תחפושת סוכריה..

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #82
נכתב ע"י חריף:
מהמם. מאיפה זה?
אני קניתי שלייקס מחליף צבעים
לסוכריות תלת מימד קניתי בחבקוק קלקרים חתוכים בצורת עיגול בכמה גדלים ואני מדפיסה תמונות של סוכריות ומדביקה מעל
מאמינה שזה יוצא פחות מהדפסה על קאפה
לחצ/י כדי להרחיב...
חריף
איפה קנית שלייקס מחליף צבעים, את זוכרת אולי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
נכתב ע"י פינה עגולה:
אני הכנתי תחפושת סוכריה לילדה בת שנה וחצי
למשלוח מנות הכנסתי בקופסא מוארכת מוצרים ללא סוכר ורשמתי :אם כזאת סוכריה מי צריך סוכר"
ועטפתי את הקופסא כמו סוכריה, מצ"ב תמונות:
לחצ/י כדי להרחיב...
סליחה על ההקפצה - יודעת להגיד לי מידות של הבד (הריבוע בגזרת) בכל צד?
אני רוצה לתפור כזה,
ממש אהבתי את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
נכתב ע"י פינה עגולה:
אני הכנתי תחפושת סוכריה לילדה בת שנה וחצי
למשלוח מנות הכנסתי בקופסא מוארכת מוצרים ללא סוכר ורשמתי :אם כזאת סוכריה מי צריך סוכר"
ועטפתי את הקופסא כמו סוכריה, מצ"ב תמונות:
לחצ/י כדי להרחיב...
איזה בד עטפת את המשלוח מנות? טול?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 192
    • נ
    שיתוף - לביקורת יתושים מהסוג ההוא
  • נ. גל //
    • שוב הקיץ בשיאו.
    יתושים שורצים על הרשתות, באים ויוצאים מחריצים שלא ידעתי על קיומם.
    הם גורמים לי לנופף בידיים, להתפוצץ מזעם כשהם עטים עליי, הם נלחמים בי ומכריחים אותי להחזיר מלחמה.
    כמה פעמים כבר ביקרתי בבית מרקחת רק כדי לקנות עוד מכשיר מניעה, תכשיר הגנה וקרם הרגעה. מתי שהוא נאלצתי להוסיף לרשימה גם רסקיו, כי התסכול עולה על כל דמיון.
    אבל אתם יודעים מה החלק הכי קשה?
    שאת היתושים שלי, רק אני רואה.
    הם באים אליי ברגעים שלא ציפיתי להם. אחרי שבדקתי שכל הרשתות סגורות וכל הטריגרים רחוקים. נעולים מחוץ לבית. או בתוכו, תלוי איפה אני נמצאת.
    ובבת אחת הם עטים עליי.
    לא שמתי לב לראשון שהגיע, והנה הם כבר להקה.

    הראשון עוקץ: לא שמת לב, הא? אולי אין לך אחד כזה.
    השני מגרד: יש לי זכות קיום בדיוק כמוך. אולי אפילו יותר. גם אותי אלוקים יצר.
    השלישי חג סביב סביב ולא מגיע אל הנקודה. מעורר רחש לא נעים, מסיח את הדעת.
    הרביעי יושב על הקיר בשקט . מחכה שאתקרב ואז חומק. רק כדי שאחוש כישלון מוחלט. איך נברא עצום, חזק וגדול כמוני - לא יכול לו, ליתוש חסר העכבות הזה.
    החמישי בכלל אוכל את המוח. לא יודעת אם של טיטוס או שלי, כי כמו שאמרתי - המוח אכול. לא פנוי לחשוב. הדעת ממני והלאה.
    וכיוון שאיבדתי את הספירה, אני מניחה שהבאים ברשימה הם גם כן יתושים. להקה, כזו שחגה סביבי ביום ובלילה.


    ואף אחד לא מבין.
    למה אני מנופפת בידיים כשכואב לי?
    למה הידיים אדומות והכל נראה מעוות ונפוח?
    מה הלוחמנות הזו לכם, מה העבודה הזו. את דופקת את היד בקיר ואז צועקת מתסכול. מה הקטע?
    למה את לא יושבת בשקט?
    למה בכלל כואב לך?
    למה את רצה לבית מרקחת ומתחננת לרופא: כלום לא עוזר, דוקטור. תן לי משהו אחר. אני מבטיחה, זו לא אלרגיה. זה יתושים בלתי נראים.
    למה אין לך תקנה.

    וכשיש הפוגה, כשהיתושים שבעים מדמך ואת נוטלת רגע נשימה, את מוצאת את עצמך פותחת את פרוג. כותבת שם על היתושים.
    ולא מאמינה שאי פעם מישהו באמת יבין.

    בקטע נערך ניסיון (בין השאר) לעבור מדיבור בגוף ראשון לגוף שני כדי לייצר יותר הזדהות. לכן, כדי להקל על עצמי, התעלמתי מכך שהיתושים הזכרים לא עוקצים אלא רק הנקבות. כדי להפריד בין הדוברת לבין היתושים.
    אשמח להערות על כך. האם היה עדיף להעביר את הדובר ללשון זכר? האם זה עובד טוב?

    כמובן שגם כל הערה אחרת וכל תגובה תתקבל בברכה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ללי99, מיריכ, Talya kadosh ועוד 17 משתמשים20 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    תודה. אם הקטע עזר לאדם אחר להרגיש שמבינים אותו - כבר קיבלתי את שכרי. נכתב על בעיה מוכרת פחות...
  • 1K
    • א
    התייעצות נכתב בדם, בדמעות, בכאב...
  • איך באלי פיצוש:) //
    • הי לכולם, אני לא יודעת אם פה זה המקום המתאים.
    אשמח באמת אם יש למישהו תשובה בשבילי, אשמח לקבל אותה.
    אני כותבת את זה והידיים שלי קצת רועדות. אני באמצע ההכנות לשבת, הבית מסביב רוחש, סירים, לחץ של ערב שבת... אבל הלב שלי? הלב שלי נזרק אחורה, למקום חשוך שחשבתי שסגרתי בו את הדלת.
    קראתי כאן על הנער הזה, בן 14, על המילים המדממות שהוא כתב כשהיה לבד. ואני פשוט עצרתי הכול. כי אני לא רואה מילים על מסך – אני רואה את הילדה שהייתי. אני מריחה את הפחד של המסדרונות בבית הספר, אני מרגישה את המחנק הזה בגרון, את התקופה שבה את מבינה שהפכת לאוויר. שכולם החליטו, בשתיקה אכזרית, שאת פשוט לא קיימת.
    עברתי חרם. שנה שלמה. שנה שבה כל בוקר היה קרב הישרדות ביכתה. ביני לבין עצמי. שנה שבה הנשמה שלי נסדקה לאלפי רסיסים, וגם הגוף שלי נושא עד היום סימנים של הכאב הזה, עדות שקטה למה שעברתי. הייתי בת 13, וביקשתי רק שמישהו יסתכל לי בעיניים. במקום זה נתקלתי בקיר של קרח.
    גם כשזה נגמר, כש"ניצחתי", זה לא באמת נגמר. לקח לי שנה פלוס ללמוד איך לנשום שוב בלי פחד. ועד היום, כשאני כבר רחוקה משם, בוגרת, חזקה – הצלקות האלו מתעוררות לפעמים. הן צורבות. הן מזכירות לי שמתחת לעור, הילדה שהייתי עדיין פצועה. לא משנה כמה גדלתי.

    נכון, עליתי מהתהום. כי כשאת בקרקעית של הבור, כשאין לך יותר לאן ליפול, הדבר היחיד שנשאר זה לנסות לטפס למעלה עם ציפורניים מדממות.
    והיום בבוקר כשקראתי את המאמר הזה. עלתה לי שאלה כואבת.
    למה?! למה בכלל הייתי צריכה להיות שם?!

    אני פונה אליכם, אנשי החינוך, בזעקה שבאה מהמקום הכי עמוק שבי: איך יכול להיות שהעולם התהפך, שהטכנולוגיה שינתה את חיינו, אבל הלב של הילדים נשאר מופקר באותה צורה? למה לפני עשרים שנה ילד בכה במיטה בגלל חרם, וגם היום, ב-2026, ילד בן 14 צריך להרגיש שאין לו מקום בעולם הזה? למה?! תאמרו לי! אני באמת רוצה לדעת! אני רוצה להתחיל את השבוע הזה עם תשובה!

    למה ילדה קטנה צריכה להתכווץ מתחת לשמיכה ולתהות מה לא בסדר בה, למה כולם שונאים אותה, למה היא שקופה? למה אף אחד לא עוצר את הרכבת הזאת לפני שהיא דורסת עוד נשמה, ולתמיד! אני זוכרת, שגם שנה -שנתיים אחרי, כשהייתי בנויה, בוגרת, כביכול עברתי את זה, סבלתי מחרדות חברתיות. וזאת רק דוגמא קטנטונת לדברים שסבלתי מהם אחר כך.
    למה?! מה מניע ילדי/נער/בחור לעשות דבר כזה? למה?!
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: מאמין בטוב, oraniti3, CynicalExplorer ועוד 69 משתמשים72 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    Riki.
    בכיתי . אין לי מילים
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה