- הוסף לסימניות
- #181
הדור שלנו הוא לא הפוך אלא מודעזהו בדיוק...
דברים מחכימים מאוד, תודה!!
זה בדיוק איך אני מרגישה!!
הבלבול נורא...
לכן אני מחפשת מקורות לכך.
כי הורים שלי הכחישו נוקשות שהדור הזה לא יודע לחנך ושצריך לחנך כמו פעם, לכן מסתכלים בספרים ומקורות... והיו רבנים שאמרו וואו, תראו איזה ילדים נפלאים ומחונכים יצאו לכם!
הם באמת גדלו בדור אחר ואולי זה לא אשמתם, אבל למעשה אני נשארת עם השאלות.
יש לי 2 שאלות בוארות: (אולי אני צריכה לפתוח אשכול חדש בשבילם?)
1) בריאות הנפש - בבקשה תתנו לי מקורות! הייתה לי שיחה עם מישהו שטען שהעיקר זה לגדל ילדים לתורה ומצוות, אז איפה באה בריאות הנפש? (אני יודעת שזה חשוב, אבל בבקשה תתנו לי מקורות! ולא רק מהדור הזה...)
2) האם מותר שיהיו טענות נגד הוריי? בעקרון הדור שלנו ידוע כדור הפוך. שמעתי בכמה הרצאות שפעם לא היה מושג כזה שיש טענות נגד הורים. (היום לצערינו יש "חוק חובת דיווח" - אפילו מעודדים ילדים לספר נגד הורים, ללכת לטיפול שבסופו מאשימים את ההורים וכו', אבל זה נושא אחר בכלל). השבטים הקדושים אפילו לא פעם חשבו נגד אביהם יעקב אפילו שטעה בחינוך בזה שהראה עדיפות ליוסף הצדיק וזה גרם לקנאה... או עוד דוג' זה שר' חיים קנייבסקי זצ"ל כשאביו הסטייפלר שמע שכואב ל"חיים" הגב חשב במדובר בבנו וציווה לו ללכת לשכב ור' חיים למרות שלא הבין, לא הרהר והלך לעשות כרצון אביו - כלומר בלי טענות.
לכן השאלה בוארת בי, אם אכן זה מותר..
אולי הגברים ידעו לענות ולתת מקורות, כי מבחינה אינטואטיבית אני יודעת בדיוק מה אני חושבת שנכון ולא נכון, אבל מבחינה שכלית אני חייבת להרגיע את עצמי שאני לא עושה עבירה בזה שאני מאשימה את הוריי.
הדור שלנו מוסרי יותר מהדורות הקודמים.
האם יכול להיות שההורים טעו?
פעם הסתירו בעלי מוגבלויות ולא טיפלו בהם
פעם ילד לקוי למידה היה עצלן וטיפש ואשם.
פעם חשבו שמי שעבר פגיעה הוא אשם ושישתוק
פעם חשבו שמזרחיים הם פרימיטיביים וחסרי יכולות.
האם כל מה שההורים שלך חשבו פעם רלוונטי? הרי בעשרות ומאות פרטים את יודעת שהם טעו ולא יעזרו 1000 מקורות שמחייבים אותך לחשוב שהם תמיד צודקים, את יודעת שהם טעו.
האם מותר שיהיו טענות?
נניח שיגידו לך שלא, אסור. זה יעזור? זה ירגיע את הנפש הפגועה שלך? זה ישחרר אותך מהטראומה? האם העובדה שלר' חיים קנייבסקי או לרב אלישיב לא היו טענות על אבא שלהם (ומי אמר? את לא באמת יודעת. הדור הקודם חשב שצריך להציג את גדולי ישראל כמושלמים ואסור לחשוב שהם היו בני אנוש, ע"ע המכתב של הרב הוטנר בנושא) מקדמת אותך למקום טוב יותר בעבודת ה' ובתפקיד להיות אמא טובה?
השאלה היא לא האם מותר שיהיו טענות, אלא איך את משקמת את עצמך מהאופן שבו גדלת.
פעם לא חשבו על מקומו של הרגש בחיים.
הסתפקו בזוגיות פונקציונלית ולא חשבו שצריך להכין את הילדים לחיים של אהבה וחברות. ממילא הורה שהרס לילד שלו את היכולת לייצר קשרים טובים- לא חשב שמשהו לא בסדר בחינוך.
פעם לא חשבו שלילד יש זכות שלא יפגעו בו. המון המון ילדים עברו פגיעות נוראיות עד מוות ואף אחד לא דיבר ולא סיפר ולא האמינו לילד שהתלונן. ולכן אם הורה פגע בילד שלו, לשמחתנו, לפחות בחלק מהמקרים, חובת דיווח עוזרת להציל נפשות.
מי שגדל בחינוך אלים וכופה, בעצם לא יודע איך לחנך נכון ומתאים. ילד שיוצא היום לחיים עם בעיות רגשיות יהיה לו קשה מאד להחזיק זוגיות טובה כמו שמצופה היום.
אם פעם סחבו ושתקו והעיקר לא להתגרש, היום בחורה שמזהה שבעלה פגוע רגשית ולא מסוגל להיות בעל ואבא תקין יכולה להגיע לטיפול אחרי חצי שנה ולהחלטה על גט תוך שנה. אם פעם בנים שתקו להורים כופים וכיבדו אותם, היום בחור בן 16 לאבא כופה הוא כבר בסיכון רוחני גבוה.
אז אפשר לצעוק קדוש קדוש, אנחנו מחנכים כמו ההורים כדי לא לחשוב שאולי הם טעו ולחפש מקורות שבריאות נפשית חשובה ומי אמר שבכלל צריך לחנך בטוב.
ואפשר להסתכל למציאות בעיניים, להבין שהתפקיד שלנו היום הוא לגדל ילדים בריאים בנפשם ולעשות מה שצריך כדי שזה יקרה. במקרה שלך- טיפול, אתמול. ולא לחפש מקורות תורניים שצריך להיות נורמליים ובריאים.
הנושאים החמים