הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ב"ה
תמיד צריך לחשוב מחוץ לקופסה, בפרט כשהקופסא לא מציעה שום כלי כדי לטפל בבעיות.
ישנם בעיות כה רבות במלחמה שמתחילות בתפיסה שגויה שמובילה ליחס שגוי.
לאחר שתיקנו את התפיסה, זאת אומרת, ההבנה מי עומד מולנו, ההבנה כי לא נשכח את הזוועות, ההבנה כי הטיפול בבעיה הוא טיפול של מיגור טוטאלי.
עדיין אין לנו הרבה מאוד אפשרויות.
השבויים שלנו עדיין בשבי, ואנחנו נאלצים שוב ושוב להתקפל ולתת לאויבים שלנו, סיוע הומניטרי, מים, ועוד מעט גם דלק, וזאת למרות הידיעה שאנחנו מסייעים בכך לאויב.
כשנקרא לבעיה בשמה נוכל גם למצוא פתרונות מחוץ לקופסא.
והשאלה היא איך אנחנו יכולים ליצור מצור, למנוע סיוע הומניטרי, מים ודלק ולמרות זאת אנחנו לא נחשב כלפי העולם כעם שמילא את חובתו ההומניטרית?
איך אנחנו יכולים להרוס לחלוטין את תשתיות החמאס, את ארגון החמאס, את תומכי החמאס בלי שיתקעו לנו מקלות בגלגלים?
איך אנחנו יכולים לעשות את מה שעשה פוטין למשל, או הרודן הדרום קוראני, ללא הצדקה, ואנו שיש לנו את כל ההצדקה שבעולם נשארים כבולים?
לכן חשוב לנסח מה אנחנו צריכים לעשות, מה אנחנו רוצים לעשות, והשאלה שתישאר תהיה איך אכן נעשה זאת?
וכמו כן חשוב לוודא מה אנחנו לא רוצים לעשות, כמו למשל חלילה לנו מלסכן את חיילנו.
ישנם אמירות שהן רכרוכיות מטבען וחובה עלינו להפסיק ולהשתמש במנוחים הללו, ברגע שאנחנו לא מענישים בחומרה "זורק אבנים" הרי שאנחנו נותנים לגיטימציה לפעולת טרור, ויהא זה תחילה טרור אבנים וסופו מי יישורנו.
ההגבלה על הגנה עצמית זהו עוד כלי שאנחנו נותנים לאויבים שלנו.
ההפרדה בין סוגי אוכלוסייה זהו עוד שקר שאנחנו עלולים לתת לו יד.
האמירות של השמאל שהתבררו כטעות טראגית, חייבות לפוס מן העולם.
ישנם אנשי שמאל הגונים שכבר אומרים בפה מלא טעינו.
וישנם אנשים שמתחילים שוב ושוב לחזור על טיעונים שיש בהם יכולת לתת כוח לאויבנו.
בדמוקרטיה יש מקום לזהות אויב, יש מקום לפרק אותו, הדמוקרטיה היא אנטי תזה לטרור.
הגיע הזמן שארגוני זכויות האדם יפנימו שמילים יפות לא יוכלו להילחם בטרור, מילים הן כלי נשק מסוכן מעין כמוהו, נתינת לגיטימציה לפעולת טרור קטנה, ככל שתהיה, או מחווה קטנה לאויב היא תקיעת סכין בלב של עצמך.
אם יהיה צורך אנחנו נאלץ להסתיר חלק מהכוונות שלנו כדי לפעול, לפעמים הצגה טובה משרתת את האינטרס, וכדאי שגם נתחיל לשמור על שיח שמאפשר פעולה.
תמיד צריך לחשוב מחוץ לקופסה, בפרט כשהקופסא לא מציעה שום כלי כדי לטפל בבעיות.
ישנם בעיות כה רבות במלחמה שמתחילות בתפיסה שגויה שמובילה ליחס שגוי.
לאחר שתיקנו את התפיסה, זאת אומרת, ההבנה מי עומד מולנו, ההבנה כי לא נשכח את הזוועות, ההבנה כי הטיפול בבעיה הוא טיפול של מיגור טוטאלי.
עדיין אין לנו הרבה מאוד אפשרויות.
השבויים שלנו עדיין בשבי, ואנחנו נאלצים שוב ושוב להתקפל ולתת לאויבים שלנו, סיוע הומניטרי, מים, ועוד מעט גם דלק, וזאת למרות הידיעה שאנחנו מסייעים בכך לאויב.
כשנקרא לבעיה בשמה נוכל גם למצוא פתרונות מחוץ לקופסא.
והשאלה היא איך אנחנו יכולים ליצור מצור, למנוע סיוע הומניטרי, מים ודלק ולמרות זאת אנחנו לא נחשב כלפי העולם כעם שמילא את חובתו ההומניטרית?
איך אנחנו יכולים להרוס לחלוטין את תשתיות החמאס, את ארגון החמאס, את תומכי החמאס בלי שיתקעו לנו מקלות בגלגלים?
איך אנחנו יכולים לעשות את מה שעשה פוטין למשל, או הרודן הדרום קוראני, ללא הצדקה, ואנו שיש לנו את כל ההצדקה שבעולם נשארים כבולים?
לכן חשוב לנסח מה אנחנו צריכים לעשות, מה אנחנו רוצים לעשות, והשאלה שתישאר תהיה איך אכן נעשה זאת?
וכמו כן חשוב לוודא מה אנחנו לא רוצים לעשות, כמו למשל חלילה לנו מלסכן את חיילנו.
ישנם אמירות שהן רכרוכיות מטבען וחובה עלינו להפסיק ולהשתמש במנוחים הללו, ברגע שאנחנו לא מענישים בחומרה "זורק אבנים" הרי שאנחנו נותנים לגיטימציה לפעולת טרור, ויהא זה תחילה טרור אבנים וסופו מי יישורנו.
ההגבלה על הגנה עצמית זהו עוד כלי שאנחנו נותנים לאויבים שלנו.
ההפרדה בין סוגי אוכלוסייה זהו עוד שקר שאנחנו עלולים לתת לו יד.
האמירות של השמאל שהתבררו כטעות טראגית, חייבות לפוס מן העולם.
ישנם אנשי שמאל הגונים שכבר אומרים בפה מלא טעינו.
וישנם אנשים שמתחילים שוב ושוב לחזור על טיעונים שיש בהם יכולת לתת כוח לאויבנו.
בדמוקרטיה יש מקום לזהות אויב, יש מקום לפרק אותו, הדמוקרטיה היא אנטי תזה לטרור.
הגיע הזמן שארגוני זכויות האדם יפנימו שמילים יפות לא יוכלו להילחם בטרור, מילים הן כלי נשק מסוכן מעין כמוהו, נתינת לגיטימציה לפעולת טרור קטנה, ככל שתהיה, או מחווה קטנה לאויב היא תקיעת סכין בלב של עצמך.
אם יהיה צורך אנחנו נאלץ להסתיר חלק מהכוונות שלנו כדי לפעול, לפעמים הצגה טובה משרתת את האינטרס, וכדאי שגם נתחיל לשמור על שיח שמאפשר פעולה.
Reactions: קרב, אוראל סולטן, מילה נרדפת ומשתמש 1 נוסף4 //