תעסוקה לאחה"צ לבת שנה+

  • פותח הנושא bbr
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
הבת שלי בת שנה וקצת אחה"צ מאוד משתעממת, כל הזמן נדבקת אלי, מושכת לי בחצאית ורק רוצה על הידיים ואני לא מצליחה לעשות איתה כלום:(
מה אפשר להעסיק בגיל כזה, אם בכלל...

אין לי כל כך נסיון מהילדים הקודמים כי הם היו חמולה של בנים ביחד והיו עסוקים אחד עם השני, או שכבר שכחתי שגם איתם היה כך...

בכל אופן אשמח לעצות או רעיונות איך אפשר להעסיק אפילו לטווח קצר, אני ממש לא חושבת שהיא יכולה (וצריכה) להיות עסוקה הרבה זמן אבל לפחות חלק מהזמן יקל עלי.:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם את במטבח תני לה בכלי מטבח מפלסטיק, אצלי זה עזר מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
תודה על הרעיונות!
אבל אחה"צ אני לאו דווקא במטבח, שם ביליתי חצי בוקר, נמאס;)
היא רודפת אחריי בכל הבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מה עם בובה ועגלה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הבת שלי בגיל הזה התעסקה המון עם ספרים, דפים וצבעים (קרש, כדי שלא יאכלו..)
את יכולה לתת לה להכניס פונפונים לקופסת מטרנה עם חור עגול במכסה
או קפלות (המשחק) לקופסה כנ"ל עם חור מלבני
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ומה עם משחקים "אמיתיים" של גדולים?
הבת שלי באותו גיל מעסיקה את עצמה יפה עם קליקס (לאחר שניטרלתי את הגלגלים והמקלות) , כך גם עם פאזלים וכדו'

כל משחק של גדולים שאינו מסוכן לגילה מעניין אותה (אה, גם הפליימוביל מעניין אותה אבל אני זאת שלא מאפשרת לשחק בסביבתה)
אני מרגישה שבנוסף- זה ממש מפתח לה את השפה

ועד השבועות האחרונים- היא הייתה דבק סטיק אמיתי - ואני איתה? stuck...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י efrat1;1417680:
מה עם בובה ועגלה?

10 שניות ושוב אני מרגישה משיכה בחצאית:rolleyes:

נכתב ע"י YAELJ;1417704:
הבת שלי בגיל הזה התעסקה המון עם ספרים, דפים וצבעים (קרש, כדי שלא יאכלו..)
את יכולה לתת לה להכניס פונפונים לקופסת מטרנה עם חור עגול במכסה
או קפלות (המשחק) לקופסה כנ"ל עם חור מלבני

היום מצאתי פונפונים שקניתי אי פעם, חיפשתי קופסא ראויה ולא מצאתי, ואז עלה בדעתי לתת לה כוס של אייס קפה זו עם המכסה המעוגל והחור, ישבתי איתה על הרצפה הכנסתי אחד והיא המשיכה, ברגע שקמתי היא שוב רדפה אחריי.
ספרים כנ"ל, היא מדפדפת 2 שניות ושוב משיכה בחצאית.

נכתב ע"י סטאזרית;1417710:
ומה עם משחקים "אמיתיים" של גדולים?
הבת שלי באותו גיל מעסיקה את עצמה יפה עם קליקס (לאחר שניטרלתי את הגלגלים והמקלות) , כך גם עם פאזלים וכדו'

כל משחק של גדולים שאינו מסוכן לגילה מעניין אותה (אה, גם הפליימוביל מעניין אותה אבל אני זאת שלא מאפשרת לשחק בסביבתה)
אני מרגישה שבנוסף- זה ממש מפתח לה את השפה

ועד השבועות האחרונים- היא הייתה דבק סטיק אמיתי - ואני איתה? stuck...

באמת כשהגדולים משחקים בתוך הבית היא יושבת איתם ומשחקת מקסים ואני ממש לא מרגישה אותה.

שלא תבינו לא נכון אין לי בעיה לשבת איתה אבל לא כל הזמן, יש לי עוד כמה הספקים ואני די מתוסכלת שאני לא מצליחה לעשות דברים עד הסוף...

נראה לי שאתן לה לשחק עם כמה חצאיות שלי, אולי התחביב שלה זה למשוך חצאיות מאחור:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אולי יש לה פחד שאמא תלך פתאום אז היא רודפת לראות לאן את הולכת,
יש מצב שילדים יש להם פחד ומרגישים פחד נטישה...
ואולי זה סתם פינוק.
בכל אופן תנסי להשיב אותה על החלון ולהפנט אותה לרחוב ע'י
''הנה חתולה , היא אוכלת לחם טעים...'' ואז היא כבר בעצמה
תחפש חתולה וציפור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הבן שלי בן שנה וחצי.
הקודמת שלי היא בת. קצת יותר יודעת לשבת ולהעסיק את עצמה.
בן השנה וחצי מעסיק את עצמו 2 דק' בכל משחק ואח"כ שפיכת התכולה על הרצפה והלאה. מה עכשיו?
טוב, זה הולך בערך ככה: מגבלוקס- שפיכת כל התכולה, משחק 5 דק' - גג 10 דק' פיזור החלקים לכל עבר וזהו... נמאס לו, ממשיך לחפש, ומקבל ספר - דפדוף הלוך חזור, הסתכלות על חתולה מיאו וכלב האו, עבור לבננה ו- - - זהו, עוד ספר, ומה עכשיו? לפרק לאחות הגדולה, קצת לריב איתה, ונו - מה עכשיו?

קצת שיתפתי בתסכול שלי ג"כ:)
אבל מזדהה איתך לגמרי. וכל התאור הנ"ל זה כשאני יושבת בחדר ביחד איתו, ומנסה לרכז אותו במשחק. אם אני יוצאת רגע אני מקבלת קריאה: אמא בואי, וריצה אחרי במרחבי הבית, או לחילופין מריבה תוססת עם האחות.

האמת שמתוך מה שכתבתי אני רואה שבאמת בכי מעסיק אותו מגבלוקס, גם דופלו הוא כבר מנסה להרכיב, וספרים ועיתונים. אפילו דפדוף בכח הפרסום.

לאחר שסיימתי לכתוב אני רואה שהבת שלך רק בת שנה + ועוד לא שנה וחצי כך שחלק ממה שכתבתי עוד לא מעשי, אבל מגדל טבעות העסיק את הבת שלי בגיל הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
פשוט לקחת ארגז גדול מלא בצעצועים
להעמיד במרכז החדר.
והיא כבר תדע איך לטפל בזה....

מובטחת תעסוקה להרבה זמן.
גם בשבילך אח"כ,לאסוף הכל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תלוי איזה דברים את מתכוונת להספיק..
יש דברים שא"א לעשות כשילדים מסתובבים בין הרגליים.
אבל למשל להפעיל מכונת כביסה זה ממש כיף להם לשבת ולהסתכל ואז הם מהופנטים שהמכונה מתחילה להסתובב...
את יכולה להספיק לקפל כמה מכונות והם עוד בתוך המכונה המסתובבת.. (כמובן להיות לידם אם לא באלך שהם ילחצו שם בכפתורים וכו')

אצלי המגירות למטה בחדר ילדים הם של כל המשחקים שאין להם קופסא ומקום מוגדר.
וכמו שאמרה רחלי כשאני פותחת את המגירות תעסוקה לשעתיים. שעה לילד לפזר ושעה לי לאסוף..
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ילדים אוהבים להיות ליד אמא שלהם! אין מה לעשות בעניין הזה...
כל משחק וכל תעסוקה יהיו הרבה יותר מעניינים אם את בסביבה, אפילו לא משחקת איתה ממש, רק נמצאת בחדר. תשתדלי למצוא תעסוקות בסביבתה, או להושיב אותה בחדר שאת נמצאת בו, ולפחות חלק מהבעיה תיפטר...

אגב, לגבי מכונת הכביסה... כמה חיכיתי לראות את הילדים שלי מתהפנטים אליה...
אז אחת משתעממת תוך שניה וחצי, והשני פשוט מ-פ-ח-ד מהמכונה :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
תודה על העצות
לפחות לקרוא כאן שכולן מתמודדות עם זה קצת מעודד אולי...
יש דברים שכתבו כאן שבאמת יכולים לעזור.
בקשר לקיפול כביסה אני מקפלת על המיטה או הספה וכבר קרה כמה פעמים שקמתי לחצי שניה להביא משהו וחזרתי לכביסה הפוכה על הרצפה.

דווקא מי שכתבה לשים בחלון זה באמת נפלא, רק שאין לי אפשרות לשים בחלון. במשך הקיץ הייתי מוציאה אותה הרבה לחצר והיא היתה יושבת הרבה זמן בעגלה ליד האחים שלה ורגועה אפילו יותר משעה, אלא שמאז הגיע החורף, והיא גם גדלה ורוצה להיות פעילה ובתנועה ואם אני שמה אותה על הדשא אני פוחדת שהיא תאכל לכלוכים ואבנים שהיא כל כך מחבבת;);)

בקיצור גיל מתוק איך שכל יום הם מתפתחים ומחכימים, אבל אי אפשר לבנות להספיק הרבה כשהם ערים:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
יש תקופות בהם השלמתי עם הרעיון שאי אפשר לעשות כלום מלבד לשחק עם הילדים...
ועוד בשלמות?? מי חלם...
זו תקופה שחולפת. לא לנצח.
אם תשלימי עם העובדה ייקל עליך
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לא מספיק רק להביא להם את המשחק
לפעמים צריך פשוט ללמד אותם לשחק :)
נגיד בבובה תביאי תדגימי לה איך מאכילים את הבובה
משכיבים בעגלה, מכסים, מנדנדים וכו'
ואח"כ תני לה להתנסות בעצמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י Aאילה;1418082:
לא מספיק רק להביא להם את המשחק
לפעמים צריך פשוט ללמד אותם לשחק :)
נגיד בבובה תביאי תדגימי לה איך מאכילים את הבובה
משכיבים בעגלה, מכסים, מנדנדים וכו'
ואח"כ תני לה להתנסות בעצמה...

ברור שאני מדגימה לה ומשחקת איתה והיא גם מכירה מלא משחקים ורעיונות מהמעון, אבל עדיין נדבקת.
כנראה שזה בעיה שלי שהתרגלתי להספיק גם בצהריים כי הבנים שלי עסוקים עם חבריהם ועסקיהם עד מעל הראש, ופתאום היא גדלה ואני קצת שכחתי...
תודה שהזכרתם לי;):)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הבת שלי בדיוק כך מאז שהתחילה לזחול ועד היום בת שנה וחצי,
אחרי בחצאית לכל חדר, כאילו אני הולכת לברוח לה...

באמת לא כדאי לבנות על זה שאפשר לעשות משהו עם הילדים...
אבל אפשר לשתף אותה במה שאת עושה,
בנות הם כמו נשים קטנות ברוב הפעמים ונהנות מהענין:
מקפלת כביסה, של מי החולצה? וכו'
תולה כביסה, היא מגישה לך אטבים או בגדים
נותנת לה להכניס למכונה

כשאני מבשלת או שוטפת כלים
מושיבה אותה על השיש לידי
כמובן בהשגחה צמודה-
נותנת לה לשפוך למיקסר
לשמור את הירקות עד שאני מקלפת וכו'

הכל יותר איטי, אבל לפחות מספיקה משהו
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הילד שלי מכיר את משחק המחבואים מזה שאני משחקת גם עם הגדולים
אני אומרת לו להכנס מתחת השולחן ואז מתחילה סדרת שאלות איפא דוידי אולי בגן אולי הלך למכלת וכו וכו והוא מחכה בסבלנות עד שאתפנה להראות שמצאתי אותו עם קריאת השמחה
הנה דוידי מצאתי אותך ומיד לסיבוב הבא

מסכים גם לשבת בכסא גבוה עם דגני בוקר במבה וכו(וכן לפע בעגלה בתוך הבית)

אוהב בימבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הבת שלי אהבה בגיל הזה להשחיל קשיות לתוך בקבוק של חצי ליטר (מי עדן כזה). שעות.
(זה השלב המקדים לפני שמלמדים אותם להשחיל חרוזים על חוט).
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני היחידה פה שחושבת שלשחק עם הילדים בין 4-7 זה מינימום?
הילדה לא בבית עד ארבע, בוודאי שתרצה את אמא שלה ותלך אחריה!
לא כך?!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה