תקנאו...

[וויני פו]

לי ידוע שצריך לנקות את החמץ, ולצערי אני מוצאת חמץ במלא מקומות.
במסילות של החלונות מצאתי שקדי מרק,

אין בזה כזית.
פירור של פחות מכזית מתבטל ב'כל חמירא' שאת אומרת בערב פסח.

 

[נוי]

ובאוכל- חמץ אסור אפילו במשהו.
ההיסטריה שלנו היא לא בחלל ריק.
אבל מה? לפעמים מתבלבלים ומוציאים את כל הכוחות על הפינות השכוחות ומגיעים למטבח - המקום הכי קריטי, בכוחות מדולדלים.

 

[פרפר]

אני לא אוהבת את הצעקה הזאת בפומבי. יש דברים שמותרים, ואין איתם בעיה, אבל לא חייבים לצעוק אותם.
אימותנו וסבתותנו וסבתות סבתותנו ניקו לפסח בחורים ובסדקים. אין סיבה שאנחנו נפסיק מהמסורת היפה הזאת רק כי יש כמה חכמות שמלמדות אותנו מה הלכה ומה לא.

ואני חושבת שצריך לצעוק את זה. וכמה שיותר בקול. ולו בשביל אותן נשים ששואפות לנקות כמו אמא וסבתא שלהן, שהתחילו פסח כבר מחנוכה, ובט"ו בשבט קרצפו משקופים. ומרגישות נקיפות מצפון שהן לא יוצלחיות שהבית שלהן - שומו שמים - מלא חמץ בכ"ט אדר. האמהות והסבתות שלנו עבדו עד 4 (אם בכלל יצאו לעבוד)? כמה חפצים היו אז בכל בית? כמה בגדים לכל אחד? לנקות את הררי החפצים ומכשירי החשמל שיש היום בכל בית, מצריך השקעה אדירה, שלא תמיד בבתים הברוכים שלנו מתאפשרת (ב"ה). אז לאותן נשים מתוסכלות צריך לצעוק לתוך האוזניים: "אבק זה לא חמץ" וכו'. וזה לא בדיעבד, זה לכתחילה! אתן לא חייבות! זה לא ויתור! זו ההלכה!
ומנסיון שלי (ילדתי בערב פסח ולא הייתי כל כך מאורגנת כמו חרוצות הפורום) אפשר לנקות לפסח כפי המתחייב בהלכה בכמה ימים, ולבוא שמחים ומאושרים לליל הסדר בבית נקי מחמץ, גם אם השמשות לא בוהקות.
ו

 

[bracha]

אז אולי תחכימי אותי במה הרבנים אומרים.
לי ידוע שצריך לנקות את החמץ, ולצערי אני מוצאת חמץ במלא מקומות.
במסילות של החלונות מצאתי שקדי מרק,
מתחת לארונות,
בארגזי המצעים,
מצאתי - ואני כמעט בטוחה שכולנו מוצאים חמץ בכל מיני חורים(חוץ מיחידות סגולה, שבאמת לא צריכות לנקות לפסח, כי כל השנה אצלן פסח)

ח"ו, אף אחד לא אמר לא לנקות חמץ, אמרו לא לנקות אבק.
אני לא יודעת על איזה "עצלניות" את מדברת, אני רואה מסביבי רק נשים שבערב פסח מריח להם הידיים מאקונומיקה.
כשאומרים אבק זה לא חמץ מתכוונים לאלה שמנקות מעל הארונות, מקום שיד אדם לא נגעה מעולם...
לא לאלה שמנקות את המגירה של הלחם...