- הוסף לסימניות
- #1
התחרת בעיצומה. כמה מחשבה השקעת בפרינט?
כמה ספונדז'ות תרמו לרעיון הגדול?
כמה סבונים גמרת עד שעלית על הפאנצ' הענק?
הנה אחד הכלים הכי יפים שיתרמו לך להגיע להבנה: האם, אכן, הכרזה שלי תגיע למקום הראשון או לא?
זה נקרא חוק וובר-פכנר. אבל אני אקרא לו לכבוד גיוסו לעולם הפרסום - 'חוק הקארטופלעך' (חוק תפוחי האדמה).
מהההה חוקים מסובכים, אין לי כח לשומע. אז שניה, אל לך ליבהל - זה פשוט וקל.
יש לך שקית ביד עם פיסטוק אחד. זה כבד או קל? נו, לא מורגש אפילו. כעת שמת בשקית תפוח אדמה (קארטופלע). איך ההבדל - שמים וארץ - נכון?
יופי. יש תפוח אדמה אחד, הוספת עוד תפוח אדמה אחד. איך ההבדל? כמו מפיסטוק לתפוח אדמה? לא.
עוד שניה: יצאת מהירקן ובידך שק מלא תפוחי אדמה. אחרי רגע הוספת עוד תפוח אדמה אחד, האם יש לך סיכוי להרגיש את ההבדל?
טוב, בלי להלאות ולשגע את השכל בכל החישובים, מיסטר פכנר הגדיר לכל סוג גירוי את מדד התחושה המדוייק. (למשל: בכובד, אדם לא מרגיש הבדל, רק אם תהיה תוספת/ניכוי של 3 אחוז. אם הוספתי 2 תפוחי אדמה לשק של 100, לא ארגיש. 3 תפוחי אדמה, ארגיש! גם בשמיעה הוא הגדיר, בראייה, ובעוד כמה תחומים)
ומה זה נוגע לענייננו החוק וובר-שמבר הזה?
הנה הפרינט מול עיניך: לא צריך הרבה, רק להסתכל עליו באובייקטיביות.
אם הוא יופיע בהמודיע של יום ראשון, הוא יורגש? בטח. הכל מסביב משעמם לגמרי ואין מצב שזה לא יבלוט. (גירוי מדיה)
מה קורה אם יהיו עוד 5 לצידו בהמודיע? יורגש? (גירוי מול מתחרים)
מה קורה אם כל שבוע תהיה בהמודיע מודעה אחת כזו, שונה? (גירוי מול עיוורון פרסומות)
מה קורה אם הוא יעמוד הפוך? מה קורה אם כל המודעות יהיו הפוכות?
מה קורה אם הוא במדד המותגים של גלובס? בתחרות דג-הזהב?
אז זהו: בא ניקח את חוק הקארטופעלעך הזה, ונסרגל באמצעותו את הפרסום שלנו. אם תמיד נעשה את זה, אזי יש סיכוי שהמודעה שלנו תבלוט. אם לא? מן השמים ירחמו.
ולתחרות: כל מי שהגיש כמוך מודעה, התאמץ עליה מאד. יותר מאשר על כל פרינט. כולם רוצים להיות פרובוקטיביים, מפתיעים.
האם שלך יהיה תפוח אדמה לצידם?
הוא יהיה דלעת לצידם? הוא יהיה דלעת גדולה לצד דלעת קטנה?
אולי הוא בכלל פלפל אדום?
וכעת, אפשר ללחוץ על SEND
ובהצלוחע.
כמה ספונדז'ות תרמו לרעיון הגדול?
כמה סבונים גמרת עד שעלית על הפאנצ' הענק?
הנה אחד הכלים הכי יפים שיתרמו לך להגיע להבנה: האם, אכן, הכרזה שלי תגיע למקום הראשון או לא?
זה נקרא חוק וובר-פכנר. אבל אני אקרא לו לכבוד גיוסו לעולם הפרסום - 'חוק הקארטופלעך' (חוק תפוחי האדמה).
מהההה חוקים מסובכים, אין לי כח לשומע. אז שניה, אל לך ליבהל - זה פשוט וקל.
יש לך שקית ביד עם פיסטוק אחד. זה כבד או קל? נו, לא מורגש אפילו. כעת שמת בשקית תפוח אדמה (קארטופלע). איך ההבדל - שמים וארץ - נכון?
יופי. יש תפוח אדמה אחד, הוספת עוד תפוח אדמה אחד. איך ההבדל? כמו מפיסטוק לתפוח אדמה? לא.
עוד שניה: יצאת מהירקן ובידך שק מלא תפוחי אדמה. אחרי רגע הוספת עוד תפוח אדמה אחד, האם יש לך סיכוי להרגיש את ההבדל?
טוב, בלי להלאות ולשגע את השכל בכל החישובים, מיסטר פכנר הגדיר לכל סוג גירוי את מדד התחושה המדוייק. (למשל: בכובד, אדם לא מרגיש הבדל, רק אם תהיה תוספת/ניכוי של 3 אחוז. אם הוספתי 2 תפוחי אדמה לשק של 100, לא ארגיש. 3 תפוחי אדמה, ארגיש! גם בשמיעה הוא הגדיר, בראייה, ובעוד כמה תחומים)
ומה זה נוגע לענייננו החוק וובר-שמבר הזה?
הנה הפרינט מול עיניך: לא צריך הרבה, רק להסתכל עליו באובייקטיביות.
אם הוא יופיע בהמודיע של יום ראשון, הוא יורגש? בטח. הכל מסביב משעמם לגמרי ואין מצב שזה לא יבלוט. (גירוי מדיה)
מה קורה אם יהיו עוד 5 לצידו בהמודיע? יורגש? (גירוי מול מתחרים)
מה קורה אם כל שבוע תהיה בהמודיע מודעה אחת כזו, שונה? (גירוי מול עיוורון פרסומות)
מה קורה אם הוא יעמוד הפוך? מה קורה אם כל המודעות יהיו הפוכות?
מה קורה אם הוא במדד המותגים של גלובס? בתחרות דג-הזהב?
אז זהו: בא ניקח את חוק הקארטופעלעך הזה, ונסרגל באמצעותו את הפרסום שלנו. אם תמיד נעשה את זה, אזי יש סיכוי שהמודעה שלנו תבלוט. אם לא? מן השמים ירחמו.
ולתחרות: כל מי שהגיש כמוך מודעה, התאמץ עליה מאד. יותר מאשר על כל פרינט. כולם רוצים להיות פרובוקטיביים, מפתיעים.
האם שלך יהיה תפוח אדמה לצידם?
הוא יהיה דלעת לצידם? הוא יהיה דלעת גדולה לצד דלעת קטנה?
אולי הוא בכלל פלפל אדום?
וכעת, אפשר ללחוץ על SEND
ובהצלוחע.
הנושאים החמים