Title
אולי הגיע הזמן שמישהו ייזום ויטריח עצמו לעלות לבתי רבנים ולרשום במדויק את מה חייבים לנקות לפסח עפ"י ההלכה. מה רצוי לנקות, ומה בכלל לא קשור לפסח.
וכעת שיש ילדים על הראש - ננקה רק מה שחייבים. ואם עוד יישאר זמן, ננקה גם את מה שרצוי לנקות לפסח. ואם עדיין יישאר זמן - גם מה שלא חייבים.
לדוגמה: מגירת לחם מלאה בפירורים - צריכים לרוקן לגמרי, רצוי לקרצף. ואילו מסילות חלונות - לא קשור באמת לפסח...
מנהג ישראל דין הוא..
מקור:
כל מקום שידם של הילדים מגעת- צריך, כל מה שלא בגדול לא צריך, חוץ ממקפיא ןוכדו'...
וכן לא צריך דלתות, קירות, משחקים- אפשר למכור לגוי ולקנות חדש,ארונות מטבח- רק מה שמשתמשים בפסח, השאר רק לרוקן מחמץ או למכור לגוי.
אא"כ הוא נמכר לגוי. אך בכ"מ - עדיף.
הכוונה לקנות ממנו מחדש...
אכן.
וכמובן;
ולא לסמוך על מרן הרב פרוג...
בפסח אין מקור לכלום ..
רק מנהג
המנהג שאבק המסילות הוא חמץ..
לא, הכוונה לקנות חדש לפסח
המנהג כיום הוא לנקות - ידוע.
השאלה היא האם אבותינו נהגו בו - שרק זה נקרא מנהג ישראל...
בד"כ מנקים ואז מוכרים...
דיי מיותר...
שו"ע מפורש
שצריך לנקות מסילות?
היה כאן קובץ שפורסם פה שנה שעברה אני חושבת
עשה לי הרבה סדר בנושא.
אני גם ממש אשמח
אפשר להוציא את הרשימה מימי הקורונה.
לעניות דעתי,
כל עקרת בית (ובעלה) יודעת איפה נמצא החמץ בביתה, מה חובה לנקות? ומה היא משתוקקת לנקות על הדרך?...
מסכים.
היא רב? דיין?
ובזמן שילדיה על ראשה - אינה ממש משתוקקת...
אולי נשנה את שם האשכול?
זה כבר לא פיקוד העורף...
זה הלכות ומנהגים בפסח שזה גם חשוב,
אבל אולי תעברו לאשכול אחר?
@העשיל פרידמאן
@משתמש משודרג
@סטודיו בול
אל תעשו מנשותיכם- פסיכיות
(סליחה על הביטוי)
היא לא צריכה להיות רב ולא דיין- בילדותה היא למדה מה זה חמץ? ואיך מבערים חמץ (נקיון- הוא סוג של ביעור),
וכשהגיע זמנה להינשא סמכו עליה שכשיגיע ערב פסח היא תוכל להפעיל את שיקול דעתה הפשוט ולהצליח במוחה הקטן להחליט:
כן נעשה בעז"ה
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים