מידע שימושי תרומת כליה - זה נהנה וזה לא חסר

נכתב ע"י במבו;2395014:
מי אמר שראוי לתרום ליהודי מחלל שבת?? לזכות לסיע לו בהמשך חיי עבירה?
בתרומה כללית א"א לבחור עבור מי תגיע התרומה,
אפשר לבחור מאפיין, לדוג' יהודי שומר שבת, או ג'ינג'י בן 17 וחצי....
לולי אפשרות זו לא היו תורמים אלטרואיסטים.
נכתב ע"י DigiTali;2395015:
אם אנחנו שומעים שזה דבר נאצל זה כבר שייך לאנשים נאצלים...אני לא נאצל ולכן זה לא קשור אלי..
לכן כתבתי ואחזור על זה:
ומה יש לי להגיד עכשיו:
ההבדל בין מי שאני לפני שבועיים לבין מי שאני עכשיו, הוא שעכשיו יש לי כליה אחת. זהו.
מה שעשיתי לפני שבועיים אמשיך בעז"ה לעשות גם הלאה, באותה צורה בדיוק (איך אמר לי חבר לליגה? "מי אמר בכלל שלקחו לי כליה? אני לא בטוח…").
ההבדל יהיה אצל מקבל הכליה: מה שהוא לא היה יכול לעשות לפני שבועיים - לחיות, הוא יוכל בעז"ה לעשות בעוד חודש ובעוד חודשיים!
אני - ככל חברי, איש רגיל. לא עשיתי כאן משהו הרואי, לא נכנסתי לבית בוער להוציא ילדה, לא רצתי באמצע מי יודע מה לבצע החייאה לאדם בעיצומו של התקף לב. מה בסך הכל עשיתי. החלטתי 'ללכת על זה'. בכל השאר הייתי פסיבי לגמרי.
ברוך ה' אפילו לא התייסרתי מכאבים (את זה אני לא יכול להבטיח למי שיבוא אחרי..), באותו ערב הסתובבתי במחלקה, ולמחרת בבוקר התפללתי שחרית בציבור בבית הכנסת שבבית החולים! פחות מ-48 שעות אחר סיום הניתוח כבר הייתי בבית!


חברים, הדבר הזה בידינו! אם נבין מה פירוש חולה כליות, מה פירוש מטופל בדיאליזה, נבין שזה חיים לא חיים, זה מוות אטי, כן! בעוד שבצד הנותן - זה לא מורגש בכלל.
תחשבו טוב על אמא לילד חולה כליות שמשווע לכוס מים נוספת, על אב למשפחה שמרותק למחלתו 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. הם לא שווים כזו פעולה מצידנו?
החזון שלי: שיפסיקו להתרגש מהפעולה הזו, שיגידו 'יופי' וימשיכו הלאה. כמו שלא מתרגשים מזה ש'עזר מציון' מפרסמים על מבצע התרמת דם, ואנשים עוזבים את העיסוקים שלהם והולכים להקיז את דמם למען מישהו שלעולם הם לא ידעו מי הוא והוא לעולם לא יכיר להם טובה, כך לא יתרגשו מזה. מישהו היה צריך, מישהו נתן לו והחיים המשיכו לזרום.
 
נכתב ע"י במבו;2395014:
מי אמר שראוי לתרום ליהודי מחלל שבת?? לזכות לסיע לו בהמשך חיי עבירה?
בתרומה כללית א"א לבחור עבור מי תגיע התרומה,

ולגבי הבריאות : רק אני מכירה תורמת שהסתבך לה - ובילתה חודשים בבה"ח?? זה כמו כל התערבות רפואית - בריאות זה לא מוסיף

נכתב ע"י למען דעת;2395045:
אין ספק, וזו דעת ההלכה!

בהשגחה פרטית לא ידעתי את ההלכה הזו...
 
מי השתכנע לתרום בזכות האשכול הזה?
 
נכתב ע"י חושם;2395053:
מי השתכנע לתרום בזכות האשכול הזה?

תזרו לי עוד מלח על....למה לא?
ולשאלת הקודמת - לא תרמתי...
 
שאלתי ברצינות...
כי תכלס יש כאן הרבה טיעונים מעניינים, ולכן עניין אותי לדעת אם זה שיכנע מישהו.
אני די השתכנעתי כבר לפני כן אבל אין לי אפשרות לעשות את זה
 
נכתב ע"י חושם;2395062:
שאלתי ברצינות...
כי תכלס יש כאן הרבה טיעונים מעניינים, ולכן עניין אותי לדעת אם זה שיכנע מישהו.
אני די השתכנעתי כבר לפני כן אבל אין לי אפשרות לעשות את זה

כמה כתבו שהם השתכנעו "בזכות" האשכול לא לתרום...
 
נכתב ע"י DigiTali;2395067:
כמה כתבו שהם השתכנעו "בזכות" האשכול לא לתרום...

נראה לי שאלה גם לפני כן לא התכוונו לתרום ועכשיו מתרצים את זה בזכות האשכול
 
נכתב ע"י למען דעת;2395045:
אין ספק, וזו דעת ההלכה!

לא בטוח ולא לדעת כולם.

מה שכן דרך מתנת חיים אפשר להגדיר מאפיינים שונים של עדיפות.

אני למשל הייתי בדילמה גדולה אם להגביל את גיל הנתרם.

אבל, באמת נראה לכם שראוי לדון על שאלת התרומה ללא שומר תורה, ככה בפומבי ?
 
נכתב ע"י תמיש;2395075:
אבל, באמת נראה לכם שראוי לדון על שאלת התרומה ללא שומר תורה, ככה בפומבי ?
אני הסברתי לאדם מבחוץ את דעתי בעניין, ומוכן לעשות זאת שוב לכל מתעניין אמיתי!
 
נכתב ע"י Rרחמים;2394070:
ברא כדי לתרום??? הזוי.
בשביל מה הוא נותן לך פרנסה, אם לא בשביל להעניק הלאה?

נכתב ע"י GolanArt;2394663:
אברהם והבעל של תמיש! אני רוצה חברים כמוכם, חברים שמסוגלים לתת ביס
מעצמם, ועוד בלי לדעת למי, ועוד למישהו שלא עשה בשבילכם, ועוד ללא תשלום!
אני רוצה חברים כמוכם!!!
מה שנקרא אלטרואיסטים...
https://he.wikipedia.org/wiki/זולתנות

נכתב ע"י חושם;2395053:
מי השתכנע לתרום בזכות האשכול הזה?
אני השתכנעתי הרבה לפני כן, יש לי רק מגבלה מסוימת (גיל) שהולכת לעבור בקרוב בעז"ה, אגב, יש למישהו מושג למה המגבלה הזו?
 
אם אני זוכר נכון 23, בדקתי את זה בעבר
 
אף על פי שגם אני לא מסכימה עם הגישה של פותחת האשכול , אני מבקשת להרגיע אותה שאף אחד לא השתכנע שלא לתרום בעקבותיו. מי שלא רוצה לתרום, כנראה אף פעם לא רצה. אין אחד שחלם לתרום ואז החליט ש'הופכים את זה למשהו קל מדי, מנסים לחייב אותי, לא תורם ודי' - הרי פותחת האשכול היא לא סוכנת שיווק של תרומת כליות, ולא מבקשת בשביל אף אחד מסוים. כשתתרמו- זה לא יהיה קשור אליה, וממילא- זה ממש לא משנה אם היא הכעיסה אתכם. קוראים לזה לדפוק את אגד.
לדעתי נתת כאן במה לאנשים לספר את סיפורם האישי , ועצם זה שהנושא הועלה ונידון, מעלה את המודעות ובעז"ה עשוי להוביל להתעוררות ותרומה.
 
נכתב ע"י ELFISH;2395010:
את שוב ושוב מנסה להקטין. להסביר שזה לא כזה סיפור, זה דבר פשוט וקל אז למה אנשים לא נותנים? מה כבר ביקשת, שיחתכו יד? כולה כליה! בקטנה!

הגישה שלך לא נכונה!!

תסבירי כמה זה נאצל, ומעשה ענק. ומסירות נפש. והנתרם חייב את החיים שלו. אולי אז תצליחי יותר להעבירהאת רגשותייך הגואים. לא באמירה ש"יהודי עושה מצוות גם כשקשה לו" כי זה בדיוק מה שלא נעים בדבריך. יהודים עושים הרבה מצוות שנדרשות מהם. תרומת כליה היא לא אחת מהן.

אני קצת לא מסכימה עם התגובה הזו מכיון שלהוציא כליה זה ממש לא כמו לחתוך יד. לא מתקרב. אדם בלי יד הוא נכה, אדם בלי כליה הוא לא נכה. 0% נכות.
מצד שני, זה לא כולה כליה.
זה סיכון כמו כל ניתוח קל ופשוט אחר, כולל הרדמה מלאה.
ההחלמה יחסית מהירה ולא קשה הודות לשיטת הניתוח הלפרוסקופית שבה מבצעים חתך ממש קטן [לעומת חצי גוף שפתחו לפני שני עשורים].
בד"כ התורם גם משתחרר לביתו יומיים-שלושה אחרי הניתוח.

ובכל מקום של שאלה, זה לא דברים שתלויים באוויר- יש את מי לשאול.

נכתב ע"י במבו;2395014:
מי אמר שראוי לתרום ליהודי מחלל שבת?? לזכות לסיע לו בהמשך חיי עבירה?
בתרומה כללית א"א לבחור עבור מי תגיע התרומה,

ולגבי הבריאות : רק אני מכירה תורמת שהסתבך לה - ובילתה חודשים בבה"ח?? זה כמו כל התערבות רפואית - בריאות זה לא מוסיף

לגבי התרומה- אפשר לבחור לפי פרמטרים. לא רוצה לתרום לחילוני- אפשר לציין זאת. מה גם שגם אחרי שפונים אליך שיש התאמה אפשר לקבל פרטים ולסרב אם רוצים.

ולגבי הבריאות- בטווח הערוך זה לא מוריד מהבריאות. זה תקופה קצרה של החלמה. ומי שהסתבך, מי ערב שלא היה מסתבך אחרת, אנחנו לא יודעים מה חשבונות שמים. אולי הביאו עליו זכות שיסתבך תוך כדי מעשה נאצל ויהיה לו לזכות מה שלא היה לו הסתבך סתם במשהו רפואי.
אי אפשר לדעת.
אולי זה סיבוך ואולי לא, אבל ההסתכלות לא נכונה. אנחנו מאמינים שממעשה טוב לא מפסידים. זו האמונה שלנו כיהודים.

נכתב ע"י שולה;2395020:
ההגדרה על כך שהקב"ה ברא את הכליה המיותרת כדי לתרום שייכת לאחד מגדו"י. אני לא יצטט בשם מי היות ואיני בטוחה בדיוק שבדברי, אבל אני שמעתי את המשפט הזה לפני למעלה מ-10 שנים לפני שהרב הבר וארגונו היו בתודעה.
ולגבי סיבוכי הריון או רפואה אחרים- לא לוקחים תורמים אלטרואיסטים בשל החששות הללו אז תפסיקו לחזור על המשפטים הללו כמו דיסק שרוט. לא לוקחים, שוב - לא לוקחים.
לגבי הריון- אמת. ובכללי- גם הריון של שתי כליות בריאות הוא סכנה לכליות, ידעתם?
יש כאן מישהו שמבין מה משמעות רעלת הריון? זה אומר שהכליות לא מצליחות לסנן את החלבונים כמו שנדרש ומעלות את לחץ הדם.
נקודה למחשבה.


אני לא דוחפת בשום כיוון. מבינה לגמרי את מי שלא רוצה לתרום [גם אם אני לא מסכימה איתו]. אבל לא אוהבת שכותבים דברים לא מדוייקים.
ואני לעולם לא אתרום כליה. אבל אני מכירה תורמת מאוד מקרוב שחיה כבר למעלה מ 20 עם כליה אחת בטוב ובנעימים ומרגישה מצוין. עובדת כמו חמור. מתעמלת. בריאה- הלוואי על כולנו.

משהו שכן מפריע לי-
כל מי שלא רוצה לתרום כי וכי וכי. זה בסדר. 100%. זכותכם זה הגוף שלם ואף אחד לא יכפה לתרום. אני גם ממש לא אוהבת את הקמפיינים האלו. כי רצון לתרום באמת צריך לבוא מבפנים. ואת המודעות לא זו הדרך להעלות.
אבל, אם חלילה מישהו במשפחתכם יצטרך כליה בעוד X שנים ואתם כמו אף אחד אחר במשפחה לא יתאים, מה תרצו אז? שיתרמו לכם....אבל למה? זה מסוכן. לא בריא. פוגע ב X Y Z. אז למה באמת?
רק נקודה למחשבה.
מי שחושב כך שילך עם המחשבה הזו עד הסוף.
אני אישית מכירה מישהו שאשתו היום צריכה כליה....לפני שלוש שנים הוא גם טען נגד, היום הוא כורע ברך לרב הבר ומתחנן....תצילו את אשתי.

נכתב ע"י אמא יש אחת;2395081:
קשה לראות שיימניג כזה בפותחת אשכול שבסה"כ ניכר טוב ליבה הגדול...
באמת לא מובן
נפגעתי בשבילה

גם אני.
אולי הגישה לא היתה נכונה. אבל היא ממש לא התכוונה. חבל.
 
לא עברתי על כל האשכול. רק רציתי להעיר, בעבר שאלתי עבור קרוב שרצה לתרום כליה, את אחד הרבנים המפורסמים בבית ההוראה של הרב וואזנר זצ"ל, והוא אמר שדעת הרב וואזנר זצ"ל היתה חד משמעית, שאין היתר ליהודי לתרום כליה, זה איסור חובל בעצמו. וגם בפיקוח נפש של אחר לא הותר לאדם לחבול בעצמו ולהכניס את עצמו אפילו לסכנה רחוקה.
 
נכתב ע"י DigiTali;2394996:
מגיבים יקרים,
האמת שקראתי את תגובתכם בעיון רב...
ותחושת מועקה גדולה מאוד פשטה לי בלב...
האמת? לא חלמתי שאלו יהיו תגובות האשכול...
אני מכירה את ציבור חברי פרוג כבר זמן רב,
ואני בתוך עמי אנכי יושבת...מכירה גם את ציבור יראי השם החרדים לדברו וגומלי חסדים בצורה שבלתי תאמן...
אני מכירה גם את הנתונים של אחוזי החרדים מתוך כל אותם תורמי הכליה בארץ (שזה בערך 80 אחוז אולי חרדים, 17 דתיים ועוד 3 חילונים)
אני צריכה לעשות בדק בית עם עצמי...אולי הכתיבה שלי ובכלל הגישה שלי בחיים מעוררת אנטיגוניזם אצל אנשים? לקחתי לתשומת ליבי ולמען עצמי וסביבתי אשתדל כמובן להשתפר בכך...
אך אנא מכם! לא זאת הייתה המטרה...
לא באתי בדרישה לאף אחד!
גם לא ביקשתי אפילו!
כתבתי באמת מעומק ליבי את רגשותי על כל הנושא הנ"ל...קשה לי עם חוסר המודעות הגדולה בעניין וחשבתי לעורר אצל אי מי את הנקודה הזאת...שתדעו! כן...זה לא סיפור כזה ענק...זה לגמרי דבר אפשרי...
אני לא יודעת למה גלגלו משמים על ידי את הנורא מכל - תגובות כמו שאנשים כתבו פה - "אם חשבתי פעם לתרום, אחרי הודעה כזאת אני יחשוב פעמיים!"
אני לא יודעת למה גלגלו על ידי שכ"כ הרבה אנשים הגיבו בהסתייגות גדולה כ"כ וזה עלול להביא שאנשים ירתעו מהנושא!
באתי לעשות משהו טוב ויצאתי מזיקה!
זה כואב לי כ"כ עד דמעות ממש!
ותגובה כללית לכל המסתייגים -
נכון, זה תהליך לא פשוט! (הכל יחסי בחיים)
אבל אני תמיד חשבתי שזה ניתוח מסוכן ומסובך ותהליך ארוך מיגע מורכב ולכן מבחינתי לא הרגשתי כל קשר לדבר...
עד שהכרתי מישהו מקרוב שתרם..וגילתי שזה לא תהליך כזה קשה..
ברור שזה כואב
ברור שזה דורש שבועיים מהחיים
ברור שזה דורש אומץ
אבל כיהודיה חונכתי שקושי זאת לא סיבה לא לעשות מצווה
אנחנו מוקפים בסיפורים על יהודים שמסרו נפשם למען תורה ומצוות גם במקום שהם בכלל לא היו חייבים וצריכים לפי ההלכה..ולא סתם מספרים לנו את הסיפורים האלו...
כי ככה יהודי צריך לחיות! בתחושה שכאב או אי נוחות או ויתור על אגו זה דברים שמוותרים עליהם למען מטרות גדולות ובטח הצלת חיים.
אבל מה שבאתי לכתוב זה לא למסור נפש, זה לא לחתוך יד או להוציא עין על מנת שלשני יהיה..
זה גם לא לתרום את זמננו וחינו עבור מטרה כזאת או אחרת
רק רציתי לידע את מי שלא יודע - זה לא תהליך כ"כ קשה
זה לא תהליך מסובך כ"כ..
יעידו מי שכבר עבר את זה..
וזה לגמרי מציל חיים!
שוב, אולי הדרך בה נאמרו הדברים משום מה לא הועברו כמו שצריך...אעשה בדק בית אישי על כך ואמנע בעתיד מלפתוח ולשתף נושאים דומים...
הלואי ויזכה אותנו ה' בבריאות איתנה ובגוף בריא ונוכל לתת משלנו לאחרים...
והלואי ותמיד נהיה מהנותנים ולא מהמקבלים!

אם כ"כ הרבה נרתעו כנראה זה היה באמת חריף.
אבל באמת ניכר שזה בא ממקום כואב "וכשכואב צועקים"
תמחקי את ההודעה הראשונה ,תכתבי חדשה רכה יותר
ושלום על ישראל
 
נכתב ע"י שמחו;2395248:
לא עברתי על כל האשכול. רק רציתי להעיר, בעבר שאלתי עבור קרוב שרצה לתרום כליה, את אחד הרבנים המפורסמים בבית ההוראה של הרב וואזנר זצ"ל, והוא אמר שדעת הרב וואזנר זצ"ל היתה חד משמעית, שאין היתר ליהודי לתרום כליה, זה איסור חובל בעצמו. וגם בפיקוח נפש של אחר לא הותר לאדם לחבול בעצמו ולהכניס את עצמו אפילו לסכנה רחוקה.

--
 
תודה רבה.

אכן ניכרת הסתייגותו הרבה מהענין.

למרות שאני רואה, שהוא כותב שמי שעשה ככה למרות הכל, יש לו שכר רב על הצלת חיים. אבל הוא לגמרי לא מתיר את זה בקלות.

ושוב תודה רבה מאוד
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

ושוב אני כאן, בתוך הסחרור הזה
הלוח הקהילתי – העדות החיה לדופק של כולנו – הופך לרשימת קניות אחת ענקית.
עייני רצות בין המודעות, והלב נחמץ.
אני קולט שמה שבאמת רלוונטי אליי אלו המודעות הקטנות יותר: המכירה של הבשר במחיר המוזל, החלוקה של הפירות, הסבסוד ההוא לביגוד.
ואז מגיע השיא, וזה הרגע שבו אני מרגיש את התסכול הכי חזק: למרות שאני בעצמי בקושי סוגר את החודש,
יש מודעה המבקשת ממני לתרום
אני אומר לעצמי: "רגע, מה הם רוצים ממני? אני עובד קשה, מביא משכורת, משלם חשבונות בזמן (חוץ מהארנונה... עוד לא פרסמו שיעורי הנחה..) אני לא יכול לבקש עזרה. באומרי לעצמי שתמיד יש מישהו שצריך יותר ממני, אך כשההוצאות קופצות פי שלושה, אני מוצא את עצמי חושב – אולי אני בעצמי צריך חלוקה? ובכל זאת---
---יש מודעה המבקשת ממני לתרום---
אבל, העובדה שמבקשים ממני היא התעודה הכי טובה שלי. זה אומר שבעיני העולם אני אדם חזק, יציב, כזה שיכול לתת. נכון, זה לא תמיד מרגיש ככה בחשבון הבנק, אבל המעמד הזה – להיות בצד שנותן ולא בצד שמקבל – הוא נכס ששווה יותר מהסכום שתרמתי.
אני לא "מסכן", אני שותף.
המודעות האלו הן לא נגדי, הן חלק מהמנגנון שלנו. אם יש לי אפשרות לתת משהו סמלי – אתן בשביל ההרגשה הטובה שלי. ואם אין לי? אמשיך הלאה בלי ייסורי מצפון. המשימה הכי חשובה שלי היא לשמח את משפחתי.
אני מזכיר לעצמי שהסחרור הזה הוא זמני.
המודעות יירדו, הבקשות יתחלפו, ואני אשאר עם המשפחה שלי והשלווה שלי, אסתכל על הבית שבניתי במו ידיי ובעבודה קשה.
-- ה"ביזנס" הכי הכי בשבילי!!!-
מנכ"לים וקומבינטורים יכולים למדוד הצלחה במספרים בבנק, אבל אני מודד אותה בערכים אחרים: כמה זמן איכות יש לי? כמה אני רגוע?
זה שאני לא "כריש" עכשיו, לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. אבל לנסות להיות שם כשזה לא מתאים לי רגשית או כלכלית? זה מתכון לאסון. אני אהיה מבסוט מהמקום שלי עכשיו, בונה בסיס חזק ללא סיכונים הגומרים אותי. ובכל זאת, אני מסתכל למעלה כדי ללמוד, רק לא בשביל לקנאות.
"יופי לו, כל הכבוד", אני אגיד על מי שהצליח, ולא אתן לזה להוריד אותי.
אני בוחר להתמקד בחיים שלי, בצלחת שלי, ובשמחות הקטנות של היום-יום.

בשיתוף גימיני, ולא חש צורך להתנצל על כך!
אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?
שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה