Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
בוקר טוב,
חודש אלול, ערב ראש השנה.
כולנו רוצים להוסיף זכויות,
כולנו רוצים להכתב לשנה של חיים ארוכים,
כולנו רוצים שנה של בריאות ופריחה.

אני מסתובבת בחודשיים האחרונים, בין אנשים, בפה פתוח מהלם.
אנשים לא רואים. אני חובשת מסכה.
אבל אתכם, קוראי הפורום אשתף.

אנו גרים באזור מעורב.
ליטאים מזנים שונים, חסידים מחסידיות שונות וכו'
כל אחד ומנהגיו, הוראות רבותיו ובהתאם - הגיגיו.

יש אנשים המקפידים על כללי הבריאות - ככתבם. בדביקות.
ויש פחות. אכן.

במשך תקופה ארוכה יצא לי לשוחח לא מעט עם אנשים הנזהרים באופן מירבי. אנשים שלא מעגלים פינות ולא מחפשים הקלות במצב הלא קל.
ושאלה כואבת בפיהם: למה? למה מזלזלים?
והבנתי את כאבם. באמת.

עד התקופה האחרונה.
לפתע,
מספרת לי שכנה, כיצד יצאו לנופש משפחתי, שש זוגות על טפיהם מכל קצות הארץ. עם ההורים המבוגרים! לחמישה ימים בוילה אחת!
ועוד ידידה,
ועוד חברה,
ועוד שכנה,
ועוד קרובה,
וכולן מסיימות במשפט:
היינו חייבים. אבל ממש. אין ברירה.
אי אפשר לסגור אנשים לתקופה כל כך ארוכה.
היינו חייבים להפגש למפגש השנתי.
זה מעניק לנו כח לכל השנה.

ועכשיו כשהנופש תם והן חוזרות לביתם, הן ממשיכות ללהג על אותם שלא מקפידים בדיוק על הכללים.
ואני בהלם.
רוצה לשאול אותם אם הכל בסדר אצלם?

למה?
האמנם יש בציבור החרדי אנשים שחושבים שיש צדק בהעדפת בילויים על פני תפילה ללא מסיכה לדוגמא?
האם אפשר לבוא לפרויקטר חילוני בטענות על אכיפה מפלה?
האמנם עניין של פיקוח נפש כאן או הכל עניין חברתי ותו לא?
כי אם כן, מה לכם כי נזעקתם?
האם התורה מצדיקה גינויים בגלל שייכות חברתית?
האם באמת לכך התכוונו הרבנים במכתביהם?

ידוע שאדם נידון כפי שדן את חביריו.
נטו מתוך אגואיסטיות שימו לב האם יש לכם זכות דיון או ליוק בנושא.
שלא חרצתם את גורלכם במו פיכם.

שנה טובה לכולם. שנה של בריאות איתנה ושפע בכל המובנים.
אבל אשמים אנחנו.


סליחה על הכותרת הבומבסטית, אבל זו ממש ההרגשה שלי בימים האחרונים.

הלב מתפלץ מול האפליה הבוטה של בתי הכנסת מול היכלי התרבות, של הפגנות מול חתונות של אדמו"רים ועוד רבות ורעות.

אבל דוקא מעומק הפלצות עולה בי ההכרה שאולי כל זה מגיע לנו. הרי עינינו רואות את הנתונים הברורים וההגיוניים שרוב ההדבקות קורות בבית פנימה, ובית חרדי שבו יש בממוצע 8 נפשות נמצא בסיכון גבוה מאוד פי כמה וכמה להידבק ולהדביק. אנחנו מתכנסים 3 פעמים ביום בחללים סגורים עם עוד אנשים שרבים מהם לא עוטים מסכות או לא עוטים כראוי, לרוב כל אחד מבני הבית יוצא לבית כנסת אחר או מתפלל במנין אחר ופוגש אנשים -מדביקים- אחרים.

בעבר עוד היו מחיצות בין הבעל קורא לעולה לתורה, כיום זה כמעט לא בנמצא. זה טיבה של ה'מלומדה'.

מישהו מכיר בית כנסת אחד שמקפיד על הוראות הריחוק החברתי? מישהו מכיר בית כנסת שבו הגבאי מעיר למי שלא עוטה מסכה כראוי? (אני מכיר אחד. זהו)

מתפרסמים סירטונים מהתקהלויות מרגשות כאלה ואחרות שבו רואים אנשים מבוגרים שללא ספק נמצאים עמוק עמוק בקבוצות הסיכון, נצמדים אחד לשני כשהם ללא מסיכה. אז מה לנו כי נלין?

ואז יקפצו לי כל החוכמולוגים ויאמרו לי: "למה לאולמות תרבות מותר 500 ולבתי כנסת רק 20"? "למה בחדרי אוכל של בתי מלון מותרת תפוסה של 35% ובבתי כנסת רק 20"?

ואני אומר להם: "כן! לי יש עניין שהשכנים שלי לא ימותו, שדודים שלי לא יחלו. על המתכנסים באולמות התרבות אני ממש מרחם, אבל מטבע הדברים פחות אכפת לי מהם. לנו יש מה להפסיד. תורה ומצוות, אשה וילדים, קהילה שבד"כ תוססת ועוד ועוד. אם להם אין מה להפסיד הם מוזמנים להידבק ולהדביק".

ובכלל, הם מזכירים לי את הסיפור על 2 אנשים שנכנסו לשדה מוקשים, האחד דובר עברית והשני קזחית. רץ אחריהם עובר אורח שצפה בבהלה במתרחש והתחיל לצעוק לכיוון דובר העברית, הלו, תיזהר יש כאן מוקשים. אבל הוא ממשיך ללכת. אותו עובר אורח לא הרפה והמשיך לגעור באותו אדם. והוא מסתובב אליו ואומר לו: זו ממש אפליה מה שקורה כאן! אתה רואה 2 אנשים שעושים אותה פעולה באחד אתה גוער ובשני לא...

הוראות משרד הבריאות ניתנים לטובתנו ולבריאותינו. לכן אין כל מקום לטענות ולמענות.

נכון שליצמן זועם ופרוש מאיים. כי ישנם כאלה שלא מבינים את זה. וכדי שהם לא יתנקמו בחכ"ים שלנו הם חייבים לעשות רעשי רקע, אבל את האמת כולם יודעים. אבל אשמים אנחנו!

אני קורא מכאן לגמזו ולאדלשטיין ולכל הנוגעים בדבר. תמשיכו להפלות אותנו כי חפצי חיים אנחנו!
אני חייב לשתף אותכם בסיפור מיוחד שהגיע אליי היום...
מישהי שחלתה בקורונה ונמצאת באחד המלוניות בארץ יצרה קשר עם אחותה.
אחרי שיחה על הא ועל דא היא פתאום מבקשת בקשה מוזרה...
יצויין שמדובר על בחורה חילונית לכל דבר!!!
היא מבקשת מאחותה שתקנה לה כך:
חצאיות
גרביונים (!)
חולצות ארוכות
וגם לעוד מישהי שהיא איתה בחדר....
אחותה שואלת אותה מה נסגר איתך מה קורה שם?
היא עונה לה שהיא נמצאת ליד הרבה משפחות חרדיות ובהתחלה לא היה אכפת לה....
עם הזמן היא הרגישה לא נעים שכל מקום שהיא הולכת כולם בורחים...
והיא ניגשה לאחת הנשים שם ושאלה אותה מה היא עשתה לא טוב? למה כולם בורחים ממנה?
והיא הסבירה לה את המצב...
שיש קוד לבוש בציבור שלנו ואי אפשר ללכת כמו שרוצים וכו'...
והיא הסתבכה עם עצמה לילה שלם עד שהחליטה לנסות...
אחותה קנתה לה את כל הדברים שהיא ביקשה לה ולחברה שלה...
והיום היא הודיע לה שהיא מתחילה לאמץ את ה "סטייל" הזה!!!
היא מרגישה יותר מכובדת בלבוש הזה והיא הודיע לה שהיא הולכת לחזור לבית ככה!!!
בקיצער
כל הכבוד לכם!!!
איזה קידוש ה'!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה