Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
בהמשך לזה

הם התחילו לחקור אותי מתי בדיוק הגעתי לתחנה וכו'
עניתי להם שאם הם לא מבצעים זיכוי מיידית לאשראי אני פונה לרשות להגנת הצרכן- תוך שניה ענו לי שנתנו זיכוי באשראי.
אז ככה זה עובד:)
תודה לכולם!
הימים האלו הם ימים לא פשוטים לאף אחד
וכל אחד מאיתנו מלא מלא בעצות כחול הים איך לדבר עם הילדים
ואיך לדבר לילד שבתוכנו
וכמה עלינו להיזהר מלהתמכר לחדשות
ולא להעביר סרטונים/שמות של חיילים וכו'....

אני רוצה לקחת נקודה שהרבה כבר דיברו עליה אבל לתת לה מימד ונופך שישנה את התמונה ממש!!

כל אחד כנראה כבר שמע על כך, שכשיש אזעקה ח"ו או כל דבר אחר מסביב שמשדר לנו טראומה
צריך להתעסק בחיובי, דהיינו לא לתת לרגש להשתלט על האירוע אלא להפעיל את המוח
כי כשהמוח פעיל בזמן הטראומה הלב פחות מעצים את הרגש
וברגעים שהרגש מסתובב בין פחד/חוסר אונים/בהלה/לחץ וכדו'
עדיף להעסיק את הראש בדברים אחרים לרגעים האלו
(כמובן לא להתעלם מהרגשות אבל לא להעצים אותם יותר מידי ברגע שאינו כ"כ נכון...)
לדוגמא - יש אזעקה כולם הולכים לממ"ד אז מושי אומר תהילים/מחלק שתיה וכדו' (ולא מצטנף בפינה...)

זה דבר נכון אבל חסר בזה הרבה - -
התחושה של עשיה רק כדי לא לשבת ריק ולא להרגיש את הפחד זה חלק מהתחושה הלא טובה...
שהרי כל העשיה/אמירת התהילים מתרגמת בראש לבריחה מהמצב..
ולכן עדיף להתמקד בחלק אחר/נוסף בחלק חיובי אמיתי ולא חיצוני - ואני יסביר
כשרואים אריה רץ אחרי שור והשור בורח ולא מנסה להילחם = הוא בורח
כשרואים אריה רץ אחרי כבש והכבש בורח ולא מנסה להילחם = הוא נלחם
כי לשור יש קרניים ואם הוא בורח ולא מנסה להשתמש בכלים שיש לו להילחם אז הוא 'בורח' הוא 'פחדן'
אבל הכבש אין לו שום כלי להילחם ולכן הבריחה שלו והאיתגור של האריה זה דרך הלוחמה שלו הוא 'נלחם' הוא 'אמיץ'

וכאן מגיע החלק שלנו
כל אחד יודע שטרור זה לא רק הרצח עצמו אלא גם בדגש על ההפחדה ועל האוירה של כל שאר האנשים שאינם ממש בקו החזית.
הניסיון להפחיד אותנו - להוריד לנו את המוראל - לדכא אותנו - זה חלק מהמלחמה
כל הסרטונים וכו' זה לוחמה פסיכולוגית לכל דבר !!! (ולכן כדאי מאוד לא לצפות ולא להעביר...)

ילד/מבוגר שבורח לחדר ממ"ד וכדו' הוא נמצא בתחושה של פחד/חוסר אונים וכו'
ולהתעסק בחיובי/מעשי רק כדי לא לזכור את הפחד הוא לא מספיק כ"כ
אבל אם נשכיל להעביר את המסר שאנחנו 'נלחמים' זה יעלה את המוראל ויתן משמעות חיובית להכל
כי לנו כאזרחים כרגע אין לנו דרך לירות טילים בחזרה על הערבים
ואין לנו דרך להתגונן מול הטיל עצמו.. ולכן הבריחה שלנו היא לוחמה לכל דבר
אנחנו לא נותנים לשונאים שלנו לעשות את מה שהם רוצים, הם רוצה להרוג ואנחנו לא מסכים!!!!!
ובאותו משקל בגזרה הנפשית כמו כן אנחנו לא מתחזקים סתם כבריחה אלא אנחנו לוחמים!!!

להיות לוחם זה תחושה של אני גיבור/אני שולט/אני חזק
וזה מה שנצרך בימים אלו יותר מהכל - בשביל החוסן הנפשי של כולנו
ואז כשלמושי שלנו יש תפקיד לחלק שתיה מתוקה בחדר ממ"ד בכל פעם שיש אזעקה
זה לא בסגנון 'ניחום אבלים' אלא 'לוחמה' זה תפקיד של להרים את המוראל כי הוא לוחם!!!!

לא לכל ילד אפשר להסביר את כל המערכה הזו אבל אם אנחנו ההורים נפנים את זה בצורה נכונה
גם נדע לשדר את זה נכון לסובבים אותנו, וההבדל בין 'בו נתעסק במשהו חיובי' עם פרצוף רציני
לבין 'קדימה, לא ניתן להם לשבור אותנו' ונפעיל מוזיקה זה הבדל בין שמים וארץ..

וכל האמור אינו רק תקף לחדר ממ"ד אלא לכל דבר שרוצה לשבור את רוחינו
אם זה יהיה בחזרה לשגרה ואם זה יהיה ביציאה החוצה ובכל דבר שהם רוצים לשבש לנו את החיים
אנחנו 'לוחמים' ו'חזקים' ועושים ההיפך ממה שהם רוצים - - -

כהשלמה נוכל לקחת השראה של אנשים ששרדו את השואה ובכל שמחה יהודית שמחו
והיו אומרים בשמחה וסיפוק ובחיוך של מנצחים א נקמה און ד'דייטשן (נקמה בגרמנים)
הם לא החיו את ששת המיליונים אבל הרוח והמלחמה הפרטית שלהם - הם ניצחו את הגרמנים

בתקווה שכלנו נעבור את הימים האלו
בבריאות השלימה בגוף ובנפש
ובתפילה לכל השליחים שלנו שיצליחו במשימתם
ויחזרו הביתה בקרוב בשלום

הכותב הינו מאמן / רגשי / ומוקדן מסמך בער"ן
לתגובות והארות <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
לפני שבעים שנה בדיוק, שמחת תורה תשי"ד, התייחס הרבי מליובאוויטש זי"ע, לתופעה בלתי רצויה שהיתה קיימת אז באיזור.
להלן העתק דברותיו הק' שנשא אז לקהל החסידים בתוך בית-הכנסת, ביחס לריקודים הללו, שבחיצוניות ובגלוי אינם קשורים לצד הקדושה כלל וכלל.

"...ישנם גם אנשים שהתקבצו בחצר (- יארד) וגם הם רוקדים, אלא שלעת עתה עומדים הם מבחוץ ואין ברצונם להיכנס פנימה.

ובכן, צריכים לצאת אליהם, ולבאר להם שקיום התורה ומצוות והשמחה דשמחת תורה הם עניינים שנוגעים להם בגשמיות.

אודות ענין הריקוד עם 'עצמות' - קשה להסביר להם, כיון שבעניינים כגון דא: עצמות, השתלשלות, אצילות, ובי"ע [-בריאה יצירה עשיה], (=מושגים בפנימיות התורה ובקבלה) - אין להם חוש, לפי שאין להם כלל תענוג ברוחניות. אבל אודות 'גשמיות', הרי בזה לכולם יש חוש, שהרי לכולם יש חוש ותענוג בכך שיהיו להם ידיים בריאות, רגלים בריאות, וילדים בריאים.

יש להסביר להם מה שאמר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר (- הריי"צ) במכתב: שהסיבה לכך שאדם רוצה לאכול מאכל מסוים, היא מפני שהנשמה רעבה להניצוץ אלקי שבהמאכל כדי לבררו וכו', וכדי שהנשמה תוכל לפעול זאת, פועלת היא תחושת רעבון בהגוף שיהי' רעב ויחפוץ בגשמיות המאכל. אבל באמת מקור הענין הוא בהנשמה.


ועד"ז בענייננו, כל אלה שהתקבצו כאן לרקוד, הרי הסיבה האמיתית לכך היא מפני שנשמתם רעבה ורצונה לרקוד בשמח"ת עם עצמות, ולכן פעלה הנשמה בהגוף שגם הגוף ירצה לרקוד. אלא כיון שבהגוף לא נרגש הטעם הפנימי שבדבר - רצונה של הנשמה לרקוד עם עצמות, יכול הדבר להשתלשל ולרדת באופן של דבר האסור, אבל האמת היא שמקור הענין הוא בנשמה..."



חלק מאותן נשמות שנעקדו עקה"ש גדלו בינינו, במחנה החרדי, ובהמשך תעו במדבר, בישימון. כעת, אחרי מות קדושים, צצים להם סיפורים, הקלטות ועדויות על הצימאון האדיר של הנשמה, על הקושי, ההתמודדות והכאבים שהניסו אותם למחוזות רחוקים. הבה נקבל על עצמנו להביט אחרת על נשמה, על יהודי. לקרב ולחבק, לחבוש וללטף. להטעים מטוב התורה והמצוות, בדרכי נועם ובאהבה. וביחד להתקרב לאבינו שבשמים.​
 תגובה אחרונה 
לא הרבה ראו, אבל יחד עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שהטריח עצמו ממרום גילו לטוס עד אלינו,
הגיח ממטוס האייר פורס 1 גם מחולל נזק עצום מימדים.
מה זה נזק, נזק זו מילה עדינה בשבילו. פצצה של כפירה חודרת כיפת ברזל.

מאיפה נפלתי? אני יסביר לכם. זה פשוט מאוד.

לצד תחושות האבל, הפחד, החשש והאימה, יש בלב רבים מאתנו החל ממוצאי שמחת תורה - צלליות של תחושות אחרות. זרות.
מבט חטוף לעבר ה'כוחי ועוצם ידי'. מבטים הססניים ומעריצים אל המטוסים ופצצותיהם העוצמתיות,
יחד עם כל 'בומבה' המשודרת מעזה ובמקביל לכל גיחה רועמת ממנועים מפלצתיים –
חודרת אל ליבנו תחושת הקלה של ביטחון מדומה ורוגע רגעי, הנה יש לנו על מי לסמוך.

הנה עגנה אל מול ארצנו המוכה ספינת מלחמה קטלנית, וואו! ארוכה היא מארץ מידה וכמויות הנשק שעליה – חידה.
סופרים אנו בחיוך את כמות המלחים שעליה ואת עשרות החמקנים שבקרביה. כן. זה קצת מרגיע אותנו.
יש לנו צבא עוצמתי שמחזיר להם ב'אבי אביהם'. ויש לנו את... אמריקה!!

כואב לומר, עצוב לכתוב, אבל תוך כדי הפחד מהאזעקות והריצה למרחב המוגן, (ומן הסתם מתוך בלבול וחוסר יישוב הדעת)
השתלטה על חלקינו מבלי שימת לב.... טיפהל'ה כפירה!.
כן, לא כפירה כזו האומרת שלא הקב"ה דאג לכל הבלגן והסחרור שעוברת מדינתנו. חלילה וחס.
כפירה מסוג אחר כזו שמטפטפת בעדינות ומרגיעה.
כי מה שהיה לא יתרחש עוד מעתה והלאה. ברור.

איך יתרחש? כשאנחנו מכים בהם מכות נמרצות שכאלו. עם פצצות חודרות בונקרים ועם אלפי גיחות של f35??
איך יתרחש שוב אם אין להם מים ותרופות וחושך שם על פני תהום. אין מצב שיעזו!!
עם כזו כניסה קרקעית מתוכננת, ועם אמריקה שמבינה ומפרגנת. אנחנו מוגנים. ויותר מאי פעם איתנים.
ברוך השם כמובן.

ובבוקרו של יום כשמטוסו של הישיש החייכן נושק את אדמת הקודש,
ומעל גלי ההיתר מהדהדים את דבריו המלטפים והמגוננים, מנתצת לה תחושת הכפירה עמודי יסוד עתיקים ואיתנים.
בדממה מחרישת אוזניים ועם משתיק קול חודרת לתוכנו אווירת ה'יש לנו על מי לסמוך' ושובל של רוגע ממחשבת פיגול.

אז לא. חברים.

אין לנו על מי לסמוך. אלא רק! על אבא שבשמים!!!

ולא רק בגלל שחברתנו היקרה (אמריקה) מונעת מאינספור אינטרסים ידועים יותר ופחות,
ושכל דרדק יודע שברגע של אינטרס אישי הקודם לזה שלנו הם יזרקו אותנו ל...עזה.
בליווי משפט חזק באנגלית. לא רק בגלל זה. זה פשוט.

אלא בגלל הסיבה הפשוטה והתמימה כל כך, שרק הקדוש ברוך המסובב כל הסיבות,
שדאג לסמא את עיני הינשוף והמודיעין, לאטום את אוזני הקשבים והחכמים,
להחליש את החזקים ולהעצים את החלשים,
להנחית מכה כה קשה ולהשאיר את כולנו פערי פה והמומים ימים ארוכים.
רק הוא! המשגיח עלינו ללא הפסקה,
יכול כהרף עין להמיט כליה על החפצים בהשמדתנו ולגדוע בין רגע את כל מבקשי רעתנו.

ראיות?? מיותר כמובן.
אבל רק אתמול פירסס טיל ארוך טווח ומלא בחומר נפץ קטלני
ונחת במרכזה של מחלקת אף אוזן גרון בבית החולים ג'יפה השוכן בטבורה של מה שהייתה עד לא מכבר העיר עזה,
וקבר בקבורת חמור מאות אזרחים תמימי דעים ועל הדרך העלה באש מחסנים עמוסים באבק שריפה. (לצרכים ידידותיים).
כמאמר הפסוק 'חרבם תבוא בליבם'.

השתדלות?? אין ספק! חיילים, טנקים, מטוסים, עזרה הדדית, אחדות כמובן.
מחובתנו להחזיר מנה אחת אפיים לחיות האדם שהתעללו בנשמותינו וטבחו בילדנו. להשליך אותם לים.
אך לא להשליך את יהבנו על נושאות מטוסים ואיומים, וודאי לא על חיבוק (דוב) של העמים.

נאומו של ג'ו היקר על שלל התבטאויותיו הדומעות, מפיצים, בנוסף לריחות הנעימים, ריחות של רוחות זרות. אחרות.
אמרותיו ואיומיו לשכנינו המהססים,
מסיחים את תשומת ליבנו מבורא כל העולמים זה שחלק מחוכמתו לבשר ודם ודואג להנשים בכל רגע את כל הברואים.

אז בואו נעשה כמה תרגילי נשימה, מצרך נחוץ בימים שכאלו,
ונזכיר לעצמנו מי ממית ומחיה ומי הוא המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית!,
מי שנתן שכל ובינה לבני אנוש לפתח כלי מלחמה וכוח להפעילם,
ומי ששמר במשך שבעים וחמש שנים, שלא יפרצו חיות טרף לבתיהם של אזרחים ישנים.

אין זו סתירה לחובת הכרת הטובה לנשיא שחצה זה מכבר את גיל הפנסיה ודידה כל הדרך לומר ש'לא ישראל ירתה על בית החולים בעזה'.
תודה רבה לך מיסטר פרזידנט על האמפתיה והרגשות.
רק אם תוכל פעם הבאה לקצר עוד קצת בביקור ולהמשיך הלאה במטוס או במכונית, מבלי להשאיר לנו עקיבות של חולשה. מבחינה רוחנית.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה