זה יצור לו הצלחות חיוביות ( במו"מ מקדים הגענו לפשרה של גם סוכריה וגם שוקולד כשנקודת המוצא היתה או או)
או שלא מגיע לו שום תגמול מעבר לתרועת שמחה
הדבר השני - האחריות עלי? עליו?
יצאתי מבולבלת
אשמח להבהרות
עידודים
ותפילת הדרך שתהיה קצרה
היכונו לשנה הבאה ננסה עם בן השנה
@ארבע- קבלי זר פרחים וירטואלי. את אם השנה

ממש לא מומלץ לשבת רבע שעה!
תני לה לשתות ואחרי חצי שעה בערך קחי אותה לשרותים ל2 דקות אחרי חצי שעה שוב.
אהה וביומים הראשונים אם לא יותר רוב היציאות יהיו פספוסים, יושבים בשרותים לא עושים כלום, יוצאים נעלמים לשניה מהעין והופ רטוב ברצפה ליד החלון או ליד...
בהצלחה!
ובתאבון עם המגנום

 

[חלומיים]

@Ruty Kepler
מה לגבי גמילת לילה?
את עושה את זה ביחד?

גמלתי לפני שנה (גיל שנתיים) הרבה בזכותך
רק ביום
היו תקופות שבלילה היה קם יבש לגמרי
אבל לא ממש חשבתי להוריד גם אז
לא יודעת למה היה רגוע לי כזה שיש טיטול
עכשיו הוא החליט שהוא לא רוצה יותר טיטול והוא גדול
אבל דווקא לאחרונה הוא כן קם רטוב
אז ניסינו כמה פעמים בלי
יום יומיים היה יבש
אח"כ התחיל לפספס אז התחלתי להעיר אותו פעם אחת
וביומיים האחרונים זה גם לא עזר...
לפיח מה שכתבו פה אם לא עשיתי את זה ביחד פספסתי?
אז מה עכשיו?
השיטה היא להוריד וזהו או להחזיר את הטיטול?

 

[Ruti Kepler]

אויש באמת...
אם היינו חיים במדבר היינו נותנים להם להתפנות כמו בהמות???
החיתולים הם דבר קדמון מהיות האדם אדם. עוד קודם העשוריים האחרונים שנהפכו לח"פ.

נ.ב. חלב הינו דוג' לתלות וצורך אבסלוטי לאדם הזקוק לדבר חיצוני ומהווה כמשל.

יש שבטים בהם מגדלים תינוקות ללא חיתול כלל, תוך היענות מיידית לאיתותיהם. ויש גם אנשים שעושים זאת בחברה המודרנית.

זה בוודאי הגיוני, בריא והגייני יותר מהטיטולים שלנו (כמה אשכולות נפתחו פה בפרוג על פריחות, צריבות, אדמומיות ופצעים של ממש?)

אבל זה נושא לאשכול אחר, ולתרבות אחרת, ולזמן אחר.

 

[Ruti Kepler]

השיטה היא להוריד וזהו או להחזיר את הטיטול?

יש כאלו שאוהבות לגמול יום ולילה ביחד.

יכול להיות שזה עדיף, אבל לי אין כוח ללחץ ולמתח הזה בלילה (אני לא ספורטיבית כמו @גלבוע , וממש לא כיף לי לקום באמצע הלילה ולהחליף פיג'מות ומצעים ולהעמיד מכונה).

ולכן אצלי הם עם טיטול עד שברור לכולנו שהלילות יבשים.
אני אפילו לא יודעת להגיד באיזה גיל זה קורה, מרוב שלא עשינו מזה עניין. נראה לי בסביבות גיל שלוש. אולי פחות.