דרוש מידע תינוק בן שנה וחודשיים נושך :(

  • הוסף לסימניות
  • #41
הבעיה היא לא שבגיל תינוק לא נתנו לו גבולות אלא שבגיל 3 לא נתנו לו גבולות
תסכימי איתי שיש הבדל
תינוק בן שנה ששופך או מוציא דברים מהארון הפתרון פשוט להחביא ממנו............ הו אלא מבין מה זה אסור
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
כשאתם שומעים סטירה לילד - מה עולה לכם בדמיון?
אפשר לראות סטירה - תגובה אנושית, להכאיב בחזרה וכדו', וזה אסור.
אפשר לראות סטירה - בהשוואה לקיר,
ילדים נולדים לעולם שמבחינתם הוא חלל, חסר גבולות.
מפחיד מאוד ללכת בחלל בלי לדעת איפה לעצור -
אולי ניפול? אולי נאבד באינסוף?
אם הולכים ונתקעים בקיר - זה קצת כואב, לא נעים, אבל גם נעים:
סוף סוף יש כאן משהו ברור, יציב.
אני יודע שכאן יש קיר שתוחם לי את החלל. שמגדיר לי את הכיוון שאני הולך בו.
הקיר שומר עלי.

כשמגיבים להתנהגות שגויה של הילד, עם סטירה קלה, מעבירים לו מסר בריא:
הי, עצור, כאן קיר.
הנה הגדר שאפשר ללכת לאורכה בביטחון, שזו הדרך הנכונה.
אתה לא אבוד וצריך לנחש איפה הדרך -
אנחנו עוזרים לך ומגדירים לך.

נכון ילד קטן לא חכם כדי להבין את התיאוריה,
אבל הוא מרגיש את המסר:
אני במקום בטוח!
אם אני אטעה -
יהיה מה שיעצור אותי,
שיספר לי שזו טעות,
שישמור עלי.

אם הורים מבינים את מתנת הביטחון והבהירות שהם נותנים לילד,
הם יציבו לו את הגבולות האלו בכל הביטחון ההורי.

נכון יש ילדים שתמיד ינסו לדחוף שוב ושוב את הקירות, כדי לבדוק עד כמה זה יציב.
יש סיבות שמביאות ילדים לתגובות אלימות, וצריך לטפל בהן.
אבל לכל ילד בכל גיל,
מגיעה תחושת ביטחון, שלפחות ההורים שלו יודעים מה נכון ומה לא נכון בשבילו.
והם יתעקשו איתו ויעזרו לו לעשות מה שנכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
או אולי לתת לו סטירונת על הפה כשהוא נושך.
או להכניס את האצבעות שלכם לפה שלו כדי שינשוך, ואז למתוח לו את הפה כלפי מעלה ומטה, כדי שיכאב לו. ואולי זה יעזור.

להתעלם זה קשה בפרט שלפעמים הוא נושך חברים ואת הסובבים.
ברצינות?????
לא יותר קל פשוט לנשוך אותו בחזרה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
באמת נראה למישהו כאן שיש כלל אחד לכל הילדים??

גם בגיל שנה וחודשיים כל ילד זה כבר משו אחר...

יש אחד שזה מגיע מצורך ביחס, יש מכאב בשיניים ויש מבדיקת גבולות...

כנראה שספרים או ציטטות לא כל כך רלוונטי.. לפחות לא כמו שההורה בסך הכל ינסה להבין ממה זה נובע.. [ואם מחפשים רעיונות וכיוונים ממה זה יכול להגיע אז דפדפו שוב את כל האשכול]
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
תבדקי וייסות חושי
ואז יש עזרה -סוג של דיאטה סנסורית לפה
(בגילאים גדולים יותר אפשר לתת ביסלי וכד')

וברור שאסור להסכים לזה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אולי קצת מוזר אבל אולי כדאי לבדוק אם הוא מחקה מישהו במטפלת/מעון... וכר היו דברים מעולם.. (אולי בכזה גיל זה קצת מוקדם אבל אולי שווה לנסות...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
מצטטת מהספר
לא מילה המילה

החינוך מתחיל בגיל הדיבור,קרוב לגיל שנתיים. זה גיל ה"לא"שעוד נרחיב עליו.........
ועד אז אנו פטורים לגמרי?
ובכן לא בדיוק . נכון הוא שאנו פטורים מלחנך אותו. בעצם, לא בלבד שאנו פורים , אלא שגם אסור
לנסות לעשות זאת ! תינוק אינו בר חינוך! . צריך כמובן לאמן אותו ללכת,לדבר, לנסות לגמול אותו וכו'

לתמהוני והוותי אני פוגש בהורים המנסים לחנך את תינוקם בן השנה . פגשתי גם הורים שאפילו מכים את תינוקותיהם מפני שלא נשמעים להם
זה פשע של ממש אכזריות לשמה נא להבין תינוק אינו בשל להשיג את מה שהוריו רוצים ממנו הדבר היחיד שהוא יכול לקלוט שהוריו הם יצורים מבהילים שצריך לפחד מהם..........
זה ישלול ממנו את שמחת החיים וללא ספק יפתח שנאה
הדבר היחיד הוא החל מגיל 5-6 חודשים הוא מתחיל לקלוט שבידיו להניע את הוריו להעניק לו תשומת לב באמצעות בכיו והוא לומד לנצל......יש לתת את הדעת שלא לפנק אותו יותר מידי ולא להענות לדרישות מופרזות של תשומת לב.......
אבל להציב בפניו דרישות ,לצפות שימלא אחרין ועל אחת כמה וכמה להענישו שלא מילאן -בשום פנים!
רבי חיים פרידלנדר אומר שחינוך זה מגיל אפס, ויודה כל מי שיש לו ילדים שגם ילד בן חצי שנה כבר יודע שבבית אפשר ושווה לבכות יותר מאשר בגן או במעון.

החפץ חיים כמדומני אומר שחינוך מתחיל 20 שנה לפני שהתינוק נולד... כשההורים נולדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
רבי חיים פרידלנדר אומר שחינוך זה מגיל אפס, ויודה כל מי שיש לו ילדים שגם ילד בן חצי שנה כבר יודע שבבית אפשר ושווה לבכות יותר מאשר בגן או במעון.

החפץ חיים כמדומני אומר שחינוך מתחיל 20 שנה לפני שהתינוק נולד... כשההורים נולדים.
מצוין שכתבת מקורות חינוך זה רק היהדות והמקורות שלנו
לא ח"ו שיטת חינוך שפיתחה מנחת הורים מהרהורי ליבה וחוקות הגוים
במיוחד עכשיו צריך להזהר שנפתחות קבוצות וכו' לבדוק לברר
בהצלחה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

---

פגש אותי פעם מישהו

לא שומר תורה.

לא מקיים מצוות.

עמד.

הסתכל.

שאל.

הוא לא הבין למי אני עובדת,

צחק על מה שאני מאמינה,

חשב שאני מפספסת.

ולא הסתיר.

ואני עמדתי שם,

קטנה, מבולבלת

שמעתי,

הכחשתי.

היה לי קשה.

אבל לא ויתרתי לו.

לא התביישתי,

עמדתי זקוף

הסתכלתי לו בעיניים.

ורציתי לצעוק לו,

שלעולם,

לעולם,

הוא לא ירגיש את התחושה,

את החיבוק.

ואף אחד לא יצליח לשכנע אותי

שיש יותר מזה.

כי תחושה של קירבה-

זה משהו שאין לה מילים.

---

המשכתי בחיים שלי,

חשבתי שקטן עלי,

אבל האיש חזר שוב.

ושוב צחק.

ושוב זלזל.

והוא לא ידע מה הוא עושה לי.

אני גם לא ידעתי.

זה פשוט חזר אלי בכל פעם של חולשה.

ואז,

נמאס לי ממנו.

החלטתי, שאם זה אמת,

זה חזק מהכל.

ואם זה לא-

אז אולי נפלתי בפח.

כן

ככה הרגשתי.

והלכתי לבדוק,

והלכתי לשמוע.

ולא הסתפקתי בשאלה,

ולא בשתיים.

הייתי מבולבלת מאד.

מאד.

לא הבנתי מה קורה לי,

התמימות נצלה את ההזדמנות לברוח.

ונשארתי לבד.

רק אני

והאיש.

אם האיש הזה היה אדם מהרחוב.

לא הייתי רוצה לצאת לרחוב.

הוא הפחיד אותי.

עשה אותי קטנה.

וכשהייתי יוצאת,

הייתי עושה הכל כדי לא לפגוש אותו.

אבל-

האיש הזה לא היה ברחוב.

הוא היה בתוך הלב שלי.

ואת הלב שלי אני לא יכולה לזרוק.

אז המשכתי להתמודד.

ולצעוק לו שיפסיק.

וייתן לי לחיות בנחת,

אבל הוא תמיד היה שם להזכיר לי

שאני טיפשה

מאמינה במה שאומרים לי

אז רצתי יותר מהר,

לחפש עוד תשובות, עוד.

שלא יגיד לי שאני לא יודעת.

כי אני יודעת.

והיום,

אני רוצה להודות לך,

איש רע.

כי היום אני לא מפחדת מאנשים כמוך.

היום אני חזקה.

ובזכותך אני עם האמת שלי.

מבחירה!




אני לא שואלת אם הזדהיתם. די ברור לי התשובה.
לפעמים ההתמודדות הכי קשה מגיעה מהקול הפנימי, זה ששואל שם- מבפנים.
שורות שכתבו את עצמן מתוך מסע של בירור ובחירה.
שורות של מסר חד.
שתמיד נזכור שיש לנו אמת, יש לנו מטרה, קיים בסיס חזק, יציב בואו נלך עם זה, נהייה גאים בזה.
נדע את מי אנחנו ולמה אנחנו עובדים- גם בטירוף של הדור המבלבל הזה...
יהיה לנו קל יותר.
בהצלחה עם ישראל שלי!! :love:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה