או קיייי
אני מתחילה לעשות תרגילי הרפיה ולנשום עמוקות
למלא את המקפיא בשלל מגנומים כתגמול חיובי עבור בשלותי המבצבצת
ולרוץ ללידר לרכוש ליעל הלבשה אישית בכמויות
@רותי קפלר, הפוסט שלך סידר לי כמה דברים בראש האולי לא בשל שלי
כי לתומי חשבתי שזהו תהליך מצידו של הילד- בגיל מתאים
ועכשיו אני מבינה שזה תלוי בי
דווקא אני מוצאת את השבוע שלפני ראש השנה כטוב כי אני ממילא בבית ואז יש חגים ואנחנו שוב בבית מה שיוצר מרווח נשימה
אז בתי בת השנתיים וחודש
מבינה
מדברת
משיימת- מגיל קטן
ומבינה
היא מציינת לי להביא מגבונים לפני החלפת טיטול כשצריך
האמת
שסבלנותי קצרה ( אין פתרון מהיר להאכת סבלנות אימהית אה?)
והאמת שזו ילדדה שנולדה אחרי שנות המתנה רבות כך שאני בורה
הושבתי אותה על הישבנון בגיל וברינה
עברה דקה
לא נצפתה התרחשות
בי יורדים
עכשיו חידשתן לי- תגחכו לי זה היה חידוש (ונבקש מסבא הושע שיבוא לעזור לנו) שצריך לשבת
ולפעמים רבע שעה
ולבלות זמן איכות דיאדי כשאני על רצפת השירותים על תקן צוות הווי ובידור
אז זו חדשה מספר אחת
השניה היא שזה תהליך שיכול לקחת זמן ולא ליסוג אחור
השלישית המבלבלת מכל- לתגמל את הילד? עליבא דעיל זה יצור לו הצלחות חיוביות ( במו"מ מקדים הגענו לפשרה של גם סוכריה וגם שוקולד כשנקודת המוצא היתה או או)
או שלא מגיע לו שום תגמול מעבר לתרועת שמחה
הדבר השני - האחריות עלי? עליו?
יצאתי מבולבלת
אשמח להבהרות
עידודים
ותפילת הדרך שתהיה קצרה
היכונו לשנה הבאה ננסה עם בן השנה
@ארבע- קבלי זר פרחים וירטואלי. את אם השנה
הנושאים החמים
)
