Title

בריאות ורפואה

שאלות • מידע • בירורים • והתייעצויות בענייני רפואה
- אין לסמוך על המידע המתפרסם כאן כמידע רפואי מוסמך -

מאמרים אחרונים באתר

בס"ד

שלום וברכה , אשמח לעזרתכם!
הבן שלי בן 8 וחצי,
התחיל לקבל אטנט 20 מ"ג (שגם זאת לקחתי מאוד קשה! ), לפני כחצי שנה- 5 חודשים בערך.
יש לו קושי בהתארגנות בוקר (וגם ערב! לפני השינה.. הקריטי כרגע זה בוקר..) וזה ממש מלווה בכעסים ועצבים ותסכול אינסופי!
רמת הכעס והתסכול ממש עלו ובכל בוקר זאת התמודדות, וכן.. לא תמיד יש לי זמן וסבלנות
ובפרט ש"אין לו כ" ו"הוא לא רוצה" ו"לא בא לו ולא אכפת לו"..
הוא בן 8 וחצי וכואב לי איך שהדברים מתנהלים..
כואב לי שכל בוקר כעס, תסכול ועצבים..
צעקות ובכיות משום שהוא לא רוצה וכל מבצע שעושים איתו מחזיק ליום יומיים
וגם אז..
מדיי בוקר אני אף עוזרת לו פיזית להתארגן, נעליים, נטילת ידיים, לשטוף פנים.. הכל..עד הרגע שהוא
גם צריך לקחת את האטנט וגם שם זה סיפור (התחלתי לקנות לו בובות יד ובאמצעות הצגה - אנחנו לוקחים יחד .. והוא גם נהנה מזה..)...
עם הכל, רמת התסכול נוראית..
היה בטיפול רגשי בעבר, פחות עזר.. כיום מטופל ברכיבה טיפולית, פעם בשבוע בחוג נגרות.. ב"ה
פעיל..
עם הכל, וכל מה שאנחנו מביאים לילד הזה , זה לא מספיק.
שאלות
1) קראתי באחד הפורומים שמישהי כתבה שהאטנט יכול להקצין כל תחושה, לטוב או לרע.. עצב? אז ממש מרגישה עצובה..
שמחה? אז ממש מרגישה שמחה... האם זה נכון? ואם כן, איך אני כאמא יכולה לסייע עם זה?
2) יש כאלה שמבייאים את הכדור לילד מיד שהוא קם? לכמה זמן זה מחזיק לו בת"ת או לה? מומלץ?
3) לאחרונה, אחד הרבנים פנה אלינו ואמר שקשה לו כבר אחה"צ, מסיים ב4.. מה ניתן לעשות?
כדור XR ממושך, כרגע.. פחות מדבר אלינו..
4) למי יש את טיפ הזהב הזה שיעזור לנו להתמודד יוותר בקלות? ובשמחה.

מלב אוהב של אמא שרוצה לקדם ובאמת ללמוד איך...
תודה רבה!!
הבת שלי בעיצומם של לימודים ולאחרונה התחילה לקחת ״אטנט״ 30 מג.

מבחינת ההשפעה על הריכוז והפיקוס - מעולה!
כמה שאלות נשמח לשמוע ממי שמבין (לא לשלוח לרופא כי זה בתכנון ונשמח לשמוע מבעלי ניסיון)
1. האם זה הגיוני שגם ביום שלא נטלה אטנט (יום שישי) עדיין אין תיאבון נורמלי?
ובכלל ירקות ופירות ממש מגעילים אותה. מה שפעם אהבה מאוד מאוד!
2. צמא מוגבר ויובש בפה כל הזמן - משהו תקין? יש דרך להתמודד חוץ מלשתות גלוני מים (ושרותים כל שעה..)
3. היא מרגישה שזה נותן בה אנרגיות ולהט ומצב רוח (היי) שלא נמצא בה ברגיל. וביום שלא לוקחת מבחינתה לישון ולא לעשות כלום.. כאילו נחה מהימים האנרגטיים שהיו לה עד עכשיו, מרגישה שזה עלול למכר להתרגל לאנרגיות וה׳היי׳ שהכדור מביא לה?
4. האם ה30 מג יהיה איתה עכשיו לכמה שנים או שעם הזמן צריכים להעלות מינון?
5. בינתיים השילה כמה קילואים מיותרים כי כל היום היא לא אוכלת (חוץ מארוחת בוקר דשינה לפני הכדור) והיא ממש מבסוטה מעצמה ואני קצת חוששת שתתרגל לקיים צומות כאלה.. או שתתרגל לחוסר תיאבון (ורוזי..) ותצרוך את הכדור כל חייה בעקבות כך…
6. האם יש תחליף לכדור הזה שיתן תוצאות טובות בריכוז ופיקוס אבל ישאיר לי אותה כמו שהיא… עם תיאבון בריא ושמחה אוטנטית…
ה30 מג משפיע עליה מ10 בבוקר עד 10 בלילה…

אשמח לכל מידע ממנוסים!
תודה!!
  • וואו!
Reactions: ישא ברכה1 //
49 תגובות
אני מעלה כאן בעיה גדולה, שיש לי בחיים. אולי גם בכדי להציל את מי שאפשר, שלא ינהג בקלות ראש, בחומרים שמחלקים כמו סוכריות, ומבטיחים חיים מושלמים, תרופת הפלא לכל הבעיות.
אבל האמת היא שבעיקר לעצמי אני מחפש ישועה, שמא יש מישהו גם נקלע לאותו סרט רע, ומניסיונו האישי, יוכל לעזור בעידוד, והכוונה, או מי שמכיר אנשי מקצוע המטפלים בבעיה זו, ויש עליהם המלצות מניסיונו אישי, ולא משמועות בעלמא.

כבחור ישיבה תמיד אני אוהב ללמוד ולהצליח, מצד שני יש לי בעיות של קשב וריכוז, אבל מעולם לא הדרדרתי למצב שבו אני עכשיו, שרוב הזמן אין לי אנרגיות ויכולת לתפקד.
וכך זה התחיל, הובחנתי לפני 3 שנים כסובל מקשב וריכוז, ולקחתי אטנט, פתאום הרגשתי באורות, הצלחתי במה שמעולם לא יכולתי אפילו לחלום. לאט לאט לא עבדו המינונים שנרשמו, לכן הגזמתי ולקחתי יותר וכו', ומאז אני מוצא עצמי בבור בלי תחתית.
פסיכיאטר לא מצא פתרון חוץ מלבטל את המרשם של האטנט כמובן, ולהגדיר את מצבי כסובל מאותם התופעות של מאניה דיפרסיה. [אלא שמהר מאד התברר לי, שהתרופות האלה, פשוט ומדכאות את כח הרצון וההרגשה. זה מזכיר את המשל ששמעתי על אותו אחד שבא לרופא והתלונן כואב לי הרגל, אמר לו הרופא, אז נחתוך הרגל, ולא יהיה מה שיכאב...].
בשנים האחרונות אני ממשיך להשיג מכל מיני מקומות ש'אינם רשמיים' את כדורי החיות והאנרגיה שלי, כי בא לי לחיות, ובלעדיהם אני פגר מת.
בנוסף לכך, יש לי בעיה של גבולות, ואם כבר אז כבר... לאחר שכל כך חיכיתי, אני לוקח בכמויות מבהילות, על פי רוב הגוף התרגל, אולם גם היו את אותם הפעמים הבודדות והקשות, שמצאתי עצמי בבית החולים, עם בעיות נשימה, ועם תקליט שחוזר על עצמו להרגיע ולשכנע את כולם, שאמנם כך זה נראה, אבל באמת לא היתה בכוונתי להתאבד.
וכשמתחילה ההשפעה, אין מה לומר, פתאום הגיע הגאולה. אין לי את כל הצרכים של האנשים ה'פשוטים' , כגון אוכל, או שינה. פתאום בבת אחת אני מוצא עצמי עם כוחות שכל יכולות לימוד ועבודה, עם סבלנות אין סופית, שלא מאפיינת אותי בלשון עדינה...
נשמע כיף? אני ממש לא ממליץ על החוויה, כי פתאום מגיע ה'בום', שמפיל אותך מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, תחושת סבל בלתי תתואר, שהגוף זועק לשינה, אך אינו במצב שיוכל לאפשר זאת כלל. ואז זה מגיע לפעמים לכל מיני אותות מוזרים שהגוף שולח, כגון בצורך לנשום עמוק בשביל לשרוד, כי חסר חמצן בגוף, או שפתאום הלסת ננעלת, ובעיקר אני הופך להיות עצבני, שאוי לו למי שיתקרב אלי, וישמיע את קולו, בתוך המערבולת ההרים הטוחנות זו את זו שבין אוזני.
ואם זה לא מספיק, כדור השלג התגלגל, וגיליתי את 'תרופת הפלא', שמצילה אותי כל פעם ממוות לחיים, ה'אלכוהול', לא משנה איזה סוג, העיקר שיהיה לפחות 40 אחוז, ובכמות מספקת, עד שחשים סוף סוף, שהטירוף יורד, אני מתחיל לאבד קשר עם המציאות, בושות מכל הסביבה, נופל על המיטה, ובבוקר מתעורר, לעוד יום חדש של אלכוהול שזורם בדמי, עייפות המח, מעבודתו המייגעת והרציפה כמה ימים, ללא שום קשר לכוחותיו האמיתיים.
וכך ימים שלמים לאחר מכן אני שוכב כאבן דוממת ללא כוחות לחשוב להרגיש ולזוז. עד שפוקעת סבלנותי, ושוב אני יוצא במסע למצוא את שכל כך שנאה נפשי, וכל כך אהבה, ברגע זה שוכחים את כל הנזק, רק זוכרים את האור שבאנרגיה והעשיה, שכל כך חסרים לי, לאחר ימי החידלון, הערפול והחולשה.
  • 125
  • מה הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין שינה מאוחרת מידי קימה מאוחרת ,משיכה לאש ,התמכרויות, פיטורים ממקומות עבודה לעיתים תכופות? ואיך דווקא ריכוז ייתר יכול להוכיח גם הוא על הפרעות קשב?
    נסביר-
    קודם כל הפרעות קשב היא לא שלא מוצאים עניין בדברים מסוימים או כן מוצאים בדברים מרתקים אלא היא הפרעה שקשורה במערכת ספיגת הדופאמין במוח מה שיש כבר מילא לכולנו במוח האנושי,רק שלאלה מאיתנו שסובלים מהפרעות קשב וריכוז או מקשב מוגבר או חלמנות מיוחדת היא בעצם מחוסר ספיגה כלומר תהליך המיון נעשה מהר מידיי ומשאיר אותנו ערניים או רדומים כל פעם לפי ההפוך מרצוננו.
    מעבר לחידוש הזה יש חידוש חשוב נוסף שגם כמנחה הורים הייתי מוסיף לא רק שמה שאמרת בהוראה מפורשת לילד או למתבגר כדוגמת ;"לך להתקלח" "קום כבר" וכל האלה שאמנם נאמר אך נשלח טבעית אל הלא נודע אלא גם אותו הקושי הוא גם קשור במה שמכונה רגולוציה עצמית או במילים פשוטות יותר קושי עצמי בהתארגנות לדברים,חוסר בהתאמת סטואציה לסביבה,או חוסר טקט משווע,ובכלל התוכניה לעתיד אפילו כזו הנראת לעיין לוקה בחסר, ולמה? משום שההתחברות האמיתית לדברים הינה רגשית יותר ומעשית פחות ומאבדת פרטים קריטיים או הוראות מפורשות וזאת כדי לעורר לגירוי עצמי ומציאת עניין(באופן לא מודע כמובן).
    לשאלות בנושא הורות או הפרעות קשב תוכלו לשאול אותי ואענה בשמחה.
    • תודה
    Reactions: מקצה הארץ-:)1 //
    0 תגובות
    צריכה עזרה ויעוץ יש לי ילד בן שמונה מאד חכם ומוכשר אבל יש לו בעית קשב ריכוז הוא קופצני מאד וממש קשה לו לשבת
    ולהתרכז הוא לוקח רטלין la20 ובשעות הבוקר של הלימודים זה משפיע ומרגיע אותו ( עדין בעיני לא ככ מרוכז אבל כן מרגיע אותו הוא יכול לשבת ולהקשיב בשעורים)
    הבעיה זה שעות הצהרים הוא לומד בשעות הצהרים בחידר משלוש עד חמש והרב של שעות הצהרים נותן לילדים תרגילים בספרי לימוד של לימודי חול ומצפה מהם לסיים וללמוד זה שעה קשה הרטלין כנראה כבר לא משפיע והוא מתקשה לעשות את זה אני אישית משלימה איתו בבית את השעורים אבל הרב ממש מתלונן כל יום מחדש שקשה לו להעביר שעור ושהוא מאד קופצני יש לכם רעיון מה אפשר לעשות ? אולי לחלק את כמות הרטלין לשנים משהי התנסתה בזה ?
    או להחליף לכמות שתשפיע יותר שעות אני ממש אובדת עצות כל יום מקבלת שיחה מהרב של הצהרים שהוא מתקשה ללמד בכיתה
    ( אני מדגישה לא מדובר בילד חצוף או מופרע פשוט חסר ריכוז וזה גורם לו להתעסק בדברים אחרים ולפעמיים להפריע גם לילדים אחרים )

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה