תיסבוך!!! מה עושים?

[מחבר]

לא מדויק.

יש אנשים שמומחים ליצור תלות נפשית בחבר חלש.
הם בעצמם זקוקים לעוצמה הזו.

נכון שיש כאלה, אבל כאן בסיפור הספציפי הזה לא מדובר בכזאת, אדרבה, ה"מתסבכת" (כפי שקוראים לה כאן) טוענת שהיא סובלת רבות מהתיסבוך הזה, הנערה מנדנדת לה יומם ולילה מאין הפוגות, ומצד שני היא לא רוצה לפגוע בנערה ולזרוק אותה מכל המדרגות, כי בסך הכל מדובר בקושי נפשי שגם היא סובלת מזה אולי אפילו יותר, לכן היא מחפשת למצוא דרך איך לשחרר אותה מכבלי התיסבוך בצורה בריאה ויעילה.

 

[dafdefet]

אם היא תהיה זמינה ברמה סבירה
לא מסתורית מידי- דבר הגורם להעצמת תחושת הערצה הבלתי מעורערת.
תתיחס יפה אבל לא ברמה של שיקוף רגשות ואמפתיה עוטפת
תחמיא אבל בגבול
זה ישחרר אותה ואת הכמיהה

 

[מיכל101]

בשנות הסמינר סבלתי שנה וחצי מבת כיתתי שהיתה מתוסבכת עלי.
זה היה חלק מהסימפטומים של האופי שהיה לה, כמו: ביישנות קיצונית, פחד משינויים, ועוד.
זה היה סיוט.
עד שיום אחד שיתפתי את המחנכת, וזה הציל לא רק אותי, אלא בעיקר אותה ואת חייה.
באיזשהיא דרך המחנכת הצליחה לשלוח אותה לפסיכולוגית, ובתוך תקופה הבת הזאת ממש השתנתה והתנרמלה, והקימה בית מקסים.
מה שאומר שבמקרים של תיסבוך קיצוני כדאי וצריך לטפל!

 

[dafdefet]

סליחה שאני נוקטת עמדה לצד המתוסבכים.
וזה רק מנסיון עם בנות בגיל הזה,
אחרי שיחות ארוכות עם נערות ויועצת הסמינר.
תפסיקו להיסחף!!
לא כל נערה שמעונינת בחברתך היא מתוסבכת
מאוד קשה עד בלתי שיך לדעת על התופעה
תסבוך בד"כ הוא בין האדם לבין עצמו הוא משתדל בכל כוחו לא להראות את זה.
והסובל העיקרי זה המתוסבך עצמו, הראש שלו נתון כל הזמן באותו אדם ויש לו משאלות ודמיונות בלתי הגיוניים בענין.

אבל תמיד יש את כל הבנות (או המורות) שבטוחות שכולן מתוסבכות עליהן...
אני חושבת שכל אחת כזו תעשה בדק בית גם אצלה לראות מה גרם לחברה להידבק אליה.
מיכל זה לא אישי בכלל

 

[תקוה]

חברתי היתה מתוסבכת על מדריכתה באופן כמעט חולני
*לעלות על אוטובוס שנוסע לכיוון ההפוך מביתה ובלבד שהוא עובר דרך הבית של ההיא....
* ולפני כל דבר שביצעה חשבה מה ההיא היתה עושה במקרה כזה... ועוד ועוד....

למדריכה זה לא נעם, ואולי אף הציק.
המדריכה נישאה והנערה חיפשה את קירבתה גם אז... יום אחד אמרה לה המדריכה איזה משפט כמו "אני מבינה שחסרה לך משהי להתלות בה אז טעית בכתובת, אני לא מתאימה לך, תפסיקי לחפש אותי."
השבר שפקד את חברתי היה בלתי נסבל. לא בהדרגה ולא בהדברות אלא משפט מחץ כזה שלקח לה זמן רב לבנות את עצמה מחדש ולאחות את השברים.
היא חיה בטוב ובנעימים כיום כנשואה.

אבל מכך למדתי שתסבוכים לא פותרים ב'זבנג' אחד וגמרנו.

 

[dafdefet]

לא טענתי שתסבוכים גומרים בזבנג.
להיפך אמרתי לשחרר בעדינות
ולעשות גם בדק בית אישי מה גורם לכך.

וחוץ מזה פניתי לכל מיני שמדמיינות מתוסבכות
נשמע מגוחך אבל זה קיים מאוד!!
לא כל מערכת חברות פרושה תיסבוך
זה הכל

 

[מחבר]

וחוץ מזה פניתי לכל מיני שמדמיינות מתוסבכות
נשמע מגוחך אבל זה קיים מאוד!!
לא כל מערכת חברות פרושה תיסבוך
זה הכל

דבר אחד ברור, ברגע שהנערה מתקשרת כל רבע שעה (מבטיחה שלא הגזמתי), ומסתובבת סביב הבית במשך כל אחר הצהריים, וגם בסמינר היא לא עוזבת אותה עד שזה הופך לשיחת היום בסמינר, אז ממש לא משנה אם קוראים לזה "תיסבוך" או לא, זה משהו בלתי נסבל שאי אפשר לקרוא לה "מערכת חברות" רגילה, וצריך לתת את הדעת איך מטפלים בזה.
נכון?
אז זהו שזה הסיפור...

 

[נחליאלי]

נדמה לי שהאשכול הזה זה שלוחה של ''פטנט צעיר''

 

[poto12]

נכון מאד הרבה פעמים במיוחד הבנות מדביקות סטיגמה של מתוסבכת בלי להתבלבל
מנסיון אישי עם מורה שבסוף לפני החתונה דברנו על עניין המתוסבכות בכללי היא אמרה לי שכל ענין התיסבוך בסמינר הוא שבת לא יודעת להסביר לעצמה שיש לה משיכה (וב"ה שאין לבנות אצלנו גברים בסביבה ...) אז זה מתבטא בצורה כזו של חוסר בשליטה עצמית על תגובות ואם האדם שעליו נהיה מתוסבכים מספיק חזק הוא גם יודע איך לשחרר
אבל לא כל קצת התרגשות בגיל הזה מעיד על תסבוך בפרוש לא מדובר בגיל שבו הרגשות מאד חזקים ולאט לאט לומדים לשלוט בהם

 

[מחבר]

---

 

[רותי12]

יש לי כ"כ הרבה מה לומר על זה מכמה צדדים, אבל אני לא רוצה בפורום מה שבטוח בטוח לומר לבת כזו משפט מחץ כמו שנאמר כאן ולנתק את הקשר בבום אחד זה עוול גדול !
וזה- יכול הרבה יותר להזיק נפשית ולהשאיר צלקות לזמן רב ואולי להפריע לה אפילו בעתיד כשתבנה את ביתה. ולא- ההפך. אז שימו לב! כל אלה ש"סובלות" (מסכנות...) מימשהי "מתוסבכת" - להזהר מאד מה אומרים ואיך אומרים.

 

[obyektiv]

לא קראת את כל השירשור,
אבל לפעמים למורה, למדריכה וכו יש חלק לא קטן בתיסבוך
היא צריכה לקבל הדרכה איך להתנתק בהדרגתיות.

 

[GRN]

בדרך כלל אין מעמד כזה של "מתסבכת". לרוב הרגשות האלו הם חד צדדיים ופעמים רבות הצד "המתסבך" אפילו לא מודע אליהם.

לא מדויק.

יש אנשים שמומחים ליצור תלות נפשית בחבר חלש.
הם בעצמם זקוקים לעוצמה הזו.

ממש הקפדתי לפני כל התנסחות להסתייג:
בדרך כלל, לרוב, פעמים רבות

יש אנשים שצריכים שיהיו תלויים בהם, אבל רוב התסבוכים המצויים במקומותינו אינם תוצאה של "דמות מתסבכת".

ולמי שכתב שא"א להבין את התופעה. אההמ. וודאי שאפשר (לא התיימרתי לכתוב שאני עצמי יודעת, אבל אין לי ספק שפסיכולוג מתחיל יכול לתת קווים די מדוייקים לשרטוט התופעה וגורמיה).

 

[obyektiv]

לטפל? - תלוי מה התסבוך. יש הרבה נערות שחוות תיסבוך בשנות הנערות ואחרי שנתיים זה חולף,

בדיוק כך

 

[רותי12]

לא קראת את כל השירשור,
אבל לפעמים למורה, למדריכה וכו יש חלק לא קטן בתיסבוך
היא צריכה לקבל הדרכה איך להתנתק בהדרגתיות.

דוקא קראתי הכל. ואני עדיין אומרת שצריך להזהר מהניתוקים החדים האלה. ולא דברתי דוקא על תלמידה ומורה , דיברתי באופן כללי.

 

[מי]

נו, אני לא רואה שאתן באמת מתווכחות -
שתיכן מדברות על ניתוק הדרגתי.

 

[אפרתה]

בקיצור- מה צריך לדעתי לעשות-
בשלב ראשון לפנות ליעוץ עצמי, לא עם הבת, להתייעץ עם גורם בתוך המוסד או מחוצה לו- בכל מוסד יש יועצת ו/או פסיכולוגית שזהו בדיוק תפקידה. קבלו הדרכה איך להתנהל עם הנערה. במידה והדברים לא מסתדרים עוברים לשלב ב'- שזה פניה עם הנערה לגורם מקצועי ולזה גם כן ידריכו אתכם במוסד הלימודים. רבים לא יודעים אבל בתוך מוסדות החינוך בימינו מתנהלת פעילות ייעוץ עניפה ומקצועית בד"כ. צריך לברר מה התנאים אצלכם, זוהי תופעה מוכרת ורווחת מאוד ובוודאי יש רוטינה בנושא.

 

[מחבר]

אולי כדאי שה"מתסבכת" תדבר גלויות עם ה"מתוסבכת" וידונו ביחד איך לרדת בהדרגתיות - לשים גבולות, (כמו: טלפונים רק בשעה 8, וכדו')

 

[מי]

בקיצור- מה צריך לדעתי לעשות-
בשלב ראשון לפנות ליעוץ עצמי, לא עם הבת, להתייעץ עם גורם בתוך המוסד או מחוצה לו- בכל מוסד יש יועצת ו/או פסיכולוגית שזהו בדיוק תפקידה. קבלו הדרכה איך להתנהל עם הנערה. במידה והדברים לא מסתדרים עוברים לשלב ב'- שזה פניה עם הנערה לגורם מקצועי ולזה גם כן ידריכו אתכם במוסד הלימודים. רבים לא יודעים אבל בתוך מוסדות החינוך בימינו מתנהלת פעילות ייעוץ עניפה ומקצועית בד"כ. צריך לברר מה התנאים אצלכם, זוהי תופעה מוכרת ורווחת מאוד ובוודאי יש רוטינה בנושא.

סתם שאלת אגב: למה המגזר שלנו כל כך נרתע מהמילה "טיפול" ומעדיף לקרוא לזה יעוץ?

 

[רותי12]

סתם שאלת אגב: למה המגזר שלנו כל כך נרתע מהמילה "טיפול" ומעדיף לקרוא לזה יעוץ?

לא סתם קוראים לזה ייעוץ כי אנשים במגזרינו הולכים ל"יועצת" (שלא למדה כלום ונותנת עצות מהבטן )ולא לפסי' אמיתית. וזה חבל כי זה יכול להזיק מאד העצות הלא מקצועיות הללו.