התייעצות תינוק מאתגר מאד ברמה שאני משתגעת..

[אסתרטגיה]

הוא בן שנה וכל השכבה זה תוכנית של החיים,
צריך לנדנד חצי שעה. ולא,- בכלל לא תכננתי להרגיל אותו.
ואוי ואבוי אם אני רגע מפסיקה כי הוא פוצח בסדרת צרחות מטורפת..
אחרי חצי שעה שאני בטוחה שכבר נרדם הוא פותח עין אחת ואם הוא רואה שזזתי מהמיטה ה' ישמור..
נכון להיום החלטתי שאני משכיבה אותו בלי נדנוד . יש לו בעריסה הכל שמיכה, בקבוק, מוצץ
בינתיים הוא כבר בוכה 3 וחצי שעות רצוףף.
החלטתי שאני שמה אותו בחדר לבד. שיהיה שם עד שירדם. (עם דלת פתוחה)
האם זה נכון כך לעשות?
אני בלחץ כי היום זה דור שכל בעיה קטנה של ילד תולים בעבר של הילד ועושים נקיפות מצפון לאמהות..

פליז, מחכה לעידוד ועצות מכל המנוסות כי אני גמורה ואיך נכון לנהוג (הוא מאד מאד מפונק בלי קשר ואני מחכה הווו מחכה שכבר יגדל)
אגב. לא הולך לשום מטפלת. כי אף אחת לא מוכנה להחזיק כזה ילד מפונק. ואני עובדת איתו מהבית ומצמיחה קרניים אוטוטו..
(הייתי כבר בשלושת המימדים. היימליך, מוח אחד. הוצאת עין הרע. ברכה מרב.. ז המה שעלה לי עכשיו)

 

[160 איי קיו]

קחי בחשבון שאת מזוהה פה בלוגו, הוא עלול לקרוא את ההודעה הזאת. מתישהו

 

[גזעי]

אפשר להישאר לידו ולדבר איתו, הוא ימשיך לבכות אבל לפחות הוא לא ירגיש לבד.
יש טריקים שראיתי ב"לוחשת לתינוקות", אבל העדפתי לא לנסות אותם מחשש שהם מזיקים.
טריק א' - להרים אותו, לתת לו להירגע, להחזיר אותו לישון, להרים אותו לתת לו להירגע, להחזיר אותו לישון, להרים וכו' עד שהוא נרדם.
טריק ב' - לתת לו לשחק בלול במהלך היום עם משחקים שהוא אוהב כדי שיתרגל ללול.
טריק ג' - בהשכבה להוציא לו את כל המשחקים.
טריק ד' - ליצור שגרת שינה, שיהיה לו טקס קבוע לפני השינה שיתרגל אליו, זה כולל להשתמש תמיד באותם מצעים, סמיכה, הכל.

רוב הטריקים שם זה פתרונות שדורשים סבלנות ועקביות, זה לא מהרגע להרגע.

 

[אסתרטגיה]

קחי בחשבון שאת מזוהה פה בלוגו, הוא עלול לקרוא את ההודעה הזאת. מתישהו

יכול לקרוא. אני בעד. שיידע כמה עשינו בשבילו

 

[yehiel9523]

הייתי בודק אם זה רק פינוק כי לפעמים ייכולות להיות לזה סיבות אמיתיות למשל ריפלוקס

 

[ST!]

ווא

הוא בן שנה וכל השכבה זה תוכנית של החיים,
צריך לנדנד חצי שעה. ולא,- בכלל לא תכננתי להרגיל אותו.
ואוי ואבוי אם אני רגע מפסיקה כי הוא פוצח בסדרת צרחות מטורפת..
אחרי חצי שעה שאני בטוחה שכבר נרדם הוא פותח עין אחת ואם הוא רואה שזזתי מהמיטה ה' ישמור..
נכון להיום החלטתי שאני משכיבה אותו בלי נדנוד . יש לו בעריסה הכל שמיכה, בקבוק, מוצץ
בינתיים הוא כבר בוכה 3 וחצי שעות רצוףף.
החלטתי שאני שמה אותו בחדר לבד. שיהיה שם עד שירדם. (עם דלת פתוחה)
האם זה נכון כך לעשות?
אני בלחץ כי היום זה דור שכל בעיה קטנה של ילד תולים בעבר של הילד ועושים נקיפות מצפון לאמהות..

פליז, מחכה לעידוד ועצות מכל המנוסות כי אני גמורה ואיך נכון לנהוג (הוא מאד מאד מפונק בלי קשר ואני מחכה הווו מחכה שכבר יגדל)
אגב. לא הולך לשום מטפלת. כי אף אחת לא מוכנה להחזיק כזה ילד מפונק. ואני עובדת איתו מהבית ומצמיחה קרניים אוטוטו..
(הייתי כבר בשלושת המימדים. היימליך, מוח אחד. הוצאת עין הרע. ברכה מרב.. ז המה שעלה לי עכשיו)

וואווו, המון המון הצלחה וכח
זה מתיש!

אם את לא מרדימה אותו בכלל מה קורה? הוא מפריע לך מאוד כשהוא ער?
הייתי מנסה לא להרדים אותו- הוא יירדם מתי שהוא מעצמו

 

[yehiel9523]

הייתי בודק אם זה רק פינוק כי לפעמים ייכולות להיות לזה סיבות אמיתיות למשל ריפלוקס

אישית לא מאמין שתינוק נולד מפונק בטח לא בכזו רמה

 

[ש''ר]

נרדם כבר ?
שמעתי שזו הדרך הנכונה, זה עניין של יומיים שלושה עד שהוא מתרגל וזה מאוד מחשל את ההורים לאיפוק ולחשוב מהראש ולפעול לפי מה שנכון לילד ולא כפי איך שהוא רוצה.
מלא כח!!

 

[רק בשמחה תמיד]

יש כל מיני שיטות, וגם שיטה שאומרת לתת לו לבכות עד שירדם וכך יתרגל וזה עובד וכו.....
לדעתי לא כל מה שעובד נכון ושטות שמצליחה נשארת שטות.....
תינוק שבוכה המון ייתכן שמשהו מציק לו וכדאי לבדוק מה
אולי יכול לעזור לך ייעוץ שינה?
לי אישית מאוד עזר להבין את מחזורי השינה והערות ושיפר את איכות וזמני השינה של הילדים......
בהצלחה והמון נחת!

 

[אסתרטגיה]

הייתי בודק אם זה רק פינוק כי לפעמים ייכולות להיות לזה סיבות אמיתיות למשל ריפלוקס

זה הקטע. שאם הייתי חושבת שהוא סובל ממשהו אז הוא גם היה בוכה עליי.
הוא כל היום צמוד אליי דבק. ורגע שמח מחייך פשוט לאכול אותו
אבל אסור לי ללכת לחדר אחר בלי רשותו ולהשאיר אותו לבד (רק לעיתים רחוקות)

אבל השאלה שבעיקר רציתי לשאול
האם זה בסדר נראה לכם להשאיר תינוק בן שנה לבד בחדר עד שירדם?
כי זה כרגע התוכנית שלי לתקופה הקרובה
להכניס כל יום למיטה עם בקבוק כמובן מוצץ שמיכה הכל להגיד לילה טוב, לנשק ולצאת
עכשיו שיבכה כמה שרוצה, פעם בעשר דקות נכנסת לראות שהכל בסדר. נשמע לכם תקין?

 

[-דינה-]

בינתיים הוא כבר בוכה 3 וחצי שעות רצוףף.
החלטתי שאני שמה אותו בחדר לבד. שיהיה שם עד שירדם. (עם דלת פתוחה)

לדעתי זה לא משו של ביום אחד
וגם לא איזה פתרון קסם
בעיני בשלב ראשון זה הכי נכון:

להרים אותו, לתת לו להירגע, להחזיר אותו לישון, להרים אותו לתת לו להירגע, להחזיר אותו לישון, להרים וכו' עד שהוא נרדם.

הוא תינוקי קטן שעד עכשיו נתת לו בדיוק מה שדרש
לדעתי זה קצת חריף בבת אחת לתת לו להיות לבד וזהו, שלוש וחצי שעות זה הרבה....
אף אחד לא אוהב שכופים עליו גמילה ביום אחד
אפשר קצת יותר ברכות לעשות את השינוי.
לבוא לחדר, לאמר- מתוקי אמא פה, עכשיו אתה הולך לישון
לעמוד לידו, ללטף, להרים לכמה שניות, לחבק לנשק, ושוב ללכת.

 

[אסתרטגיה]

נרדם כבר ?

עכשיו.
אחרי שהיה ליד 3 שעות שמתי בחדר לבד אומנם ממש ריחמתי עליו ונרדם אחרי כמה דקות!

אם את לא מרדימה אותו בכלל מה קורה? הוא מפריע לך מאוד כשהוא ער?

הכנסתי אותו לעריסה ושמתי לידי במטבח כשאני עומדת במטבח ועובדת בבישולים
הוא עומד לידי וצורח 3 שעות שאני ארים אותו. וגם על הרצפה לא עוזר רוצה רק רק על הידיים

 

[אסתרטגיה]

אישית לא מאמין שתינוק נולד מפונק בטח לא בכזו רמה

יכול להיות
תינוק נולד רגיל. הוא נהיה מפונק
כי בכל אופן יש לו 2 הורים שלא מפסיקים לככב סביבו והוא הנסיך היחיד
לכן החלטתי אכן לשנות גישה

 

[-דינה-]

לכן החלטתי אכן לשנות גישה

זה מצוין שהחלטת להחלליף גישה
קודם כל בשבילו
טוב לילד להיות יכול להירדם בעצמו

רק מה, הוא לא חייב להיות בדיוק בשלב שלך
את החלטת שמספיק עם הפינוק המיותר, עכשיו צריך לתת לו לעכל...

 

[רק בשמחה תמיד]

יכול להיות
תינוק נולד רגיל. הוא נהיה מפונק
כי בכל אופן יש לו 2 הורים שלא מפסיקים לככב סביבו והוא הנסיך היחיד
לכן החלטתי אכן לשנות גישה

שינוי גישה זה דבר חיובי אך בהדרגה ובהתאמה
ולא, לא כדי שבעתיד לא יהיו טראומות.
אלא כדי שבהווה הוא ירגיש מובן ואהוב ורצוי
ודרך אגב שינוי גישה מתחיל קודם כל מהלב ומהנפש שלך ומתבטא בשינוי פנימי ולאו דווקא במעשים חיצוניים....

 

[raizy gantz]

מעודד אותך שזה קורה בד"כ רק אצל הבכור/בכורה?
מה שעשינו עם הבכורה, שהגיע יום שהחלטתי שזהו...
לא מתאים לי הטקס המתיש הזה
והרגשתי שגם בשבילה זה לא טוב !
הכי נכון ורגוע שהילד נרדם מעצמו, בשעה חזרתית מידי יום ובאופן עצמאי.
קחי בחשבון שהמסע המפרך של נדנוד כבר לא מתאים גם לו!(אולי זה יעזור לך להיות שלמה עם ההחלטה)
תכלס, ביום הראשון נתתי לה לבכות אולי חצי שעה כשתוך כדי אני נכנסת ומרגיעה בדיבור,
אח"כ כן נדנדתי אותה קצת,
ביום השני שוב ככה, לא לתת להם לבכות שעות שעות, כן להכנס ולהרגיע
ואולי גם אז נדנדתי אותה .
תכלס, זה היה תהליך של כמה ימים וכל יום זה נהיה טוב יותר
פחות זמן של בכי, עיכול והפנמה שזה המצב,
ותוך 4 ימים היא נרדמה לבד!

 

[אסתרטגיה]

מעודד אותך שזה קורה בד"כ רק אצל הבכור/בכורה?
מה שעשינו עם הבכורה, שהגיע יום שהחלטתי שזהו...
לא מתאים לי הטקס המתיש הזה
והרגשתי שגם בשבילה זה לא טוב !
הכי נכון ורגוע שהילד נרדם מעצמו, בשעה חזרתית מידי יום ובאופן עצמאי.
קחי בחשבון שהמסע המפרך של נדנוד כבר לא מתאים גם לו!(אולי זה יעזור לך להיות שלמה עם ההחלטה)
תכלס, ביום הראשון נתתי לה לבכות אולי חצי שעה כשתוך כדי אני נכנסת ומרגיעה בדיבור,
אח"כ כן נדנדתי אותה קצת,
ביום השני שוב ככה, לא לתת להם לבכות שעות שעות, כן להכנס ולהרגיע
ואולי גם אז נדנדתי אותה .
תכלס, זה היה תהליך של כמה ימים וכל יום זה נהיה טוב יותר
פחות זמן של בכי, עיכול והפנמה שזה המצב,
ותוך 4 ימים היא נרדמה לבד!

תודה, את מעודדת.

אגב מאיזה גיל ברעיון מוציאים ילד מהחדר שינה של ההורים בלילה?

 

[raizy gantz]

אגב מאיזה גיל ברעיון מוציאים ילד מהחדר שינה של ההורים בלילה?

לא חושבת שיש בזה כלל.
ובאמת אצל הבכור זה הכי קשה
כי הוא עובר לחדר לבד.
אצלי זה היה בגיל 10 חודשים בגלל המזגן המקפיא
שהיה גורם לה לצינון חוזר ונשנה....
וזה עבר בסדר ולא נרשמו חסכים ))) (כולה בת 5....)

 

[ש''ר]

זה הקטע. שאם הייתי חושבת שהוא סובל ממשהו אז הוא גם היה בוכה עליי.
הוא כל היום צמוד אליי דבק. ורגע שמח מחייך פשוט לאכול אותו
אבל אסור לי ללכת לחדר אחר בלי רשותו ולהשאיר אותו לבד (רק לעיתים רחוקות)

אבל השאלה שבעיקר רציתי לשאול
האם זה בסדר נראה לכם להשאיר תינוק בן שנה לבד בחדר עד שירדם?
כי זה כרגע התוכנית שלי לתקופה הקרובה
להכניס כל יום למיטה עם בקבוק כמובן מוצץ שמיכה הכל להגיד לילה טוב, לנשק ולצאת
עכשיו שיבכה כמה שרוצה, פעם בעשר דקות נכנסת לראות שהכל בסדר. נשמע לכם תקין?

לדעתי (וקצת מהנסיון - לא בכזו רמה) זה בסדר גמור.
אנחנו הדלקנו לה סיפורים (רגועים) או מוזיקה ולעיתים הרצאות (יש לזה מעלה, שזה קול מונוטוני ורגוע) כך הוא גם לא כ"כ ירגיש לבד... וקצת יטשטש לכם את שמיעת הבכי (שחלילה לא ירגיש לכם כאילו הוא סובל ומתאכזרים אליו חלילה... פעמים הדלקנו יחסית בווליום גבוה שגבר על עוצמת הבכי שלה)
נ.ב בהודעות למעלה הביאו פתרונות ממש מדהימים, שיש להם ייתרון, של גמילה ממשית ולא החלפת הרגל בהרגל אחר! מדהים, מלא כח!

 

[DvoraVidman]

בינתיים הוא כבר בוכה 3 וחצי שעות רצוףף.
החלטתי שאני שמה אותו בחדר לבד. שיהיה שם עד שירדם. (עם דלת פתוחה)
האם זה נכון כך לעשות?
אני בלחץ כי היום זה דור שכל בעיה קטנה של ילד תולים בעבר של הילד ועושים נקיפות מצפון לאמהות..

לא עושים את זה ביום.
בגישה הכי מחמירה, הולכים וחוזרים כל כמה דקות