Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
במהלך חיפוש מאמר מסוים הגעתי לאתר "תורתך"
באתר יש מאגר עצום של דברי תורה שנאמרו על ידי רבנים שנרצחו בשואה
מעשיר מאוד לעורכים תורניים ולכל אחד מעם ישראל מלבד הזכות לגרום לנחת רוח לקדושי עליון אלו שיהיו שפתותיהם דובבות בקבר אשר איננו קיים אצל רובם.
כדאי להקפיץ לתועלת הרבים
אשמח אם יולכו להעלות לכאן קובצי שמע עם הסיפור של קמצא ובר קמצא (על חורבן הבית) - מותאם לילדים
תודה רבה!

תוכן הסיפור בגמרא:
תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ה, עמוד ב'

עשיר אחד בירושלים עשה סעודה גדולה ושלח את משרתו להזמין את חברו, יהודי בשם קמצא. טעה המשרת והזמין אדם בשם בר קמצא, שנמנה דווקא עם אלה השנואים על בעל הבית. בר קמצא עצמו שלא הבין מדוע הוא מוזמן, נטה להאמין כי המארח החליט להשלים עמו והגיע לבית החוגגים. הופעתו בסעודה הרגיזה את בעל השמחה והוא הורה לבר קמצא להסתלק. בר קמצא המופתע, ביקש מהמארח שהואיל והוא כבר הגיע לסעודה שיניח לו להישאר אך בעל הבית סירב. מפני הבושה הָרַבָּה הוסיף בר קמצא והציע לשלם דמי חצי סעודתו וגם להצעה זו סירב בעל הבית. ראה בר קמצא שבעל הבית עקשן והציע לשלם דמי כל הסעודה בתמורה שלא יגורש בבושת פנים מהסעודה. אך אף על פי כן המארח סירב בשלישית ולא היה מוכן בשום פנים ואופן שבר קמצא יישאר בסעודה. בסופו של דבר תפס בעל הסעודה את בר קמצא ולעיני כולם גירש אותו מהסעודה בבושת פנים.

בר קמצא לא השלים עם העלבון, וכעסו גבר לנוכח העובדה שישבו בסעודה חכמי ישראל שלא מנעו את גירושו וביושו. הוא החליט לנקום וסיפר לקיסר כי היהודים מורדים בו. כדי להוכיח את דבריו הציע לו לשלוח קורבן ליהודים במטרה שיקריבו אותו, והם, כך הסביר לו, יסרבו להקריבו. הקיסר נתן בידיו עגל לקרבן, ובדרך לירושלים הטיל בו בר קמצא מום קטן שלפי התורה פוסל אותו להקרבה אך אינו נראה למראית העין מתוך ידיעה שהמום מצד אחד ימנע מהכוהנים להקריבו ומאידך לא יהיה בולט מדי עד כדי כך שאף המלכות תחשיב את המום כפוסל העגל לקורבן. ואכן כך היה – פסילת הקרבן נתנה לקיסר הוכחה מספקת למרד של היהודים, והניעה אותו בסופו של דבר לעלות על ירושלים ולהחריבה.

אירוע נוסף שנלווה לסיפור, מתאר את לבטי המנהיגות היהודית ביחס לקרבן. הם נוטים דווקא כן להקריבו מפני "שלום מלכות" אך רבי זכריה בן אבקולס, אחד המנהיגים הבולטים, דוחה את ההצעה ומורה שלא להקריב. בנוסף, יש כאלה הדורשים להרוג את בר קמצא, אחרי שהם מבינים כי הוא הטיל את המום, אך שוב מתערב רבי זכריה ומורה שלא להורגו, מחשש שיחשבו בדורות הבאים שכל המטיל מום בקורבן ייהרג.
  • תודה
Reactions: פרסום שנהב1 //
11 תגובות
אני עובדת כבר שנה בעבודה עם צוות בלתי נסבל
חייבת לציין שאופציה של לעזוב לא בא בחשבון כי זה מקום מרוחק ופשוט אין עבודות!
חייבת להחזיק את עצמי בשיניים.
שתי נשים מפרפרות שם את כולם מחייבות לעשות דברים הזויים ומאיימות שאם לא הם יפנו להנהלה…
יש לציין שיש להם כוח הזוי הם כבר העיפו שתיים מהצוות
הצוות פשוט בחרדות
סובל יום יום אבל מת מפחד לפתוח את כל מה שקורה עם ההנהלה כי מפחד על מקום עבודתו
לשתי הנשים הללו שאחת בעיקר גוררת את השנייה, העבודה היא עולמם והגמישות מחשבתית שלהם שואפת לרצפה.
וכל היום הם עסוקות בלרכל על שאר הצוות ולסכסך האחת עם השנייה
כל היום מורידות ומשפילות וקוראות לשיחה פרטית ואומרות להם כמה הם לא עובדות טוב
למרות שהצוות מוציא את נשמתו
ואם תשאלו אותי אז איך ההנהלה לא קולטת? אתם מכירים את האנשים שכלפי חוץ כולם משוגעים עליהם ולא מאמינים שהם פוגעים בזבוב? אלו בדיוק שתיהן
ההנהלה משוגעת על העבודה ועל כל מה שקשור אליהם, ברמה שאחת הבנות התקשרה בוכה להנהלה ואמרה להם שפגעו בה ההנהלה בתגובה( כמובן אחרי שדיברה עם שתי הנל) החליטו להעיף אותה! על זה שהיא לא מכבדת את מקום עבודתה וכו וכו
אני ברוך ה עוברת למחלקה אחרת שנה הבאה אחרי גיהנום שעברתי שם
הצוות שנשאר הוא צוות יותר כנוע ושחושב שלהשפיל אותם זה בסדר
השאלה איך גורמים להנהלה לקלוט מה קורה שם?לא מסוגלת לחשוב שעוד צוות יעבור את מה שאנחנו עברנו שם.
תודה מראש על כל עצה!
כשהמלחמה פרצה והחיים התהפכו, ההורים היהודיים באירופה נשארו כמה שיותר קרובים לילדים שלהם. הם ניסו לתת להם כל מה שהורים מסוגלים לתת בתנאים הקשים ששררו.
בבוא שנת 1942, ועימה הרציחות הגדולות ומחנות המוות של פולין, ההורים התחילו להבין שאם לא יעשו מעשה - הילדים ימותו. באהבתם הגדולה, במסירות שאין דומה לה, הם החלו לחפש אחר דרך הצלה לילדיהם, גם אם הם עצמם ימותו. ואז עשו אבא ואמא את הדבר הכי קשה שהורים יכולים לעשות: מסרו את הילדים האהובים שלהם לידיים זרות, גויות, כדי להעניק להם סיכוי לחיים.

כדי לספר את סיפורם המיוחד של הילדים שנשלחו למסתור, ולהבטיח שסיפוריהם לעולם לא יישכחו, הושקה תערוכה וירטואלית חדשה. התערוכה פותחה על ידי 'גנזך קידוש השם', מיועדת לבני נוער ומציעה חוויה ייחודית ומרגשת המביאה את סיפוריהם בצורה אינטרקטיבית וסוחפת.

התערוכה, שניתן למצוא בכתובת
https://bamistarim.ganzach.org.il/ , מבוססת על מארג עדויות של ילדי מסתור במזרח אירופה ובמערב אירופה. היא משקפת את מצבם הנפשי והרגשי של הילדים, שעברו מאורעות קשים בתקופת השואה ושרדו אותם בגבורה, באומץ ובאמונה שקיבלו בבית הוריהם.

אחד המרכיבים החזקים בתערוכה הוא השימוש בעדויות אישיות אותנטיות מתוך ארכיון גנזך קידוש השם, המבקרים יכולים ללמוד על האתגרים שניצבו בפני הילדים, כמו גם על מעשי האומץ וההתנגדות שעזרו להם לשרוד.

התערוכה לא רק חינוכית, אלא גם מעוררת השראה. בני נוער יכולים ללמוד על החוסן והגבורה של הילדים הנסתרים ולשאוב השראה מסיפוריהם, בנוסף לכל אורך החוויה ניתן ללמוד על מידע היסטורי כללי נוסף, להעשרה ולמידה.

התערוכה כוללת גם הדרכות להורים ולמורים, שיסייעו ללמד ילדים על השואה בצורה מותאמת לגילם, על ידי שיתוף הסיפורים הללו עם הדורות הצעירים, נוכל להבטיח שזכרם של ילדי השואה הנסתרים לעולם לא יישכח.

לקראת יום השואה אנו מזמינים בני נוער (ולא רק) לבקר בתערוכה וללמוד על חייהם של ילדי התקופה שעברו את המלחמה במסתור. בואו נתכנס יחד כדי לזכור את העבר, ללמוד ממנו ולזכור, שכל ילד יהודי בעולם הוא חשוב והזהות יהודית היא הנקודה המאחדת אותנו בזמנים קשים.

לינק לתערוכה: https://bamistarim.ganzach.org.il/



קצת קרדיטים (:
על הניהול אפיון ועיצוב - אני הקטנה
על הפיתוח @סיון
לשאר הקרדיטים והשותפים לפרויקט: https://bamistarim.ganzach.org.il/story/end/credit/
    • נעול
    618
  • הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה