קורונה 621 חולים חדשים ביממה האחרונה

[lea.dev.top]

עריכה:
בסיס הרעיון של נפתלי בנט אומר שבמקום לסגור מדינה שלמה / ערים / שכונות, צריך פשוט לשלוף את החולים מהבתים ולפנות אותם למלונות ייעודים, כל זמן שהם נמצאים בקהילה (בידוד ביתי הוא גם בקהילה) מעגל הנדבקים יצומצם אך לא ימוגר, ונכון שיש גם כמה תושבי קאסבות המזלזלים אך עדיין לא יוצרה תרופה לטיפשים...

מה עם א סימפטומטים??

 

[lea.dev.top]

אפשר להמשיך בשקט עם מסכות, חיטוי, הגבלות חלקיות על התכנסויות, וחובת בידוד לאלו שנחשפים לחולים.

רק אני חושבת שחובת הבידוד היא מיותרת
ומכבידה מאד על המשק(חופשת מחלה, הורים לילדים)
הרי יש כל כך הרבה חולים א סימפטומים, וכל מי שנחשף אליהם לא מבודד
מה יעזור לבודד את אלו שנחשפו דוקא לחולה שבמקרה נבדק ואומת?

 

[lea.dev.top]

מלונות וקניונים סגורים גם עכשיו.

מה???
את באמת חיה במקום אחר

 

[שרינה]

אני חושבת שיש מדינות שעשו סגר מוחלט ומגרו את המחלה(יכול להיות ניו זילנד, או שזו היתה מדינה אחרת?)
לכן כל הויכוחים של מה הגיוני ומה יותר גרוע ממה- מיותרים.
צריך פשוט לבדוק מה קורה במדינות אחרות, ולראות במוחש מה הגיוני ומועיל, ומה לא.

הבעיה היא שכל מדינה יש לה גם תרבות חיים משלה
במדינת ישראל לדוגמא יש את תרבות ה"סמוך....,יהיה בסדר," ושניה אחרי הסגר כולם רצו לשגרה מלאה מלאה

 

[צפור לילה]

הבעיה היא שכל מדינה יש לה גם תרבות חיים משלה
במדינת ישראל לדוגמא יש את תרבות ה"סמוך....,יהיה בסדר," ושניה אחרי הסגר כולם רצו לשגרה מלאה מלאה

אני לא יודעת אם זה דווקא תרבות או אכיפה רצינית של הנחיות מדויקות.

 

[חרמון]

הבעיה היא שכל מדינה יש לה גם תרבות חיים משלה
במדינת ישראל לדוגמא יש את תרבות ה"סמוך....,יהיה בסדר," ושניה אחרי הסגר כולם רצו לשגרה מלאה מלאה

מה שמדהים הוא שכעת יש את אותה כמות חולים ליום כמו שהיה בליל הסדר, מישהו זוכר את הפאניקה וההיסטריה??
האדם הוא יצור טיפש, מה שמכניסים לו לראש זה מה שהוא מרגיש,
באמת לא מצליחה להבין את ביבי שלא מכניס מעט לחץ בנושא שמירת מרחק, מסיכות וכו...
כדי שבאמת לא נצטרך להגיע לסגר.

 

[lea.dev.top]

מה שמדהים הוא שכעת יש את אותה כמות חולים ליום כמו שהיה בליל הסדר, מישהו זוכר את הפאניקה וההיסטריה??
האדם הוא יצור טיפש, מה שמכניסים לו לראש זה מה שהוא מרגיש,
באמת לא מצליחה להבין את ביבי שלא מכניס מעט לחץ בנושא שמירת מרחק, מסיכות וכו...
כדי שבאמת לא נצטרך להגיע לסגר.

הטעות לדעתי היתה אז, עשו היסטריה מטורפת מכמעט כלום, שיתקו מדינה שלימה!
לא היתה סיבה לשתק מדינה שלימה, בשביל כמות החולים שאז
ששואלים את מנכל משרד הבריאות לשעבר האם הסגר היה מוצדק, הוא עונה שממילא הכלכלה היתה ניזוקה כמו בשאר העולם... בלה בלה בלה לכן היו צריכים להגיע ל26 אחוז אבטלה? זה נורא, מאחורי כל מובטל עומד בנ"א שאין לו כסף והרבה פעמים משפחות שקורסות
ברור שבלי הסגר המצב היה גרוע הרבה פחות, ולכן לא יהיה שוב סגר, זה סתם הפחדות

 

[שרית קובל]

הכלכלה פה קורסת. נזקי הקורונה הם אדירים. נזק כלכלי לא נשאר רק בכיס ובארנק, הוא מגיע מהר מאד לנפש, למשפחה, לילדים.

כל כך הרבה תחומים עומדים לפני קריסה, שפחד לחשוב על מה הולך להיות כאן,
אנחנו נוטים להסתכל על המצב העכשווי, אבל בתקופה הזו גם אם מחר אין קורונה, תהיינה השלכות קשות מאד על הכלכלה העולמית בכלל, ועל הכלכלה הישראלית הממונפת בצורה מטורפת בפרט,
עסקים רבים מתחומים רבים חווים כעת משבר כלכלי שמצריך את הבעלים להכניס יד לכיס, אך הנקודה המסוכנת יותר היא אותם חברות שכרגע חיות על עסקאות עבר, ולא מסתכלות על המצב העתידי, וכאן אנחנו יכולים להגיע לקטסטרופה כלכלית שתוצאותיה מסוכנות מאד לאורך שנים.

סגר נוסף פשוט לא בא בחשבון - זו גזירת מוות למשהו כמו 300000 עסקים בישראל, והתוצאות הקשות של הקורונה יהיו כאין וכאפס מול קריסה כלכלית, שחס ושלום תתרחש כאן.

מי שקוראת על 1920 והמשבר הכלכלי, מבינה שהפעם זה בגדול יותר, ממונף יותר, מסוכן יותר. ולכן זו פשוט לא אופציה.

יש רמות של קורבנות
כולנו מזמן עזבנו את ההשוואה של קורונה לשפעת, לא?

ציפי - את יודעת כמה אנשים מתים עד היום בישראל לבד משפעת?
קצת יותר מאשר מהקורונה.

אמנם הקורונה מסוכנת פי כמה וכמה מכיוון וההדבקה היא מהירה וקלה, הסימפטומים שונים,
אבל בניתוח רפואי של הקורונה וכמות המתים האדירה [317] אפשר להבין שקבוצות הסיכון הם רוב הנפטרים, והשאר חוסר ידע בטיפול או תרופות למול המגיפה הזו.
כיום שיש מעט יותר ידע, אפשר לראות ירידה בכמות המתים,
כמובן שכך החליט הקב"ה, אבל עדין יש למידה מהירה על דברים שהרופאים עשו וגרמו למוות, ולא אפתח את הנושא.

 

[קריה נאמנה]

איזה מערך? מי יספק את המוצרים? מי יבשל? מי יארוז? ועוד לפני הביצוע - יש לנו במדינה מיליון אנשים מבוגרים מעל גיל 65. מי ימפה אותם? מי יבדוק אחד אחד איפה הם גרים, ומה הם צריכים? להאכיל מאות אלפים במשך שבועיים, זו לוגיסטיקה אדירה שאין במדינה אף אחד שיכול טכנית לבצע אותה.

כמה אלפי מחלימי קורונה (שחלקם מבוגרים, לא כשירים לעבוד, ילדים או בעלי מחלות רקע), לא יכולים לתחזק שירותים חיוניים למדינה שלמה, או להאכיל את כל הקשישים, הבודדים ובעלי הצרכים המיוחדים. ושוב, גם בשביל זה צריך המוני שירותים נלווים.

ולא ענית מה לגבי כל האחיות, הרופאים (בתי החולים אמורים להמשיך כרגיל), עובדי חברות התקשורת, החשמל, האינסטלטורים, עובדי בתי האבות, עובדי שירותי הפסיכיאטריה, עובדים עם נוער בסיכון, ונותני השירותים התומכים לכל אלה (נהגים, מטפלות, גננות, בעלי מכבסות, מנקים). עובדי מוסדות שיקומיים, שוטרים, חיילים. רוקחים.
כל אלו יהיו חייבים לצאת ולבוא ולהיות במגע מסויים עם אחרים.

ומספיק שאחד מהם נדבק, והוא א סימפטומטי, בשביל שהקורונה תתפרץ מחדש.

יש, או אמור להיות דבר כזה, שנקרא משק לשעת חירום.
אני חושבת שאנחנו בשעת חירום.

וסתם במאמר מוסגר, אני חושבת שכל הדיבורים על קריסת הכלכלה, קצת ממעטים בערכו של העם הזה, שדווקא קדושת החיים אצלו הייתה תמיד ערך עליון, שעבר צרות קשות בהרבה, והתאושש, גם כלכלית, פעם אחר פעם, במהירות מפתיעה.

 

[שרית קובל]

וסתם במאמר מוסגר, אני חושבת שכל הדיבורים על קריסת הכלכלה, קצת ממעטים בערכו של העם הזה, שדווקא קדושת החיים אצלו הייתה תמיד ערך עליון, שעבר צרות קשות בהרבה, והתאושש, גם כלכלית, פעם אחר פעם, במהירות מפתיעה.

קדושת החיים היא הדבר כמעט היחיד שמענין אותי,
אבל ברפרוף קל בפרקי ההיסטוריה, אנחנו למדים שבזמן של קריסה כלכלית מתו הכי הרבה אנשים,
גם כי אנשים לא מסוגלים לחיות בתחושה של מחסור,
גם כי אנשים לא יכולים ללכת לרופאים/תרופות
גם כי אנשים נכנסים למצבי קיצון [וד''ל]

לכן כדי לשמור על החיים, אסור להביא מדינה למצב של קריסה כלכלית.

 

[שרית קובל]

אני חושבת שאנשים עדין לא מבינים את הסכנה האמיתית מפני קריסה כלכלית,
אולי צריך לשבת לכתוב על כך אשכול שלם, ולהבין איך גלגל הכלכלה פועל, וכיצד מדינה שהתל''ג שלה נמוך, פלוס יצוא ויבוא נמוך לא יכולה לשרוד כלכלית.

זה לא נושא לתגובה אחת או שתים, אלא ללמידה מעמיקה,
אך כאשר נבין שאם הגלגל ח''ו יעצר, קשה מאד עד כמעט בלתי אפשרי בדרך הטבע [רק ניסים או מלחמות ל"ע] להחזיר את הגלגל הכלכלי לפעילות, אז נוכל לדעת שאנחנו חייבות כל אפשרות בשביל שהכלכלה תמשיך לנסוע.

את ערך יבוא ויצוא אין צורך להשיג,
ניקח לדוגמא את צפון קוראיה, מדינה שחיה עם תקציב פנימי, ויבוא ויצוא נמוכים להחריד, שפשוט חיה ללא כלכלה,
כל מובטל עולה למדינה כסף, אך זה הכסף הקטן - הוא לא מכניס למדינה כסף ומוריד את אחוזי גבית המיסים, אך הסכנה הגדולה יותר שהוא עוצר את גלגל הכלכלה.

עסק שפושט רגל הוא עוד בור במערבולת הכלכלית, ובסחף מסויים אין כבר דרך לעצור, כי שוב.... הכלכלה פועלת על פי גלגל פשוט.

אם תהיה כאן כלכלנית שתסכים להתחיל לכתוב מאמר על גלגל הכלכלה - מבטיחה לכתוב פרק ב'.

 

[שמיט]

למה נראה לכם שאצל החילונים יש פחות נדבקים.כי הם פשוט לא עושים בדיקות ככה צריך להיות פה

כי תרבות החיים שלהם זה 3 עד 4 אנשים במשפחה,
אצלינו כל אחד עם עוד כ8 אנשים , סיכוי ההדבקה שלנו גדולים פי כמה משלהם
זה פשוט מאוד
וזה נכון גם למצב הנוכחי שרובם ככולם שומרים

 

[שמיט]

משום מה, אני חושבת שהסגר הוכיח את עצמו.

אם אנו כעת מדברים על סגר שני
אז איך אפשר לומר שהסגר הוכיח את עצמו?
אדרבה, זה אומר שזה לא הפתרון הנכון, לסגור ולפתוח לסגור ולפתוח

 

[shira bira]

כל המדברים נגד הפעולות שננקטו שוכחים דבר אחד פשוט: שמקבלי החלטות פועלים לפי נתונים לאותו מועד בתוספת ניתוח אנליטי של העתיד על פי מודלים מתמטיים לחיזוי התנהגות של מגיפות דומות.
אף אחד מהם איננו נביא ואלו המדדים היחידים שעליהם הם היו יכולים וצריכים להסתמך בקבלת החלטות.
ולמי שמלין על מדיניות משתנה וסגר שהולך ובא - אז זהו שזו כנראה תבנית של מגיפה בעידן המודרני.
ואת זה אנחנו צריכים להבין.
אין זבנג וגמרנו וגם לא יהיה אא"כ יימצא חיסון.

 

[קריה נאמנה]

לכן כדי לשמור על החיים, אסור להביא מדינה למצב של קריסה כלכלית.

לא יודעת.
גם בלי סגר, הכלכלה מושפעת מהקורונה.
מעבר למשק לשעת חירום, יכול להביא למצב יותר הגיוני גם מהבחינה הזו, כי גם אם חלק מהאנשים לא עובדים, את הבסיס החיוני הם יקבלו.

 

[shira bira]

מעבר למשק לשעת חירום לא ימנע קריסה כלכלית.
קריסה לא מתרחשת רק בשל אנשים שלא מקבלים את הבסיס החיוני אלא בשל העובדה שגלגלי המשק לא נעים.
אין תוצר, אין הכנסות ואין צמיחה.

 

[שרית קובל]

גם בלי סגר, הכלכלה מושפעת מהקורונה.

בוודאי,
הקורונה השפיעה על הכלכלה בצורה משמעותית, תשפיע בעתיד הקרוב.
אבל סגר יגרום לקריסה.

משק לשעת חירום תופס את ישראל יחסית במצב טוב,
ההכנסות מהגז יכולות להיות מופנות לסיוע כלכלי משמעותי, [אני אישית לו הייתי שרת האוצר הייתי מוכרת כעת את ההכנסות הצפויות למדינה לחברה בינ''ל, ובזה למעשה מכסה את העלויות הכלכליות של הקורונה]
אך עדין לא דיברתי רק על קושי כלכלי, אלא על הנעת הגלגל - שהיא תופעה מאד מסוכנת בפעילות עיסקית של מדינה.


אתן דוגמא מאד שולית, מאד קטנה, אך מאד קריטית.

חברות גדולות ברובן הן חברות ציבוריות, כלומר נסחרות בבורסה.
דוחו''ת טובים אינן בהכרח סטטוס של הצלחה, כי המשקיעים המוסדיים רוצים תוכנית חומש באסטרטגיה כלכלית מוכחת,
לפני מספר שנים אחת החברות הטובות בעולם קיבלה מסר מהמשקיעים המוסדיים שדו''ח החברה אינו מספק, ובאם לא תתקיים תוכנית התייעלות משמעותית - הרי שהמוסדיים יאלצו להוציא כספים רבים מחשש לתשואות נמוכות.
החברה בדקה את עצמה, והחליטה לסגור מספר פרוייקטים גדולים שעלותם רבה, ובטחונם הפיננסי אינו מובטח, כתוצאה מכך החברה פיטרה מעל עשרת אלפים עובדים.
את הדוחו''ת היא הגישה עם תוכנית חומש מעולה.
עד כאן נשמע שגם החברה וגם המוסדיים הרוויחו. ומי שהפסיד היו אלו שפוטרו.

לאחר שנה התברר שהתוכנית העיסקית בטעות יסודה, ומדוע?
כי רבבת המפוטרים אשר חלקם הרוויחו הון רב, פסקו מלהשקיע בשוק החופשי, כלומר במניות,
בנוסף רבים מהם משכו כספים שהשקיעו בשוק החופשי.
וכתוצאה מכך - למוסדיים שהם הרי מייצגי משקיעים, כמו בנקים וחברות השקעה, היה פחות יכולת להשקיע, וכתוצאה מכך הוציאו את כספם מאותה החברה.

מה נגרם?
החברה - הפסידה. כי המסחר שלה בבורסה ירד, האשראי נהפך למצומק יותר, ופרויקטים שיכלו להניב הכנסה גדולה הפסיקו את פעולתם.
המוסדיים - עיקר הרווח שלהם הוא אחוזי הניהול, הם הפסידו, כי המשקיעים הוציאו כספים, ובנוסף ההשקעה שלהם באותה חברה לא הניבה רווח אלא הפסד.
העובדים - פוטרו.

כך שכל החלטה כלכלית חייבת להיות בנויה על תוכנית עיסקית שאחד המרכיבים המרכזיים שלה הוא גלגל עיסקי.
רק בפעילות להנעת הגלגל נוכל להמשיך להפעיל מדינה כלכלית.

 

[קריה נאמנה]

מעבר למשק לשעת חירום לא ימנע קריסה כלכלית.
קריסה לא מתרחשת רק בשל אנשים שלא מקבלים את הבסיס החיוני אלא בשל העובדה שגלגלי המשק לא נעים, אין תוצר ואין צמיחה.

השאלה היא האם הסגר ימנע קריסה כלכלית.
נכון שיש כאלו שחזרו לעבוד, אבל להרבה מהם אין הכנסות גם כעת. (ויש מצב שיש להם יותר הוצאות, ופחות התחשבות ממשלתית)
בזמן מגיפה וחוסר וודאות כלכלית אנשים ממילא נוטים לקמץ בכל הוצאה לא חיונית.

בכל מקרה, אני לא מבינה יותר מדי בכלכלה.
כתבתי על משק לשעת חירום בהקשר של הטענות כאילו סגר יביא למגיפות בגלל הלכלוך, או למחסור בתרופות, או ח"ו במזון למובטלים, או לירידה מסוכנת במורל.
לענ"ד, את הבעיות הנ"ל הוא מכסה, ואם העובדים החיוניים ימוגנו טוב יותר, הוא גם ימגר את הקורונה.

 

[shira bira]

הסגר לא ימנע אלא להפך: הוא ישתק גם את העסקים שאיכשהו כן מצליחים לפעול ולהכניס במסגרת המגבלות.

 

[Ruti Kepler]

וסתם במאמר מוסגר, אני חושבת שכל הדיבורים על קריסת הכלכלה, קצת ממעטים בערכו של העם הזה, שדווקא קדושת החיים אצלו הייתה תמיד ערך עליון, שעבר צרות קשות בהרבה, והתאושש, גם כלכלית, פעם אחר פעם, במהירות מפתיעה.

שבי יומיים במשרד רואי חשבון
לא דיברנו רק על נזקים כלכליים אלא על הנלווה - שברים נפשיים ומשפחתיים כבדים.

(אגב: לפי אותו ערך - האם מישהו יסכים לאיסור מוחלט ותמידי על כלי רכב בכל רחבי הארץ? קדושת החיים ערך עליון, ונוכל להציל כך 330 איש בשנה)

לא יודעת.
גם בלי סגר, הכלכלה מושפעת מהקורונה.
מעבר למשק לשעת חירום, יכול להביא למצב יותר הגיוני גם מהבחינה הזו, כי גם אם חלק מהאנשים לא עובדים, את הבסיס החיוני הם יקבלו.

אין שום גוף במדינה הזאת, לא מל"ח ולא הצבא ולא אף אחד, שיכול להאכיל קרוב למיליון פיות למשך שבועיים.
ראינו בבני ברק איך זה היה נראה. משפחות מקבלות ארגזים עם נייר טואלט ושימורי טונה בהכשר שהם לא נוגעים בו. וקישואים מבושלים בלתי אכילים. קשישים נשארים רעבים והזעקה עולה עד לשמים. וזה כשכבר גייסו את פיקוד העורף, כן? ובסגר לא מוחלט, על עיר לא מאד גדולה.
ועוד לא דיברנו על אלו שחייבים דיאטות מיוחדות. ועל כל הקשיים האחרים שאזרחים סובלים מהם בסגר, שגם הם קשים מנשוא. (טיפולים רפואיים ופארא רפואיים שנדחים או מתבטלים, למשל. קחי תינוק שעבר ניתוח שתל דקה לפני הקורונה, ובגלל הסגרים לא קיבל את המיפויים ושיעורי הקלינאות שהיה חייב כדי לשקם את שמיעתו. חירשות היא גם פיקוח נפש, ועוד הרבה דברים. לא רק המחלה המהוללה הזאת, עם אחוזי התמותה האפסיים ויחסי הציבור האינסופיים. קחי סוכרתיים, מי בדיוק ידאג להם למזון מותאם? אני אגיד לך איך זה ייראה - יזרקו להם חבילת ביסקוויטים מגעילים 'ללא תוספת סוכר', ויספרו בראיונות פומפוזיים לתקשורת, איך דאגו למזון מותאם).

אז על כל זה ^ לא דיברנו.
רק טכנית, מי דואג לאוכל למיליון האזרחים פה שעברו את גיל 65. כשאסור כמובן לנכדיהם לבוא ולצאת. ולא לכולם יש מקפיאים ומיקרוגלים. אל תענו לי מל"ח, כי אם אי אפשר לאכול ארגזי נייר טואלט, אז מל"ח לא יעזור פה. ואין למדינה שום מערך לוגיסטי שמורכב מרובוטים, כן? כדי להאכיל מיליון נפש, צריך מאות אלפי מתנדבים/עובדים שלא יהיו מסוגרים ושוב חזרנו על הכל מהתחלה.