התייעצות שליטה אינו חינוך - מחפשת מקורות

זהו בדיוק...
דברים מחכימים מאוד, תודה!!


זה בדיוק איך אני מרגישה!!
הבלבול נורא...

לכן אני מחפשת מקורות לכך.
כי הורים שלי הכחישו נוקשות שהדור הזה לא יודע לחנך ושצריך לחנך כמו פעם, לכן מסתכלים בספרים ומקורות... והיו רבנים שאמרו וואו, תראו איזה ילדים נפלאים ומחונכים יצאו לכם!
הם באמת גדלו בדור אחר ואולי זה לא אשמתם, אבל למעשה אני נשארת עם השאלות.

יש לי 2 שאלות בוארות: (אולי אני צריכה לפתוח אשכול חדש בשבילם?)
1) בריאות הנפש - בבקשה תתנו לי מקורות! הייתה לי שיחה עם מישהו שטען שהעיקר זה לגדל ילדים לתורה ומצוות, אז איפה באה בריאות הנפש? (אני יודעת שזה חשוב, אבל בבקשה תתנו לי מקורות! ולא רק מהדור הזה...)
2) האם מותר שיהיו טענות נגד הוריי? בעקרון הדור שלנו ידוע כדור הפוך. שמעתי בכמה הרצאות שפעם לא היה מושג כזה שיש טענות נגד הורים. (היום לצערינו יש "חוק חובת דיווח" - אפילו מעודדים ילדים לספר נגד הורים, ללכת לטיפול שבסופו מאשימים את ההורים וכו', אבל זה נושא אחר בכלל). השבטים הקדושים אפילו לא פעם חשבו נגד אביהם יעקב אפילו שטעה בחינוך בזה שהראה עדיפות ליוסף הצדיק וזה גרם לקנאה... או עוד דוג' זה שר' חיים קנייבסקי זצ"ל כשאביו הסטייפלר שמע שכואב ל"חיים" הגב חשב במדובר בבנו וציווה לו ללכת לשכב ור' חיים למרות שלא הבין, לא הרהר והלך לעשות כרצון אביו - כלומר בלי טענות.

לכן השאלה בוארת בי, אם אכן זה מותר..
אולי הגברים ידעו לענות ולתת מקורות, כי מבחינה אינטואטיבית אני יודעת בדיוק מה אני חושבת שנכון ולא נכון, אבל מבחינה שכלית אני חייבת להרגיע את עצמי שאני לא עושה עבירה בזה שאני מאשימה את הוריי.
הדור שלנו הוא לא הפוך אלא מודע
הדור שלנו מוסרי יותר מהדורות הקודמים.

האם יכול להיות שההורים טעו?
פעם הסתירו בעלי מוגבלויות ולא טיפלו בהם
פעם ילד לקוי למידה היה עצלן וטיפש ואשם.
פעם חשבו שמי שעבר פגיעה הוא אשם ושישתוק
פעם חשבו שמזרחיים הם פרימיטיביים וחסרי יכולות.
האם כל מה שההורים שלך חשבו פעם רלוונטי? הרי בעשרות ומאות פרטים את יודעת שהם טעו ולא יעזרו 1000 מקורות שמחייבים אותך לחשוב שהם תמיד צודקים, את יודעת שהם טעו.

האם מותר שיהיו טענות?
נניח שיגידו לך שלא, אסור. זה יעזור? זה ירגיע את הנפש הפגועה שלך? זה ישחרר אותך מהטראומה? האם העובדה שלר' חיים קנייבסקי או לרב אלישיב לא היו טענות על אבא שלהם (ומי אמר? את לא באמת יודעת. הדור הקודם חשב שצריך להציג את גדולי ישראל כמושלמים ואסור לחשוב שהם היו בני אנוש, ע"ע המכתב של הרב הוטנר בנושא) מקדמת אותך למקום טוב יותר בעבודת ה' ובתפקיד להיות אמא טובה?
השאלה היא לא האם מותר שיהיו טענות, אלא איך את משקמת את עצמך מהאופן שבו גדלת.

פעם לא חשבו על מקומו של הרגש בחיים.
הסתפקו בזוגיות פונקציונלית ולא חשבו שצריך להכין את הילדים לחיים של אהבה וחברות. ממילא הורה שהרס לילד שלו את היכולת לייצר קשרים טובים- לא חשב שמשהו לא בסדר בחינוך.
פעם לא חשבו שלילד יש זכות שלא יפגעו בו. המון המון ילדים עברו פגיעות נוראיות עד מוות ואף אחד לא דיבר ולא סיפר ולא האמינו לילד שהתלונן. ולכן אם הורה פגע בילד שלו, לשמחתנו, לפחות בחלק מהמקרים, חובת דיווח עוזרת להציל נפשות.

מי שגדל בחינוך אלים וכופה, בעצם לא יודע איך לחנך נכון ומתאים. ילד שיוצא היום לחיים עם בעיות רגשיות יהיה לו קשה מאד להחזיק זוגיות טובה כמו שמצופה היום.
אם פעם סחבו ושתקו והעיקר לא להתגרש, היום בחורה שמזהה שבעלה פגוע רגשית ולא מסוגל להיות בעל ואבא תקין יכולה להגיע לטיפול אחרי חצי שנה ולהחלטה על גט תוך שנה. אם פעם בנים שתקו להורים כופים וכיבדו אותם, היום בחור בן 16 לאבא כופה הוא כבר בסיכון רוחני גבוה.
אז אפשר לצעוק קדוש קדוש, אנחנו מחנכים כמו ההורים כדי לא לחשוב שאולי הם טעו ולחפש מקורות שבריאות נפשית חשובה ומי אמר שבכלל צריך לחנך בטוב.

ואפשר להסתכל למציאות בעיניים, להבין שהתפקיד שלנו היום הוא לגדל ילדים בריאים בנפשם ולעשות מה שצריך כדי שזה יקרה. במקרה שלך- טיפול, אתמול. ולא לחפש מקורות תורניים שצריך להיות נורמליים ובריאים.
 
בגדול, לא תמיד מומלץ לתת עונשים בסמוך למעשה.
לעיתים עדיף לתת לילד להתבשל בחשש מה יהיה גזר דינו. זה כשלעצמו עושה את העבודה.
נתינת עונש במרחק זמן (לא גדול כמובן) מביאה למצב של עונש מושכל.

אני לא בעד לחלק כאפות חלילה. אבל כשאין ברירה- שיהיו מושכלות ומתוך שליטה.
אם מותר לחלוק אני ממש חולקת לחכות כמה דקות להרגע זה בסדר
אבל להשאיר ילד להתבשל אם מה הולך להיות נשמע לי נורא גרוע
אבל האמת שאני לא ממש כשירה להגיד כי אני עם נגיעות אישיות
אצל ההורים שלי עונשים היה דבר פופלרי וקיבלתי הרבה עונשים
קשים וקלים והכל זכור לי ממש בסדר הפוך חלק מהחיים והילדות
אבל כשהגזמנו ממש אמא שלי הייתה אומרת אוקיי אני מחכה לטאטי
הפחד של עד מתי שהוא יחזור הביתה היה נורא קשה ומפחיד
עד כדי שביקשתי פעם מאמי בבקשה תביא לי שתי סטירות מצלצלות וזהו
והיא ב"ה הסכימה:geek::geek::geek::geek:
אז אני אף פעם לא מחכה יותר משתי דקות רק בזמנים שאני ממש ממש כועסת
שאז אסור לי להגיב כי אני לא כשירה אבל בנתיים זה קרה רק פעם אחת
 
@סוכריה11
מליצה מאד על הספרים:
איך לדבר שהילדים יקשיבו ולהקשיב שהילדים ידברו
הורים משוחררים לילדים משוחררים
 
זה בדיוק איך אני מרגישה!!
הבלבול נורא...
ממש ממליצה לך ללכת ליישב את הבלבול ולשאול את השאלות שלך מול רב שישמע וידע לשאול ולהתייחס לכל הנתונים
ואם את צריכה ורוצה לתת לך יותר מזה אז אחרי זה תלכי לעבד את החוויה שלך מול ההורים וצורת החינוך שלהם אצל אשת מקצוע.
 
הדור שלנו הוא לא הפוך אלא מודע
הדור שלנו מוסרי יותר מהדורות הקודמים.

האם יכול להיות שההורים טעו?
פעם הסתירו בעלי מוגבלויות ולא טיפלו בהם
פעם ילד לקוי למידה היה עצלן וטיפש ואשם.
פעם חשבו שמי שעבר פגיעה הוא אשם ושישתוק
פעם חשבו שמזרחיים הם פרימיטיביים וחסרי יכולות.
האם כל מה שההורים שלך חשבו פעם רלוונטי? הרי בעשרות ומאות פרטים את יודעת שהם טעו ולא יעזרו 1000 מקורות שמחייבים אותך לחשוב שהם תמיד צודקים, את יודעת שהם טעו.

האם מותר שיהיו טענות?
נניח שיגידו לך שלא, אסור. זה יעזור? זה ירגיע את הנפש הפגועה שלך? זה ישחרר אותך מהטראומה? האם העובדה שלר' חיים קנייבסקי או לרב אלישיב לא היו טענות על אבא שלהם (ומי אמר? את לא באמת יודעת. הדור הקודם חשב שצריך להציג את גדולי ישראל כמושלמים ואסור לחשוב שהם היו בני אנוש, ע"ע המכתב של הרב הוטנר בנושא) מקדמת אותך למקום טוב יותר בעבודת ה' ובתפקיד להיות אמא טובה?
השאלה היא לא האם מותר שיהיו טענות, אלא איך את משקמת את עצמך מהאופן שבו גדלת.

פעם לא חשבו על מקומו של הרגש בחיים.
הסתפקו בזוגיות פונקציונלית ולא חשבו שצריך להכין את הילדים לחיים של אהבה וחברות. ממילא הורה שהרס לילד שלו את היכולת לייצר קשרים טובים- לא חשב שמשהו לא בסדר בחינוך.
פעם לא חשבו שלילד יש זכות שלא יפגעו בו. המון המון ילדים עברו פגיעות נוראיות עד מוות ואף אחד לא דיבר ולא סיפר ולא האמינו לילד שהתלונן. ולכן אם הורה פגע בילד שלו, לשמחתנו, לפחות בחלק מהמקרים, חובת דיווח עוזרת להציל נפשות.

מי שגדל בחינוך אלים וכופה, בעצם לא יודע איך לחנך נכון ומתאים. ילד שיוצא היום לחיים עם בעיות רגשיות יהיה לו קשה מאד להחזיק זוגיות טובה כמו שמצופה היום.
אם פעם סחבו ושתקו והעיקר לא להתגרש, היום בחורה שמזהה שבעלה פגוע רגשית ולא מסוגל להיות בעל ואבא תקין יכולה להגיע לטיפול אחרי חצי שנה ולהחלטה על גט תוך שנה. אם פעם בנים שתקו להורים כופים וכיבדו אותם, היום בחור בן 16 לאבא כופה הוא כבר בסיכון רוחני גבוה.
אז אפשר לצעוק קדוש קדוש, אנחנו מחנכים כמו ההורים כדי לא לחשוב שאולי הם טעו ולחפש מקורות שבריאות נפשית חשובה ומי אמר שבכלל צריך לחנך בטוב.

ואפשר להסתכל למציאות בעיניים, להבין שהתפקיד שלנו היום הוא לגדל ילדים בריאים בנפשם ולעשות מה שצריך כדי שזה יקרה. במקרה שלך- טיפול, אתמול. ולא לחפש מקורות תורניים שצריך להיות נורמליים ובריאים.
גברת @ככר השוק
אני מאוד מכבדת ומסכימה עם דעתך
ובגלל שנאים ונכונים דבריך, בקשה לי- ברחמים ובעדינות.

לא נכון ולא יעיל להוריד לבנאדם את כל ההגנות שלו בהינף עט ולהשאיר אותו חשוף לשוט המציאות
 
הדור שלנו הוא לא הפוך אלא מודע
הדור שלנו מוסרי יותר מהדורות הקודמים.

האם יכול להיות שההורים טעו?
פעם הסתירו בעלי מוגבלויות ולא טיפלו בהם
פעם ילד לקוי למידה היה עצלן וטיפש ואשם.
פעם חשבו שמי שעבר פגיעה הוא אשם ושישתוק
פעם חשבו שמזרחיים הם פרימיטיביים וחסרי יכולות.
האם כל מה שההורים שלך חשבו פעם רלוונטי? הרי בעשרות ומאות פרטים את יודעת שהם טעו ולא יעזרו 1000 מקורות שמחייבים אותך לחשוב שהם תמיד צודקים, את יודעת שהם טעו.

האם מותר שיהיו טענות?
נניח שיגידו לך שלא, אסור. זה יעזור? זה ירגיע את הנפש הפגועה שלך? זה ישחרר אותך מהטראומה? האם העובדה שלר' חיים קנייבסקי או לרב אלישיב לא היו טענות על אבא שלהם (ומי אמר? את לא באמת יודעת. הדור הקודם חשב שצריך להציג את גדולי ישראל כמושלמים ואסור לחשוב שהם היו בני אנוש, ע"ע המכתב של הרב הוטנר בנושא) מקדמת אותך למקום טוב יותר בעבודת ה' ובתפקיד להיות אמא טובה?
השאלה היא לא האם מותר שיהיו טענות, אלא איך את משקמת את עצמך מהאופן שבו גדלת.

פעם לא חשבו על מקומו של הרגש בחיים.
הסתפקו בזוגיות פונקציונלית ולא חשבו שצריך להכין את הילדים לחיים של אהבה וחברות. ממילא הורה שהרס לילד שלו את היכולת לייצר קשרים טובים- לא חשב שמשהו לא בסדר בחינוך.
פעם לא חשבו שלילד יש זכות שלא יפגעו בו. המון המון ילדים עברו פגיעות נוראיות עד מוות ואף אחד לא דיבר ולא סיפר ולא האמינו לילד שהתלונן. ולכן אם הורה פגע בילד שלו, לשמחתנו, לפחות בחלק מהמקרים, חובת דיווח עוזרת להציל נפשות.

מי שגדל בחינוך אלים וכופה, בעצם לא יודע איך לחנך נכון ומתאים. ילד שיוצא היום לחיים עם בעיות רגשיות יהיה לו קשה מאד להחזיק זוגיות טובה כמו שמצופה היום.
אם פעם סחבו ושתקו והעיקר לא להתגרש, היום בחורה שמזהה שבעלה פגוע רגשית ולא מסוגל להיות בעל ואבא תקין יכולה להגיע לטיפול אחרי חצי שנה ולהחלטה על גט תוך שנה. אם פעם בנים שתקו להורים כופים וכיבדו אותם, היום בחור בן 16 לאבא כופה הוא כבר בסיכון רוחני גבוה.
אז אפשר לצעוק קדוש קדוש, אנחנו מחנכים כמו ההורים כדי לא לחשוב שאולי הם טעו ולחפש מקורות שבריאות נפשית חשובה ומי אמר שבכלל צריך לחנך בטוב.

ואפשר להסתכל למציאות בעיניים, להבין שהתפקיד שלנו היום הוא לגדל ילדים בריאים בנפשם ולעשות מה שצריך כדי שזה יקרה. במקרה שלך- טיפול, אתמול. ולא לחפש מקורות תורניים שצריך להיות נורמליים ובריאים.
הלם מוחלט !!!!!
טיל בליסטי מפוצץ ברעל על דור דעה שכולנו יודעים מיהו ומהו !!!
מצטער. לא שווה תגובה. בושה!

ולך - @סוכריה11 – את ממש לא צריכה טיפול!!! את לגמרי בריאה בנפשך!!! למרות אי אילו הרגשות שיש לך על דרך החינוך שקיבלת... זה לגיטימי, זה טבעי – זה תהליך בירור פנימי של "מה אני רוצה מעצמי"...
חבל לך להחזיק חיצים מושחזים ברעל על ההורים שלך... זה יזיק בעיקר לך!!! אם את לא רוצה לחוות ריחוק מעשי מההורים שלך, ולמלא את הלב שלך בארס מזיק – אל תדוני בזה יותר!!! תיקחי לך פסק זמן של בירור עצמי מטוהר...
בהחלט כדאי לך ללבן עם עצמך מה את רוצה להנחיל לילדים שלך ומה היית מעדיפה פחות לשים על זה דגש [ועם בעלך, ועם דף ועט – זה יצא לך גם חוויה מרוממת...].
ומכאן - רק עוד קצת הכוונה ובירור איך להנחיל לילדים שלך את אותם ערכים נעלים שאת בעצמך גדלת עליהם ושאת שמחה בהם, למרות שאת כועסת קצת על הצורה שהנחילו לך אותם...
בהצלחה ובברכה שתראי נחת יהודית מכל יוצאי חלצייך, ושיגדלו לפחות כמוך - ואפילו יותר... אמן.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה