תזונה במעונות בשנה הבא

  • הוסף לסימניות
  • #21
קקטוס, כדאי שתברר שוב על היתר מכירה ומי בדיוק עומד מאחוריו
אאל"ט בזמנו התירו בחו"ל ורק במקרי פקוח נפש אבל אין רב חרדי שיתיר היום דבר כזה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
בגדול,
היתר מכירה מבוסס על אותו עקרון של מכירת חמץ בפסח לגוי....

נכון, גדולי הפוסקים התנגדו לו וככה נפסק וכו...
אבל לאמר על יהודים שכן יאכלו מהיתר מכירה שזה כמו נבלות וטרפות זה פשוט לא נכון,
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא מגבה אמריה של נבלות וטרפות חלילה, אבל לתת לילדים שנה שלמה מהיתר מכירה, זה בהחלט לא פשוט!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י start;1274165:
קקטוס, כדאי שתברר שוב על היתר מכירה ומי בדיוק עומד מאחוריו
אאל"ט בזמנו התירו בחו"ל ורק במקרי פקוח נפש אבל אין רב חרדי שיתיר היום דבר כזה!
למה שלא תבררי בעצמך?
דבר ראשון מה הקשר להתיר היתר מכירה בחו"ל
אין בכלל מצוות שמיטה בחו"ל...
לגבי רבנים חרדים המתירים
עייני בפסקי הגרש"ז אוייערבאך
בפסקי הגר"ע יוסף
ועוד
שהתירו בשעת הדחק
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
להעשרת הידע בנושא - מתוך אתר הידברות
(עוסק בעיקר בשיטת הרב עובדיה יוסף בנידון)

היתר המכירה: ``מכיון שבארץ ישראל כיום רוב הקרקעות הן בבעלותן של יהודים, ואם לא נסחור ביבול הגדל אצלם כפי שנוהגים בכל השנים הם יבואו לידי הפסד גדול, יש כיום ועדות שמיטה הדואגות לפצות את החקלאים על ההפסד הנגדם להם בשביעית, כאשר חלק הארי מפיצוי זה מגיע מנדבות של אחינו בני ישראל בארץ ובתפוצות. אך בזאת עדיין לא נפתרו כל בעיות השמיטה, משום שיש יהודים רבים המסרבים להשבית את קרקעותיהם בשנה זו, וכמו כן משרד החקלאות הישראלי אינו מאפשר יבוא חילופי של פירות מיבול חוץ לארץ, ומחמת עוד בעיות שאי אפשר לפרטם, נהגו ברבנות הראשית לישראל, מימי הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, למכור את הקרקעות של החקלאים (המעונינים בכך) בארץ ישראל לגוי, כפי שנוהגים במכירת החמץ שבערב פסח, ועל ידי כך לא נתפסת קדושת שביעית בפירות השביעית, (וגידולים מתוצרת זו מצויים בשוקים ובחנויות בימים אלו, וככל שנכנס יותר לשנת השמיטה נראה עוד ועוד גידולים שעל גבי התעודה המעידה על כשרותם, מצוין כי הם מ``היתר המכירה``) וכן יש אומרים שמותר באופן זה לישראל להמשיך לעבד את אדמתו כבכל שנה.
וכעת נסביר את השתלשלות היתר זה בקיצור כפי שהתרחשה באמת. בשנת תרמ``ה בערך (שנת 1885) התנדב הברון רוטשילד מצרפת (בהשפעת גיסו הנדיב הצדיק רבי משה מונטיפיורי ובהשפעת הגאון רבי שמואל מוהליבר אב``ד ביאליסטוק) לסייע ביד תושבי ארץ ישראל העניים לקנות עבורם קרקעות במושבה עקרון, ששמשה בתחילה בעיקר לגידול גפנים ליין, כאשר האיכרים בני ארץ ישראל היו עובדים בקרקעות עבור הברון, והוא היה משלם את משכורתם מידי חודש בחדשו.
בכדי לפקח על המלאכה, מינה הברון פקידים מטעמו, מבני צרפת, אשר אינם שומרי תורה ומצוות, והמה היו מדווחים לו מפעם לפעם על התקדמות העבודה, בישוב ארץ ישראל, ובפיתוח אדמתה. מסיבות שונות, נתהוו סכסוכים קשים בין האיכרים יראי ה` לבין הפקידים הצרפתים, והפקידים מצידם לא דיווחו לברון על ההצלחה בגידול הגפנים (דבר שלא היה מובן מאליו כלל באותם ימים, ואף נחל כשלון חרוץ בתחילה). אך כאשר ביקר הברון בעצמו במושבה, וראה את ההצלחה הגדולה של בני הארץ בגידול הגפנים ובייצור יין, נתפעם מאד, וצוה לקרוא את שם המושבה על שם אמו, ``מזכרת בתיה``.
בשנת תרמ``ח, ערב שנת השמיטה תרמ``ט, הודיעו החקלאים לפקידים, כי בשנה הבאה הם אינם מתכוונים להמשיך בעבודת הקרקע מפני איסור שביעית. דבר שמשמעותו היתה ברורה מאד, כי רוב כספו של הברון ירד לטמיון, כי אם היהודים ישביתו את הקרקע במשך שנה, לבטח יגרמו נזקים עצומים לעצי הגפן, ויתכן גם כי הברון יפסיק את תמיכתו לחינם בבני המושבה, ומתוך כך אפשר גם שיבואו ממש לידי ספק סכנת נפשות.
כאשר שמע זאת הברון, פנה אל הרב נפתלי הרץ, שנתמנה אז כרבה של יפו והמושבות, על מנת לדרוש אצל חכמי ירושלים, אם יש דרך על פי ההלכה להתיר את המשך העבודות בשנת השמיטה. הרב רבי נפתלי הרץ, שהיה מתוקף תפקידו אחראי על עניני הדת גם בשאר המושבות שקמו בינתיים, ראשון לציון (תרמ``ב), נס ציונה (ואדי חנין), גדרה ויסוד המעלה (תרמ``ד), פנה בעניין לרבה של ירושלים הגאון רבי שמואל סלנט, והלה, מפני שלא רצה להכנס למחלוקת עם הגאון מהרי``ל דיסקין, ביקש מהגאון הראשון לציון רבי רפאל מאיר פאניז`ל להכנס בעובי הקורה ולהורות כתורה מה יעשה. והגאון הראשון לציון, הפנה את השאלה לגיסו הגאון רבי יעקב שאול אלישר (שהתמנה אחריו למשרת הראשון לציון) שיעיין בדבר.
והגאון רבי יעקב שאול אלישר כתב בעניין זה תשובה, (שנדפסה בספרו שו``ת שמחה לאיש), ובה הורה להתיר את מכירת הקרקע לגוי, (כשם שאנו עושים מכירת חמץ בערב פסח) ובכך להפקיע את הקרקע מקדושתה, והכל יבוא על מקומו בשלום. הגאון ביסס את פסקו על דברי בעל ספר צרור המור, רבי מרדכי רוביין, מגאוני הספרדים לפני כשלש מאות שנה, שהורה כך הלכה למעשה. ועם הגאון רי``ש אלישר, הצטרף להיתר גם הראשון לציון הרב פאניז`ל.
אך עדיין חלק מהחקלאים ממושבת עקרון שהיו אשכנזים, מיאנו לקבל את הוראת גדולי הספרדים בעניין, וביקשו לערב בעניין את גאוני אשכנז, הלא הם: הגאון רבי יהושע מקוטנא (שהיה מגדולי רבני פולין), הגאון רבי שמואל מוהליבר (שבזכותו קמה בכלל המושבה, שכן הוא זה ששכנע את הברון לסייע לה, כפי שאולי נספר בהזדמנות אחרת), והגאון רבי שמואל זנוויל קלפפיש (מו``צ בוורשה). והגאונים הללו, איש איש בתורו, כולם ערכו תשובות בעניין ופסקו להקל למכור את קרקעות המושבה עקרון לגוי על מנת להפקיע את מצות השמיטה, תוך כדי שהם מסייגים את ההיתר לשעת הדחק שהיתה אז כפי שביארנו.
ועל היתר זה סמכו ידיהם עוד גאונים רבים ועצומים, ובראשם, גאון הפוסקים האשכנזים, רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבה של קובנא. אלא שמנגד, קמו גאונים רבים, ומהם הגאונים, רבי יהושע לייב דיסקין (רבה של העדה החרדית בירושלים), רבי יוסף דוב סולוביצ`יק, (רבה של בריסק), רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (ראש ישיבת ואלוז`ין), רבי דוד פרידמן מקרלין, ואחרים, כנגד היתר המכירה מטעמים רבים מאד, (כי היתר המכירה הוא היתר סבוך מאד, הנוגע להרבה מאד נושאים כבדי משקל, אשר לא נוכל לפרטם במסגרתינו.) ומחלוקת זו קמה וגם ניצבה בכל ערב שנת שמיטה מחדש עד היום הזה, כאשר נדפסו בעניין ספרים רבים, אלה אוסרים ואלה מתירים.
ובדורות האחרונים, תיקן הגאון, רבה הראשי של ישראל, רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ``ל, כי הרבנות הראשית, המוסמכת על עניני הכשרות בארץ, נוטלת יפוי כח מאת החקלאים המעונינים בכך, למכור את קרקעותיהם למשך שנה אחת לגוי (ישמעלי דוקא, בכדי להנצל מאיסור ``לא תחנם``, שאסור למכור קרקע לגוי עובד עבודה זרה בארץ ישראל), ובכך להפקיע את קדושת השביעית. ןלעומתו קם הגאון הרידב``ז מצפת, וערך תשובה כנגד היתר המכירה, ובמרוצת הדורות נוסף גם הגאון מופת הדור החזון איש לשוללים את היתר המכירה. ולעומתו הגאון רבי צבי פסח פראנק כתב, שגם הגאון מהרי``ל דיסקין חזר בו בשנת התרנ``ה וסמך על היתר המכירה, מפני שראה שרבים מן החקלאים שאינם אמונים על קיום מצוות, המשיכו בעבודתם בשביעית כרגיל, ובכך נכנסו לשוק פירות שביעית, וסחרו בהם באיסור, ובאו מתוך כך לבעיות רבות, על כן אף הוא עיין בדבר, וחזר והורה כדברי המיקלים.
(אלא שסייג את ההיתר רק לשנה אחת.) וכדי שלא להלאות את הקורא, נזכיר כאן את דברי הגאון מקוטנא, (שהיה מגדולי האשכנזים כפי שהזכרנו), בספרו שו``ת ישועות מלכו סי` נג, בתשובה לשאלת היתר המכירה, וזו לשונו: בדבר השמיטה, תמה אני, והלא למכור את הקרקע, היתר פשוט הוא, ובפרט כי גדולי רבני ספרד,(כונתו להגאון הרב אלישר), אשר צפורנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז, הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה, ואיך נוכל לעשות את תורתם פלסתר, והוסיף עוד דברים ברוח זו כנגד מתנגדי המכירה. והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ``ל, כתב ספר שלם בעניין היתר המכירה, ואף הוא הורה לרבנים הראשיים רבי אליהו בקשי דורון ורבי ישראל מאיר לאו שיעשו את המכירה כדת כמנהג הרבנות בכל השנים, בכדי שלא יווצר מצב שיעבדו החקלאים את אדמתם באיסור, וכן בכדי שלא יווצרו על ידי כך עוד בעיות רבות. והוסיף גם, כי יש לציין, שגאוני הספרדים לא סייגו את היתר המכירה לשעת הדחק בלבד, ואם כל שכן שבזמנינו יש להקל בזה.
ובודאי כשנגאל ויהיו רוב ישראל על אדמתם, ותהיה מצות השמיטה מן התורה, אז תתקים ברכת התורה ``וצויתי את ברכתי``, ולא נזדקק להיתר זה כלל, אך בזמנינו, יש לנהוג בהיתר זה. וכן פסקו רוב מניין ובנין של גאוני הדורות האחרונים. ולעומתו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, רוח אחרת עמו, ודעתו לאסור את המכירה בזמן הזה מכל וכל. אך אנו אין לנו אלא דברי הפוסקים, וכדברי הגאון רש``ז אוירבך, כי כל המעיין ישר יראה, כי יש כאן פנים לכאן ולכאן, והלא שביעית בזמן הזה דרבנן, ולכן אין לנו לתפוס כדברי המחמיר בזה. ואין להאריך.
אלא שבשנים האחרונות, נכנסו גורמים אינטרסנטים, אשר אינם יראי שמים, וכביכול בשם ההלכה, באים לזלזל בהיתר המכירה, עד שהשחירו פניו של היתר זה, תוך העלמה מכוונת של פרטים הנוגעים אליו, מתוך זלזול עמוק ברבותינו המיקלים, ומציגים את הדברים כאילו אין כלל מי שמיקל בזה בזמן הזה, וכאילו גם בדורות הקודמים, המיקלים היו מרבני ``המזרחי`` הפשרניים, בזמן שהגאון הרב קוק כלל לא נמנה על חברי המזרחי, (ואף הקים כנגדם את תנועת ``דגל ירושלים``), ובודאי שלא היה ``פשרן``, אלא היה חסיד קדוש כנודע. ואין זה עניין אלא לגדולי התורה, ולא למציגים עצמם כנאמני אותם גדולים האוסרים.
(ובכלל, גם מהרבנים ``החרדים``, וגם מרבני ``חובבי ציון``, היו אוסרים והיו מתירים, כמו שהגאון רבי מרדכי גימפל יפה, שהיה מחובבי ציון, היה מהאוסרים, והו אף גרם לכך, שרבים מהחקלאים במזכרת בתיה, לא קיבלו את היתר המכירה, מפני שיחיאל מיכל פינס, שהיה פטרונם של החקלאים, היה נמנה על תלמידיו). ומרן מופת דורינו, רבינו עובדיה יוסף שליט``א, ערך מערכה אדירה בעניין היתר המכירה, (אשר נדפסה לפני כארבעים שנה בירחון קול סיני, ולאחר מכן בספרו שו``ת יביע אומר ח``י), ולא הניח אבן על אבן בעניין זה, והעלה במסקנתו להקל בזה בזמנינו, וכל הרוצה לקנות תוצרת מהיתר המכירה, בודאי שיש לו על מהשיסמוך, כי היתר זה יסודתו מהררי קודש כמו שביארנו. אלא שהוסיף כי המחמיר לרכוש פירות מתוצרת שאינה של היתר המכירה, תבא עליו ברכה. אבל הרבנים הראשיים, מחוייבים לבצע מכירה עבור המעונינים בכך כפי שביארנו.
וכיום מצויה בשוקים תוצרת בהשגחת בד``ץ בית יוסף, כשרה למהדרין בעניני שמיטה, לא מהיתר המכירה, וראוי לכתחילה לקנות אך ורק מהשגחתם, ולהמנע מקניית פירות בהשגחת אותם גורמים המזלזלים ברבותינו וגורמים לחילול ה`, היפך כוונת הרבנים האוסרים. אולם במקום צורך, (ובפרט במקרה שבו מפקיעים את מחירי הפירות שבכשרות מהודרת), יש להקל לרכוש את התוצרת שמהיתר המכירה, וכמבואר
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י יונה יונה;1274177:
בגדול,
היתר מכירה מבוסס על אותו עקרון של מכירת חמץ בפסח לגוי....
זה לא בדיוק על אותו עקרון ואני אסביר למה...

מכירת חמץ זה בדרך כלל רק בהפסד מרובה, בעצם אתה מוכר את החמץ שברושתך לגוי, ובאמת לא אכפת לך שגוי קונה את זה במחיר רגיל... נגיד שלחברת אסם יש כרגע 500,000 חבילות פסטה, ממש לא אכפת להם למכור את זה לגוי! כי הם באמת עושים את זה לעניין הזה כדי למכור לאחרים, ואם הגוי אומר לבעלים של אסם אחרי פסח אני משלם לך את כל הכסף ותביא לי את הפסטה, מה אכפת להם?
מה שאין כאן אצל אחד שיש לו שדה, והוא מוכר לגוי הוא פשוט עובד על עצמו! הוא לא באמת מעוניין למכור את השדה זה לגוי! הוא רוצה את השדה שלו, והוא רק מוכר רק לשנת השמיטה, ואם הגוי מגיע אחרי שנת השמיטה שהוא רוצה את השדה אמת, יהיה לו 101 סיבות ותירוצים בבית משפט שזה לא באמת נמכר.....
אני מקווה שהסברתי טוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בנאדם חרדי נורמלי לא אוכל היתר מכירה ובבקשה שאף אחד לא ינסה לאמר אחרת.
וכל הויכוחים הנוספים מיותרים.
השר בין זה לבין מכירת חמץ הוא נטו מילולי.
מבחינת אדם ירא שמים זו לא אופציה, וכל אתר שהוא אינו מהווה שום אסמכתא להתיר. מי שאוכל רבנות שיאכל גם את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נ פלוס- את קראת את הציטוט שקקטוס הביא למעלה?
גדולי עולם כותבים שזה על אותו עיקרון, מי את שתחליטי שלא?
ולידעתך מותר מבחינה הלכתית למכור חמץ גמור גם לא במקום הפסד מרובה.
נכון שלא נוהגים ככה. זה עדיין לא הופך את מי שימכור ויאכל אח"כ למי שאכל חמץ שעבר עליו הפסח.

אפרתה, ברור ששום חרדי לא יאכל מלכתחילה (וגם לא מלכתחילה) היתר מכירה,
לי רק מפריע שאומרים שזה "נבלות וטריפות", א"א להפוך כשר לטרף כי כך ההרגשה שלנו, ורגש לא נכון הוא פשוט לא נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י אפרתה;1274241:
בנאדם חרדי נורמלי לא אוכל היתר מכירה ובבקשה שאף אחד לא ינסה לאמר אחרת.
וכל הויכוחים הנוספים מיותרים.
השר בין זה לבין מכירת חמץ הוא נטו מילולי.
מבחינת אדם ירא שמים זו לא אופציה, וכל אתר שהוא אינו מהווה שום אסמכתא להתיר. מי שאוכל רבנות שיאכל גם את זה.
בן אדם חרדי נורמלי לא פוסק מהבטן....
עדיף לעיין קצת ולהבין מהי מסורת הפסיקה, מה נחשב לכתחילה ומה נחשב בדיעבד
להכיר את הפסקים ברמה בסיסית לפחות, ואז להכתיר מאכל מסויים כ"נבלות וטרפות"
על כך שקיימת מחלוקת הלכתית - אין כל חולק
על כך שרוב הפוסקים החרדים פוסקים לאסור - אין כל חולק

הוויכוח הוא על ההגדרה, והיא חשובה מאין כמותה - ואין כאן הבדל בין חרדים יותר לחרדים פחות. זה דיון ששייך לבית המדרש ולא לפורום, אבל מכיוון שאנשים כותבים דברי חוצפה, ופוסקים מדעת עצמם, רק רציתי להזכיר להם אלו גדולי עולם עומדים מאחורי ההיתר.

ולגבי ה"אתר" המדובר, בסך הכל הבאתי אותו להעשיר את הידע של אלו שלא שמעו מעולם על המושג.
אני לא אשם שבמערכת החינוך שבו הן למדו, חיפפו בהעברת החומר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י יונה יונה;1274246:
נ פלוס- את קראת את הציטוט שקקטוס הביא למעלה?
גדולי עולם כותבים שזה על אותו עיקרון, מי את שתחליטי שלא?
ולידעתך מותר מבחינה הלכתית למכור חמץ גמור גם לא במקום הפסד מרובה.
נכון שלא נוהגים ככה. זה עדיין לא הופך את מי שימכור ויאכל אח"כ למי שאכל חמץ שעבר עליו הפסח.

קודם כל לא כתבתי דעתי בכלל! כתבתי מה ששמעתי מגדולים!
וזה לא משנה עם זה הפסד מרובה או לא, זה נשאר אותו דבר! לאף אחד לא אכפת למכור את החמץ באמת לגוי! ולמכור את השדה אף אחד לא רוצה ומעוניין!
חוץ מזה שזה יכולים לעבור על עבירות נוספות שאסור למכור שטחים מארץ ישראל לגוי (אני אשאל בערב את בעלי איך בדיוק זה כתוב בתורה כי אני קצת עם הארץ בעניין ;))
ומאיפה אתה לומד שכתבתי -שמי שמוכר את החמץ שלו הוא אוכל חמץ שעבר עליו פסח?! אני עדיין לא חושבת ככה... ומעניין שאתה כבר לומד את זה מהמילים שלי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ולמען הסר ספק
אנחנו שומרים שמיטה כמנהג החזון אי"ש
סבי ז"ל קיבל ממנו הוראות מפורשות איך לנהוג בשדות
ומסר את נפשו על כך
כך שאין לי שום צד היתר לאכול משהו שהחזון אי"ש אסר
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מתגובתך אני מבינה שלא קראת את הציטוט (לא שעליו אני מסתמכת, כתבתי מידע קודם, אבל יש שם ידע שלא יזיק לך לראות לפני שאת מגדילה פונטים)- מובאת שם אפילו את הנקודה שהעלית על למכור לגוי.

אני מבינה ממך שלא אכפת לך למכור באמת את המיקסר שעלה לך 2500 ש"ח לגוי,
או מישהו שמכר את הקמח שלו שמשמש אותו לאפיה שנה שלמה לא אכפת לו למכור וזהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י יונה יונה;1274261:
מתגובתך אני מבינה שלא קראת את הציטוט (לא שעליו אני מסתמכת, כתבתי מידע קודם, אבל יש שם ידע שלא יזיק לך לראות לפני שאת מגדילה פונטים)- מובאת שם אפילו את הנקודה שהעלית על למכור לגוי.

אני מבינה ממך שלא אכפת לך למכור באמת את המיקסר שעלה לך 2500 ש"ח לגוי,
או מישהו שמכר את הקמח שלו שמשמש אותו לאפיה שנה שלמה לא אכפת לו למכור וזהו.

אין לי כח לקרא,,,,, זה יותר מידי ארוך בשבלי.
אם הגוי משלם לי 2500 ש"ח לא אכפת לי למכור לו ואני אקנה חדש!! אדרבה!!
ובכל אופן אני לא מוכרת את המיקסר! אני מוכרת רק את החמץ שמשאר בתוך המיקסר וכן בכל הדברים והמוצרים.......
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
ואגב, כל המכירת חמץ שלנו בפסח היא סוג של "הונאה" (וכך מתנהל גם ההיתר מכירה).
הגוי קונה את זה במחיר מגוחך, ואם הוא לא יצליח להשיג עד סוף החג/שנה סכום דמיוני לגמרי.... אז הבעלות חוזרת אלינו, וכולם יודעים מלכתחילה שהוא לא יצליח.
אולי גם זו הונאה?- עובדה פוסקים שזה נחשב ותופס.

ואגב, אם יקרה מקרה שהגוי באמת יצליח להשיג את הסכום המוכר לא יוכל לטעון לא התכונתי- המכירה תקיפה. לא יעזור בית דין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
עזבי את המיקסר- דוגמה לא נכונה שלי. מודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י יונה יונה;1274265:
ואגב, כל המכירת חמץ שלנו בפסח היא סוג של "הונאה" (וכך מתנהל גם ההיתר מכירה).
הגוי קונה את זה במחיר מגוחך, ואם הוא לא יצליח להשיג עד סוף החג/שנה סכום דמיוני לגמרי.... אז הבעלות חוזרת אלינו, וכולם יודעים מלכתחילה שהוא לא יצליח.
אולי גם זו הונאה?- עובדה פוסקים שזה נחשב ותופס.

ואגב, אם יקרה מקרה שהגוי באמת יצליח להשיג את הסכום המוכר לא יוכל לטעון לא התכונתי- המכירה תקיפה. לא יעזור בית דין.

זה בדיוק העניין! ושוב אני חוזרת על הדברים שלי
אף אחד לא אכפת למכור את החמץ באמת לגוי! ולמכור את השדה אף אחד לא רוצה ומעוניין!
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
שתי נקודות הפריעו לי ולכן הגבתי:
(בלי קשר לכך שהשוואה לנבלות וטרפות וכו' אינה במקומה כפי שציטוטים מאתרים אינם במקומם)
1. ההשוואות למכירת חמץ וכו', כי זה מגוחך להשוות. אולי העיקרון דומה אבל אולי נמכור את הבית בשבת לגוי ויעשו בו עבודות? ואולי ואולי... זה שיש דמיון טכני אינו מתיר כלום.
2. הבאת הלכות מאתרים. זו פרצה נוראה. פוסק הלכה מוסמך אישר את מה שכתוב? אז זה מזכיר משהו כמו "הלכה על קצה המזלג"/ פולקלור יהודי הלכתי... אפילו לבדוק בעצמנו בכתובים לא מספיק אם איננו בעלי יכולת פסיקה או לפחות ידע תורני והלכתי רחב. אז מה המקום לצטט ככה? להעשיר את הידע אין שום ענין. יש ענין להכיר את המסורת שלנו ולנהוג כמוה. במקרה הצורך לבדוק את ההלכה ע"י פוסק הלכה. מעבר לזה- העשרת הידע רק גורמת לאי הבנות, הבנות לא נכונות וכן הלאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
על מה כל המהומה?!
אמרתי כמו נבלות וטרפות...
כמו שמילדות אנו יודעים שלא מכניסים את זה לפה, גם היתר מכירה לא!
אנחנו יהודים של לכתחילה ולא של בדיעבד.
ולא חשוב עד כמה ידע היסטורי/"הלכתי" יש או אין לנו...
זו היתה המלצה טובה ותו לא!

זה הזכיר לי משפט שקראתי בעלון משמרת השלום בשבת, מצוטט משם:
"במילים יש עוצמה כבירה, וחובה עלינו לסנן אותן היטב בטרם הן מורשות לגלוש מן הפה"...

ישמע חכם ויוסיף לקח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ואני חושבת באופן אישי שעדיף שאישה תשב בבית ולא תשלח את בנה לאכול אוכל כזה של היתר מכירה. (לא מדברת על ענין המעונות שאינם ברוח שלנו, זה כבר נתוון לבדיקת כ"א, למרות שבאופן אישי לא רואה את עצמי שולחת לכזה מקום)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
הלוואי שבהכל היו אומרים "אנחנו יהודים של לכתחילה ולא של בדיאבד..."!

ישמע חכם ויוסף לקח? מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל התיר את זה לא יודעת למי את עוד קוראת חכם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה