שאלה תוכנת אוטוקד

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
האם ניתן להשיג קבצים DWG (בלוק) של כל מה שקשור לפרט של לוחות גבס-קונסטרוקציה בעוביים שונים-בידוד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה רק למי שיש מנוי כמדומני....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 24
    • eco care
    🧱 למה גם אחרי שהכנסתם "בידוד אקוסטי" – עדיין שומעים הכול?
  • eco care //
    • לא פעם אני פוגש אדריכלים שמתלוננים: “השקענו בצמר סלעים איכותי, ועדיין יש מעבר רעש בין החדרים!”
    האמת היא, שהבלבול סביב המושג “בידוד אקוסטי” גורם ללא מעט טעויות בתכנון מחיצות.
    אז לפני שאתם מוסיפים עוד שכבת בידוד — כדאי להבין מה באמת קובע את רמת השקט בחדר.
    (רמז: זה לא סוג הצמר…)

    "צמר לא מבודד רעש" – אז מה כן?​


    הסוד האמיתי של בידוד אקוסטי במחיצות​


    לא פעם אני פוגש אדריכלים וקבלנים שאומרים לי:


    “שמנו בידוד אקוסטי מצוין, ועדיין שומעים הכול בין החדרים…”
    לחצ/י כדי להרחיב...

    וכשאני שואל מה בדיוק הותקן שם, כמעט תמיד התשובה זהה:
    “שמנו צמר סלעים איכותי, הכי טוב בשוק!”

    ופה בדיוק מתחילה הבעיה.
    כי צמר, גם אם כתוב עליו “אקוסטי”, לא באמת מונע מעבר קול.

    אז מה זה בעצם "בידוד אקוסטי"?

    המונח הזה קצת מבלבל.
    בידוד תרמי, למשל, באמת מבודד – הוא עוצר חום.
    אבל בעולם האקוסטיקה המילה “בידוד” מתייחסת לשני דברים שונים לגמרי:
    1. מניעת מעבר קול מצד אחד של הקיר לשני – זה הבידוד האמיתי.
    2. בליעת קול בתוך החלל – מה שמונע הדהוד ורעש פנימי.
    צמר זכוכית, צמר סלעים וספוגים למיניהם שייכים לסוג השני – הם סופגים קול.
    הם מצוינים לשיפור איכות הצליל בחדר,
    אבל לא “עוצרים” קול מלעבור דרך קיר.

    החוק שקובע הכול: חוק המאסה

    כדי באמת להפחית מעבר רעש – צריך מאסה.
    ככל שהקיר כבד יותר, כך הוא חוסם טוב יותר את גלי הקול.
    הכפלת המשקל של מחיצה יכולה לשפר את הבידוד בכ־6 דציבלים.

    במילים פשוטות:
    בטון חוסם יותר מצמר,
    ולוח גבס כפול חוסם יותר מלוח יחיד.


    אז בשביל מה בכלל לשים בידוד במחיצה?​

    כי כשהקיר מורכב משני עלים (לוחות) עם חלל ביניהם – נוצר “קפיץ” של אוויר שיכול לגרום למחיצה להדהד.
    ופה תפקידו האמיתי של הצמר:
    הוא מפחית את תדר התהודה של המחיצה,
    שובר גלים עומדים בתוך החלל,
    ומונע מהקול “להתנגש” שוב ושוב בין הלוחות.

    הוא לא החומה – הוא ה"שמן" שמאפשר למערכת לעבוד חלק.





    ומה עם סוג הבידוד – צמר סלעים או צמר זכוכית?​


    האמת? ההבדל זניח.
    הפערים בין הסוגים עומדים על כדציבל אחד בלבד – משהו שאוזן אנושית כמעט לא תבחין בו.
    צמר סלעים מעט צפוף יותר, צמר זכוכית קל ונעים יותר לעבודה,
    אבל שניהם יעשו את אותה עבודה כל עוד המחיצה בנויה נכון.

    אז אם אתם מתכננים מחיצה כפולה – חשוב להכניס בידוד,
    אבל אל תבזבזו אנרגיה על ויכוחים “מה הכי טוב”.
    תשקיעו בתכנון נכון של השכבות, העוביים והמרווחים – זה מה שעושה את ההבדל.

    לסיכום​

    הצמר במחיצה הוא לא “המבודד” –
    הוא החלק שמאפשר למחיצה להתנהג חכם יותר אקוסטית.

    בידוד אמיתי מושג משילוב של:
    🔹 משקל נכון,
    🔹 מרווח אוויר מתאים,
    🔹 ובידוד סופג במרכז.


    וכשכל המרכיבים מחושבים נכון – השקט פשוט קורה.
    ecocare-דואגים לשקט שלך
    0 תגובות
  • 45
    • eco care
    הפיזיקה של הרעש-מייבש כביסה
  • eco care //

    • כשמייבש בקומה 7 מרעיד חדר מנותק בקרקע (ולמה "בידוד רגיל" לא יעזור לכם)​

    חשבתם שבטון עוצר רעש? תחשבו שוב. על "גשרים אקוסטיים", תדרים נמוכים, וסיפור אישי אחד שממחיש למה אסור למהר להדביק ספוגים על הקיר.

    כמתכנן אקוסטי, אני רגיל לנתח גרפים של דציבלים ולתכנן חסמים לרעש עבור לקוחות. אבל השיעור הכי חזק שקיבלתי לאחרונה, הגיע דווקא אצלי בבית, ב-2 בלילה.

    בניתי לעצמי את מה שכיניתי "הבונקר" – חדר חמישי, מנותק לחלוטין מקו הבניין. על הנייר? זה אמור להיות המקום הכי שקט בעולם. מעליי אין דיירים, למעט מרפסת שירות מרוחקת שתי קומות מעל. אבל אז הגיע הזמזום.

    לא סתם רעש. זה היה Low Frequency Noise (LFN) – רעש בתדר נמוך. מי שמכיר את הספרות המקצועית בנושא, יודע שמחקרים מצביעים על כך שרעש בתדר נמוך הוא המטריד ביותר למוח האנושי בזמן מנוחה, כיוון שהוא מייצר תחושת "לחץ" פיזי באוזן ולא רק צליל.

    הטעות הנפוצה: בטון הוא לא חוסם, הוא מוליך!כדי להבין מה קרה אצלי, צריך להכיר נתון פיזיקלי מפתיע:מהירות הקול באוויר היא כ-340 מטרים לשנייה.מהירות הקול בבטון היא כ-3,700 מטרים לשנייה!

    כשהתקשרתי לשכן שגר שתי קומות מעליי, גיליתי את המקור: מייבש כביסה שהונח ישירות על מכונת הכביסה, ללא שום חצץ.

    כאן אנחנו נכנסים למושג המקצועי Structure-Borne Noise (רעש הולם/מבני):כשהמייבש רועד, הוא לא רק מרעיש לאוויר. הוא מכה פיזית ברצפה. האנרגיה הזו לא "נעלמת". היא נכנסת לשלד הבניין. הבטון המסיבי, שאמור להגן עלינו, הופך ברגע אחד למה שאנחנו מכנים באקוסטיקה "גשר קול" (Flanking Path).הוויברציות הללו טיילו במהירות עצומה דרך העמודים, עקפו את כל הבידודים הסטנדרטיים, והרעידו את החדר המנותק שלי למטה.

    למה זה קריטי לכיס שלכם?אני רואה המון אנשים שעושים טעות יקרה: הם שומעים רעש מהשכן, ורצים להדביק ספוגים אקוסטיים או לבנות קירות גבס עם צמר סלעים.במקרה של רעש הולם (גרירות, מכונות, צעדים) – זה זריקת כסף לפח.כל עוד לא ניתקנו את המגע (Decoupling) במקור הרעש או ביצענו ניתוק צף בחדר המקבל, הקירות החדשים פשוט ירעדו יחד עם הקירות הישנים.

    הפתרון המקצועי: שיטת ה"מסה-קפיץ-מסה"לו הייתי יכול להיכנס לדירת השכן (הוא סירב, לצערי), הפתרון היה עולה שקלים בודדים ופותר את הבעיה ב-100%: הנחת גומיות שיכוך ייעודיות תחת רגלי המייבש. הגומי משמש כ"קפיץ" שבולע את האנרגיה לפני שהיא מגיעה לבטון.במקרה הזה נאלצנו להסתפק בפתרון התנהגותי (כיבוי המכשיר בלילה), אבל הלקח המקצועי ברור.

    טיפ זהב לבדיקה עצמית:שומעים רעש לא מוסבר? הצמידו את האוזן לקיר, ואז לרצפה. אם הרעש נשמע חזק וברור דרך האלמנט הקשיח (הבטון) יותר מאשר באוויר החדר – יש לכם בעיה של רעש הולם/מבני. שום חלון כפול לא יעזור כאן.

    בשורה התחתונה שקט הוא לא מותרות, הוא בריאות נפשית.אם אתם מתכננים בניה, שיפוץ, או סובלים מרעש "בלתי מוסבר" שהשכנים טוענים "אנחנו בקושי זזים" – אל תוותרו. תכנון אקוסטי נכון, שלוקח בחשבון את התדרים הנמוכים ואת מעטפת המבנה, יכול לחסוך לכם עוגמת נפש רבה והוצאות מיותרות על פתרונות שלא עובדים.

    אני כאן כדי לעזור לכם למצוא את השקט.
    לכל שאלה ניתן לפנות אלי
    ecocare
    דואגים לשקט שלך
    • שכוייח!
    • תודה
    Reactions: חיים 21 ו-הלל א.2 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המטבח של סימא
    שהבולמים האלה פתרו את הבעיה כולנו ידענו.. עכשיו זה גם מובן טכנית למה, תודה.
  • 2 534
    • א
    מידע שימושי דיון: האם באמת קיימים “זמנים מדויקים” בלוחות השנה – או שכולם רק הערכה?
  • אליהו פריד //
    • בחצי השנה האחרונה כתבתי תוכנה שמפיקה את זמני היום על פי מודול חישובי שנקראת NOAA.
    מתוך כך, חקרתי את נושא החישובים של הזמנים ובחנתי לוחות שונים.
    לאחר בדיקות והשוואות רבות בין לוחות שונים — “חזון שמים”, “עיתים לבינה”, “לוח ירושלים”, וגם חישובי NOAA ו-VSOP — הגעתי למסקנה חד-משמעית:
    אין דבר כזה “זמנים מדויקים”.
    כל לוח טוען שהחישוב שלו המדויק ביותר, אך בפועל קיימים ביניהם הבדלים של דקות שלמות — וכל אחד מהם “צודק” על פי ההנחות שעליהן הוא מבוסס.
    אבל האמת הפשוטה היא שאין שום דרך לדעת בוודאות מתי באמת מתרחשים הזמנים האלו במציאות.
    הלוחות אינם אלא אינדיקציה משוערת, המבוססת על נוסחאות מתמטיות ותנאים תאורטיים — ולא על מדידה ממשית של תופעה פיזית.

    למה אי-אפשר לדעת בדיוק?
    1. שבירה אטמוספרית משתנה מדי יום לפי טמפרטורה, לחות ולחץ אוויר.
    2. גובה המקום והנוף הסובב משפיעים על השקיעה והזריחה עד דקה-שתיים.
    3. הגדרות שונות – האם מחשבים לפי מרכז השמש או שפתה, לפי גובה ‎-0.833°‎ או אחר – יוצרות הבדלים ניכרים.
    4. אין “מד” טבעי שאפשר להצמיד לאופק ולומר “כאן בדיוק השקיעה”.


    גם אם המחשב משתמש במודל מדעי מדויק כמו NOAA או VSOP87 – מדובר רק בהערכה גיאומטרית, לא בתוצאה מדודה מהשטח.

    ומה לגבי “חזון שמים” ודומיו?
    גם “חזון שמים” אינו אלא מודל חישובי – משוכלל מאוד, מותאם להנחות הלכתיות, אך עדיין מודל בלבד.
    אין שום הוכחה אמפירית שהחישוב הזה מדויק יותר ממודל אחר; לכל היותר ניתן לומר שהוא עקבִי ומתבסס על שיטה מסוימת.

    המסקנה:
    הלוחות אינם “מציאות” אלא אינדיקציה.
    הם כלי עזר חשוב – אך אין להסתמך עליהם בצמצום ובדקדוק של שניות.
    ההבדלים בין לוח ללוח משקפים הנחות שונות, לא “טעויות”.

    לכן נכון לומר:
    אין זמני היום מוחלטים – רק חישובים משוערים.
    והשכל הישר הוא להשתמש בלוחות כהכוונה כללית, לא כמכשיר מדידה מדויק.

    לשם דיון:
    מה דעתכם?
    האם אפשר בכלל לדבר על “דיוק מוחלט” בזמני היום, או שכל לוח הוא בסך הכול אינדיקציה נוחה?
    האם לדעתכם יש דרך מעשית לבדוק את הזמנים בפועל, למשל באמצעות תצפיות מצולמות או מדידות אור?
    אשמח לשמוע דעות, מקורות וניסיון מהשטח.
    • תודה
    Reactions: אסתי5, בַּת שֶׁל מֶּלֶך, plsql ועוד 3 משתמשים6 //
    29 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ז
    זבוב על הקיר
    אשמח מאוד גם להשיג את החוברת (אני עובד כרגע על תוכנה שמחקה את הרמקולים של שבת השכונתיים עבור...
    הצטרפות לקבוצת אדריכלות ועיצוב פנים של פרוג ←
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה