נכתב ע"י sunshine;1045539:
התכוונתי למודעות מזעזעות כמו המודעה הזו:
http://www.prog.co.il/showpost.php?p=1034187&postcount=5
(נעמה, אני לא מתכוונת לפגוע. אדרבה המודעה כל כך חזקה בעיני, עד כדי דמעות בעינים, אבל אני מרגישה שזה יעורר רגשות של כאב בעוצמה חזקה מדי אצל מי שלא עלינו חווה את זה.)
אני רוצה, ברשותכם, לשתף בסיפור שמאחורי הכרזה.
הטקסט לקוח מתוך אתר שהוקם לזכרו של הנער אביתר אביבי ז"ל שטבע במעיין במסגרת טיול שנתי של הישיבה. הוא נפטר בשנת הבר-מצווה שלו בטרם זכה להיכנס בעול מצוות. מטרת האתר שהוקם ע"י אמו המדהימה של אביתר ז"ל, להנציח את אביתר, ולקדם את נושא הבטיחות בטיולים. אמא של אביתר גם מרצה בפני קבוצות הורים על הסיפור האישי שלה ועל חשיבות הבטיחות בטיולים.
עד כאן הקדמה ומכאן דברי האם. מזהירה מראש - את קריאת הטקסט תסיימו בבכי.
---
ספור חייו של אביתר
אביתר נולד בכז' תשרי תשנ"ח בבי"ח שערי צדק בירושלים.
15 דקות אחרי התאום שלו – אביעד נ"י.
בברית של אביתר נכנס הרב עובדיה יוסף במפתיע, וביקש להיות הסנדק של אביתר.
הרב עובדיה לא ויתר על אף כיבוד ועל אף ברכה.
אביתר היה תינוק יפיפה ושובה לב, שגרם לכל האנשים ברחוב לסובב אחריו
את הראש... ילד מקסים, אציל נפש ומלא חיים. צדיק וטהור, בעל לב רחב, אהוב על כולם ובעל אישיות כריזמטית.
בבית היה אביתר ילד טוב ורגוע, עוזר הרבה ומכבד את הוריו. לעיתים קרובות היה מכין עוגה לשבת, והייתה זו עוגה טעימה במיוחד. הרגישו את טעם האהבה שאביתר הכניס בה.... גם בעבודות הבית האחרות היה מושיט יד.
היה מנקה, שוטף כלים ביסודיות ואפילו מחליף טיטול לאחיו הקטן.
כשעזר לכבוד שבת היה מקפיד לומר:
"לכבוד שבת קודש".
אביתר למד ביסודי בבית ספר "נועם" בנים ברמות, ובחטיבת הבינים למד בישיבה התיכונית "חורב". על אף שהיה צעיר מבני כיתתו בשנתיים, הוא היה מצטיין שכבתי. תמיד למד בשקדנות ובחריצות. היתה בו את חדוות ושמחת הלימוד. בשיעורים היה מאתגר את מוריו בשאלותיו החכמות ובחידושיו, מתוך צניעות. ציוניו היו מזהירים ותעודותיו מעולות, בנוסף קיבל גם תעודות הצטיינות.
את כישרונותיו חלק עם חבריו ועזר להם בשמחה ובענווה רבה. ואותנו המשפחה, תמיד החכים וריגש בדברי התורה שהיה אומר בשולחן השבת.
אביתר ניחן בכישרון מוסיקלי, למד לנגן באורגן, ואף הלחין מנגינה.
הנעים לנו את השבתות בקולו הערב במגוון סגנונות. אביתר ניחן גם בכישרון מיוחד לציור ברמה של ירידה לפרטים תוך דייקנות, שמירה על פורפורציות וקומפוזיציה.
אביתר היה יד ימינו של אביו בכל מובן.
אביתר היה חברותא עם אביו ועם אחיו התאום אביעד נ"י .
היה להם סדר קבוע כל שבת, שבו למדו בין השאר: פרק משנה, "משנה ברורה", "חיי אדם" , רמב"ם וגמרא, פרשת שבוע ,מחשבת ישראל ועוד.
בשבת האחרונה שלפני פטירתו השלים את סימן ק' (מאה) שלו ב"משנה ברורה", ולאחר שסיים ללמוד את ה"סדר" לקח גמרא "מתוך שעמום" כלשונו, ולמד לבדו דף שלם.
אביתר אהב את החיים, ואהב גם "לעשות חיים" : אהב לשחק במחשב ובסוני פלייסטיישן, אהב להתאמן ולעשות כושר. הוא היה ספורטאי מצטיין ואלוף בכדורגל. בערבים היה יוצא להליכה משותפת עם אביו ואחיו (6 ק"מ). תוך כדי הליכה היו משוחחים על חוויות היום מהנלמד בבית הספר , סוגיות מן החיים, חידושי תורה ועוד.
הקשר בין אביתר להוריו היה דיאלוג של ממש. חברות, אהבה ופירגון.
ביום שלישי כ' אייר תש"ע יצא אביתר יחד עם אחיו התאום אביעד נ"י, ובני כיתתו (שכבת כתות ז' וכיתות ח' - 230 תלמידים) לטיול שנתי.
ביום רביעי בערב, אור לכב' אייר טבע אביתר בברכה של גני חוגה.
אביתר לא זכה להגיע למצוות למרות שייחל וחיכה לבר המצוה שלו. אביתר למד לקראת הבר -מצוה על התפילין ומשמעותם, והיה שותף בסיום הכנת התפילין המהודרות. (הכנסת הפרשיות) את התפילין הניח באותו מעמד מתוך התלהבות, שמחה, וברק בעינים לקיום המצווה.
החיוך המקסים של אביתר נחרט בלבבות כל מי שהכיר אותו .
לא נשכח אותך לעולם ילד נפלא שלנו. מחכים ומצפים לתחיית המתים,
שתחזיר אותך אלינו בקרוב ממש. הייה מליץ טוב בעדנו.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
הנושאים החמים
עכשיו יש.
