חוו"ד תמחור למכון

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה המחיר של עימוד עבור מכון שמוציא הרבה ספרים באופן שלא יושבים במשרד המכון.
האם כמו מחיר עימוד פרטי או שהמחיר הוא שונה
 
הפיתרון
מכון הוצאה לאור גדול (בין פרטי ובין מסורתי) ימצא במחיר יותר זול ולכן לא ישלם יותר, פוק ותשכח.
אולי מכונים שבראש מעיינם רווח כספי ותו לא, ואין הכוונה עליך כלל.
כל מי שמכיר את השוק יודע מי מעוניין לההדיר ולהגדיל תורה ואיזה מכון מעוניין להגדיל ולהאדיר את חשבון הבנק, גם במחיר של איכות ירודה.

בדר"כ מכוני ההוצאה לאור המסורתיים בדר"כ צריכים פחות מעמד ייחודי ויותר מעמד ממושמע, ואת זה יש גם במחירים נמוכים, אין שום סיבה ב'שוק פתוח' שהם ישלמו יקר יותר.
אני רק שאלה:
האם גם לכריכה/הדפסה/משלוחן/אחסון וכו' אתה משלם חמישים אחוז ופחות ממחיר השוק, שהרי שווה להם לעבוד איתך באופן קבוע?!
או רק מאברכים הנאבקים על פרנסתם ניתן לסחוט את תמצית זמנם ועבודתם תמורת מחירים נמוכים במיוחד?!
התשובה מיותרת.


אותו מעמד סיפר לי שיצא לו באותו פרויקט...
  • הוסף לסימניות
  • #2
מה המחיר של עימוד עבור מכון שמוציא הרבה ספרים באופן שלא יושבים במשרד המכון.
האם כמו מחיר עימוד פרטי או שהמחיר הוא שונה
בדר"כ אם זה מכון, בהכרח שרוצה להרוויח עליך, בלי זה מה ירוויח המכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בדרך כלל המכון ידרוש מחיר זול מכיון שהוא "לקוח עסקי"
כמות העבודה שהוא מביא איתו זה שיקול טוב לזרום איתו על המחיר
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אתה נותן להם מחיר רגיל כמו לכל לקוח, והם משלמים לך בשמחה ובהבנה מה שאתה מבקש. כך מניסיון שלי עם המכונים שהזכרת לעיל.

רק שתדע שמטבע הדברים צורת העבודה של מכון, שונה מלקוח רגיל, ובדרך כלל (לא תמיד) זה יותר עבודה מצידך. יותר דרישות, פחות גמישות בזמנים, ועמידה לפעמים מול כמה גורמים. כך שעל אף שאתה מבקש ומקבל מחיר רגיל, אתה בעצם מקבל מבחינה מסויימת פחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מה המחיר של עימוד עבור מכון שמוציא הרבה ספרים באופן שלא יושבים במשרד המכון.
האם כמו מחיר עימוד פרטי או שהמחיר הוא שונה
המחיר זול בסביבות ה 33% עד 50%.
וכמו שהזכיר ידידי הרב @סוף פסוק זה משתלם בגלל כמות העבודה.

איני יודע מאיפה כתב @צביזון שהמכונים משלמים מחיר רגיל בשמחה.
בנוגע למכוני הוצאה לאור פרטיים, אני אישית מחזיק מכון הוצאה לאור וכמובן שכשאנחנו מוציאים החוצה פרויקטים, אנחנו מקבלים מחיר מוזל יותר ובקרת איכות גבוהה יותר.
בנוגע למכוני הוצאה לאור מסורתיים, אני מכיר את הצוותות ברוב המכונים הגדולים והמבוססים (עוז והדר, אור הרשב"י, הרמב"ם המבואר ועוד) בדר"כ הם מסרבים לשלם בקבלנות ומעדיפים לשלם לפי שעה.

גם כשהם משלמים בקבלנות הם דורשים ומקבלים הנחה של 50% לפחות ולפעמים יותר.

אחד מידידי עימד ש"ס מבואר (כמדומני היה זה שפה ברורה ואולי מתיבתא) של עוז והדר והם שלמו לו שקל לעמוד על רב טקסט (לא שקל לטקסט, שקל לעמוד ברב טקסט!!!), אך עדיין זה היה לו משתלם כיוון שזה היה קרוב ל 60,000 עמודים.

אולי @צביזון מדבר על פרויקט מיני חד פעמי עם דד ליין לחוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אחד מידידי עימד ש"ס מבואר (כמדומני היה זה שפה ברורה ואולי מתיבתא) של עוז והדר והם שלמו לו שקל לעמוד על רב טקסט (לא שקל לטקסט, שקל לעמוד ברב טקסט!!!), אך עדיין זה היה לו משתלם כיוון שזה היה קרוב ל 60,000 עמודים.
מסתבר שיש גם איזה ערבי ששוטף רצפות ב-3 שקל לשעה [החומרים - עליו].
זה אמנם מחיר זול אבל מצד שני יש לו 60.000 בתים לשטוף.

אני יודע שזה לא אותו דבר בדיוק
אני יודע ששניהם פראיירים בדיוק!!!

[רק להמחשה: בגמ' ממוצעת יש כמה וכמה טקסטים, ואפילו אם נלך למחיר קיצון של 3 ש"ח לטקסט, הוא לוקח כעשירית מהמחיר! ואף פחות מכך].


איני יודע מאיפה כתב @צביזון שהמכונים משלמים מחיר רגיל בשמחה.
אני מעמד ליותר ממכון אחד, מהמפורסמים ביותר, והם משלמים [כמובן בקבלנות] מחיר רגיל, כמו ללקוח פרטי [לא יודע אם 'בשמחה' אבל זה המחיר]. הרי המכון מרוויח לא פחות ממחבר פרטי [שבדר"כ מפסיד ואכ"מ], מדוע שלא ישלמו כמו מחבר פרטי?!
אני יכול להבין שאם המכון נותן עבודה קבועה, תשלום בזמן ועוד מעלות - זו סיבה להנחה מסויימת, אבל מכאן ועד 50 אחוז ויותר???? צ"ע!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
המחיר זול בסביבות ה 33% עד 50%.
וכמו שהזכיר ידידי הרב @סוף פסוק זה משתלם בגלל כמות העבודה.

איני יודע מאיפה כתב @צביזון שהמכונים משלמים מחיר רגיל בשמחה.
בנוגע למכוני הוצאה לאור פרטיים, אני אישית מחזיק מכון הוצאה לאור וכמובן שכשאנחנו מוציאים החוצה פרויקטים, אנחנו מקבלים מחיר מוזל יותר ובקרת איכות גבוהה יותר.
בנוגע למכוני הוצאה לאור מסורתיים, אני מכיר את הצוותות ברוב המכונים הגדולים והמבוססים (עוז והדר, אור הרשב"י, הרמב"ם המבואר ועוד) בדר"כ הם מסרבים לשלם בקבלנות ומעדיפים לשלם לפי שעה.

גם כשהם משלמים בקבלנות הם דורשים ומקבלים הנחה של 50% לפחות ולפעמים יותר.

אחד מידידי עימד ש"ס מבואר (כמדומני היה זה שפה ברורה ואולי מתיבתא) של עוז והדר והם שלמו לו שקל לעמוד על רב טקסט (לא שקל לטקסט, שקל לעמוד ברב טקסט!!!), אך עדיין זה היה לו משתלם כיוון שזה היה קרוב ל 60,000 עמודים.

אולי @צביזון מדבר על פרויקט מיני חד פעמי עם דד ליין לחוץ.
אם בתור אחד שמחזיק מכון ורוצה לדוג מעמדים במחיר זול, לכן כתבת מה שכתבת, אז ההודעה שלך מובנת.

אבל לשאלתך "מאיפה כתבתי שהם משלמים מחיר רגיל בשמחה", פשוט כתבתי את זה מניסיון. ראה למעלה שציינתי את זה במפורש. ולא מפרויקט חד פעמי ולא דד ליין לחוץ. עבודות שיגרתיות בדד ליין שיגרתי של מכונים.
חבל שאתה מטיל דופי, וגם מורך בלבבות המעמדים ובכיסם.

אני חוזר שוב, מניסיון, בדיוק עם המכונים המכובדים ששמם הוזכר למעלה!
לכן מעמדים יקרים, אל תתנו להוריד לכם את האף. מעמד שיש לו מה להציע, עבודה טובה ואיכותית, יקבל את המחיר שלו גם ממכון. בפרט אם מדובר במכון מכובד כמו המכונים שהוזכרו לעיל.

ויש לי ניסיון עם עוד מכונים נחשבים. לא רק עם המכונים הנ"ל.

הלקוח משלם למכון יותר כי הוא מקבל שם חבילה, של ניקוד עריכה וכו', וזה שווה לו לעבוד דרכם ולשלם יותר.
וגם יש משהו פסיכולוגי אצלו שלמכון יוקרתי הוא משלם יותר, ולכן המכון מרוויח גם אחרי שהוא נותן למעמד את המחיר הרגיל.
מלבד זאת, לפעמים לקוח לא יודע מי מעמד טוב, והוא הולך למכון שעליו הוא סומך שיקח לו את המעמדים הטובים.
כללו של דבר, יש לזה גם היגיון, אבל ההיגיון שבדבר זה לא מה שמשחק כאן, כאשר גם הניסיון מוכיח את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ואני רואה שאני לא היחיד שיש לו ניסיון כזה:
אני מעמד ליותר ממכון אחד, מהמפורסמים ביותר, והם משלמים [כמובן בקבלנות] מחיר רגיל, כמו ללקוח פרטי [לא יודע אם 'בשמחה' אבל זה המחיר]. הרי המכון מרוויח לא פחות ממחבר פרטי [שבדר"כ מפסיד ואכ"מ], מדוע שלא ישלמו כמו מחבר פרטי?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מסתבר שיש גם איזה ערבי ששוטף רצפות ב-3 שקל לשעה [החומרים - עליו].
זה אמנם מחיר זול אבל מצד שני יש לו 60.000 בתים לשטוף.

אני יודע שזה לא אותו דבר בדיוק
אני יודע ששניהם פראיירים בדיוק!!!

[רק להמחשה: בגמ' ממוצעת יש כמה וכמה טקסטים, ואפילו אם נלך למחיר קיצון של 3 ש"ח לטקסט, הוא לוקח כעשירית מהמחיר! ואף פחות מכך].
אוכל רק לספר לך נקודה נוספת,
אותו מעמד סיפר לי שיצא לו באותו פרויקט 320 ש"ח לשעה.
קצת יותר מכפול מאה מאשר הסכום השעתי אותו הזכרת.

בדרך כלל למכון יש סגנון מסוים, סוג עיצוב שהוא אוהב וכו', וכשמתרגלים אליו העבודה מהירה פי כמה.
(עיקר העבודה של הכנת דוגמא וכדו' נחסכת, ובשביל להריץ את העמודים יש ספריקטים מצוינים).


אני מעמד ליותר ממכון אחד, מהמפורסמים ביותר, והם משלמים [כמובן בקבלנות] מחיר רגיל, כמו ללקוח פרטי [לא יודע אם 'בשמחה' אבל זה המחיר]. הרי המכון מרוויח לא פחות ממחבר פרטי [שבדר"כ מפסיד ואכ"מ], מדוע שלא ישלמו כמו מחבר פרטי?!
אני יכול להבין שאם המכון נותן עבודה קבועה, תשלום בזמן ועוד מעלות - זו סיבה להנחה מסוימת, אבל מכאן ועד 50 אחוז ויותר???? צ"ע!
איני יודע למי אתה מעמד, ולמה הם משלמים לך מחיר רגיל.
אני יודע דבר פשוט בעולם העסקים,
הכלל שקובע את המחיר הוא ההיצע והביקוש.
ואם לקוח פרטי בשביל מעמד מקצוען יצטרך לשלם מחירון פרוג ואם הוא לא ישלם הוא לא ימצא.
מכון הוצאה לאור גדול (בין פרטי ובין מסורתי) ימצא במחיר יותר זול ולכן לא ישלם יותר, פוק ותשכח.

בכל אופן המעלות במכון גדול למעמד:
  • עבודה קבועה
  • במסורתי חסכון בזמן של 60% (הכנת דוגמא, תיקון הדוגמא שוב ושוב עד שקולעים לטעם הלקוח. במכון גדול בדר"כ כשקולטים את הסגנון, נותר רק להריץ עמודים).
  • תשלומים מסודרים
  • פחות התעסקות עם הלקוח.
  • יוקרה בתיק עבודות.

אם בתור אחד שמחזיק מכון ורוצה לדוג מעמדים במחיר זול, לכן כתבת מה שכתבת, אז ההודעה שלך מובנת.
אוכל להרגיע אותך:
הוצאנו כבר מעל 100 ספרים כך שיש לנו בכל תחומי ההוצאה לאור עובדים קבועים (חלקם בקבלנות ורובם בתלוש), לא הוצאנו עבודות החוצה (מלבד הקבועים) מראש השנה (מלבד בערב פסח). ואני לא מחפש מעמדים לא במחיר מוזל ולא במחיר יקר, ב"ה יש לי.

חבל שאתה מטיל דופי, וגם מורך בלבבות המעמדים ובכיסם.

אני חוזר שוב, מניסיון, בדיוק עם המכונים המכובדים ששמם הוזכר למעלה!
לכן מעמדים יקרים, אל תתנו להוריד לכם את האף. מעמד שיש לו מה להציע, עבודה טובה ואיכותית, יקבל את המחיר שלו גם ממכון.
חבל מאוד שיש כאן בפורום מגמה עולה כביכול 'להעלות את קרן המעמדים' שסותרת ערכי יסוד כמו שוק פתוח.
מה שלמעשה יכול להביא מעמדים לפת לחם.

מעמד יקר,
בשביל לתמחר יקר צריך ייחודיות, ולא בוגר פרוג עם תיק עבודות מרשים זה לא ייחודיות, את זה יש גם בזול.
אם אין לך ייחודיות נדירה, איש לא ישלם על עבודתך יותר ממה שישלם על עבודת המתחרה 'ששובר את השוק'.
בדר"כ מכוני ההוצאה לאור המסורתיים בדר"כ צריכים פחות מעמד ייחודי ויותר מעמד ממושמע, ואת זה יש גם במחירים נמוכים, אין שום סיבה ב'שוק פתוח' שהם ישלמו יקר יותר.

הלקוח משלם למכון יותר כי הוא מקבל שם חבילה, של ניקוד עריכה וכו', וזה שווה לו לעבוד דרכם ולשלם יותר.
וגם יש משהו פסיכולוגי אצלו שלמכון יוקרתי הוא משלם יותר, ולכן המכון מרוויח גם אחרי שהוא נותן למעמד את המחיר הרגיל.
מלבד זאת, לפעמים לקוח לא יודע מי מעמד טוב, והוא הולך למכון שעליו הוא סומך שיקח לו את המעמדים הטובים.
כללו של דבר, יש לזה גם היגיון, אבל ההיגיון שבדבר זה לא מה שמשחק כאן, כאשר גם הניסיון מוכיח את זה.
הייחודיות של מכון הוצאה לאור:
  • לווי ייעוץ והכוונה מקצועית בתחום ההו"ל.
  • חבילה כוללת ואיש מקצוע אחד לאורך כל התהליך.
  • אחריות מלאה לאורך כל תהליך ההוצאה לאור.
  • יוקרה ושם טוב לחיבור.
הם נקודות חשובות.

אך בסופו של דבר תעשה בדיקה פשוטה עם 5-6 מכוני הוצאה לאור מובילים.
רובם ככולם יתנו לך הצעת מחיר לעימוד בסביבות מחירון פרוג ומטה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אוכל רק לספר לך נקודה נוספת,
אותו מעמד סיפר לי שיצא לו באותו פרויקט 320 ש"ח לשעה.
קצת יותר מכפול מאה מאשר הסכום השעתי אותו הזכרת.

בדרך כלל למכון יש סגנון מסוים, סוג עיצוב שהוא אוהב וכו', וכשמתרגלים אליו העבודה מהירה פי כמה.
(עיקר העבודה של הכנת דוגמא וכדו' נחסכת, ובשביל להריץ את העמודים יש ספריקטים מצוינים).



איני יודע למי אתה מעמד, ולמה הם משלמים לך מחיר רגיל.
אני יודע דבר פשוט בעולם העסקים,
הכלל שקובע את המחיר הוא ההיצע והביקוש.
ואם לקוח פרטי בשביל מעמד מקצוען יצטרך לשלם מחירון פרוג ואם הוא לא ישלם הוא לא ימצא.
מכון הוצאה לאור גדול (בין פרטי ובין מסורתי) ימצא במחיר יותר זול ולכן לא ישלם יותר, פוק ותשכח.

בכל אופן המעלות במכון גדול למעמד:
  • עבודה קבועה
  • במסורתי חסכון בזמן של 60% (הכנת דוגמא, תיקון הדוגמא שוב ושוב עד שקולעים לטעם הלקוח. במכון גדול בדר"כ כשקולטים את הסגנון, נותר רק להריץ עמודים).
  • תשלומים מסודרים
  • פחות התעסקות עם הלקוח.
  • יוקרה בתיק עבודות.


אוכל להרגיע אותך:
הוצאנו כבר מעל 100 ספרים כך שיש לנו בכל תחומי ההוצאה לאור עובדים קבועים (חלקם בקבלנות ורובם בתלוש), לא הוצאנו עבודות החוצה (מלבד הקבועים) מראש השנה (מלבד בערב פסח). ואני לא מחפש מעמדים לא במחיר מוזל ולא במחיר יקר, ב"ה יש לי.


חבל מאוד שיש כאן בפורום מגמה עולה כביכול 'להעלות את קרן המעמדים' שסותרת ערכי יסוד כמו שוק פתוח.
מה שלמעשה יכול להביא מעמדים לפת לחם.

מעמד יקר,
בשביל לתמחר יקר צריך ייחודיות, ולא בוגר פרוג עם תיק עבודות מרשים זה לא ייחודיות, את זה יש גם בזול.
אם אין לך ייחודיות נדירה, איש לא ישלם על עבודתך יותר ממה שישלם על עבודת המתחרה 'ששובר את השוק'.
בדר"כ מכוני ההוצאה לאור המסורתיים בדר"כ צריכים פחות מעמד ייחודי ויותר מעמד ממושמע, ואת זה יש גם במחירים נמוכים, אין שום סיבה ב'שוק פתוח' שהם ישלמו יקר יותר.


הייחודיות של מכון הוצאה לאור:
  • לווי ייעוץ והכוונה מקצועית בתחום ההו"ל.
  • חבילה כוללת ואיש מקצוע אחד לאורך כל התהליך.
  • אחריות מלאה לאורך כל תהליך ההוצאה לאור.
  • יוקרה ושם טוב לחיבור.
הם נקודות חשובות.

אך בסופו של דבר תעשה בדיקה פשוטה עם 5-6 מכוני הוצאה לאור מובילים.
רובם ככולם יתנו לך הצעת מחיר לעימוד בסביבות מחירון פרוג ומטה.

אתה חוזר וכותב את אותם עובדות לא נכונות בשביל להצדיק ולשכפל את מה שכתבת כבר בהודעותך הקודמות בניסוח שונה.

המציאות מוכיחה אחרת, ואין חכם כבעל הניסיון. יש כאן 2 אנשים שכותבים מניסיון עם מכונים מכובדים, שמשלמים להם על בסיס קבוע מחירים רגילים.

אולי מכונים מתחילים שעדיין לא מכירים אותם בשוק או שעבודותיהם לא ברמה גבוהה, הם נוהגים לתת למעמדים שלהם מחירים נמוכים, ולהעסיק עובדים במחיר עבדים, בשביל להיכנס לשוק, אולי אצלם זה כמו שאתה כותב. (ואני לא מתכוון ח"ו לומר שהמכון שלך כזה, כי אני לא מכיר אותו, אני רק רוצה לומר, שמניסיון חזק וארוך, המציאות שאתה כותב מופרכת מיסודה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מכון הוצאה לאור גדול (בין פרטי ובין מסורתי) ימצא במחיר יותר זול ולכן לא ישלם יותר, פוק ותשכח.
אולי מכונים שבראש מעיינם רווח כספי ותו לא, ואין הכוונה עליך כלל.
כל מי שמכיר את השוק יודע מי מעוניין לההדיר ולהגדיל תורה ואיזה מכון מעוניין להגדיל ולהאדיר את חשבון הבנק, גם במחיר של איכות ירודה.

בדר"כ מכוני ההוצאה לאור המסורתיים בדר"כ צריכים פחות מעמד ייחודי ויותר מעמד ממושמע, ואת זה יש גם במחירים נמוכים, אין שום סיבה ב'שוק פתוח' שהם ישלמו יקר יותר.
אני רק שאלה:
האם גם לכריכה/הדפסה/משלוחן/אחסון וכו' אתה משלם חמישים אחוז ופחות ממחיר השוק, שהרי שווה להם לעבוד איתך באופן קבוע?!
או רק מאברכים הנאבקים על פרנסתם ניתן לסחוט את תמצית זמנם ועבודתם תמורת מחירים נמוכים במיוחד?!
התשובה מיותרת.


אותו מעמד סיפר לי שיצא לו באותו פרויקט 320 ש"ח לשעה.
שמח בשבילו.
ועכשיו בואו חשבון:
60.000 ש"ח לחלק ל-320 לשעה = כ-190 שעות עבודה.
מה שאומר שבשעת עבודה הוא עימד [רב-טקסט. לא לשכוח] 320 עמודים.
כ-5.5 עמודים בדקה...
כ-10 שניות לעמוד רב-טקסט!
תרשה לי לפקפק...
אולי לא נעים לו לספר כמה זמן באמת הוא עבד על כך?! פראייר כבר אמרנו?!


זאת, ועוד:
ממש מעניין שבמקום אחר כתב מישהו את הדברים הבאים:

אך יש לשים לב שההוצאה של המעמד היא לא רק שעות עבודה.
המעמד למד קורס שעולה קרוב ל 15 אל"ש, השקיע שנה 3-4 שעות ביום בלימודים, השקיע 20 ומשהו אל"ש בתוכנות, ספריקטים, פונטים וכדו'.
בנוסף, על כל עבודה צריך לחשב לא רק את זמן העבודה נטו של המעמד. אלא גם את עלות הפרסומת והזמן שמושקע בה, עלות שכירות משרד, זמן שמושקע בקשרי לקוחות, זמן פנוי (יכול להיות כמה ימים ללא עבודה, נכון?), מיסים, ועוד.
 
הפיתרון
  • הוסף לסימניות
  • #13
שמח בשבילו.
ועכשיו בואו חשבון:
60.000 ש"ח לחלק ל-320 לשעה = כ-190 שעות עבודה.
מה שאומר שבשעת עבודה הוא עימד [רב-טקסט. לא לשכוח] 320 עמודים.
כ-5.5 עמודים בדקה...
כ-10 שניות לעמוד רב-טקסט!
תרשה לי לפקפק...
אולי לא נעים לו לספר כמה זמן באמת הוא עבד על כך?! פראייר כבר אמרנו?!
אחח איפה היה החישוב הזה עד עכשיו 😅

אגב מסקרן אותי
אם למישהו יש כוח לנהל סקר כמה עמודי רב טקסט מספיקים בשעה בממוצע
צריך לספצף ל4-5 טקסטים כדי לא לסבך את החישוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אתה חוזר וכותב את אותם עובדות לא נכונות בשביל להצדיק ולשכפל את מה שכתבת כבר בהודעותיך
הקודמות בניסוח שונה.

המציאות מוכיחה אחרת, ואין חכם כבעל הניסיון. יש כאן 2 אנשים שכותבים מניסיון עם מכונים מכובדים, שמשלמים להם על בסיס קבוע מחירים רגילים.

אולי מכונים מתחילים שעדיין לא מכירים אותם בשוק או שעבודותיהם לא ברמה גבוהה, הם נוהגים לתת למעמדים שלהם מחירים נמוכים, ולהעסיק עובדים במחיר עבדים, בשביל להיכנס לשוק, אולי אצלם זה כמו שאתה כותב. (ואני לא מתכוון ח"ו לומר שהמכון שלך כזה, כי אני לא מכיר אותו, אני רק רוצה לומר, שמניסיון חזק וארוך, המציאות שאתה כותב מופרכת מיסודה).
איני רואה טעם להתווכח על נתונים.
אני מאמין לכם שהדברים שאתם כותבים נכונים, איני חושב שאתם משקרים בנוגע לתנאי שכרכם.
ומאידך, אני מכיר נתונים אחרים מהיכרות אישית (בחלק מהפרויקטים, אף ישבתי על החשבוניות).

מה שאומר שככל הנראה גם בתוך המכונים הגדולים לדוג' עוז והדר זה תלוי מאוד ולא קבוע. (אולי תלוי ראש צוות???).

לאור הנ"ל אני חוזר בי חלקית,
ייתכן וחלק ממכוני ההוצאה לאור הגדולים בחלק מהפרויקטים משלמים מחירון רגיל (אם כי מבחינה עסקית איני מבין מדוע).
אם זאת בפרויקטים אחרים הם מתעקשים על מחיר מוזל (לפעמים הם אף מציגים מראש את המחיר אותו הם רוצים לשלם), וחבל להפסיד את אותם מכוני הוצאה לאור.
לאור זאת אני ממליץ לברר אישית על כל פרויקט ספציפי!
(לאור העדויות של הרב @צביזון והרב @מאל"ף ועד תג אני חוזר בי מהכלל שתמיד צריך לתמחר זול, אולם מהיכרות אישית איני מסכים עם הכלל של לדרוש מחיר רגיל דבר שמוביל במקרים רבים להפסד הפרויקט. כנראה אין כלל ברור לענות לשאלת פותה"ש וצריך לבדוק כל מקרה לגופו).

אולי מכונים שבראש מעיינם רווח כספי ותו לא, ואין הכוונה עליך כלל.
כל מי שמכיר את השוק יודע מי מעוניין לההדיר ולהגדיל תורה ואיזה מכון מעוניין להגדיל ולהאדיר את חשבון הבנק, גם במחיר של איכות ירודה.
למה לדעתך מי שאכפת לו על מחיר מוכרח שהוא מתפשר על איכות?

אני רק שאלה:
האם גם לכריכה/הדפסה/משלוחן/אחסון וכו' אתה משלם חמישים אחוז ופחות ממחיר השוק, שהרי שווה להם לעבוד איתך באופן קבוע?!
או רק מאברכים הנאבקים על פרנסתם ניתן לסחוט את תמצית זמנם ועבודתם תמורת מחירים נמוכים במיוחד?!
התשובה מיותרת.
למה התשובה מיותרת?
התשובה פשוטה וחשובה!

אילו מכון הוצאה לאור יתפוס בית דפוס/ כריכייה/ חברת לוגיסטיקה, שנתן ללקוח פרטי הצעת מחיר במחירון הו"ל,
לא אותו מכון הוצאה לאור, ולא שום מכון הוצאה לאור בארץ לא יעבוד אתו לעולם, הוא שרף את עצמו לגמרי!!!
(עימוד ועיצוב גרפי, אלו בעלי מקצוע פרטיים וסדרי גודל כספיים נמוכים, ולכן בדר"כ אין דרישה מצד הו"ל שהמחיר שהיא מקבלת תהיה נמוך מהמחיר שפרטיים יקבלו. גם אם מנסים להשיג בזול, לא מעניין בכמה הוא מתמחר לפרטיים ולאחרים.
אבל בתעשיית הדפוס והלוגיסטיקה, בית דפוס שנתן ללקוח פרטי הצעת מחיר במחירון של ההוצאה לאור, כלל ההוצאות לאור לא יעבדו אתו יותר לעולם.
אילולי כלל זה חלק גדול מהלקוחות היו עוקפים את מכוני ההוצאה לאור ופונים לספקים ישירות ע"מ לחסוך בהוצאות תיווך).


שמח בשבילו.
ועכשיו בואו חשבון:
60.000 ש"ח לחלק ל-320 לשעה = כ-190 שעות עבודה.
מה שאומר שבשעת עבודה הוא עימד [רב-טקסט. לא לשכוח] 320 עמודים.
כ-5.5 עמודים בדקה...
כ-10 שניות לעמוד רב-טקסט!
תרשה לי לפקפק...
אולי לא נעים לו לספר כמה זמן באמת הוא עבד על כך?! פראייר כבר אמרנו?!
החישוב שלך נכון,
אמנם מדובר במעמד ברב טקסט הכי מהיר שאני מכיר,
ויש לו ספריקט מיוחד לרב טקסט בפיתוח אישי שמקצר את זמן העבודה משמעותית,
אך עדיין 10 שניות לעמוד רב טקסט זה לא הגיוני!

מה שאומר שהפרטים שזכורים לי (משיחה לילית לפני שנה) אינם מדויקים.
צריך להיפגש עם אותו חבר ולשאול אותו.
יתכן שהם שילמו לו שקל לטקסט בעמוד, ולא לעמוד. יתכן שהיו לי טעויות אחרות.

זכור לי זה שהוא סיפר לי את זה בתור אחד הפרויקטים הכי רווחים שלו, למרות שהמחיר לעמוד מגוחך.
אך יכול להיות שהפרויקטים המדויקים של התגמול שכתבתי אינם מדויקים. והתנאים שונים.

זאת, ועוד:
ממש מעניין שבמקום אחר כתב מישהו את הדברים הבאים:
אשאל אותך שאלה אישית
האם אתה באופן אישי חושב שהטענות שהעליתי בפורום לתורה למה מחירון פרוג מוצדק בקרב לקוחות פרטיים, נכון גם לגבי מכוני הוצאה לאור (אין זמן פנוי ללא עבודה, אין הוצאות שיווק ופרסום, לעיתים הפונטים והספריקטים על חשבון המכון)?
או שהשאלה היא לפי הסטיגמה שנוצרה 'בעד שכר גבוה למעמדים/ נגד', ואם כתבתי הודעה בעד העלאת שכר המעמדים, אז אני חייב אוטומטית להיות תמיד בעד שכר גבוה למעמדים, גם ללא קשר לטיעונים שהעליתי?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
אחד מידידי עימד ש"ס מבואר (כמדומני היה זה שפה ברורה ואולי מתיבתא) של עוז והדר והם שלמו לו שקל לעמוד על רב טקסט (לא שקל לטקסט, שקל לעמוד ברב טקסט!!!), אך עדיין זה היה לו משתלם כיוון שזה היה קרוב ל 60,000 עמודים.
העימוד נעשה על הביאור או גם על הגמרא?
הביאור לכאורה זה רק שני טקסטים ויכול להיות שבשקלול לפי שעה אם למשל עושה 50 עמודים בשעה (בדרך כלל כשזה רץ זה הרבה יותר לשעה) אז יצא לו 50 ש"ח לשעה, אולי זה היה חשבון הכדאיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
למה לדעתך מי שאכפת לו על מחיר מוכרח שהוא מתפשר על איכות?
אילו מכון הוצאה לאור יתפוס בית דפוס/ כריכייה/ חברת לוגיסטיקה, שנתן ללקוח פרטי הצעת מחיר במחירון הו"ל,
לא אותו מכון הוצאה לאור, ולא שום מכון הוצאה לאור בארץ לא יעבוד אתו לעולם, הוא שרף את עצמו לגמרי!!!
אם הנושא היה הנחה של 20-25% מהמחיר של לקוח פרטי גדול, לא היה מתנהל כאן הדיון.
אם היית אומר שמכון גדול שילם במקום 5-6 ש"ח לטקסט בעמוד, 3.5 עד 4 ש"ח, לא היינו מדברים על זה.
אבל הצגת דוגמא של הנחה בגובה של קרוב ל-90%. אם טקסט בעמוד אמור לעלות 5 ש"ח, ועל 5 טקסטים הוא לקח 1 ש"ח, זה הנחה של 96%.
עד כמה שאני יודע, אין דפוס שמתמחר למכון הו"ל גדול ככל שיהיה בהנחה של 96% מהמחיר של לקוח פרטי.
האם אתה באופן אישי חושב שהטענות שהעליתי בפורום לתורה למה מחירון פרוג מוצדק בקרב לקוחות פרטיים, נכון גם לגבי מכוני הוצאה לאור (אין זמן פנוי ללא עבודה, אין הוצאות שיווק ופרסום, לעיתים הפונטים והספריקטים על חשבון המכון)?
או שהשאלה היא לפי הסטיגמה שנוצרה 'בעד שכר גבוה למעמדים/ נגד', ואם כתבתי הודעה בעד העלאת שכר המעמדים, אז אני חייב אוטומטית להיות תמיד בעד שכר גבוה למעמדים, גם ללא קשר לטיעונים שהעליתי?
שכר המעמדים ה"גבוה" - הוא הצדק בהתגלמותו.
מכוני הו"ל גדולים מאוד, המספקים עבודה קבועה, יכולים לבקש הנחה של 20-25 אחוזים מהמחירון הבסיסי. יותר מכך, זאת (במחילה על הביטוי) חזירות בכיעורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מכוני הו"ל גדולים מאוד, המספקים עבודה קבועה, יכולים לבקש הנחה של 20-25 אחוזים מהמחירון הבסיסי. יותר מכך, זאת (במחילה על הביטוי) חזירות בכיעורה.
אכן זה ההנחה שמקבלים אצלי לקוחות קבועים
לאו דוקא מכוני הו"ל, אלא מי שמספק עבודה קבועה ויציבה
וזה רק על עימוד, לא על שעות תיקונים וכד'
כל ההגזמות שדובר כאן בפורום כבר עברו את גבול הטעם הטוב
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

סקריפט חדש של ידידי הרב יוסף עובדיה שליט"א
עכשיו במחיר מבצע עד ערב פסח בסך הכל 280 ש"ח במקום 390 ש"ח.
יש קישור בסוף הסרטון לקניה



הבוכנה" - סידור ועימוד טקסט רץ והערות מופנות עם קישורים מרובים​

קחו את העימוד שלכם לרמה הבאה עם "עימוד וקישורים Pro" – הסקריפט שהופך עימוד מורכב למשימה פשוטה ומדויקת. כמעמדים מקצועיים (במיוחד בתחום ספרי הקודש, גמרא, חומש עם מפרשים, ספרי שו"ת וספרי עיון מורכבים), אתם יודעים שהאתגר הגדול ביותר הוא לשמור על סנכרון מושלם בין הקישורים בעמוד. חוסר התאמה בין סימוני הקישורים בטקסט המרכזי לבין ההערות המופיעות למטה יכול להרוס עימוד שלם ולהוביל לטעויות מביכות. הסקריפט "עימוד וקישורים Pro" פותח במיוחד כדי לפתור את הבעיה הזו בדיוק, ולחסוך לכם שעות של עבודה ידנית מתישה ומתסכלת. למה אתם חייבים את הסקריפט הזה? הסקריפט המכונה גם "הבוכנה" (בזכות יכולתו להזיז גורפת את קווי החלוקה), הוא כלי עבודה אחוד (Palette) המרכז את כל הכלים הדרושים לכם לעימוד וקישורים תחת קורת גג אחת, מבלי לסגור ולפתוח תפריטים מרובים. תכונות מרכזיות (Core Features): בדיקת תאימות קישורים חכמה ובזמן אמת: בלחיצת כפתור, הסקריפט סורק את העמוד או את כל המסמך ומזהה מיידית חוסר התאמה בין סימוני הקישורים בטקסט העליון לבין ההערות המופיעות למטה. מנגנון "תקן עמוד" (Fix Page) אוטומטי: אלגוריתם המבצע שינויי גובה מדויקים בתיבות הטקסט (עליונות ותחתונות) בצעדים מוגדרים (למשל 0.5 מ"מ), כדי להבטיח שכל ההערות השייכות לעמוד אכן יופיעו בו, תוך שמירה על שוליים מוגדרים. מערכת מספור עברי ונומרי רב-שכבתי: עדכון מספור אוטומטי (א-ת, או 1, 2, 3...) לכל סוגי הקישורים במסמך, כולל זיהוי פורמטים קיימים (כמו סוגריים או נקודות) ועדכון מחדש מעמוד ספציפי ומטה. שליטה מלאה בקישוטי הפרדה (Ornaments): המערכת יודעת למקם ולמרכז אוטומטית איורי הפרדה בין הטקסט העליון לתחתון, גם אם גובה התיבות משתנה, ומבטיחה שהם יישארו במקומם המדויק. כלי הבוכנה (Piston) להזזה ידנית: שליטה מהירה ונוחה בקו החלוקה בין התיבות בדיוק של מילימטרים, כולל אפשרות לשינוי גורף בכל עמודי הספר בבת אחת! ניהול עמודים ומאסטרים: הוספת עמודים חדשים מבוססי מאסטר עם שרשור (Thread) אוטומטי של תיבות הטקסט הרלוונטיות, מה שמבטיח עקביות ודיוק בעימוד. למי זה מתאים? למעמדי ספרי קודש (גמרא, חומש עם מפרשים), מחברי ספרים תורניים, ומעמדי אינדיזיין מקצועיים שלא מתפשרים על דיוק, מהירות ואיכות. השקיעו בעצמכם ובעסק שלכם – רכשו את "עימוד וקישורים Pro" עוד היום ותהפכו את העימוד המורכב
  • תודה
Reactions: צביזון1 //
0 תגובות
שלום לכולם חברים,

אתמול קרה לי משהו שאני פשוט חייב לשתף פה בפורום עם כל מי שנושם עימוד וטיפוגרפיה. יצא לי להתפלל במרחב מוגן בבית של השכן שלי מעמד ותיק מאוד איש מקצוע שעובד כבר 30 שנה במערכת של 'יתד נאמן' (ועוד כמה הוצאות לאור גדולות). גם בתור אחד הכתבים וגם בתור מעמד שמלמד עימוד בתוכנה 3B2 דיברנו קצת על עבודה, על אינדיזיין, על תג, ואז הוא התחיל לדבר איתי על תוכנת 3B2 .

תשמעו, הייתי בשוק. תמיד שמעתי את השם הזה נזרק באוויר פה ושם בהקשר של עיתונים ישנים, אבל לא הבנתי איזו מפלצת של תוכנה זאת, ולמה עד היום המקצוענים הכבדים באמת לא מוכנים להישתחרר ממנה.

הוא הראה לי קצת איך הדברים עובדים מאחורי הקלעים, וזה גרם לי להבין כמה אנחנו לפעמים מוגבלים בתוכנות שאנחנו עובדים איתן היום.

אז מה זה בעצם 3B2 (ולמה זה כל כך שונה)?

למי שלא מכיר, 3B2 (שהיום שייכת ל-PTC ונקראת Arbortext APP) היא פחות תוכנת עימוד ויזואלית ויותר מנוע עוצמתי שמבוסס על קוד ולוגיקה.פעם, בימים שהמחשבים היו איטיים, היא הייתה התוכנה היחידה שיכלה לקחת עיתון יומי שלם, עם כמויות פסיכיות של טקסט, ולעמד אותו במהירות שיא. אבל מה שמדהים זה היום. היום היא פשוט סוס עבודה של אוטומציה. הוא הראה לי איך הוא שואב קובץ XML עצום והתוכנה מסדרת אותו לפי חוקיות ברמת המילימטר – כמעט בלי מגע יד אדם.

למה הוא טוען שהיא לוקחת את 'תג' בהליכה? כמובן ששאלתי אותו על תג, הרי תג היא המלכה של ספרי הקודש. הוא חייך והסביר לי את ההבדל: תג היא תוכנה גאונית אבל ספציפית. היא בנויה לפתור בעיות נקודתיות של טקסט עוטף ורב-טקסט.
3B2, לעומת זאת, היא כמו שפת תכנות לעימוד.

  • האוטומציה: ב-3B2 אתה יכול להגדיר חוקיות מטורפת (למשל: "אם הטקסט הזה ארוך מ-X, תכווץ את הרווחים בפסקה הקודמת ב-2%, תשנה פונט ותעביר עמוד"). בתג דברים כאלה דורשים התערבות ידנית או סקריפטים חיצוניים מורכבים.
  • מהירות ויציבות: איפה שתג (ואפילו אינדיזיין) מתחילות לקרטע ולגמגם עם קבצים עמוסים ומאות עמודים של טקסט מורכב – 3B2 אוכלת את זה בלי מלח, בגלל שהיא לא מבזבזת משאבים על ממשק גרפי כבד.
  • שליטה טיפוגרפית: רמת הדיוק והשליטה על כל אות, רווח ומיקום בעמוד היא אבסולוטית. זה מבוסס קוד, אז אין דבר כזה "באג תצוגה", מה שאתה כותב זה מה שיוצא בפיקסל.
מה יש בה שאין באחרות?
מעבר לאוטומציה הקיצונית, התוכנה יודעת לייצר אינדקסים ותוכן עניינים תוך כדי תנועה, לעשות חישובים מתמטיים על מיקומי טקסט (ממש פונקציות בתוך העימוד), והיא בנויה לעבוד עם בסיסי נתונים. בעיתון יומי שיש בו מבזקים, מודעות שמשתנות ברגע האחרון וכתבות שמתארכות – המערכת יודעת להתאים את עצמה דינמית.

החיסרון היחיד שלה? עקומת למידה. זה לא לפתוח ולגרור תיבת טקסט. צריך ממש ללמוד לקודד את העימוד.

מי בכלל משתמש בזה היום בעולם (ולמה שלא יעברו לאינדיזיין)?

שאלתי אותו בדיוק את זה: "אם זה כזה מסובך, מי בכלל קונה את זה היום?". התשובה שלו הפילה אותי.מתברר שהלקוחות הכבדים של התוכנה היום הם לא רק עיתונים ענקיים (שבנו סביבה מערכות אוטומטיות שלמות), אלא תאגידי ענק בינלאומיים:

  • תעשיות התעופה והביטחון (כמו בואינג ואיירבוס): תחשבו על ספר הוראות יצרן של מטוס. מדובר בעשרות אלפי עמודים שמתעדכנים כל הזמן וצריכים לצאת ב-20 שפות. אינדיזיין תקרוס מזה. ב-3B2, מהנדס של בואינג מעדכן שורת מידע במסד הנתונים, והתוכנה פולטת אוטומטית PDF מעומד מחדש של כל הספר תוך דקות.
  • הוצאות לאור אקדמיות ומדעיות (STM): ז'ורנלים מורכבים של רפואה ומדע עם נוסחאות קשות, גרפים וטבלאות שמוזנים ישירות ממאגרי נתונים.
  • גופים ממשלתיים ופיננסיים: מקומות שחייבים להפיק דוחות ענק באפס זמן ובלי אף טעות אנוש במיקומי הטקסט.
הסיבה שממשיכים לקנות אותה היא שבחברות כאלה, זמן ודיוק שווים מיליונים. ברגע שהקמת את ה"תבנית" (הטמפלט) וכתבת את הקוד, המערכת עובדת על אוטומט וחוסכת סוללה של עשרות ביצועיסטים שהיו צריכים לעמד ידנית.

אז כמה התענוג הזה עולה?

פה מגיעה שורת המחיר שמסבירה למה זה לא נמצא על המחשב של כל פרילנסר מתחיל.3B2 היא לא תוכנה של "20 דולר לחודש ענן" כמו אדובי. זו תוכנת אנטרפרייז (Enterprise) לחברות. רישיון בסיסי למחשב אחד יכול להתחיל באזור ה-4,000 דולר(!), ורוב החברות הגדולות בכלל קונות את גרסאות השרת שרצות ברקע, ומשלמות על הטמעה ופיתוח סכומים שמגיעים לעשרות אלפי דולרים. כשזה מחליף מחלקת עימוד שלמה, זה פשוט משתלם להם.
זה מה שג'מני כתב לי:

הערכת עלויות (בדיולר אמריקאי):​

  • רישיון בסיסי (Desktop): המחיר לגרסת שולחן עבודה בודדת (Node-locked) מתחיל לרוב באזור ה-$4,000 - $5,000 כרכישה ראשונית.
  • מודל מנוי (Subscription): ארגונים רבים עוברים למודל שנתי שנע סביב $2,000 - $3,000 למשתמש בשנה, הכולל תמיכה ועדכונים.
  • גרסאות שרת (Server/Publishing Engine): עבור מערכות אוטומטיות לחלוטין שמייצרות אלפי דפים ללא מגע יד אדם, המחירים מטפסים משמעותית ויכולים להגיע לעשרות אלפי דולרים ($20,000 ומעלה), תלוי בהיקף השימוש.

גורמים המשפיעים על המחיר:​

  1. סוג הרישיון: האם מדובר ברישיון קבוע למחשב ספציפי או רישיון "צף" (Floating) שניתן לשתף בין משתמשים (יקר יותר בכ-20%-30%).
  2. תוספים (Add-ons): כלים לטיפול בטבלאות מורכבות, שפות מסוימות או אינטגרציה עם מסדי נתונים עשויים לעלות תשלום נוסף.
  3. תחזוקה (Maintenance): בדרך כלל ישנה עלות שנתית של כ-15%-20% ממחיר הרישיון עבור תמיכה טכנית ועדכוני גרסה.

החיסרון היחיד שלה עבורנו? עקומת למידה. זה לא לפתוח ולגרור תיבת טקסט. צריך ממש ללמוד לקודד את העימוד.

יצאתי מהפגישה הזאת בתחושה שעולם העימוד הוא הרבה יותר רחב, טכנולוגי ומרתק ממה שאנחנו רגילים לחשוב עליו ביום-יום בין אינדיזיין לתג.

מעניין אותי, יש כאן בפורום חבר'ה שעדיין עובדים עליה או שמכירים את המערכת הזאת מבפנים? אשמח לשמוע.


1773225701528.png


1773221334956.png
בתור מישהו שעוקב אחר עולם הספר התורני, ועולם מכוני הספרים במשך למעלה מ- 10 שנים,
עד שממש נהייתי בקי בכל ספר תורני שיש מי המחבר, באיזה תקופה הוא היה ואיפה?
מי היו רבותיו מי היו תלמידיו, איפה הוא משובץ בסדר הדורות, ואיזה ספרים הוא חיבר.

וכן בתחום הטכני איזה מכון הוציא לאור את הספר שלו, ואם יש כמה מכונים שהוציאו מה ההבדלים
בין המהדורות השונות בעימוד בעיצוב באיכות ובסגנון, ופעם בצעירותי הייתי זוכר בע"פ אפילו את
המחירים של הספרים, והיו שואלים אותי, ובאיזה חנות ספרים אפשר למצוא אותו הכי בזול...
בקיצור ברוך ה' עד היום מתקשרים אלי מהישיבות ומהכוללים שלמדתי, להתייעץ איתי
על ספרים שרוצים לקנות (ומי שרוצה יכול לפנות אלי בפרטי זה לגמרי בחינם...)

ועל שעתה באתי לגבי אחד ההוצאות ספרים שאני ממש מעריץ מכון "זכרון אהרן" של הרב יונתן בלייער שליט"א
מקים עולה של תורה מהגדולים של הדור שהביא לעולם את מפעל התשובות בהלכה של גדולי האחרונים
משנות הש' והת' וכן את מפעל מדרשי חז"ל המדויקים והמושלמים שלהם עם כל המפרשים.

(וברוך ה' אני לחתונה שלי כשחמי רצה לקנות לי ש"ס "עוז והדר" כמו שקונים לחתנים
וראיתי שזה מגיע לסכומים של כמעט 4,000 ש"ח אמרתי לו שחבל על הכסף, גם ככה כבר
קניתי את ש"ס עוז והדר בישיבה קטנה אז זה עלה 2,600 ש"ח נראה לי, ובמקום זה
אני אשמח מאד לכל השו"תים של זכרון אהרון לחתונה).


הבעיה היא שעליה פתחתי את האשכול הזה מרוב כאב, בשנים עברו הם היו מוצאים ספרים
מושקעים ואיכותיים בקצב טוב וסביר אחד אחרי השני ועכשיו כבר כמעט שנה וחצי של
שתיקה רועמת שצורחת עד השמיים, לא יודע אולי אנשים אחרים יחשבו שאין פה
משהו חריג וזה נורמלי שלוקח המון זמן להוציא כל ספר.

אבל לא יודע בבדיקה פשוטה באוצר החכמה כמה ספרים נוספו בגרסה 22 וכן כמה נוספו בגרסה 23
רואים כמות מאד יפה ומרשימה, אבל בגירסה 24 נוספו רק 2 ספרים סידור יעב"ץ ואמרי בינה.
וכל זה בכל שנת תשפ"ה וחצי משנת תשפ"ו.

ולא עוד אלא שגם התקשרתי למוקד המכירות שלהם לקנות מהם ספרים חדשים בחודש הספר האחרון
ואמרו לי שכמה וכמה ספרים חדשים שלהם חסרים במלאי, ואין להם מה למכור, והם לא מדפיסים
שוב יותר, ועוד אמרו לי שם בפירוש לתמיהתי מה קרה להם, שהם לא יכולים יותר מידי לפרט,
אבל זכרון אהרן עוברים איזה תקופה של בדיקה פנימית בכל המערך של העובדים שלהם,
והם כרגע עושים עצירה בפעילות לרגל שדרוג והגדלת המכון כדי להעבירו לארץ ישראל.

שמחתי באומרים לי שמועה טובה תדשן עצם אבל מאז עבר המון זמן ואני הקטן לא רואה שום התקדמות
להיפך זה מרגיש לי קצת דעיכה לכאורה בהוצאה ספרים של המכון. מה גם שראיתי בשתי ספרים הנ"ל
שיצאו בתשפ"ה שהם באמת שינו לוגו ועשו עיצוב חדש וגריד חדש מאחורי השער והם הפסיקו,
את העבודה עם "אלפא שירותי הוצאה לאור" והתחילו לעבוד עם מעמדים ומעצבים פרטיים,
אשמח מאד מאד שיפנו גם אלי לעימוד ועיצוב מקצועי כולל כריכה ושערים וכו'...

כל האמור פה בגדול הוא גם על "מכון ירושלים" למרות שהם תמיד היו מוציאים בקצב איטי ספרים חדשים,
אבל זה נראה שעוז והדר מוציאים כמה ספרים בחודש אחד (!) והם מוציאים ספר אחד או שתיים בשנה...

בקיצור רציתי לשמוע אם יש מישהו שיודע עוד פרטים על הנושא הזה של זכרון אהרן מכון ירושלים וגם מכון
המאו"ר קצת פרטים למה אין להם אתר מסודר משלהם כמו שיש ל"עוז והדר" ו"מכון ירושלים" וכן מה קורה שם בפנים?

בקיצור אשמח מאד לכל מידע מדויק על מכוני הספרים המובלים היום.
נ.ב. פניתי במיילים כמה פעמים לזכרון אהרן וטרם נראתה תגובה.
אני מאד מקווה שכול המכונים בפריחה ובתהליכי שדרוג
כל כל המכונים והספרים שלהם מאד נצרכים היום.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה