תהליך עבודה- איך הלכו לי שלוש שעות?

  • הוסף לסימניות
  • #1
איך באמת?
אורך הסרט- 8 דקות...
ויש לי עוד שאלות:
למה היא נראית 'מזרח-רחוק'ניקית?
איך מעלים סרט בלי לשחוט את האיכות שלו?
יש תשובות?
פרח.jpg
 

קבצים מצורפים

  • פרח.mp4
    21.8 MB · צפיות: 250
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
השיער שלה מדהים.
בכוונה עין אחת נראית סגורה ואחת פתוחה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מדהים מדהים מדהים בקנה מידה!
אלופה אחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מאוד יפה!!
השיער שלה מאוד מושקע וגם הפנים, אבל היד השמאלית פחות
חוץ מזה ששלוש שעות על כזה דבר לא נראה לי הרבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
WOW .....
זה מהמם
תודה על השיתוף של התהליך
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
וווהההההווווו !
השיער הכי מדהים
איזה במרשת זו?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
וואו איזה מדהים זה.


השילוב של העיניים הטיפה מלוכסנות עם השפתים הבולטות...
ואף שעולה בצדדים והפנים הפחוסות והשיער החלק חלק...

מהממם! תודה על השיתוף
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מקסים , השיער מעולה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מדהים.
היא לא נראית מזרחיסטית בכלל.
לדעתי היא פליפינית -הפרזנטורית של המאבק לקבלת אזרחות ישראלית לילדי עובדים זרים שנולדו בארץ. ואני בליבי נאבקת לא לחוש אליה חיבה, כי יש לנו כבר מספיק גויים בארץ הזו.
באיזה תוכנה השתמשת להסרטה?
אשמח אם תוכלי להעלות אותה כאן:) תודה מראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בכוונה עין אחת נראית סגורה ואחת פתוחה?
לא, כנראה שהסבלנות נגמרת מתי שהוא...(את עין ימין 'פתחתי' ממש בסוף, לא בדקתי טוב את שמאל)
השילוב של העיניים הטיפה מלוכסנות עם השפתים הבולטות...
חוסר בעפעף מאוד מאפיין דמויות איסתאתיות.
ואף שעולה בצדדים והפנים הפחוסות והשיער החלק חלק...
והאף הרחב מעט
תודה! קורס באנתרופולגיה! זה הולך להיות תכנית האמון שלי!

איזה במרשת זו?!
צויר בתכנת Sai, במברשת מים שמשמשת אותי למריחה, מיזוג וגם לפרטים קטנים שזקוקים למגע עדין.
באיזה תוכנה השתמשת להסרטה?
האמת שחיפשתי אחרת, ולא מצאתי משהו...
Picosmos Tools , יש בה אופציה של Screen Record , כמובן אח"כ ערכתי את הכל והרצתי את הסרט.
קישור להורדה: http://www.picosmos.net/
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מדהים מדהים מדהים - כל מילה מיותרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לא שובעת.......לא שוב-עת!!
מדהים מדהים מדהים!!!
והתהליך פשוט מהפנט!
רואה אותו שוב ושוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
רק עכשיו ראיתי את תהליך העבודה ואני פשוט נפעמת!!!!!! מדהים!!!!!איזה יופי!!!!! המון תודה ששיתפת בתהליך - אפשר ללמוד מזה הרבה
ושוב - יפפפפפה !
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד

אני לא יודעת איך זה קורה, אבל כל פעם שאני מחליטה ואומרת לעצמי:
"היום – אני הולכת להתבודד. לספר לו הכול. לדבר איתו באמת…"
זה מגיע. אני מגיעה.
אבל... כלום.
משהו חסום.
שלט של "אין כניסה" תלוי שם, ואני עומדת מבחוץ. משותקת. מאוכזבת. בוכה.

ושוב אני רואה אותם – את האנשים שמדברים איתו בפשטות.
הם משתפים, מספרים, שופכים לב.
ואני? הלב שלי יוצא.
אני מבטיחה לעצמי: "הפעם אני אעשה את זה גם".
ושוב – זה מגיע.
ושוב – כלום לא מגיע.
לא בא. לא נפתח.

אני יוצאת מהשיחה מתוסכלת, שבורת לב.
ולא רוצה לדבר יותר.
למה אני כל כך חסומה?
למה כולם יודעים לדבר איתו כל כך טוב, להגיד לו הכול,
ואני רק בוכה מולו כשכואב –
ולא מצליחה כמעט להוציא הגה מהפה?

למה, אבא? למה?

שנים שאני יושבת מולך ובוכה.
שנים שאני מדברת איתך –
אבל הכול בדממה. בזעקה פנימית. בלי קול.

ושוב אני פוגשת אותם –
אלה שמספרים איך הם אומרים לך דברים כל כך פשוטים וקרובים:
"אבא, זאת חדוה, אתה שומע?
עבר עליי יום לא קל…
הילדים אמנם מתוקים, אבל הרגשתי שפשוט נגמר לי הכוח…"

ואני שומעת אותם ושואלת את עצמי:
מה יש להם שאין לי?
למה זה יוצא להם כל כך טבעי, ולי זה כל כך חסום?

אני מחפשת תשובות.
ולא יודעת מה לענות.
אולי אני פשוט לא רוצה מספיק, כמו שאמא אמרה לי כל החיים?
שאני לא מתאמצת באמת?
אז אני מבטיחה לעצמי: היום אתחיל שוב. אתאמץ מחדש.

אבל שוב…
הכאב הזה.
אבא, למה זה חסום לי מולך?
למה אני כבר שלוש שנים לא מצליחה באמת להתבודד?
למה אני לא מצליחה פשוט לדבר איתך?
לספר מה עובר עליי?
למה זה נגמר בבכי – בלי מילים?

וברגע קטן של אור –
הארת לי משהו, אבא.

שאלת אותי פתאום בלב:
"האם אי פעם ידעת לספר?"
"האם מישהו אי פעם באמת שאל?"

כשהגעת מהגן בוכיה, אחרי שהגננת העמידה אותך בפינה סתם כך –
מישהו שאל מה קרה?
שאלו, בלשון חסרת סבלנות לשמוע את הבכי הצורמני...


כשבכיתה ה', הסתובבת שעות ברחוב, מחפשת קשר,
מישהו שאל אותך, קצת יותר מהשאלה, איך עבר עליך היום?
לא ממש.

כשכבר היית נערה, אחרי יום קשה של מבחנים,
מישהו חיכה לך בבית ושאל – "איך היה המבחן באמת, לא רק לצאת ידי חובה?"
לא.

אז מה הפלא, ילדה שלי, שאת לא יודעת לדבר עכשיו?
שאת לא מכירה את השפה הזאת של שיתוף?
של ביטוי רגשות?

הימים עברו, השנים חלפו, והלב נסגר.
רגשות? שיתוף? הקשבה?
מי לימד אותך איך עושים את זה?

אז איך תוכלי לדעת לדבר איתי –
כשאף פעם לא לימדו אותך איך לדבר בכלל?

אני לא יודעת איך משתפים.
אני לא מכירה את זה.
אני לא יודעת מה אומרים.

אבל אבא שלי, אני רוצה.
כל כך רוצה.

רוצה לבוא אליך כל יום, שעה ביום.
רוצה לשבת איתך.
רוצה להיות קרובה.

אבל הדלת סגורה.
אני עומדת מול שער נעול, רוצה להיכנס – ולא יודעת איך.

רוצה לספר לך הכול כמו כולם,
לא רק לבכות.
לספר לך שכואב לי.
לספר שאני – בסך הכול ילדה קטנה שלך,
שמסתובבת עם כאב וגעגוע,
ורק רוצה יד חמה, חיבוק, קרבה.

רוצה לשתף אותך באמת,
להרגיש אותך איתי.
לשבת איתך, אבא,
ולא לרצות שהזמן ייגמר.

אבל אבא…
הדלת נעולה.
משהו סגר לי אותה מבפנים.

אבא, חדש אותי.
תן לי להתחיל מחדש.
תן לי להחזיר את הימים שהיו חשוכים – אל האור שלך.
תחזיר אותי אל הקדושה, אליך.

תן לי לדעת את הדרך.
לגלות את השביל.
אני כל כך רוצה, אבא.
מתחננת:
תן לי לפגוש אותך מחדש.
ביטוח לאומי חישבו בטעות את הפסקת העבודה שלי 22 יום לפני התאריך הנכון לפי טופס 100 (ולפי המציאות גם...), הם לא שמו לב לזה אבל במקום עבודה שלי המליצו לי לתקן אותם כדי שאם בסוף השנה כשישודר טופס 100 הם ישימו לב שעבדתי במהלך ה22 יום האלו (שהם כביכול חופשת לידה כבר לפי התאריך השגוי שלהם) אז הם ינכו לי מדמי הלידה.

תכלס, שלחתי להם פניה באתר, הם באמת הזיזו לי את התאריך קדימה, אבל משום מה למרות שהחופשת לידה נשארה בעצם אותו אורך, רק 'זזה' 22 יום קדימה מהתאריך המקורי שהם רשמו, הם עדיין ניכו לי מדמי הלידה 22 יום... (בדיוק מה שחששתי ממנו...)

פניתי אליהם כמה פעמים באתר ביצירת קשר, כל פעם הם עונים תשובה יותר לא קשורה לנושא, זה נראה או שהם קוראים רק את הכותרת ועונים את התשובה שהכי נראית להם או שהם מעמידים את GPT לענות להם תשובות...

ניסינו כמה פעמים להרים אליהם טלפון אבל הנציגים שעונים הם נציגים מחברת כח אדם והם שולחים שאלה לנציגים של הביטוח לאומי (או שכן או שלא) ואיך שהוא בדיוור המשולש הזה שוב הנציגים של ביטו"ל לא מקבלים את כל
המידע ועונים תשובות בלי קשר....

יש איזושהי אופציה בעולם להגיע למישהו שבאמת עובד בביטוח לאומי ויש לו קצת שכל בקודקודו? (לא חושבת שבשביל להבין את הבעיה צריך יותר מקצת שכל...)
לקבוע תור בסניף יכול לעזור או שגם שם זה רק פקידי קבלה שמעבירים את הבקשה ולא באמת נכנסים לפרטים?

תודה.
  • תודה
Reactions: קל זכות1 //
8 תגובות
יושבת וחושבת...

איך אפשר לספר על הגשמת חלום אמיתית שזכיתי לעשות למשפחה מיוחדת

בדיוק לפני שנה.

יושבת מול דף מודפס עם מילות הערכה,

ונזכרת בדרך הארוכה, הישנה והטבעית שעבר הדיוקן הזה.

בלי מייל לשלוח את הציור לתיקונים.

רק עם נכדה מוכשרת ויקרה שמגיעה אליי לבית עם תמונות מתוך אלבום,

וחלום:

סבא שלי הרב אריה גמליאל זצוק''ל היה ראש ישיבת שדרות,

ואנחנו רוצים שתציירי לנו את סבא יושב ולומד, משלל התמונות האלה.

כתבתי ספר ביוגרפיה לזכרו ואין לנו למרבה הפלא תמונה שלו בזמן לימוד...

היא מספרת לי שהוא היה תופס בצורה מעניינת את הספר, שולחת תמונות של חדר הלימוד, של כיסא המנהלים עליו ישב..

אני נעזרת בציירת אסנת לב חברתי היקרה כדי להגיע למנח הכי נכון.

שרית הנכדה מגיע לביתי לאורך התהליך משדרות עם הדיסק אונקי,

אני מעבירה לה את הציור לתיקונים,

היא מתקשרת ומסבירה לי מה אביה מבקש לתקן.. וחוזר חלילה..

עד לתוצאה המרגשת...

ככה הכל התחיל:
מצאתי תמונה שהרב מסתכל כלפיי מטה היא הייתה נראית לי הכי מתאימה

ואני מתחילה לצייר:
image (41).png
שרטטתי לאוסנת הציירת מה הלקוח ביקש ואיך זה אמור להראות בערך:

image (40).png
אסנת כמובן חוללה קסמים ושלחה לי סקיצה ראשונית:
סקיצה אחרונה   (1).jpg
עבודה של שעות על גבי שעות

שחברו לימים ושבועות

עד לתוצאה הרצויה:
הרב גמליאל .png
הציור הודפס בכריכה לספר ילדים שנכתב לזכרו של הסבא והופץ לכל המשפחה הנרגשת..​

וכך כתבה לי שרית הנכדה היקרה: (וריגשה אותי מאד בסגנונה הספרותי והיפה)
להודיה המדהימה!!
לקח לי זמן לנסח את רגשותיי עלי דף..
אבל עכשיו כשמהדורה ב' אוטוטו יוצאת לאור,
ברוך ה' - הם התרגשו, התפרצו והועלו על הכתב...
**************************************************************************************
איך מציירים חלום?
זה לא היה הגיוני, וגם טכנית, לא בדיוק מציאותי.
וככה הגעתי אלייך, נחתתי עם ערימת תמונות ישנות ובקשה דחופה:
"ציירי לי ציור מתמונה שלא קיימת"
כלומר, התמונה קיימת - אבל במוח שלי בלבד.
נטועה עמוק בתוך החלום שהתרקם בתוכי.
ואת, הודיה, בסבלנות נדירה ועם לב ענק שרוצה ויודע לעשות את הכי טוב שיש-
ישבת מולי בשעת ערב מאוחרת, וניסית ביחד איתי, להבין ולראות את החלום הזה...
אני סיפרתי, ואת הקשבת לכל מילה.
סיפרתי על סבא אהוב וטהור, על ספר שיוצא לזכרו, ועל זיכרון ילדות חשוב ומתוק של - "סבא לומד תורה"
הזיכרון החי והמשמעותי שיש לי, ולכל בני המשפחה מסבא שלנו:
הרב אריה גמליאל זצוק''ל.

כי סבא שלנו חי ונשם תורה כל רגע בחייו, בכל המצבים והזמנים.
ובתמונת הילדות שלי סבא שלי היה סבא שיושב בחדר הלימוד שלו, על הכיסא השחור, ומולו שולחן חום גדוש בספרים, סבא שקוע- כל כולו בתוך הספר שאחוז בידו ו- מחייך. מאושר בתורה שלו.

זה היה סבא בשבילי- ואת התמונה הזאת בדיוק, רציתי בכריכת הספר.
אבל.. כמו שלא היו לסבא זצוק''ל תמונות שלו אוכל או ישן,
כך גם לפעולה הכ''כ שגרתית בחייו- הלימוד, לא היה לצערנו שום תיעוד.
ואת הודיה, נתת אמון בחלום שלי, לא ויתרת, גייסת את כל כישורי ציורי הדיוקן שלך
(והם רבים:)) ושוב ושוב דייקת, ציירת, שאלת ו---חיכית בסבלנות לתשובות:)
ובסוף זה קרה, הרצון החלומי שלי התגשם
וכך הוא נראה:


הדמיה כריכה 1.jpg

התגובות שהתקבלו מבני המשפחה היו מרגשות, הציור היה כ''כ מתוק ונוגע

והילדים התחברו בקלות ונהנו אפילו רק לשבת ולהסתכל על הכריכה.

היא פשוט כובשת ונדירה (תרתי משמע)

בהערכה

שרית בשם כולם.


מרגש נכון?​
כשניגשתי למלאכה באמת שלא ידעתי מה תיהיה התוצאה,
נשאתי עיניים לשמים וביקשתי את עזרתו יתברך.
וב''ה בורא עולם ליווה אותי ומלווה תמיד!
יש לכם חלום?
אני כאן להגשים אותו בס''ד!
 תגובה אחרונה 
שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה