ולכן מותר לקחת אותה גם לתינוקות, נכון?
ככל שיש יותר הסתייגויות נחרצות על תרופה זה מראה כמה היא עוצמתית וכמה החומרים בה חזקים
ומה תעני לאנשים שעשו הכל לפי הכללים והסבבים ועדיין לא הצליחו למגר את הביצים ותולדותיהם?
וכן, אם אני רואה שמשהו עוזר, ושומעת אחר כך שזה מובא כבר מגמרא
אני מאמינה, למה לא?
ולגבי הסיכון של הוורמוקס
הנה מאמר מרופא סופר קובנציונאלי
מאמר סופר חשוב ומעניים על הקשר בין חשיפה לוורמוקס בילדות לסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתית בעתיד. בואו לקרוא ולקחת בחשבון את המסקנות באתר של דר' אפי.
drkids.co.il
אז כנראה שלכל אחד יש את המומחה הגדול שלו
אני לא מוכרת קפסולות שמן שום ואני מניחה שאין לך מניות בחברה שמייצרת את הוורמוקס
אז בואי נניח לאנשים לקרוא את הדעות השונות, להתרשם בעצמם, ולקחת החלטה בלי ניסוחים קיצוניים
כן.
מותר לקחת אותה גם לתינוקות. אם יש ידיעה מפורשת שיש להם תולעים.
מניסיון - מותר לקחת אותה גם בהריון.
מי שעשה הכל לפי הכללים והסבבים והורמוקס במפתיע לא מיגר
אני אענה לו שיוודא טוב ממי הוא נדבק שוב ושוב.
ויתן וורמוקס לכל בני הבית....
שום לא יהרוג אותם. אין לו יכולות כאלו. בדקו מדעית.
מאמרים מד"ר אפי קוראים את כל המאמר לא חלקים נבחרים מתוכו - הוא בעיקר מדגיש במאמר שיש תיאוריה נסיבתית שייתכן שקשור להתפתחות מחלות מעי.
ומדגיש - התרופה עדיין בטוחה מאד. אם יש לילד שלכם תולעים רחמו עליו ותנו לו ורמוקס בלי להסס.
את יודעת על הקשר בין נטילת אקמול למחלות כבד קשות וחמורות?
על הקשר בין נטילת נורופן להתפתחות מחלות כליה?
בכל זאת אני מקווה שכשלילד שלך יש חום והוא מרגיש רע את נותנת לו אקמול
וגם גם אם הוא היה חולה בחודש קודם.
והעובדה שיש הרבה התנגדות אצל אנשים לוורמוקס דווקא היא תוצאה של כל מיני תאוריות שתופסות אנשים במשהו שהילדים סובלים מהם ולא הם. והם פחות מבינים את עוצמת הסבל.
גם לאפידורל יש כל כך הרבה התנגדות למרות שהיא נחשבת לפרוצדורה בטוחה.
היו הרבה מתנגדי רפואה וטבעוניים שהיה קל להם להתפס לאי אילו פרוצדורות ולהשמיצן --
אין לי שום דבר נגד קפסולות שום מלבד זה שהן יוצרות צריבה ולא עזרו כלום. (מלבד הפחתת הגרד עקב תחושת הצריבה במקום)
יש לי רק נגד זה שהורים לא קולטים את עוצמת הסבל ונשמע להם נורא מפחיד הוורמוקס שלא בצדק.
ובמקום לעזור לילדם הסובל הם מנסים "תרופות אליל וסבתא" שמנסיוני ולטענת החוקרים - חסרי השפעה על המיגור.
גם אם הקלו על תופעות לוואי.
ויש לי אגב תאוריה מעניינת על המחקרבנוגע לקשר אפשרי בין ורמוקס לשכיחות מוגברת יותר של מחלות מעי. בהנחה שלכל הילדים שניתן ורמוקס היו תקופות של תולעים במעי - האם ניתן לשלול קשר בין המצאות תולעים במעי בגיל זה ושכיחות מוגברת של מחלות מעי? כל עוד המחקר היה נסיבתי מן הסתם לא.
כך שבאותה מידה שיתכן שוורמוקס מגביר סיכון למחלות מעי יתכן בהחלט שתולעי המעי מגבירות סיכון להווצרות מחלות מעי - והורים שלא הורגים אותם אלא מנסים רק לטפל בכך שיהיה מהם פחות גרד והילד לא יתלונן - מגבירים את הסיכון יותר?!!?