תקראי ותזדהי

מצחיק אותי איך רוב הכותבות פשוט פספסו את עיקר הדיון...
אף אחד פה לא פתח פה דיון על המשכורות שלנו, על אם יש לנו אמונה בפרנסה משמים ועל הזכות לפרנס בעל לומד.
באנו רק לומר שאנו עושות כמיטב יכולתינו. אנו ראויות להערכה על כך ולא לביקורת.
זה הכל.
 
נכתב ע"י eden7115;672825:
מצחיק אותי איך רוב הכותבות פשוט פספסו את עיקר הדיון...
אף אחד פה לא פתח פה דיון על המשכורות שלנו, על אם יש לנו אמונה בפרנסה משמים ועל הזכות לפרנס בעל לומד.
באנו רק לומר שאנו עושות כמיטב יכולתינו. אנו ראויות להערכה על כך ולא לביקורת.
זה הכל.

הביקורת היא פנימית, והחיצונית מעוררת אותה.
לכולנו יש נקיפות מצפון לפעמים, אבל זה בגלל שקשה לנו לשמור על האיזון הנורמלי, ולא להסחף לשום צד.
אף אחד לא יוכל לעורר את המצפון של מישהי שרגועה עם מה שהיא עושה והגיעה לכך מתוך מחשבה והחלטה ברורה. (לא מדברת על מי שצריך להעיר לה את המצפון כי הוא סתם נרדם.)
נכון, צריך חיזוקים מידי פעם, עם זה אני מסכימה מאוד.
מצלצלת לכל הנשים הנפלאות, שרוצות לעשות את הטוב, ומשתדלות לאפשר את המקסימום בדרכן שלהן, ונשארות שפויות, אחרי כל נקיפות המצפון.

(אחרי הכל- לזכור שפרנסה זו גם גזירת שמיים, וקשיי פרנסה עדיפים על קשיי בריאות לדוג'.)
 
נכתב ע"י eden7115;672796:
אני ראיתי במשפט החותם איזושהי אמירה של "מעשיה של האשה העובדת גרועים, זה שהיא שמה את הילד במעון זו עבירה חמורה וזה שילדיה מדברים איתה מהמשרד "גיוואעלד" - אבל בכל זאת ה', ענה לה, כי למרות שמעשיה כה רעים כוונתה לטובה".

אני רק לא מתכוונת לאפשר לאף אחד לגרום אותם לאף אחת.
צודקת. הקטע האחרון היה צריך שיפוץ קל גם מבחינה תחבירית, הוא לא מספיק ברור ולכן לא הבנתי מיד את מה שאת ראית בין השיטין.
אם אכן משתמע כך מהקטע מן הראוי היה לתקן אותו. גם אם רצתה הסופרת להסב את תשומת ליבן של נשים עובדות שלא תיסחפנה אין זה מן הראוי להביע זאת בצורת ביקורת גורפת על האישה העובדת, ואת צודקת שאינך מאפשרת לגרום לה רגשי אשמה בלתי יעילים.
ובכל זאת, לי היה אכפת שכתבת, מה שתעשה האישה תמיד יהיו טענות אליה, כאילו "לכולם" יש טענות אלינו, אני לא מרגישה כך, אבל יתכן שזה מאפיין אישי שלי, לסנן את הביקורת ההרסנית, כי אני רואה שהיו עוד שטענו כמותך...
 
נכתב ע"י sarit1ef;672810:
דעתי כזאת:
אשה עובדת- באמת לפרנסה ולא לקריירה, (וגם לא כזו שיצאה לפרנס ושכחה את זה...ופתאום היא דבוקה בעבודה) תדע לשים את הגבולות הנכונים, לסיים בשעה נורמלית וכו', ובד"כ יש אפשרות במרבית המקרים, היא לא אמורה להרגיש שום רגשות שליליים בנוגע לעבודה.
המשכורת לא משהו- מצטמצמים!! חיים לפי מה שיש!!
תרבות הפאות במחירי חמש ספרות, תרבות המותגים וכו'- לא תורמת לחסכון. אם נוריד את כל הצריכה המיותרת- אפשר להסתדר גם בפחות, וכמובן יש ניסים, אבל מי שמבזבז- שלא יצפה לניסים.
עבודה סבירה+ חיסכון+פרופורציות בכל התחומים+ אמונה חזקה=מסתדרים!! אפילו טוב!!

באמת?
לסיים בשעה נורמלית? - בעבודות הטלפנות/ בודקות תוכנה/ נציגות שירות למינהן, לא את מחליטה מתי מסתיים יום העבודה,
ונגזר מכך - הצורך במעון/משפחתון/צהרון...

בדרך כלל אני לא מתערבת בדיונים כאלה אלא רק צופה מהצד,
אבל הפעם, בתור נציגת שירות לשעבר ועובדת בהווה במשרה שונה, הרגשתי חייבת להגיב.
אין סיכוי לגמור חודש ללא ניסים, ואני מצדיעה לנשים היוצאות לעבודתן מידי יום, ל-8 שעות + שעתיים נסיעה, עובדות גם משמרות ערב, ועדיין מודות לד' ומחייכות. אשריהן!

עבודה סבירה+ חיסכון+פרופורציות בכל התחומים+ אמונה חזקה=מסתדרים!! אפילו טוב!!

זוהי משוואה מייאשת לרבות מאיתנו, חוץ מנתון האמונה...
איפה חיסכון, היכן הפרופורציות, רק מעון, מזון וארנונה, חשמל תקשורת ומשכנתא, ומהיכן חוסכים?
אשמח לקבל את המתכון....:confused:
 
נכתב ע"י maty;673029:
עבודה סבירה+ חיסכון+פרופורציות בכל התחומים+ אמונה חזקה=מסתדרים!! אפילו טוב!!

זוהי משוואה מייאשת לרבות מאיתנו, חוץ מנתון האמונה...
איפה חיסכון, היכן הפרופורציות, רק מעון, מזון וארנונה, חשמל תקשורת ומשכנתא, ומהיכן חוסכים?
אשמח לקבל את המתכון....:confused:
חיסכון - כאן אין הכוונה ל"אוגר בקיץ" אלא לחסכנות. לקימוץ בהוצאות בלתי הכרחיות, ולהורדת רף הוצאות על דברים הכרחיים. (כדוגמת הפאות שהיא נתנה)
 
נכתב ע"י תרצה;673049:
חיסכון - כאן אין הכוונה ל"אוגר בקיץ" אלא לחסכנות. לקימוץ בהוצאות בלתי הכרחיות, ולהורדת רף הוצאות על דברים הכרחיים. (כדוגמת הפאות שהיא נתנה)
הבנתי, אבל יש דברים שהם לא בשליטתינו כפי שכתבתי - כל התשלומים למינהם....
לחיות בחסכנות, ובצורה לא מנקרת עיניים, גם זה עדיין הרבה מעבר לכולתם של אברך כולל ומורה עם 15 שעות... (עם תקן...!)
 
כאחת שעבדה מחוץ לבית ואח"כ תקופה היתה עקרת בית ושוב חזרה לעבוד מחוץ לבית ראיתי את הערכה למי שעובדת מחוץ לבית הרבה יותר למי שהיא עקרת בית. והשמחה של כולם כשמצאתי עבודה.

אבל גם גיליתי משהו יקר שאולי התפספס פה באשכול.

ניגש אברך לחזון איש וביקש ברכה לצאתו מן הכולל לעבודה המצב דחוק ואין כסף מספיק והצאן מבקש לחם, ואין. ענה לו החזון איש לתלמידי חכמים יש השגחה מיוחדת על פרנסתם.
האברך עזב את הכולל ויצא לעבוד. פרנסה? היה. ברווח? לא. שוב חובות ושוב... אין כסף. שב האברך לחזון איש וסיפר שגם בעבודה לא ראה ברכה בעמלו ושאל האם לשוב לכולל או לחפש עבודה אחרת ענה לו החזון איש "מחזקת תלמיד חכם בהשגחה מיוחדת יצאת."

כנשות האברכים שעובדות בכל כוחינו וזמנינו כדי שהבעל ישב וילמד ברוגע ובשקט עלינו לדעת ששורה בכל מעשי ידינו ברכה מיוחדת של בני תורה הממתים עצמם באהלה.
ויש לי דוגמאות אין ספור על ההשגחה המיוחדת לה זכינו בכל שנות נישואינו השגחה פרטית מוחשית ממש.
 
את בטוחה שזה סיפור אמין????
משהו פה ממש לא נשמע.
הרי אחת מאבני היסוד של היהדות זה כח הבחירה בכל פעם מחדש.
וכי תאמרי שבעל תשובה לעולם לא יוכל להיות אברך כי הוא לא היה אברך בתחילת דרכו???
ומה, לבן אדם שנולד חרדי אין את כח התשובה???
 
אמונה ובטחון זה חובה,
אבל לקרוא את 'קטסטרופה' - גם.

נ.ב.
למי שלא מכירה -
ספר העוסק בחיים הכלכליים האברכיים,
בסיפור על אברך שמסתבך באופן קיצוני עם הלוואות וכספים.
זה ממש בקצרה לא מתמצתת, שווה לקרוא.
נכתב ע"י הרבנית ב. מנחם, אם אני זוכרת טוב...
 
נכתב על ידי הסופרת הוותיקה רחל בן-מנחם, שזהו שמה הספרותי של הרבנית קסלר, אשת הרב של מודיעין עילית.
 
נכתב ע"י מי;673208:
את בטוחה שזה סיפור אמין????
משהו פה ממש לא נשמע.
הרי אחת מאבני היסוד של היהדות זה כח הבחירה בכל פעם מחדש.
וכי תאמרי שבעל תשובה לעולם לא יוכל להיות אברך כי הוא לא היה אברך בתחילת דרכו???
ומה, לבן אדם שנולד חרדי אין את כח התשובה???

סיפור אמין? בודאי!!!
ובקשר לשאלות- אין לי מה לענות. ואין לנו את החזון איש לשאול אותו..
 
נכתב ע"י pr;673225:
אמונה ובטחון זה חובה,
אבל לקרוא את 'קטסטרופה' - גם.

נ.ב.
למי שלא מכירה -
ספר העוסק בחיים הכלכליים האברכיים,
בסיפור על אברך שמסתבך באופן קיצוני עם הלוואות וכספים.
זה ממש בקצרה לא מתמצתת, שווה לקרוא.
נכתב ע"י הרבנית ב. מנחם, אם אני זוכרת טוב...

טוב לקרא, כדי לדעת לאן חובות בלי גבול יכולים לשאת האדם אבל ולהשאר מסויגים מעט ולא להלחיט כזה ראה וקדש.
לא כל מה שכתוב שם נכון לאישיותיו ונטיותיו של כל זוג עלי אדמות
 
דווקא הכותבת מתארת סגנונות רבים של זוגיות,
אבל בכל מקרה לא מדובר בספר קודש כמובן,
אלא שאסור לבוא בגישה של 'כולם מסתדרים, גם אני אסתדר אכשהו',
'יום אחד אזכה בפיס או דודתי תוריש לי נחלת ענק' וכד',
יש לה שם תובנות כלכליות נפלאות שכל זוג יכול ללמוד מהן.
וודאי שכל מי ששכל בו מנתב את הדברים לפי איך שמתאים לחייו האישיים...
 
יש לי אחות שבעלה היה אברך ואח"כ בהמשך יצא לעבוד- ואני לא שוכחת איך היא אמרה לי פעם שהיא ראתה בבירור איך שלאברך יש סייעתא דשמיא מיוחדת בפרנסה! היא כבר לא ראתה את זה יותר כשבעלה יצא לעבוד....
ולגבי חיתון ילדים- סבתא שלי אמרה לי "תפסיקו ללדת עוד ועוד ילדים- אתם לא מבינים שבסוף תצטרכו גם לחתן אותם"... אז אבא שלי (שהוא לא אברך וגם לא היה אף פעם..) אמר- הוא מכיר אברכים שחיתנו כבר 9 ו-10 ילדים ולעומת זאת אחיו שהוא עובד ומרוויח הון וגם אישתו (לא חרדים...) לא מצליחים לחתן את ביתם השלישית.....
אותי זה הצחיק וחיזק!
 
אמונה ובטחון בפרנסה שייכים לכולם, ואבא שלנו גדול...

ב"ה אני מכירה משפחות שהגברים נאלצו לצאת לעבוד או יצאו לעבוד בלי נאלצו והם רואים ס"ד מופלאים בפרנסה...
 
נכתב ע"י mig;673479:
אמונה ובטחון בפרנסה שייכים לכולם, ואבא שלנו גדול...

ב"ה אני מכירה משפחות שהגברים נאלצו לצאת לעבוד או יצאו לעבוד בלי נאלצו והם רואים ס"ד מופלאים בפרנסה...
כן.... מהאשכול הזה נשמע שמי שיוצא לעבוד אן לו מה לאכול :)

מה שכן גם מי שעובד ויודע לתמוך בתורה ולתת לאחר הקב"ה מחזיר לו בכפולות.
ואת זה אני כותבת מנסיון רואים את זה במוחש.
 
נכתב ע"י mig;673479:
אמונה ובטחון בפרנסה שייכים לכולם, ואבא שלנו גדול...

ב"ה אני מכירה משפחות שהגברים נאלצו לצאת לעבוד או יצאו לעבוד בלי נאלצו והם רואים ס"ד מופלאים בפרנסה...

כל העניין כאן הוא עניין של עול. כולנו יודעים ש"הגזירה אמת והחריצות שקר" ועמל הפרנסה הוא אחרי הכול קללה שאין בינה לבין הכלכלה דבר, אבל עדיין: הפרנסה היא עול כבד.

הבוחר בעול תורה (וכנראה כאלו שבוחרים בעול תורה וד"ל) מעבירין ממנו את העול הכבד של מלכות ושל דרך ארץ, ועל כך, נראה לי, דיברו כאן.

(אם כבר הציטוט אז - שמעתי פעם מחשבה נחמדה, איך זה שאפילו כאן, במדינה ששנאת התורה ולומדיה מככבת, מתקיים "מעבירין ממנו עול מלכות" על אפם ועל חמתם).
 
נכתב ע"י GRN;673605:
כל העניין כאן הוא עניין של עול. כולנו יודעים ש"הגזירה אמת והחריצות שקר" ועמל הפרנסה הוא אחרי הכול קללה שאין בינה לבין הכלכלה דבר, אבל עדיין: הפרנסה היא עול כבד.

הבוחר בעול תורה (וכנראה כאלו שבוחרים בעול תורה וד"ל) מעבירין ממנו את העול הכבד של מלכות ושל דרך ארץ, ועל כך, נראה לי, דיברו כאן.

(אם כבר הציטוט אז - שמעתי פעם מחשבה נחמדה, איך זה שאפילו כאן, במדינה ששנאת התורה ולומדיה מככבת, מתקיים "מעבירין ממנו עול מלכות" על אפם ועל חמתם).

אכן עול תורה זה לא רק לחמם את ספספלי ביהמ"ד... (כן, יש כאלו)

הטוב ביותר שכל אחד יעשה כפי שמתאים לאישיותו ומשפחתו בעצת מורו ורבו ולא ע"פ הסחפות אחרי סטיגמות קהילתיות/ חברתיות.
 
אני לא רוצה להכניס את ראשי בין הרים גבוהים.
אבל להחליט על עניינים רוחניים והנהגות בית ע"פ נורמות ו'מה יגידו השכנים', זה לדעתי ההפך מדעת תורה.
'מה ד' אלוקיך שואל מעמך', זו לא קלישאה.
 
נכתב ע"י ח. לב;673471:
יש לי אחות שבעלה היה אברך ואח"כ בהמשך יצא לעבוד- ואני לא שוכחת איך היא אמרה לי פעם שהיא ראתה בבירור איך שלאברך יש סייעתא דשמיא מיוחדת בפרנסה! היא כבר לא ראתה את זה יותר כשבעלה יצא לעבוד....
ולגבי חיתון ילדים- סבתא שלי אמרה לי "תפסיקו ללדת עוד ועוד ילדים- אתם לא מבינים שבסוף תצטרכו גם לחתן אותם"... אז אבא שלי (שהוא לא אברך וגם לא היה אף פעם..) אמר- הוא מכיר אברכים שחיתנו כבר 9 ו-10 ילדים ולעומת זאת אחיו שהוא עובד ומרוויח הון וגם אישתו (לא חרדים...) לא מצליחים לחתן את ביתם השלישית.....
אותי זה הצחיק וחיזק!

אז בשביל מה צריך את כל ועדות הצדקה, מי שבמצוקה שיחזור ללמוד ?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה