Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
לא רציתי למנוע טוב מבעליו, אז כותבת כאן.
מי שמתאים לו מוזמן לנסות, מי שלא, זה גם בסדר.

הרבי מליובאוויטש הזמין כל יהודי להתחייב בער"ה על הצדקה שהוא רוצה לתת שנה הבאה, ולהשאיר לקב"ה את האחריות לדאוג שיהיה לו מספיק הכנסות, כך שסכום ההתחייבות יהיה מעשר או חומש מתוכן.
ההתחייבות נקראת פלעדזש (באנגלית?), ורצוי לקחת דף ועט ולהתחייב בכתב בעז"ה ובל"נ. מומלץ להתחייב על סכום שהוא יותר מהמעשרות שלכם היום, אבל משהו שתוכלו לעמוד בו בכל מקרה. כמובן, כל אחד מוזמן לתרום למטרות הצדקה הקרובות לליבו.

יכולה לשתף שאני לפני שנתיים התחייבתי על סכום מסויים לקראת ר"ה, ובבוקר אח"כ ראיתי שביבי הקל את הקריטריונים למענק קורונה מסויים כך שכעת הייתי זכאית. זה יצא פי כמה וכמה מהתחייבות השנתית שנתתי רק ערב קודם.

כמובן שאין באמור משום ייעוץ והמלצה וכו'. כל אחד לוקח אחריות בעצמו.

שנזכה לשנת הרחבה ושפע בכל המצטרך, בגשמיות וברוחניות גם יחד! שנה של גאולה!

עריכה:
מוסיפה את לשון הרבי:

"ההכנה לכל השנה: לתת "פלעדזש" (שטר התחייבות) היינו שמתחייב בכתב שמידי חודש יתן... כשמחליט לתת סכום גדול לצדקה אפילו אם הסכום אינו לפי ערכו - פותח לו הקב"ה צינורות חדשים שיוכל לקיים הבטחתו בפועל ממש".
ככה זה: בן ראשון נפתחים עליו אשכולות כמנין חדשי חייו...

ההתחלה אולי תישמע לכם יומרנית, אבל אי אפשר להתחיל בלעדיה.
הבן שלי התחיל השנה גן עיריה. הוא היה אצל מטפלת, אח"כ בגן פרטי וכעת בגן עיריה (נולד בסוף שנתון).

ילד חברותי ועירני, מעולם לא היו איתו בעיות ולא שמעתי תלונות. עם בני הדודים מסתדר מצוין ועם החברים בשכונה משחק יפה.

הבעיה שהגננת והעוזרת מלאות תלונות עליו מתחילת שנה. הן רואות אותי ונאנחות... כל היום יש דיווחים על "הילד שהרביץ", מושך בשער, מעיף כיפות לילדים... נהיה לי רע כל פעם שאני מדברת איתה. ושלא תבינו: בגלל שאני בעצמי עומדת מול הורים אני מקפידה מאוד לעבוד עם הצוות החינוכי ולא נוטה למצוא בו חסרונות. אבל המצב הפעם נראה לי חריג.

עברנו תקופת התאקלמות, עשינו מבצעים ופרסים ומה לא, והגננת מתעקשת: הילד שלך מרביץ! היא טוענת שהיות והוא בן יחיד הוא סבור שהכל מגיע לו.

ביום שני הגעתי אל הגן, נפרדנו כמקובל ואני המשכתי לעקוב בסתר אחר ילדי מחלון הגן. ראיתי איך הוא רוצה לשבת בין שני ילדים, וכשהם סרבו הוא נדחק והתיישב ביניהם. קראתי לו החוצה והסברתי לו במילים פשוטות "מה עושים כשרוצים לשבת במקום מסויים". הוא הנהן ונכנס חזרה, אמר יפה לחבריו "אני יכול בבקשה לשבת כאן?" וחיש קל התפנה לו מקום... הרגשתי שהכל ענין של הסברה ותקשורת.

ביום רביעי הילד חזר חבול ופצוע: שישה פצעים (לא שריטות!) מדממים בפָּנים ועין שמאל סגולה!!! ביטלתי את הסטודיו שהתוכנן לי להשבוע, כי שום פוטושופ לא ימחק כזה רישום כואב!

למחרת הגעתי אל הגן, מוכנה ומזומנה לשמוע מה בפי הגננת. ישר שאלתי: "מה הוא עולל?"... והיא השיבה שמשך ילד בשערותיו וההוא (בנה של חברתי...) החזיר לו מנה אחת אפיים.
לטענת הגננת חשוב שנבדוק ויסות תחושתי, כי הוא מפעיל כח יותר מה שנחוץ. שאלתי אותה היכן זה מתבטא בתחומים נוספים (כי בבית גוזר מצוין! מרכיב משאית מברגים בעדינות, מדביק, מגלגל קריפון, מורח פלסטלינה-) ולא ענתה על כך.

תגידו, זה לא נשמע לכם מוזר?
א. הפצעים גורמים לי לתהות היכן הגננת/הסייעת בדקות המריבה.
ב. ממה זה יכול לנבוע? הוא מדבר מצויין מובן וברור!

אשמח להתעשר מנסיונכם!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה