תעסוקה לאחה"צ לבת שנה+

  • פותח הנושא bbr
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
הבת שלי בת שנה וקצת אחה"צ מאוד משתעממת, כל הזמן נדבקת אלי, מושכת לי בחצאית ורק רוצה על הידיים ואני לא מצליחה לעשות איתה כלום:(
מה אפשר להעסיק בגיל כזה, אם בכלל...

אין לי כל כך נסיון מהילדים הקודמים כי הם היו חמולה של בנים ביחד והיו עסוקים אחד עם השני, או שכבר שכחתי שגם איתם היה כך...

בכל אופן אשמח לעצות או רעיונות איך אפשר להעסיק אפילו לטווח קצר, אני ממש לא חושבת שהיא יכולה (וצריכה) להיות עסוקה הרבה זמן אבל לפחות חלק מהזמן יקל עלי.:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם את במטבח תני לה בכלי מטבח מפלסטיק, אצלי זה עזר מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
תודה על הרעיונות!
אבל אחה"צ אני לאו דווקא במטבח, שם ביליתי חצי בוקר, נמאס;)
היא רודפת אחריי בכל הבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מה עם בובה ועגלה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הבת שלי בגיל הזה התעסקה המון עם ספרים, דפים וצבעים (קרש, כדי שלא יאכלו..)
את יכולה לתת לה להכניס פונפונים לקופסת מטרנה עם חור עגול במכסה
או קפלות (המשחק) לקופסה כנ"ל עם חור מלבני
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ומה עם משחקים "אמיתיים" של גדולים?
הבת שלי באותו גיל מעסיקה את עצמה יפה עם קליקס (לאחר שניטרלתי את הגלגלים והמקלות) , כך גם עם פאזלים וכדו'

כל משחק של גדולים שאינו מסוכן לגילה מעניין אותה (אה, גם הפליימוביל מעניין אותה אבל אני זאת שלא מאפשרת לשחק בסביבתה)
אני מרגישה שבנוסף- זה ממש מפתח לה את השפה

ועד השבועות האחרונים- היא הייתה דבק סטיק אמיתי - ואני איתה? stuck...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י efrat1;1417680:
מה עם בובה ועגלה?

10 שניות ושוב אני מרגישה משיכה בחצאית:rolleyes:

נכתב ע"י YAELJ;1417704:
הבת שלי בגיל הזה התעסקה המון עם ספרים, דפים וצבעים (קרש, כדי שלא יאכלו..)
את יכולה לתת לה להכניס פונפונים לקופסת מטרנה עם חור עגול במכסה
או קפלות (המשחק) לקופסה כנ"ל עם חור מלבני

היום מצאתי פונפונים שקניתי אי פעם, חיפשתי קופסא ראויה ולא מצאתי, ואז עלה בדעתי לתת לה כוס של אייס קפה זו עם המכסה המעוגל והחור, ישבתי איתה על הרצפה הכנסתי אחד והיא המשיכה, ברגע שקמתי היא שוב רדפה אחריי.
ספרים כנ"ל, היא מדפדפת 2 שניות ושוב משיכה בחצאית.

נכתב ע"י סטאזרית;1417710:
ומה עם משחקים "אמיתיים" של גדולים?
הבת שלי באותו גיל מעסיקה את עצמה יפה עם קליקס (לאחר שניטרלתי את הגלגלים והמקלות) , כך גם עם פאזלים וכדו'

כל משחק של גדולים שאינו מסוכן לגילה מעניין אותה (אה, גם הפליימוביל מעניין אותה אבל אני זאת שלא מאפשרת לשחק בסביבתה)
אני מרגישה שבנוסף- זה ממש מפתח לה את השפה

ועד השבועות האחרונים- היא הייתה דבק סטיק אמיתי - ואני איתה? stuck...

באמת כשהגדולים משחקים בתוך הבית היא יושבת איתם ומשחקת מקסים ואני ממש לא מרגישה אותה.

שלא תבינו לא נכון אין לי בעיה לשבת איתה אבל לא כל הזמן, יש לי עוד כמה הספקים ואני די מתוסכלת שאני לא מצליחה לעשות דברים עד הסוף...

נראה לי שאתן לה לשחק עם כמה חצאיות שלי, אולי התחביב שלה זה למשוך חצאיות מאחור:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אולי יש לה פחד שאמא תלך פתאום אז היא רודפת לראות לאן את הולכת,
יש מצב שילדים יש להם פחד ומרגישים פחד נטישה...
ואולי זה סתם פינוק.
בכל אופן תנסי להשיב אותה על החלון ולהפנט אותה לרחוב ע'י
''הנה חתולה , היא אוכלת לחם טעים...'' ואז היא כבר בעצמה
תחפש חתולה וציפור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הבן שלי בן שנה וחצי.
הקודמת שלי היא בת. קצת יותר יודעת לשבת ולהעסיק את עצמה.
בן השנה וחצי מעסיק את עצמו 2 דק' בכל משחק ואח"כ שפיכת התכולה על הרצפה והלאה. מה עכשיו?
טוב, זה הולך בערך ככה: מגבלוקס- שפיכת כל התכולה, משחק 5 דק' - גג 10 דק' פיזור החלקים לכל עבר וזהו... נמאס לו, ממשיך לחפש, ומקבל ספר - דפדוף הלוך חזור, הסתכלות על חתולה מיאו וכלב האו, עבור לבננה ו- - - זהו, עוד ספר, ומה עכשיו? לפרק לאחות הגדולה, קצת לריב איתה, ונו - מה עכשיו?

קצת שיתפתי בתסכול שלי ג"כ:)
אבל מזדהה איתך לגמרי. וכל התאור הנ"ל זה כשאני יושבת בחדר ביחד איתו, ומנסה לרכז אותו במשחק. אם אני יוצאת רגע אני מקבלת קריאה: אמא בואי, וריצה אחרי במרחבי הבית, או לחילופין מריבה תוססת עם האחות.

האמת שמתוך מה שכתבתי אני רואה שבאמת בכי מעסיק אותו מגבלוקס, גם דופלו הוא כבר מנסה להרכיב, וספרים ועיתונים. אפילו דפדוף בכח הפרסום.

לאחר שסיימתי לכתוב אני רואה שהבת שלך רק בת שנה + ועוד לא שנה וחצי כך שחלק ממה שכתבתי עוד לא מעשי, אבל מגדל טבעות העסיק את הבת שלי בגיל הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
פשוט לקחת ארגז גדול מלא בצעצועים
להעמיד במרכז החדר.
והיא כבר תדע איך לטפל בזה....

מובטחת תעסוקה להרבה זמן.
גם בשבילך אח"כ,לאסוף הכל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תלוי איזה דברים את מתכוונת להספיק..
יש דברים שא"א לעשות כשילדים מסתובבים בין הרגליים.
אבל למשל להפעיל מכונת כביסה זה ממש כיף להם לשבת ולהסתכל ואז הם מהופנטים שהמכונה מתחילה להסתובב...
את יכולה להספיק לקפל כמה מכונות והם עוד בתוך המכונה המסתובבת.. (כמובן להיות לידם אם לא באלך שהם ילחצו שם בכפתורים וכו')

אצלי המגירות למטה בחדר ילדים הם של כל המשחקים שאין להם קופסא ומקום מוגדר.
וכמו שאמרה רחלי כשאני פותחת את המגירות תעסוקה לשעתיים. שעה לילד לפזר ושעה לי לאסוף..
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ילדים אוהבים להיות ליד אמא שלהם! אין מה לעשות בעניין הזה...
כל משחק וכל תעסוקה יהיו הרבה יותר מעניינים אם את בסביבה, אפילו לא משחקת איתה ממש, רק נמצאת בחדר. תשתדלי למצוא תעסוקות בסביבתה, או להושיב אותה בחדר שאת נמצאת בו, ולפחות חלק מהבעיה תיפטר...

אגב, לגבי מכונת הכביסה... כמה חיכיתי לראות את הילדים שלי מתהפנטים אליה...
אז אחת משתעממת תוך שניה וחצי, והשני פשוט מ-פ-ח-ד מהמכונה :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
תודה על העצות
לפחות לקרוא כאן שכולן מתמודדות עם זה קצת מעודד אולי...
יש דברים שכתבו כאן שבאמת יכולים לעזור.
בקשר לקיפול כביסה אני מקפלת על המיטה או הספה וכבר קרה כמה פעמים שקמתי לחצי שניה להביא משהו וחזרתי לכביסה הפוכה על הרצפה.

דווקא מי שכתבה לשים בחלון זה באמת נפלא, רק שאין לי אפשרות לשים בחלון. במשך הקיץ הייתי מוציאה אותה הרבה לחצר והיא היתה יושבת הרבה זמן בעגלה ליד האחים שלה ורגועה אפילו יותר משעה, אלא שמאז הגיע החורף, והיא גם גדלה ורוצה להיות פעילה ובתנועה ואם אני שמה אותה על הדשא אני פוחדת שהיא תאכל לכלוכים ואבנים שהיא כל כך מחבבת;);)

בקיצור גיל מתוק איך שכל יום הם מתפתחים ומחכימים, אבל אי אפשר לבנות להספיק הרבה כשהם ערים:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
יש תקופות בהם השלמתי עם הרעיון שאי אפשר לעשות כלום מלבד לשחק עם הילדים...
ועוד בשלמות?? מי חלם...
זו תקופה שחולפת. לא לנצח.
אם תשלימי עם העובדה ייקל עליך
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לא מספיק רק להביא להם את המשחק
לפעמים צריך פשוט ללמד אותם לשחק :)
נגיד בבובה תביאי תדגימי לה איך מאכילים את הבובה
משכיבים בעגלה, מכסים, מנדנדים וכו'
ואח"כ תני לה להתנסות בעצמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י Aאילה;1418082:
לא מספיק רק להביא להם את המשחק
לפעמים צריך פשוט ללמד אותם לשחק :)
נגיד בבובה תביאי תדגימי לה איך מאכילים את הבובה
משכיבים בעגלה, מכסים, מנדנדים וכו'
ואח"כ תני לה להתנסות בעצמה...

ברור שאני מדגימה לה ומשחקת איתה והיא גם מכירה מלא משחקים ורעיונות מהמעון, אבל עדיין נדבקת.
כנראה שזה בעיה שלי שהתרגלתי להספיק גם בצהריים כי הבנים שלי עסוקים עם חבריהם ועסקיהם עד מעל הראש, ופתאום היא גדלה ואני קצת שכחתי...
תודה שהזכרתם לי;):)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הבת שלי בדיוק כך מאז שהתחילה לזחול ועד היום בת שנה וחצי,
אחרי בחצאית לכל חדר, כאילו אני הולכת לברוח לה...

באמת לא כדאי לבנות על זה שאפשר לעשות משהו עם הילדים...
אבל אפשר לשתף אותה במה שאת עושה,
בנות הם כמו נשים קטנות ברוב הפעמים ונהנות מהענין:
מקפלת כביסה, של מי החולצה? וכו'
תולה כביסה, היא מגישה לך אטבים או בגדים
נותנת לה להכניס למכונה

כשאני מבשלת או שוטפת כלים
מושיבה אותה על השיש לידי
כמובן בהשגחה צמודה-
נותנת לה לשפוך למיקסר
לשמור את הירקות עד שאני מקלפת וכו'

הכל יותר איטי, אבל לפחות מספיקה משהו
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הילד שלי מכיר את משחק המחבואים מזה שאני משחקת גם עם הגדולים
אני אומרת לו להכנס מתחת השולחן ואז מתחילה סדרת שאלות איפא דוידי אולי בגן אולי הלך למכלת וכו וכו והוא מחכה בסבלנות עד שאתפנה להראות שמצאתי אותו עם קריאת השמחה
הנה דוידי מצאתי אותך ומיד לסיבוב הבא

מסכים גם לשבת בכסא גבוה עם דגני בוקר במבה וכו(וכן לפע בעגלה בתוך הבית)

אוהב בימבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הבת שלי אהבה בגיל הזה להשחיל קשיות לתוך בקבוק של חצי ליטר (מי עדן כזה). שעות.
(זה השלב המקדים לפני שמלמדים אותם להשחיל חרוזים על חוט).
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני היחידה פה שחושבת שלשחק עם הילדים בין 4-7 זה מינימום?
הילדה לא בבית עד ארבע, בוודאי שתרצה את אמא שלה ותלך אחריה!
לא כך?!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה