זרקור מקומי תמונות מהשטח מרמת בית שמש ד

[די]

וזה מתסכל ממש בהתחשב בעובדה שוולפסון נחשב ,"יוקרתי" ,איפה בדיוק היוקרה אם אין אפשרות לרצף דירה חדשה בריצוף נורמאלי???
הכל בגדלים ודגמים מיושנים...

מה הגודל המקסימלי של ריצוף שהוא נותן?

 

[מעצבים]

על זה נאמר "הדשא של השכן ירוק יותר"....

 

[טיגריס]

יש קונטרס שלם שיצא על הנושא.
וכן בצד השני מול ד' 4 [ד' 6 ז"ל] יש את חירבת קייאפה שהיא עיר מזמן בית ראשון [לא יודע אם זה מתוארך לתקופת יהושע בן נון].

מה למעשה?
כמה שידוע לי רבני ב''ש הסתפקו בזה.

 

[3135yud]

הנה הקונטרס

 

[ייד]

אין פוסקים הלכה ע״פ ארכיאוללוגים לכו״ע

 

[3135yud]

אבל על פי הארכיאולגים יש את תמונת המצב ההיסטורית [פחות או יותר], אתה הרי לא תלך לחפור את כל החורבות שהתגלו ליד רמה ד'...
[וזאת מבלי להיכנס לפוליטיק בנוגע לרמת אברהם....]

 

[ייד]

מה זה קשור ל"ארכיאולוגים", אם אתה מתווכח עם הנתונים אז תתווכח, אבל אי אפשר לבטל הכל במחי יד בנימוק "ארכיאולוגים".

אין שום נתון,
יש חורבות רבות ברחבי הארץ,
מעמים שונים ותקופות שונות,
אין שום דין לקרוא בט״ו בחורבות אלא בערים מוקפות חומה מימות יהושע בנון,
השיוך לירמות המקראית הוא מסברות קלושות של ארכיאולוגים כמו בכל מקום אחר,
הארכיאולוגים מנסים לשייך כל חורבה לעיר שהיתה באזור כדי לתת לה חישובית,
מבחינה הילכתית זו בדיחה ״פורימית״.

 

[די]

אין שום נתון,
יש חורבות רבות ברחבי הארץ,
מעמים שונים ותקופות שונות,
אין שום דין לקרוא בט״ו בחורבות אלא בערים מוקפות חומה מימות יהושע בנון,
השיוך לירמות המקראית הוא מסברות קלושות של ארכיאולוגים כמו בכל מקום אחר,
הארכיאולוגים מנסים לשייך כל חורבה לעיר שהיתה באזור כדי לתת לה חישובית,
מבחינה הילכתית זו בדיחה ״פורימית״.

ר' נתן קופשיץ קורא מגילה בבית שמש גם בט"ו.

 

[אם לא תשאל איך תדע]

ר' נתן קופשיץ קורא מגילה בבית שמש גם בט"ו.

הוא היחיד
הוא קרא שנה שעברה מגילה מספק ללא ברכה
מעבר לזה שום דבר

 

[ייד]

ר' נתן קופשיץ קורא מגילה בבית שמש גם בט"ו.

יש מנהג כזה לקרוא בכל ארץ יששראל בטו בלי ברכה
לא קשור לנושא
הקריה לא מחוברת לרמה ד׳ ותל ירמות

 

[די]

יש מנהג כזה לקרוא בכל ארץ יששראל בטו בלי ברכה

לא שמעתי על מנהג לקרוא בכל ארץ ישראל מגילה בט"ו.

הקריה לא מחוברת לרמה ד׳ ותל ירמות

חוץ מתל ירמות יש גם את תל בית שמש ועוד ערים עתיקות, עיין בקונטרס המובא לעיל ("חומת בית שמש") ותרווה נחת.

 

[יוסף חיים פרויקט 800]

מתחם A של וולפסון הוא לא ברחוב ר' ברכיה הוא לפני הכניסה לרחוב,
לגבי האכלוס של הפרויקטים ברחוב,
וולפסון התאריך הוא עוד שנתיים
אפי קפיטל- לא יודע, אבל הם בערך באותו קצב כמו וולפסון,
מי שיגיע לגור ברייסדור באפריל, יגיע לשכונה שהפרויקט הבא שיתאכלס שם זה מינימום שנה/שנה וחצי,

לא כל כך נכון .אפי קפיטל בד 3 תאריך איכלוס ב22.9 פחות משנה ולפי הנתונים בשטח ומאנשי מיקצוע יכול להיות שיקבלו כבר לפני פסח

 

[דודי שטרן]

אבל על פי הארכיאולגים יש את תמונת המצב ההיסטורית [פחות או יותר], אתה הרי לא תלך לחפור את כל החורבות שהתגלו ליד רמה ד'...
[וזאת מבלי להיכנס לפוליטיק בנוגע לרמת אברהם....]

יש דברים שהם משערים ליותר מ-25 אלף שנה
אז איך הם יכולים לתת תמונת מצב?

 

[3135yud]

יש דברים שהם משערים ליותר מ-25 אלף שנה
אז איך הם יכולים לתת תמונת מצב?

הדגשתי את "הפחות או יותר" אבל כל עוד ואתה [ושכמותך] לא מוכן ללכת לבדוק את המציאות בשטח אז הם היחידים שחפרו וחיפשו ומביאים את תמונת המצב.
כמובן שהם לא המילה האחרונה. ויש הרבה מאוד דברים לא מדוייקים ועפ"י השערותיהם ודמיונותיהם.
נ.ב. אין בארכיאולוגיה תיארוך ליותר מימות בריאת העולם, מה שאתה מתכוון זה בדיקת פחמן 14, ארכיאולוגיה זו שיטה שונה לחלוטין שמתבססת על ממצאים בשטח, סוג הכלים החרסים והשכבות ועוד.

 

[איש ד/4]

אם משיהו יכול להעביר תמונות מהפרויקטים של מגן בד/4 תודה מראש

 

[יוסי יוספי]

טריסון-וולפסון מתחם A רמה ד 4

 

[נחמה פנינה]

עובדים שם בשיטת ברנוביץ?

 

[תתי]

מה זה ברנוביץ?

 

[די]

עובדים שם בשיטת ברנוביץ?

לא (אפשר לראות שהקומות העליונות יש בטון ואין ציפוי אבן, בברנוביץ האבן מגיע עם יציקת הבטון).

 

[יוסי יוספי]

שיטת ברנוביץ​

מערכת תבניות בבניין רב קומות
שיטת ברנוביץ היא שיטת בנייה המקובלת ביותר בישראל לחיפוי חיצוני בבתים רבי קומות ובמגדלי מגורים.[1][2]
השיטה פותחה כמענה לצורך בחיפוי קירות חיצוניים של בניינים רבי-קומות ובמטרה ליעל את התהליך שעד אז נעשה על ידי הדבקת החיפוי לאחר שהבניין כבר נבנה.
השיטה פותחה בשנות השמונים של המאה ה-20 על ידי קבלן הבניין מוטי ברנוביץ, ונקראת על שמו.

תוכן עניינים​

• 1 שלבי ביצוע
• 2 היסטוריה
  • 2.1 ממציא השיטה
  • 2.2 השיטה בשלביה הראשונים
• 3 קישורים חיצוניים
• 4 הערות שוליים

שלבי ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]​

בשיטה זו יציקת הקירות נעשית בתבניות פלדה שעליהן מורכבים אריחי החיפוי. התבניות מיוצרות על פי מידות מדויקות ובהתאם לפתחים מיועדים בקיר. בגב אריחי החיפוי מוחדרים מספר עוגני אל-חלד. תבנית חיצונית ריקה מונפת ומורכבת במקומה המיועד בקומת העבודה. לאחר מכן, האריחים עם העוגנים מורכבים על גבי התבנית. גב האריחים נמרח בחומר איטום, ועליו מורכבת רשת פלדה שאליה קושרים את העוגנים. לאחר בדיקת העוגנים מתבצעת סגירת הקיר בתבנית פנימית, ויציקת בטון למרווח שבין התבניות. לאחר היציקה והתייבשות הבטון, משחררים את התבניות מהקיר המחופה שנוצר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]​

מוטי ברנוביץ

ממציא השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]​

מוטי ברנוביץ נולד בשנת 1938 בתל אביב לרחל ולאברהם צבי ברנוביץ. אביו היה קבלן בניין כבר בשנות העשרים ובנה רבים מבתיה הראשנים של תל אביב. בשנת 1963, לאחר לימודי הנדסאות בניין הצטרף לחברה המשפחתית - א.צ. ברנוביץ ובניו. החברה בניהולו בנתה מבנים מבני תעשייה, בנייני משרדים ושיכוני מגורים. פעילות החברה נפסקה בשנת 2004.[3]

השיטה בשלביה הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]​

פרויקט ראשון בשיטת ברנוביץ - רמת אביב ג' שנת 1982
את השיטה פיתח ויישם לראשונה ברנוביץ ב-1982, כתוצאה מהצרכים בשטח, במסגרת תפקידו כמהנדס תיאום וביצוע של פרויקט בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב. הפרויקט כלל 120 יחידות דיור עם דרישת חיפוי אבן לקירות חוץ. ברנוביץ הגיע למסקנה שהשיטות המקובלות באותה תקופה לחיפוי קירות חוץ אינן מתאימות לחיפוי אלפי מטרים רבועים באבן.

1. השיטה הרטובה, על גבי טיט, נעשית ללא בקרה במהלך העבודה ואינה אמינה[4]
2. השיטה היבשה, ללא טיט מקשר, עם עוגני נירוסטה, בעלת חלל בינה ובין קיר הבניין, אינה מבוקרת ויקרה במיוחד
3. שיטת הקרומים הייתה יקרה ולא השתלמה

כך נולד המניע לפתח שיטת תיעוש לחיפוי שבה הרכבת האבן נעשית על התבניות בקומת העבודה במקום המיועד על פי התוכנית (on the spot – on the spot).
ברנוביץ יצר קיר אנכי בתבנית מתכת/פח מתוכננת ומותאמת מראש לגאומטרית החזיתות, כאשר התבנית תורכב בקומת העבודה ותקיף כל קומה וקומה. תהליך העבודה באתר התבצע כדלקמן: במקביל ליציקת היסודות והמבנה התחתון, התבצעו הכנות להקמת קיר לדוגמה על הקרקע עליו מיושמת אבן החיפוי שנבחרה על ידי האדריכל. לאחר היציקה, ומיד לאחר פירוק התבנית החיצונית החליט ברנוביץ - "הפרויקט יבנה בשיטה זו". מתכנן הקונסטרוקציה של הפרויקט, קיבל הסבר מדויק אודות תהליך ההרכבה והיציקה, ראה את הקיר לדוגמה, שהתקבל, ואישר את המשך הבנייה בשיטה לכלל הפרויקט. כך באה לעולם אותה שיטה הקרויה על שמו.

סידור תבניות בבניין לקראת יציקה

אוורור ובידוד חיצוניים, רצופים, לאורך כל הבניין

ברזל קונסטרוקטיבי, מוכן ליציקה, לפני סגירת תבנית פנימית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]​

• עופר ברקת, הסבר מפורט על עבודות שלד בשיטת ברנוביץ`, באתר הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה
• לירן לוין, ריאיון עם מוטי ברנוביץ (ממציא ומפתח שיטת ברנוביץ), באתר הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה
• לירן לוין, פרויקט מתגלגל: שיטת ברנוביץ - חלק ראשון וחלק שני, באתר הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה
• לירן לוין, שלב אחרי שלב: כך בונים קומת קרקע בבניין, באתר ynet
• תקן ישראלי ת"י 1872 - חיפוי באבן מלאכותית: חיפוי קירות בשיטת הקיבוע הרטוב(הקישור אינו פעיל), באתר מכון התקנים הישראלי
• מפרט כללי לקירות מחופים באבן טבעית בשיטת ברנוביץ – שיטת חיפוי מתועשת באתר, באתר מיסטר פיקס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]​

1. ^ תוכנית לתיעוש ענף הבניה בישראל, משרד הבינוי והשיכון, מרץ 2016, בעמוד 56: "מבנים מעל 10 קומות מבוצעים בעיקר בשיטת ברנוביץ'. ברבי קומות זו השיטה השכיחה ביותר"
2. ^ אדריכל חן שליטא ואבנר לבציון, שדרוג תרמי לבידוד יעיל ב"שיטת ברנוביץ'", באתר תרמוקיר
3. ^ ליטל דוברוביצקי, מפרק א.צ ברנוביץ': לחייב המשפחה לשלם 70 מ' ש', באתר ynet, 12 באוגוסט 2003
4. ^ לירן לוין, ריאיון עם מוטי ברנוביץ (ממציא ומפתח שיטת ברנוביץ), באתר הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה