דרוש מידע תוך כמה זמן ניתן לקבל תחושה טובה שהטיפול עובד/מטיב?

מצב
הנושא נעול.
וודאי, המסגרת היא זו שקובעת.
בטיפול יש שעה קבועה שבה מתחיל המפגש ושעה קבועה שבה הוא מסתיים, מקום קבוע שמתאים לטיפול.
המטפל הוא אדם שמוסמך לטיפול, אין שום קשר אחר של הכרות בין המטפל למטופל או למשפחתו, הוא מקבל תשלום קבוע ע"י המטופל או ע"י גוף אחר שמשלם.
זו המסגרת שמבדילה. אם חסר אחד מהתנאים הנ"ל זה אינו טיפול.
ודאי שמסגרת כזו כפי שאת מתארת היא חלק מטיפול אמיתי והיא נותנת הרבה, ואין זה דומה לחברה או קרובה.
השאלה מה קורה עם ייעוץ רשמי, שהוא גם אמור לתת מסגרת כזו, אך התכנים צריכים להיות 'לא טיפוליים'.
 
אין משהו שיכול להפוך תמיכה לטיפול. תמיכה לעולם תשאר תמיכה כי לטיפול יש את המסגרת הברורה שלו.
מה שכדאי להזהר איתו בתמיכה זה להימנע מלעודד את הנתמכת לפתוח חוויות מהעבר או חוויות טראומטיות שהיא לא באה לספר לגמרי מעצמה.
כמובן שלא לתרגל שום כלי שהתומכת רכשה פעם, כמו דמיון מודרך וכדו',
לשים גבולות לתמיכה באופן שהתומכת תוכל לעמוד בהם לאורך זמן ולשים לב שגם הנתמכת יכולה לעמוד בהם. לדוגמה, אם לתומכת מתאים שיתקשרו אליה מתי שרוצים והיא תענה אם תוכל, צריך לשים לב שזה לא גורם לפעמים לשבירה אצל הנתמכת, ואם כן להפסיק ולהפנות לטיפול.
להיות עם יד על הדופק ולראות שאין הצפה אחרי שיחות אלא הקלה, אם לא, שוב, להפנות לטיפול.
מה שאני למדה מדברייך בעיקר, זה 'להיות עם יד על הדופק' לא רק בזהירות לא לפתוח מידי, אלא גם מה קורה עם הנתמכת בשטח, האם נגרמים לה דברים כגון שבירה או הצפה שדורשים טיפול מקצועי.
 
חברה ביקשה ממני להעלות את הנושא שלה (היא לא רוצה לכתוב)
התחלתי טיפול בשביל להרגיש שאני שווה משהו ולטפל בעוד כמה דברים שאני סוחבת איתי מהילדות, הזוגיות שלי עם עליות וירידות והרבה מישור....
אני כבר בפגישה חמישית ומרגישה שאין כלום, המטפלת חמודה ונחמדה מאוד, אך לא מספיק מרגישה פתוח להציף בעיות אישיות מאוד (שלא תמיד אוהבים לדבר עליהם במגזר החרדי) מרגיש לי שהיא מאוד מהמינסטרים החרדי ואני מפחדת לחשוף בפניה שמא זה יפגע בעתיד ילדי וכו'
בנוסף אמרתי לה מראש שאני כעת לא באה לטיפול זוגי (אולי זה יקרה בהמשך) אני באה לטפל בעצמי ובהרגשתי אבל משום מה תמיד השיחה איתה נגררת לזוגיות, נכון שזה רכיב משמעותי בחיים אך לעניות דעתי אני צריכה לפתור קודם את מצוקותיי ואז להיות פנויה לטפל בזוגיות.
עוד דבר שמפריעה לי באחד הימים הרגשתי צורך לדבר איתה ולפרוק מעלי דבר מה התקשרתי אליה והיא לא ענתה היא חזרה אלי יום למחורת שעתיים וחצי לפני שבת....- זה מתאים???? וכשדברנו היא בס"ה התקשרה כדי להזיז את הפגישה שלנו בשבוע הבא ואז היא אמרה לי את בוודאי חשובה ואני רוצה לשמוע אותך אך בסוף אחרי שקבענו זמן להיפגש היא פשוט אמרה לי כל טוב חמודה וניתקה , אפילו לא שאלה למה התקשרתי....
וקרה עוד פעם שהתקשרתי והיא לא ענתה וגם לא חזרה....
מתלבטת מאוד האם להפסיק את הטיפול עד שהתחלתי ועם כל הקושי למצוא משהי חדשה ונורמלית
אשמח לשמוע את דעתכם
תודה
בלת"ק -
אני חושב שאדם שראוי לשבת על כסא המטפל/ת חייב להיות בראש ובראשונה - עוד הרבה לפני ואחרי התארים השניים ומגוון התעודות - עם לב ענק. נפש. אהבה עזה ואמתית אל ה'מטופל'.
בלי זה לא מתחיל כלום. ועם זה - יכול להיות הכל.

לעניות דעתי - אם הייתה לה אהבה והכלה אמתית הייתם חשים שונה. אולי לא חייבים להרגיש זרימה ו'כיפיות' על ההתחלה. לפעמים להיפך, יש קשיי ומעין כעס והתנגדות טבעיים.
אבל הרגשה ש'לא מקשיבים לי מספיק', לדעתי, מצדיקה ביטול מיידי וחיפוש חדש.


לפני ואחרי הכל זה הלב. ואם אין אותו - איזה תועלת תהיה במגוון התעודות, יהיו אשר יהיו...
 
בלת"ק -
אני חושב שאדם שראוי לשבת על כסא המטפל/ת חייב להיות בראש ובראשונה - עוד הרבה לפני ואחרי התארים השניים ומגוון התעודות - עם לב ענק. נפש. אהבה עזה ואמתית אל ה'מטופל'.
בלי זה לא מתחיל כלום. ועם זה - יכול להיות הכל.

לעניות דעתי - אם הייתה לה אהבה והכלה אמתית הייתם חשים שונה. אולי לא חייבים להרגיש זרימה ו'כיפיות' על ההתחלה. לפעמים להיפך, יש קשיי ומעין כעס והתנגדות טבעיים.
אבל הרגשה ש'לא מקשיבים לי מספיק', לדעתי, מצדיקה ביטול מיידי וחיפוש חדש.


לפני ואחרי הכל זה הלב. ואם אין אותו - איזה תועלת תהיה במגוון התעודות, יהיו אשר יהיו...
התחושה שלא מקשיבים לי מספיק היא לפעמים בדיוק הטריגר שמצריך טיפול. לפעמים אדם נמצא במקום שהקשר שלו עם אחרים הוא תלותי ונזקק ומצריך אנרגיות לתקשר איתו ולתת לו את הצורך שהוא מפגין. ולכן כל מי שלא מקשיב כמו שהוא רוצה אז הוא לא מכיל אותו ולא אוהב אותו והוא לא מענין וכו וכו. ובדיוק שם נצרכת העבודה.

ההקשבה של מטפל היא לא בכדי לתת את השעה הזו של הקשבה מה שאין לו במקום אחר אלא בכדי לבנות יחד עימו את היכולת להתמודד עם הצורך הזה של הקשבה או מול סביבה שלא מקשיבה ואולי גם לבדוק למה לא מקשיבה לו ולא מכילה.

דרך ההקשבה המטפל יכול לתת לו כלים בכדי להתמודד מול הצרכים שלו ואיך לנווט את עצמו בקשרים מול אחרים. ההקשבה היא לא מטרה בפני עצמה אלא דרך לטיפול ושיקום של דברים.
 
אני חושבת שאלו הן אכן מילות מפתח - זהירות ורגישות. והכוונה ממשית ודאי צריכה מקצועיות.

האם כוונתך שעצם ההקשבה, ההכלה והאמפתיה גורמים לדברים להיפתח? ואם כן, מה יכול להיות הפיתרון לזה?
את מתכוונת ש'תומכת' כביכול יכולה כל חברה להיות?
לא נראה לי יש לזה פיתרון מוחלט.
חברה שיודעת להקשיב באמפתיה לא תגרום לחברתה נזק.
(למרות שתמיד יש גם כל מיני קשרים שאינם בריאים וגם מזיקים)
הנזק הוא המטפלות לא מקצועיות ששואלות שאלות, יורדות לפרטים ('חופרות' בלעז) ובמסגרת הטיפול המטופל נותן אמון ונפתח יותר- ואם הם לא נותנות מענה נכון ועוגן- נגרם נזק.
 
הבהרה למען האיזון:
למגינת לב חברותיי הפסיכולוגיות והמטפלות באמנות עם התארים השניים וכו', אני נוהגת מדי פעם גם לפרנס מטפלות אלטרנטיביות לסוגיהן.

טיפול דינמי הוא בעיניי כמו מה שעושים עכשיו בבר אילן (הרחוב. לא האוני'...): חופרים את כל השטח לעומק. מחדשים את כל התשתיות. מוודאים שכל כבלי החשמל/מים/תקשורת מונחים במקומם. מסדרים מה שצריך. סוגרים. מרצפים. ואז התחבורה יכולה לזרום.

אבל לא כל יום צריך טיפול דינמי.

ואם אחרי שחפרתי שנתיים וסגרתי והרכבת הקלה כבר נוסעת (במהרה בימינו אמן), מתחשק לי לשתול קצת פרחים לאורך המסלול, או לסגור איזה בור קטן שנוצר, או לשנות מיקום של עמוד שהתברר שהוא מפריע - אני לא אקרא שוב לחברת ההנדסה עם כל הכלים הכבדים ולא אתחיל לחפור מחדש את כל הרחוב, אלא אקח שיפוצניק מקומי שיעזור.

ולענייננו, אם רק מתחשק לי שמישהו עכשיו יקשיב לי שלושת רבעי שעה על תסכולים בנושא מסויים או בעיה מקומית, אני לא אלך לפסיכולוגית אלא למטפלת אחרת בשיטת ABC או DEF שמצאה חן בעיניי.
והיא גם תקשיב לי, גם תהנהן, גם תשקף ותכיל ותזדהה, גם תציע צמח באך או שניים או איזו הרפיה בשריר/במוח/בעיניים.
וגם תיקח את כספי כמובן
אבל זה לא יהיה מבחינתי טיפול ולא נחזה לטיפול
אלא סתם 'תמיכה' או איך שקראו למקצוע החדש ההוא כאן באשכול.
לא כל טיפול הוא דינמי, טיפול דינמי הוא שיטה אחת מיני רבות.
ובלימודי תואר שני מתמקצעים בו ובעוד שיטות.

וגם אחרי לימודי ההה'תואר' זה לא מספיק, צריך להרחיב את ארגז הכלים ע"י שיטות נוספות והדרכות אינסוף.
מטפל טוב/פסיכולוג לא מטפל רק בשיטה אחת.
למרות שישנם כאלו שמציעים רק טיפול דינמי/CBT /אומנויות.

טיפול דינמי הוא בהחלט חפירה אבל יש עוד מגוון קשיים רגשיים משמעותיים שלא תמיד מחייבים 'חפירה'
(התקשרות, חרדה, OCD) וגם להם צריך מטפל מאודדד מקצועי ומוסמך. ולא רק 'תמיכה' מאיזה מטפלת שלמדה קורסון.
 
לא כל טיפול הוא דינמי, טיפול דינמי הוא שיטה אחת מיני רבות.
ובלימודי תואר שני מתמקצעים בו ובעוד שיטות.

וגם אחרי לימודי ההה'תואר' זה לא מספיק, צריך להרחיב את ארגז הכלים ע"י שיטות נוספות והדרכות אינסוף.
מטפל טוב/פסיכולוג לא מטפל רק בשיטה אחת.
למרות שישנם כאלו שמציעים רק טיפול דינמי/CBT /אומנויות.

טיפול דינמי הוא בהחלט חפירה אבל יש עוד מגוון קשיים רגשיים משמעותיים שלא תמיד מחייבים 'חפירה'
(התקשרות, חרדה, OCD) וגם להם צריך מטפל מאודדד מקצועי ומוסמך. ולא רק 'תמיכה' מאיזה מטפלת שלמדה קורסון.
לקרוא לגישה הדינמית "עוד גישה" זאת טעות בעיני.
מטפל טוב הוא מטפל שהבסיס הדינמי מושתת אצלו טוב,
על זה אפשר להוסיף כל מיני שיטות למיניהם.
אין מצב ללמוד שיטות בלי לשבת טוב בתוך הבסיס של הטיפול בנפש- הדינמית
 
את
לקרוא לגישה הדינמית "עוד גישה" זאת טעות בעיני.
מטפל טוב הוא מטפל שהבסיס הדינמי מושתת אצלו טוב,
על זה אפשר להוסיף כל מיני שיטות למיניהם.
אין מצב ללמוד שיטות בלי לשבת טוב בתוך הבסיס של הטיפול בנפש- הדינמית
את יודעת מה זה השיטה הדינמית????
 
ברכותי.

פסיכולוג מטפל בגישה הדינמית -הפרוידינית.
אולי את צודקת שא"א לקרוא לה 'עוד' שיטה כי בסה"כ פרויד הוא אבי הפסיכולוגיה.
אבל כיום- הרבה מטפלים/ת לא מטפלים רק בשיטה הזו, זו שיטה ארוכה, מייגעת וטיפול בה יכול לקחת שנים.
אבל מה אני מספרת לך? את יודעת.
ושאלה, את מטפלת רק טיפול דינמי?
 
פסיכולוג מטפל בגישה הדינמית -הפרוידינית.
אולי את צודקת שא"א לקרוא לה 'עוד' שיטה כי בסה"כ פרויד הוא אבי הפסיכולוגיה.
אבל כיום- הרבה מטפלים/ת לא מטפלים רק בשיטה הזו, זו שיטה ארוכה, מייגעת וטיפול בה יכול לקחת שנים.
אבל מה אני מספרת לך? את יודעת.
ושאלה, את מטפלת רק טיפול דינמי?
לא חושבת שרק פסיכולוג אמור לטפל בגישה הדינמית, כל מטפל טוב אמור להכיר את הגישה הזאת טוב..
היום השוק מלא במטפלים מ'הכל בשקל', אין לי מושג מה השיטות שלהם וזה גם לא מעניין אותי.
ולמה את חושבת שרלוונטי לדיון הזה באיזו גישה בדיוק אני מטפלת ?
 
לא חושבת שרק פסיכולוג אמור לטפל בגישה הדינמית, כל מטפל טוב אמור להכיר את הגישה הזאת טוב..
היום השוק מלא במטפלים מ'הכל בשקל', אין לי מושג מה השיטות שלהם וזה גם לא מעניין אותי.
ולמה את חושבת שרלוונטי לדיון הזה באיזו גישה בדיוק אני מטפלת ?
מסכימה איתך בהחלט.
הטענה שלי בתגובה לעיל כוונתה היתה- שלא כל קושי רגשי מחייב חפירה בשיטת הטיפול הדינמי , זה הכל.

מכיוון שטענת שא"א לקרוא לשיטה הדינמית עוד שיטה, עיניין אותי לדעת אם אכן את מטפלת בשיטה זו ואולי רק?
 
ואיך מטפל שלא מכיר את השיטה הדינמית ידע לזהות האם יש מקום לחפירה או לא ?
תחזרי לקרוא את מה שכתבתי לעיל.
לא טענתי שמטפל מוסמך לא צריך להכיר את השיטה הדינמית.

רק היה נשמע שכל השיטות האחרות הן שימושיות רק לקשיים 'בקטנה'
והטיפול הדינמי הוא הוא הפיתרון וההצלה לכל בעיה מורכבת אחרת.
ועל כך עירערתי.
וזהו.
 
אבל כיום- הרבה מטפלים/ת לא מטפלים רק בשיטה הזו, זו שיטה ארוכה, מייגעת וטיפול בה יכול לקחת שנים.
נכון לגמרי, ואם מדובר על מטופלים חרדיים - זה נכון כפליים. רובם יעדיפו משהו ממוקד וקצר יותר.
נכון שגם בשיטה הדינמית יש היום צורות קצרות יותר ומוגבלות בזמן, מאידך התפתחו ומתפתחים כל הזמן דברים נוספים שעובדים יפה אצל חלק מהאנשים.
 
הכל אמת ויציב, אבל:
בטיפול יש 2 אנשים: מטופל ומטפל.
לכל אחד יש דרך שונה להעניק אמון לאנשים או לקבל אותו מהם.
לפעמים, פשוט לוקח זמן כדי להצליח לתת אמון בבני אדם ששונים ממך. זה כמו לדבר בשפות שונות, ולוקח זמן עד שמצליחים לתרגם את הלב מאחד לשני ולהיפתח.
זה תקין, זה נורמלי, זה קורה בכל מקום בחיים, גם בטיפול.

יש רמות באמון, ומרחוק קשה לדעת כמה אמון קיים שם וכמה לא. נשמע שלא הרבה.
גם לא ניתן לדעת איפה החסימה. יכול להיות שזו המטופלת שחסומה? יכול להיות שזה פשוט עוד נושא שהיא צריכה לעבוד עליו בינה לבין עצמה?
אין לי מושג מה אירע בחדר הטיפול ובנבכי הנפש, רק מעלה השערות.

אוקי, זו הייתה הבחירה שלה. לא ניתן להסיק מכך על כל מטפלת וכל מטופלת.

1. אכן טיפול דורש התמקדות, הצבת יעדים וסדר ברור. אחרת אפשר לדבר כל היום ולא להגיע לשום מקום. לא ניתן להתייחס להכל בבת אחת, בטיפול איכותי עובדים בשיטת פרה פרה, גם כאשר יש הצפה של הרבה מאוד נושאים שונים.
2. בדרך כלל אנשים נוטים לייחס טלטלות למקרים ספציפיים שקורים בחייהם. מטפלת טובה תדע לזהות את הסיבה לטלטלה, ולכן יתכן שהיא תתעלם ממנה, כי היא תרצה לטפל בשורש הבעיה ולא במקרה הספציפי שטלטל את המטופלת.
"- טיפול דורש התמקדות"- טיפול טוב הוא דינאמי ופוגש את המטופל במקום בו הוא נמצא כרגע, ולא רלוונטי אם בפגישה קודמת התחילו בנושא מסוים.
ולגבי ענין הטלפונים- יש סוגי סטינג שונים, יש כאלה שמאפשרים תקשורת בין הפגישות ויש שלא, אבל בכל מקרה היה על המטפלת להבהיר מהי הדרך שלה ולא להשאיר את המטופלת מבולבלת עם סימני שאלה ועם מסרים סותרים שהיא כאן בשבילה אבל לא עונה לה לטלפון..
ולגבי האמון- יש כאלה שיש להם התנגדות פנימית לטיפול והם עוברים ממטפל למטפל ולכן גם עם חוסר הנוחות שלהם הם צריכים להמשיך בטיפול, אבל בשאר המקרים מאוד חשובה הכימיה והחיבור,אם כי בהחלט יכול לקחת זמן עד שמרגישים בנח לפתוח ענינים אישיים מאוד ומביכים.
 
האם מתמטיקה ואנגלית והיסטוריה וכל מיני שחייבים בשביל התואר
זה מה שהופך מטפל/ת למומחה
רוב הטיפול והריפוי נעשה ע"י הקשבה ותמיכה ולכן אנושיות וחכמת חיים זה שם המשחק, לדעתי.
זה לא זה, זה רק תנאי קבלה
בלימודי פסיכולוגיה המטפח מחויב לעבור טיפול עמוק עם עצמו ולבוא יותר נקי ופתור כדי לא להשליך על המטופל את העולם שלו
והוא כל הזמן נמצא בהדרכה אצל פסיכולוג בגלל אותה הסיבה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בעוד שאם מטופל מתל אביב או ירושלים הוא היה מקבל בלי בעיות טופס 17 למרכז רפואי רגיל באזור המרכס או ירושלים

בקשתי מהנציגה בקופה והיא אמרה שניתן רק במרכז רפואי מסוים

התקשרתי למרכז בתל אביב היא אמר שאני שייכת. למרפאה באזור המגורים שלי התעצבנה אבל בסוף הוציאה בלי בעיה אפילו בלי המתנה הקימה טופס 17 לאיכילוב

התקשרתי למזכירות הקרובה אלי לשנות להדסה היא בקדה וענו חה להפנות למקום מסוים שאמרו בהתחלה מקום בכלל פחות מוכר ולא ידוע כמו איכילוב והדסה


ואחר כל בכלל קיבלתי. טלפון שאני צריכה קודם להתייעץ עם רופא בקופה

טוב אבל כבר עש לי טופס 17 לאיכילוב שדם המזכירה רק הקימה ומייד היה מאושר

מדובר במשהו שעלול להוביל לניתוח במקום מאוד מסובך ואסטטי ושהנראות בו מאוד חשובה ואם ממצאים שבאחוזים מסוימים יכולים להתפתח לסרטן

אם מטופלת הייתה גרה לא באיזור חרדי אז רק מקימים את ההתחייבות ?

אם היא מריכוז חרדי מפנים רק למקום לא מוכר? וגם אומרים ללכת לרופאים בקופה????

פעם גם קיבלתי תשובה שמשהו בקהילה תחילה כשגרתי איפה שאני גרה היום

כשהייתי ילדה לא היה לנו בעיה לקבל אישור להתייעצות עם אורטופד בבית חולים כי רצינו דווקא אותו

וגם בעיות קטנות בעצירות הפנו אותי לבדיקות רציניות וציחומים בהית חולים

גרתי במקום אחר

למה זה כך

אם הקופות כל כך משקיעות בשווק למגזר החרדי ?

ורוצות את הילדים הצעירים

וכל כך מחזרות אחר הציבור החרדי


למה הבריאות של אחד שגר בריכוז שלי פחות חדובה מתל אביבי ?
 תגובה אחרונה 
שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת
תעתועי הזמן פרק י"ד
פרק יד


דליוס, האורח רם המעלה, נפרד מהורדוס שהתעקש ללוותו. הורדוס לא יפסיד את ההזדמנות להחניף לאחד משרי אנטונינוס. וכמו תמיד כך גם עתה, ידע באיזה צד מרוחה החמאה. יודע הוא שהמלוכה ניתנה לו בזכותם, מה גם שהצליח בכל מחלוקת לגייס את אהדתם לו עצמו בלבד.

באופן זה ובזכות ערמומיותו גרם לחבריו המושלים לבוז לצד שכנגד. זכורים לו מקרים לא מעטים שמשלחות של יהודים ניגשו לקיסר והתחננו להוריד אותו משלטונו. לשמחתו בקשתם נדחתה.

כיוון שראה בחצר את מרים ואימה ועל פניהן רוח קרב, החליט להיפרד מאורחו ולחזור כלעומת שבא. לא לפוגשן לעת עתה. דליוס עלה על סוסו, התקרב לאיטו, ונעמד מולן מוקסם למראה מרים ואריסטובולוס. כמה יפים הנערים. האם אלו צאצאי החשמונאים, הידועים בניסים הנעשו להם משמיים? האם הם אלו הידועים בצדקותם? דליוס הלך שבי אחר מראה עיניו ועשה אוזנו כאפרכסת לשמוע את נושא שיחתם.

אריסטובולוס שם לב ראשון לדליוס השר החשוב, וסימן לאימו. אלכסנדרה שמחה על ההזדמנות הנפלאה שזימן לה אלוקים. לפני שפנתה אליו - פנה הוא אליה.

"שמעתי את נושא שיחתכם, אנא, שמעי לעצתי, הזמיני צייר שיכין איקונין - ציור - של ילדייך היפים ושלחי לאנטונינוס, כי אז בתאוות היופי לא ימנע ממך מבוקשך לתת לבנך כהונה גדולה".

"אם כך, אעשה זאת מייד".

אלכסנדרה חשה ביד הטופחת על כתפה. היא הביטה לאחור ונתקלה בשלומית.

"רציתי רק להזכיר לכן שהתינוקות בוכים".

"מה זאת אומרת, יוליאנה לא שומרת עליהם?" השתוממה אלכסנדרה.

"התינוקות שלי לבד?" דאגה מרים

"יוליאנה שמרה עליהם, אבל כעת היא עצורה".

"מדוע?" שאלה מרים חדות.

"באשמת גנבה".

"אם את עצרת אותה, ברור לי שהיא חפה מפשע". אמרה מרים לשלומית ורצה מהר לילדיה.

"תני לי את מפתחות תאה, אני רוצה לדבר איתה". כעסה אלכסנדרה.

"הדברים אמורים להתנהל לפי חוק ומשפט, ונעשה בה דין צדק". אמרה שלומית בפסקנות.

"טוב יותר שתאמרי שנעשה פשע ועוול. מזמן כבר אין פה דין ולא צדק".

"את ובתך לא חדלות לרגע לבזות את המלוכה". שלומית הניחה ידיה על מותניה והביטה לתוך עיני אלכסנדרה בתיעוב: "אינכן ראויות למלוך".

"יביא ה' מרפא לליבך הגועש משנאת הבריות, ובינתיים מסרי לי את מפתח תאה של יוליאנה".

"אני אחראית על העצורים עד שייעשה בהם משפט".

אלכסנדרה לא שלטה בזעם שהאדים את פניה, וללא היסוס סטרה בחוזקה על לחייה של שלומית, לקחה את צרור המפתחות מכיסה ורצה לשחרר את יוליאנה מכלאה.
<<<<<
"תודה לך הוד מלכותך. תמיד נהגת בי ביושר וברחמנות". חיבקה אותה יוליאנה בהתרגשות.
"נהגו בך בעיוות הדין, אבל זה כבר לא סוד שבארמון זה אין דין ואין דיין. כל מה שקורה כאן הוא המשך של דרך הצדוקים".
יוליאנה התיישרה, צעדה אחורה בהפתעה ושאלה:
"האינך צדוקית? והרי ידוע לכולם שזו דרככם. סלחי לי אם פלשתי לתחום לא לי".
"כך אנו נחשבים וכך חונכנו. אך העיוותים והטעויות שחווינו על בשרנו גורמים לי לתהות על הדרך. לא כך היה בזמן מלכות סבתי, המלכה שלומציון, שאף אני קרויה על שמה אלכסנדרה. היא החליפה את שמה וכך היא זכורה בפי כול".
"סבתך הייתה מעדת הפרושים והייתה גאה בדרכה. כך גונב לאוזניי".
"בזמנה, כשמלכה לבדה, לא היה קורה דבר כזה. המשפט מעולם לא נעשה ולא התנהל על ידי אנשי רשעה וצמאי דם. סליחה על דמעותיי. אני יכולה רק לקנא בזכותה של סבתי. אז הממלכה התנהלה על פי משפט צדק".
"האם לא קרה דבר כזה שטעו ודנו לחובה חף מפשע?"
"היא היטיבה להעביר לחכמי הסנהדרין את כל מערכת המשפט. שם שפטו על פי שני עדים. שם חקרו את העדים חקירת שתי וערב בחדרים נפרדים כדי שלא יוכלו להצליב מידע, והכול כדי שהדין יהיה משפט צדק. שם חיפשו כל מידע ואפילו קלוש כדי לזכות בן אדם. שם לא נתנו חרב חופשית בידי בן בלייעל. שם לא היה מקום למי שלא בקי בקוצן של הלכות".
"אף אני כמוך כבר מאסתי בצדוקים, שתוצאות דרכם האיומות ניכרות היטב בשטח".
"אספר לך איך אח סבתי רבי שמעון בן שטח הנהיג בחוכמה את הסנהדרין ואיך הצליח בזמן אלכסנדר ינאי. בזמן ההוא לצערי הרג אלכסנדר חכמים רבים בגלל הוצאת שם רע. ביום אחד טבח 800 משפחות, לא ריחם ולא חמל גם על נשים ועוללים. בהם כל חברי הסנהדרין. היחיד שנשאר לפלטה היה שמעון בן שטח, שנאלץ לברוח אבל חזר לאחר שאחותו שלומציון ניקתה את שמו. כשחזר להיות ראש הסנהדרין גילה שהמלך ינאי דאג למנות רק צדוקים שמאמינים בתורה שבכתב בלבד. רבי שמעון לא נבהל מכך שהוא הפרוש היחידי בהיכל המשפט. בחוכמתו הידועה דאג שכל אחד מחכמים אלו יביא ראיה מן התורה לדין שיצא מידו. הוא עמד על כך שלא יבוצע הדין כל עוד אין ראיה. מכיוון שהצדוקים לא מאמינים בתורה שבעל פה, לא הצליחו להביא ראיה מהתורה שבכתב בלבד. זו הייתה ההזדמנות לנקות אט אט את הסנהדרין מכל הצדוקים. כך נהג עד שהחזיר עטרה ליושנה. להחזיר את בתי הדין לתנאים ענקי הדור".
"נראה שמה שהיה לא יחזור".
"לא. לא יחזור. הורדוס עולה ברשעותו על כל המלכים הקודמים. טעות עשה יוחנן. אחד מסבות אבותיי. הוא גייר את כל הכותים והאדומים שגרו בירושלים. הוא השאיר להם ברירה לצאת מהארץ או להתגייר. הם העדיפו להישאר בבתיהם ולהתגייר מהשפה אל החוץ. וכך נטמעו בעם ישראל אדומים שלא חשבו לרגע להיות יהודים אמיתיים. והתוצאה האומללה היא - הורדוס.
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
יוספה ומרתה שכשכו את רגליהן במי המעיין. ביום אביבי שכזה לא מיהרו החברות לחזור לבתיהן. את הכבסים שסיימו לכבס מיהרו לפרוס על גבי הענפים שהוקצעו לשם כך. רוח מערבית העידה שברגעים הבאים יוכלו להעמיס את הבגדים שוב בתוך הסלסילה הענקית ולחזור לבתיהן.

"איילת המדומיינת סיפרה אתמול שעוד ימציאו מכונות שיכבסו לבד את הכבסים".

"קשה להבין איך עדיין היא חיה עם שיגיונות לב ומוח כה קשים".

"אולי היא חולה במחלה חשוכת מרפא, אבל מה חבל שאי אפשר לתרגם את רעיונותיה לשפת המעשה".

"מה כל כך טוב במחלת הנפש שלה?"

"תארי לך שפותחים קופסה גדולה, מכניסים את הכבסים, לאחר זמן פותחים ותולים לייבוש. האין זה נפלא? יהיה לנו זמן בשפע לכל המטלות האחרות".

"הבלים מטורפים, חדלי! אחרת אאמין שנדבקת ונפלת במחלתה".

יוספה הביטה מהורהרת בפני חברתה מרתה ואמרה: "האם זו לא את שרצת כתינוקת להציע לה את ידידותך והזמנת אותה אלייך?"

"ומה בכך, היא ידידה נעימה ואפילו חכמה, אבל נפשה נטרפה עליה".

"ליבי אומר לי שהיא כלל לא מטורפת אלא נביאה".

"מה עולה בדעתך, איך יכולה צדוקית להיות נביאה?" נענעה מרתה ראשה בחוסר אמון.

"נוכרייה כמוך לא תבין. הסברתי לך הרבה פעמים שאנו יהודים מתקדמים. כלום אין אנו עולי רגלים? כלום אין אנו מביאים ביכורים ומקריבים קורבנות? אפילו כוהנים גדולים יצאו מתוכנו".

מרתה חשה היטב שאין הם מבינות זו את זו. "היהודים המלומדים שהפיצו את החוכמה, האצילות, אהבת האלוקים והאדם, היו נראים אחרת ממשפחתך. אברהם, משה, יתרו, דוד ושלמה, חכמי התורה, האם הם היו צדוקים?" כעסה מרתה והלכה לאסוף את הכבסים היבשים לקערה.

"אל תכעסי עליי, מרתה. התורה ניתנה ליהודים והם אמורים לפרשה. עד היום פירשו אותה רק המיושנים, אבל העולם השתנה והצדוקים מפרשים אותה כדי שתתאים לתקופתנו".

"אם הייתי יהודייה, הייתי בוחרת בדרך האמת, להיות מהפרושים, ולא הייתי עושה מהתורה צחוק והיתול כצדוקים".

"שפר חלקי שאת נוכרייה, אחרת היית מתרחקת מידידותי". צחקה יוספה.

בלכתם לביתם והסלסילות על ראשן, אמרה לפתע מרתה: "שלשום איילת באה לבקרני בביתי ופניה זוהרות. שאלתיה מה יום מיומיים? היא הוציאה מכיס שמלתה מטבעות שבורים והראתה לי. מכיוון שאני יודעת את מצבה, כבר לא ייחסתי חשיבות לדבריה".

"מה שמעת מדבריה?" שאלה יוספה בסקרנות.

"היא אמרה שאנסה לעזור לה להתאים את חלקי המטבעות".

"מדוע?" השתוממה יוספה.

"היא אמרה שזה דחוף, זה יחזיר אותה לבית שחייתה בו בטרם הגיעה לכפרנו".

"ומה ענית?"

"שאלתי אותה: מאיפה מצאת את השברים המוזרים הללו? והיא סיפרה שהלכה מזרחה לטייל לבדה, בדרך גילתה מערה. היא נכנסה להסתתר בתוכה מפני החיילים שראתה בקרבת מקום. היא הביטה לארץ וראתה רסיסים מנצנצים. לאחר שאספה בכף ידה חופן הבחינה בחלקי מטבעות".

יוספה הביטה במרתה שהשתתקה פתאום. "מדוע עצרת בדיבורך?"

"היא שמעה מתוך עומק המערה צחוק פרוע ולחישות משונות. היא הספיקה לגרוף כמה חופנים לכיסה וברחה משם בפחד".

"אולי הגיעה בלי משים לאחת המערות ששימשו את המכשפות בזמן שמעון בן שטח". גילתה יוספה בפחד והצטמררה.

"בדיוק מה שחשבתי בעצמי". פערה מרתה עיניה באימה.

"ואז צעקתי עליה: נערי מייד את כיסייך מכל הכישופים שעלייך. אלו חפצי המכשפות. היא הביטה בעיניים מבודחות וצחקה לי: 'אל תהיי טיפשה כמו כולם. ואם הם מכושפים מה כבר הם יעוללו לך?'

"'לשם מה את צריכה זאת?' צעקתי והבנתי שהיא בכלל לא מבינה מה המכשפות יכולות לעולל".

"אולי היא בעצמה מכשפה?" לחשה לעצמה יוספה.

"בסוף היא בכתה ואמרה שהמטבעות שהורידו אותה אלפיים שנה, יעלו אותה חזרה אלפיים שנה".

"יש לי רעיון. אולי הוא יוביל אותנו להבין מה מסתתר בנפשה". פסקה יוספה.

"מה הרעיון?"

"נלך לפגוש אותה ונאמר לה שאנו מאמינות לה".

"ועוד יותר מזה", התלהבה מרתה. "נגיד לה שאנו מוכנות לעזור לה לחזור לזמן שהיא רוצה".

"היא לא תאמין לנו?"

"נגרום לה להאמין שאנו איתה ואז אולי גם תתרפא ממחלת הנפש".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה