Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
    • נעול
    509
  • צמים? קשה לכם? הנה מה שהרב פינקוס כתב במיוחד בשבילכם​

    עבודת האדם בימי הצומות גדולה כל כך כיוון שבכך אדם מקריב את חלבו ודמו לקדוש ברוך הוא. "עבודת הצומות – הקירבה הגדולה ביותר לקדוש ברוך הוא", אומר הרב פינקוס​


    by colbass.com
    הרב פינקוס זצ’’ל

    הרב פינקוס זצ’’ל
    אא


    הרב פינקוס זצ"ל בספרו "גלות ונחמה" ביאר את חשיבותה העצומה של עבודת הצום.
    הרב פינקוס הבהיר כי צום מבטא את קשר האהבה של האדם עם הקדוש ברוך הוא. הוא ממשיל את הצום לאב, שכשילדו מתפתל מכאבים, אביו בא ויושב לידו, למרות שאינו יכול עזור לבנו או להקל על כאביו. הסיבה לכך שהאב יושב ליד בנו היא כי שהוא לא מסוגל לעזוב אותו בצערו.
    באותו אופן ניתן להסביר את הקשר בין עם ישראל והקדוש ברוך הוא: כשכואב לעם ישראל, לא רק שהקדוש ברוך הוא משתתף בצערם, אלא הוא – שהוא כל יכול – ממש כואב לו, כביכול הוא עושה שגם לו עצמו יכאב. זהו כוונת הנאמר "עמו אנוכי בצרה".
    "בזמן הצום, אנחנו מחזירים לקדוש ברוך הוא, וכביכול משתתפים בצערו ובכאבו של הקדוש ברוך הוא. אנו מכאיבים לעצמנו כדי להשתתף בכאבו של הקדוש ברוך הוא. משום כך מהווה הצום קירבה כל כך גדולה, כיוון שאדם מוכן לוותר על עצמו, על חלבו ודמו, כדי להשתתף עם הבורא יתברך בצערו", דברי הרב פינקוס.
    כלומר, עבודת הצום היא גדולה כל כך כיוון שהצום מבטא רגש חזק: את קשר האהבה של הקדוש ברוך הוא עם עמו ישראל. כאשר האדם מכאיב לעצמו ומשתתף בצערו של הקדוש ברוך הוא על ירושלים ועל חורבן בית המקדש, הוא מבטא בכך את אהבתו הגדולה לבורא.
    יהי רצון שתתקיים בנו התפילה הנאמרת בתפילת מנחה בתענית יחיד: "יהי רצון מלפניך... שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט היום כחלב המונח על גבי המזבח ותרצני".
    על רקע ההתייקרות ההולכת וגוברת של המגבעות וכובעים חסידיים, מהלך דרמטי התבשל בימים האחרונים בעולם התורה החסידי.

    במכתב שנשלח להורים בחמישה עשר חיידרים של החסידויות המובילות בבני ברק, הודיעו המנהלים כי החל משנת הלימודים הקרובה, התלמידים לא יגיעו עם הכובעים החסידיים, אלא עם כובעי קסקט בלבד.

    במכתב שעליו חתומים מנהלי תלמודי תורה בחסידויות באבוב, לעלוב, צאנז, נדבורנא, ערלוי, שומרי אמונים, סערט ויז'ניץ ועוד, מגוללים המנהלים את ההחלטה הדרמטית.

    "השמירה על הלבוש היהודי המקובל מדור דור, היתה מיסודות דרכי ההנהגה במקהלות החסידים מדור דור. וכחלק מכך נהוג היה בקרב החסידים בדורות הקודמים שהאברכים והבחורים חבשו לראשם כובע רחב, או כובע קטן הנקרא 'קסקט, הצד השווה שבהם ששני סוגי הכובעים העידו על הלובשם שהוא נמנה על קהל החסידים ויראי ה'.

    אמנם מאז מלחמת העולם השניה, משום כזה התפשט יותר המנהג לחבוש כובע רחב, והתמעטו חובשי כובע קסקט.

    כמי שזוכים לעמוד בראש מערכות חינוך למדנו מן הניסיון, שבעוד שבחורים מתבגרים, יודעים לשמור על הכובע במשך כמה שנים, הרי כאשר הבחורים כי נמצאים עוד בשנת הבר-מצוה בין כותלי התלמוד-תורה, קשה להם לשמור כראוי על כובעם, כך שבמקרים רבים, כאשר רק עברו ככה חודשים אחרי הבר-מצוה יוצא הכובע מכלל שימוש, וההורים נאלצים לרכוש כובע חדש תמורת סכום גבוה".

    המנהלים מוסיפים וכותבים: "על של עתה באנו, אחרי שבתקופה האחרונה היוקר מאמיר ביותר ומחירם של הכובעים עולים דמים יקרים, וקול מצוקתם של ההורים באה אלינו שאין לאל ידם לעמוד בהוצאה גדולה כזו אחת לשנה. זאת בשעה שכובע הקסקט מחירו זול עשרות מונים".

    "אשר על כן" מודיעים המנהלים במכתב הדרמטי, "התאספנו יחד מנהלי תלמודי תורה בעיר התורה והחסידות בבני ברק, בהוראתם של מורי דרכנו רועי ישראל כ"ק מרן האדמורי"ם שליט"א לתקן תקנה קבועה לכלל הבחורים הלומדים בתלמודי תורה בעירנו, החל מתחילת הזמן הבא בחודש אלול הבעל"ט: הבחורים יבואו לתלמוד תורה אך ורק עם כובע קסקט לראשם, ולא תתאפשר כניסה אחרת".

  • 159
  • 0 תגובות

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה