דרוש מידע תוך כמה זמן ניתן לקבל תחושה טובה שהטיפול עובד/מטיב?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
טוב אז ככה, בפגישה הראשונה חברתי נתנה סקירה על עצמה וציינה פרט מאוד משמעותי שיכול להישמע גם שולי, אך מאוד משמעותי להמשך החיים (אוף זה לא מספיק ברור)
אתן אולי דוגמא כדי שזה יובן
נניח שהיה לה עסק כלכלי עם חברה טובה והעסק לא צלח היחסים ביניהן לא משהו ופשוט נפרדו כל אחת לדרכה והעסק נסגר, עכשיו זה משהו שלפני המון שנים היא יכלה לוותר ולא לספר את העובדה שהיה לה עסק עם חברה טובה וכו' אך היא בחרה לספר כי משהו מציק לה
והנה אני מגיעה לפואנטה, המטפלת שאלה אותה ומה עם חברה שלך היא הסתדרה כלכלית???
ובזה תם ונשלם הדיון / הסיפור
אתן עוד דוגמא וסליחה מראש על האריכות
המטפלת יודעת שיש משהו שמפריעה למטופלת והיא לא מסוגלת לספר על כך והמטפלת לא מנסה לעזור לה לפתוח אותו (באחד הפעמים היא התפרצה בבכי וששאלה אותה מה .? אז שיתפה שיש משהו שרוצה לספר ולא מסוגלת) עברו כבר 2 פגישות נוספות מאז.....
אז היא כן מנסה לרמוז / להעביר מסר שיש לה קושי בלספר ומצפה מהמטפלת שתעזור לה להיפתח ולספר אך זה לא קורה.....
להמשיך בטיפול? יש טעם?
את מביאה נתונים שהם מגלים טפח ומכסים טפחיים. לא חושבת שתוכלי לקבל תשובה מדויקת ספציפית מה נכון לה לעשות.
ממליצה לך להתמקד ראשית במה ששאלו אותך ולפי זה לענות לשאלה הפותחת המרכזית.
זה
חבל שפותחת האשכול לא מציינת אם אכן מדובר במטפלת מוסמכת
כל הדיון חסר טעם אם התשובה שלילית
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אין הרבה מה להוסיף, רק לחדד.
כל מה שתיארת @יעל זלמנוביץ יכול להיות תקין לחלוטין, כי אלו דברים שיש מטופלים שקשה להם יותר.
השאלה המשמעותית כאן אם היא אצל מטפלת מוסמכת, מטפלת שמקבלת הדרכה.
כי גם המטפל הכי טוב יכול לטעות לפעמים, כן גם טעויות כמו אלו שציינת כאן, אבל אם היא לוקחת הדרכה, זה מוחזק. זה מלמד אותה משהו על הטיפול, על המטופלת.
אבל באמת שאין הרבה מה להמשיך ולהתדיין כאשר רב הנסתר על הנגלה.
וחבל,
כי יש כאלו שקובעים בנחרצות לעזוב את הטיפול, ואולי זה סתם חבל.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
מצטרפת לדבירה של @שמחוני
הרבה מהדברים שנכתבו הם מאד נכונים, או יכולה להבין למה המטפלת נהגה כך
מאד מסובך וקשה לענות ככה , באמת מציעה להעלות את הדברים מולה ואז לראות לאן זה ממשיך
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
לפעמים מאד בוער משהו במטופלת אבל היא לא באמת בשלה לדון בזה. אם המטפלת מקצועית דיה ומזהה את זה נכונה, היא אכן תתיחס רק לכאב ולדמעות ולמה שהמטופלת מסוגלת להעלות, ולא תאיץ ("תעזור") בה לפתוח.
השאלה אם המטפלת עשתה את זה מתוך מקצועיות או מתוך חוסר מקצועיות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
השאלה המשמעותית כאן אם היא אצל מטפלת מוסמכת, מטפלת שמקבלת הדרכה.
ממש.
מטפלת היא לא מלאך, וכל אחת יש לה נושאים שהיא פחות זורמת איתם ויותר חוששת שיעלו. גם אם המטפלת מוסמכת ובעלת תעודות ומעובדת מאד. אבל אם היא מקבלת הדרכה היא אמורה לקלוט את הקושי שלה מול הנושא ולעשות עבודה עם עצמה בשביל לאפשר למטופלת לפתוח את הנושא. זה יכול לקחת שבוע שבועיים, אבל אם המטפלת בעבודה על זה זה בסדר.
ולפעמים גם מטפלת מרגישה שמוקדם מידי לפתוח נושא כל כך רגיש ואישי, ונכון מבחינת התהליך לחכות קצת.
מה שקורה זה שכל מה שאת מספרת לא מעיד בבירור על בעיה במטפלת, הכל תלוי בשיקולים שלה שעומדים מתחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
@יעל זלמנוביץ, בפורום הזה מדברים אנשים שאינם מכירים את המקרה הספציפי (ואני בתוכם). לכן, התשובות שתקבלי כאן הן רק חצי עניין.
באם יש מקום והעניין רלוונטי, יתכן שכדאי שהחברה הנ"ל תפנה לאחת מהחברות הקרובות שלה, שמכירות אותה היטב, ותדבר איתה.
חברה טובה תוכל לדעת האם אכן יש קושי בפתיחות, או שסביר יותר שזו המטפלת. האם אכן הטענות האלה יוצאות דופן אצל המטופלת, או שהן קורות לה עם עוד אנשים (ואז יתכן שזה פשוט קושי שלה, שעם הזמן יחלוף).
באופן כללי, חברה טובה יכולה לדעת הרבה דברים שלא ניתן לדעת דרך המסך.
וכמובן, כפי שכבר ציינו כאן: לדבר עם המטפלת על הקושי הזה. מטפלת מקצועית לומדת כיצד להתמודד גם עם הטענות האלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
ולגבי המקרה הנ"ל חמישה מפגשים זה כלום.
תחושת אמון לא אמורה להיבנות מהרגע הראשון.

בטח שכן!
אם אין אמון מיד על ההתחלה התהליך לא יותנע!
אמון זה משהו בסיסי מאוד, ואם אחרי חמש פגישות עדיין אין אמון כנראה שמשהו חסום.

לא למדתי פסיכולוגיה, אבל אני אומרת את זה מניסיון.
[מכירה מישהי שעזבה מטפלת אחת מיד אחרי הפגישה הראשונה כי הרגישה שאין לה אמון במטפלת, והיא לא מצליחה להניח על השולחן את הנושאים המהותיים שמפריעים לה. [ויודעת על מישהי שהפסיקה תהליך אחרי כמה שבועות כי קרה לה איזה משהו שטלטל אותה, והמטפלת התעלמה כמעט לגמרי, והבהירה לה שאם הן רוצות להתניע תהליך, הן חייבות להתמקד במשהו ספציפי, בשעה שהיו לה הרבה דברים שצפו ודרשו התייחסות].]
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
בטח שכן!
אם אין אמון מיד על ההתחלה התהליך לא יותנע!
הכל אמת ויציב, אבל:
בטיפול יש 2 אנשים: מטופל ומטפל.
לכל אחד יש דרך שונה להעניק אמון לאנשים או לקבל אותו מהם.
לפעמים, פשוט לוקח זמן כדי להצליח לתת אמון בבני אדם ששונים ממך. זה כמו לדבר בשפות שונות, ולוקח זמן עד שמצליחים לתרגם את הלב מאחד לשני ולהיפתח.
זה תקין, זה נורמלי, זה קורה בכל מקום בחיים, גם בטיפול.
אמון זה משהו בסיסי מאוד, ואם אחרי חמש פגישות עדיין אין אמון כנראה שמשהו חסום.
יש רמות באמון, ומרחוק קשה לדעת כמה אמון קיים שם וכמה לא. נשמע שלא הרבה.
גם לא ניתן לדעת איפה החסימה. יכול להיות שזו המטופלת שחסומה? יכול להיות שזה פשוט עוד נושא שהיא צריכה לעבוד עליו בינה לבין עצמה?
אין לי מושג מה אירע בחדר הטיפול ובנבכי הנפש, רק מעלה השערות.
[מכירה מישהי שעזבה מטפלת אחת מיד אחרי הפגישה הראשונה כי הרגישה שאין לה אמון במטפלת, והיא לא מצליחה להניח על השולחן את הנושאים המהותיים שמפריעים לה.
אוקי, זו הייתה הבחירה שלה. לא ניתן להסיק מכך על כל מטפלת וכל מטופלת.
[ויודעת על מישהי שהפסיקה תהליך אחרי כמה שבועות כי קרה לה איזה משהו שטלטל אותה, והמטפלת התעלמה כמעט לגמרי, והבהירה לה שאם הן רוצות להתניע תהליך, הן חייבות להתמקד במשהו ספציפי, בשעה שהיו לה הרבה דברים שצפו ודרשו התייחסות]
1. אכן טיפול דורש התמקדות, הצבת יעדים וסדר ברור. אחרת אפשר לדבר כל היום ולא להגיע לשום מקום. לא ניתן להתייחס להכל בבת אחת, בטיפול איכותי עובדים בשיטת פרה פרה, גם כאשר יש הצפה של הרבה מאוד נושאים שונים.
2. בדרך כלל אנשים נוטים לייחס טלטלות למקרים ספציפיים שקורים בחייהם. מטפלת טובה תדע לזהות את הסיבה לטלטלה, ולכן יתכן שהיא תתעלם ממנה, כי היא תרצה לטפל בשורש הבעיה ולא במקרה הספציפי שטלטל את המטופלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
@יעל זלמנוביץ, בפורום הזה מדברים אנשים שאינם מכירים את המקרה הספציפי (ואני בתוכם). לכן, התשובות שתקבלי כאן הן רק חצי עניין.
באם יש מקום והעניין רלוונטי, יתכן שכדאי שהחברה הנ"ל תפנה לאחת מהחברות הקרובות שלה, שמכירות אותה היטב, ותדבר איתה.
חברה טובה תוכל לדעת האם אכן יש קושי בפתיחות, או שסביר יותר שזו המטפלת. האם אכן הטענות האלה יוצאות דופן אצל המטופלת, או שהן קורות לה עם עוד אנשים (ואז יתכן שזה פשוט קושי שלה, שעם הזמן יחלוף).
באופן כללי, חברה טובה יכולה לדעת הרבה דברים שלא ניתן לדעת דרך המסך.
וכמובן, כפי שכבר ציינו כאן: לדבר עם המטפלת על הקושי הזה. מטפלת מקצועית לומדת כיצד להתמודד גם עם הטענות האלה.
כל עוד חברה טובה מבינה באמת בטיפול ותהליכיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
מטפלת טובה תדע לזהות את הסיבה לטלטלה, ולכן יתכן שהיא תתעלם ממנה, כי היא תרצה לטפל בשורש הבעיה ולא במקרה הספציפי שטלטל את המטופלת.
מה גם שלפעמים מטופלת מגיעה מטבע הדברים טעונה מאוד ומצפה ל"אישור" של המטפלת על רגשותיה, בעוד המטפלת נמצאת שם בשבילה במקום הרבה יותר עמוק ומלמדת אותה להיות עם עצמה ולאהוב את עצמה.זה הרבה יותר שקט ופנימי. ומרב שהמטופלת לא מכירה את השפה היא קוראת את זה כאדישות
אין אמון מיד על ההתחלה התהליך לא יותנע!
נכון, אבל שוב, למטופלת יכול לקחת זמן להבין את סוג הקשר. היא מרגישה שהיא זקוקה למעטפת היסטרית של הכלה והשתתפות כמו שחברה נותנת, היא תקרא לזה אמון ובטיפול היא תלמד הכלה מסוג אחר, הקשבה ואהבה עצמית, וזה לוקח זמן
מכירה מישהי שעזבה מטפלת אחת מיד אחרי הפגישה הראשונה כי הרגישה שאין לה אמון במטפלת, והיא לא מצליחה להניח על השולחן את הנושאים המהותיים שמפריעים לה.
זה שהיא עזבה לא מצביע על זה שהצעד נכון, יתכן שאם הייתה מחכה היה נבנה משהו
תפנה לאחת מהחברות הקרובות שלה, שמכירות אותה היטב, ותדבר איתה.
חברה טובה תוכל לדעת האם אכן יש קושי בפתיחות, או שסביר יותר שזו המטפלת.
לחברה קשה מאוד לשפוט. עד כמה החברה מתמצאת בעולם הטיפולי? עד כמה היא נגועה? מהצד של המטופלת לא תמיד זה ישמע כמו שזה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך

חברה טובה שלי שעברה טיפול ובתחילת הדרך הייתה טעונה מאוד כלפי התנהלות המטפלת יצאה לדרך מקסימה ובריאה בסיום הטיפול, הכל שאלה של זמן ובעיקר האם המטפלת מוסמכת ומומלצת ע"י אנשי מקצוע מוסמכים מעולם הטיפול
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לחברה קשה מאוד לשפוט. עד כמה החברה מתמצאת בעולם הטיפולי? עד כמה היא נגועה? מהצד של המטופלת לא תמיד זה ישמע כמו שזה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך

חברה טובה שלי שעברה טיפול ובתחילת הדרך הייתה טעונה מאוד כלפי התנהלות המטפלת יצאה לדרך מקסימה ובריאה בסיום הטיפול, הכל שאלה של זמן ובעיקר האם המטפלת מוסמכת ומומלצת ע"י אנשי מקצוע מוסמכים מעולם הטיפול
כל עוד חברה טובה מבינה באמת בטיפול ותהליכיו.
כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון, מחילה. לא התכוונתי להעניק לחברות את הסמכות להחליט האם הטיפול נכון או לא, ומה על המטופלת לעשות. רחוק מזה.
הצעתי לפנות לחברה לא בתור יעוץ מקצועי ולא כתחליף אליו. בדיוק כפי שאין שום היגיון בהחלטה אך ורק על פי התייעצות אנונימית בפרוג - כך לא התכוונתי לתת לחברה סמכות להביע דעה האם זה טיפול נכון או לא.
מה כן?
אצל נשים מסויימות, קיימת יכולת נמוכה מאוד לבחון קושי מקומי ולהעריך את עוצמתו ביחס לכלל החיים. קשיים הם דבר מציף, בטח כשמתחילים תהליך טיפולי ועלולים להגיע להצפה רגשית ואובדן בהירות בקלות יתרה.
במצב כזה, שיחה עם חברה טובה שמכירה את המטופלת, יכולה לסייע. לתת לה מבט אחר, לראות כמה באמת הקושי מול המטפלת הוא שלה או לא, ומה המקום האמיתי שלה בכלל.
שוב, לא מה מקומו של הטיפול בחייה, אלא מה מקומה שלה, עצמה. כדי להבהיר את המצב, לפזר את הערפל.

הסתייגות כפולה: אני לא מכירה את המקרה מקרוב, אין לי דרך לדעת איפה הבעיה והאם חברה יכולה לסייע, וכמובן שאין לי מושג מי הן חברותיה של המדוברת. כך שזו הייתה הצעה באוויר, למקרה שהרעיון הזה יכול להועיל (בנוסף לכל העצות הנכונות והטובות שכבר עלו כאן: לדבר עם המטפלת, לבדוק את המקצועיות שלה, וכו').
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
הדיון מרתק, והדעות רחבות... לא יודע אם יעזרו לחברה של פותחת האשכול,

האם לעזוב או לא? מתוך הפרטים שעלו כאן עדין אי אפשר לדעת מה נכון ומה לא,
אבל אני אישית הייתי הולך רק לפסיכולוג שיש לי אמון בפניו ואני יכול לפתוח הכל, אם יש נושא שארגיש קושי לפתוח אז עצם השיח שלנו לא באמת יהיה נכון, כי פרטים מהותיים לא נפתחים בו.

אני אישית פתחתי עם המשגיח בישיבה את הנושאים הכי רגישים שיש, שאם הוא היה מוציא עשירית מתוכם למישהו אחר, כנראה הייתי עדין רווק ומנודה חברתית ומשפחתית. אבל הוא יהודי חכם וצדיק יסוד עולם, ויודע לשמור את פיו, וכאשר עלינו אליו בימי חול המועד להחמיא ולספר לרעייתי איזה בעל מיוחד יש לה, ולהתעלם מכל השאר.

לדעתי הדבר הכי נכון לעשות, הוא להעלות את כל הנושאים בפני המטפלת, ולראות מה תגיב, ולשמוע את דעתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
בלת"ק
1. שאלה חשובה מאוד זה לבדוק קודם כל איזה סוג תעודה יש לה.
2. לגבי האמון- האם היא טיפוס חשדן? או יותר מזה- מתקשה לתת אמון באנשים? האם היא מרגישה צורך לבחון את המטפלת לראות אם היא יכולה לתת בה אמון? חמישה מפגשים לאנשים יותר חשדניים זה קצת מאוד, לוקח יותר זמן לבנות את האמון ויותר זמן להיפתח.
3. לגבי הנושאים האישיים- זה וודאי לוקח יותר זמן והשאלה היא עד כמה ההרגשה הזו מגיעה מתוך המטופלת או שזה באמת משהו שקיים במטפלת הזו. האם היא הלכה בגלל זה? היא בררה לפני שהמטפלת הזו מתאימה לטיפול בנושאים כאלו? על זמך מה היא הלכה אליה?
4. לגבי הטלפון זה כ"כ כ"כ נכון לנהוג ככה שזה דווקא נקודת זכות רצינית לטובתה.

אני הייתי ממליצה לה קודם כל לשתף מישהו חיצוני שיוכל גם להבין האם יש פה בעייתיות בסוג הקשר עם המטופלת או שהמטופלת צריכה עוד זמן ובמידה ומחליטים להמשיך- לעקוב יחד בעוד חודש וחצי- חודשיים האם יש שינוי בהרגשה ולאיזה כיוון.
חוץ מזה- מאוד חשוב לדבר על זה עם המטפלת, לא כל הנושאים בבת אחת אבל להתחיל ממה שהכי פחות קשה לה לדבר עליו, ולראות איך היא מרגישה בשיח הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
מכירה מישהי שעזבה מטפלת אחת מיד אחרי הפגישה הראשונה כי הרגישה שאין לה אמון במטפלת, והיא לא מצליחה להניח על השולחן את הנושאים המהותיים שמפריעים לה. [ויודעת על מישהי שהפסיקה תהליך אחרי כמה שבועות כי קרה לה איזה משהו שטלטל אותה, והמטפלת התעלמה כמעט לגמרי, והבהירה לה שאם הן רוצות להתניע תהליך, הן חייבות להתמקד במשהו ספציפי, בשעה שהיו לה הרבה דברים שצפו ודרשו התייחסות].]​
ואני מכירה מישהי שהיתה חייבת טיפול וכל הזמן החליפה מטפלות בגלל סיבות שכאלה, ובסוף הגיעו מים עד נפש, היא קיבלה מטפלת מגורם כלשהו שהיתה מחויבת לפרק זמן והיתה חייבת להסתגל אליה, גם אם היו שבירות בדרך, והפלא ופלא. הטיפול החזיק מעמד והיא מאד מרוצה. ב"ה.

טיפול זה תהליך שדורש הרבה משאבים ואנרגיות מהאדם ויש כל מיני סיבות ומנגנוני הגנה שמתעוררים ומבקשים להחליף... העיקר לא להגיע *באמת* למקומות הקשים והכואבים. לא נראה לי שיש הרבה מטופלים שלא חשו אי פעם במהלך הטיפול רצון להפסיק מכל מיני סיבות..

אני לא יודעת אם המטפלת המדוברת באשכול מקצועית, אולי היא לא וכל הנקודות שהועלו נובעים ממקומות לא נכונים, אבל אם ביררתם ושמעתם שהיא מקצועית ושיש לה המלצות, יכול להיות שהיא תעזוב ותחפש מטפלת אחרת ואצלה היא תמצא נקודות אחרות שלא ימצאו חן והיא תצטרך לעבוד על עצמה להישאר, או לנדוד בין מטפלות עד שתהיה בשלה לעבודה. (לפעמים מוצאים בס"ד מטפלת שהקליק הוא מיידי וזה נותן יותר כח להמשך. עדיין בצמתים רגישים במיוחד יכול להתעורר הרצון להפסיק והוא מתלבש על שלל תירוצים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
טוב אז ככה, בפגישה הראשונה חברתי נתנה סקירה על עצמה וציינה פרט מאוד משמעותי שיכול להישמע גם שולי, אך מאוד משמעותי להמשך החיים (אוף זה לא מספיק ברור)
אתן אולי דוגמא כדי שזה יובן
נניח שהיה לה עסק כלכלי עם חברה טובה והעסק לא צלח היחסים ביניהן לא משהו ופשוט נפרדו כל אחת לדרכה והעסק נסגר, עכשיו זה משהו שלפני המון שנים היא יכלה לוותר ולא לספר את העובדה שהיה לה עסק עם חברה טובה וכו' אך היא בחרה לספר כי משהו מציק לה
והנה אני מגיעה לפואנטה, המטפלת שאלה אותה ומה עם חברה שלך היא הסתדרה כלכלית???
ובזה תם ונשלם הדיון / הסיפור
אתן עוד דוגמא וסליחה מראש על האריכות
המטפלת יודעת שיש משהו שמפריעה למטופלת והיא לא מסוגלת לספר על כך והמטפלת לא מנסה לעזור לה לפתוח אותו (באחד הפעמים היא התפרצה בבכי וששאלה אותה מה .? אז שיתפה שיש משהו שרוצה לספר ולא מסוגלת) עברו כבר 2 פגישות נוספות מאז.....
אז היא כן מנסה לרמוז / להעביר מסר שיש לה קושי בלספר ומצפה מהמטפלת שתעזור לה להיפתח ולספר אך זה לא קורה.....
להמשיך בטיפול? יש טעם?
כל מה שאת מעלה כאן זה הסיפור של המטופלת, ולגמרי החויה האישית שלה.
מעניין היה לשמוע את זה מצד המטפלת.
זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נשמע
והלוואי שהיו לנו תמיד תשובות ברורות של "כן" או "לא"
אני מאמינה שאם הטיפול טוב, אז בהמשך השאלות הספציפיות האלו יעברו למטפלת,
אחרי 5 מפגשים זה לגיטימי לגמרי לבדוק ולשאול ולחשוב, האם המטפלת טובה לי
האמביוולנטיות הזאת יכולה גם להמשיך להתלוות במהלך הטיפול (תלוי איזה רקע של מערכות יחסים המטופלת מביאה איתה)
לא בטוח שיש תשובה חד משמעית
בעיני חבל לעזוב כרגע. כן הייתי נותנת לזה עוד קצת.
מאד קשה להתחיל תהליך של טיפול ולתת אמון בדמות חדשה,
חשוב מאד להחזיק את זה בראש..
אני כן מצפה שבהמשך הטיפול שאלות על הקשר בין המטפלת למטופלת יעלו בטיפול עצמו..
ועוד משהו,
ללכת לטיפול זה עבודת חיים !!
זה לא קל. שיהיה ברור !!
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
טוב אז ככה, בפגישה הראשונה חברתי נתנה סקירה על עצמה וציינה פרט מאוד משמעותי שיכול להישמע גם שולי, אך מאוד משמעותי להמשך החיים (אוף זה לא מספיק ברור)
אתן אולי דוגמא כדי שזה יובן
נניח שהיה לה עסק כלכלי עם חברה טובה והעסק לא צלח היחסים ביניהן לא משהו ופשוט נפרדו כל אחת לדרכה והעסק נסגר, עכשיו זה משהו שלפני המון שנים היא יכלה לוותר ולא לספר את העובדה שהיה לה עסק עם חברה טובה וכו' אך היא בחרה לספר כי משהו מציק לה
והנה אני מגיעה לפואנטה, המטפלת שאלה אותה ומה עם חברה שלך היא הסתדרה כלכלית???
ובזה תם ונשלם הדיון / הסיפור

בהנחה שהעסק עם החברה לא היה כלכלי... (וגם אם כן):
בטיפול לא אמורים בכלל להתמקד באנשים אחרים.
הדיון תמיד יהיה עלייך. מה הסיפור היה בשבילך.
וגם אם המטופלת מאוד רוצה לדון בחברה שלה ('היא באמת אהבה אותי?' 'איך היא יכלה לעשות לי את זה?') -
מטפלת טובה תמיד תחזיר אותה אל תוך עצמה. כי שם המוקד ושם העניין.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה