על המחיה והכלכלה

הפורום הכלכלי של פרוג!
מנהלי הפורום: מקצועי בלבד

צרכנות

כל המידע על מוצרים שווים מבצעים וקופונים.
זכויות הצרכן, טיפים צרכניים וקניות חכמות בארץ ובחו"ל.
מנהלת הפורום: יופלה אפרסק
נושאים
1.5K
הודעות
178.7K
נושאים
1.5K
הודעות
178.7K

עובר ושב

כלים טיפים והתייעצות לניהול נבון של משק הבית וכלכלת המשפחה.
חרם צרכנים. חסכנות והתייעלות פיננסית. וכל מה שיעזור לכם לגמור את החודש בתוך מסגרת התקציב.
מנהל הפורום: הון ובית
נושאים
359
הודעות
16.5K
נושאים
359
הודעות
16.5K

השקעות

כל נושאי ההשקעות! החל מחיסכון פנסיוני והשתלמות, השקעות בשוק ההון ונדל"ן, ועד להשקעות בסטארטאפים וכו'.
מנהל הפורום: השקעות R הון, מקצועי בלבד
נושאים
2.5K
הודעות
115.9K
נושאים
2.5K
הודעות
115.9K

חשבונאות ומס

דיני מיסים, פתיחת עסק, ראית חשבון, חוזים ודיני עבודה - כל זה כאן בפורום.
מנהל הפורום: יהודה מילר
נושאים
8.6K
הודעות
68.7K
נושאים
8.6K
הודעות
68.7K

קורת גג

פורום נדל"ן. דירות ונכסים.
עדכונים ודיונים על מחירי קורת גג ופתרונות לדיור. מחיר למשתכן ודירה בהנחה.
מנהל הפורום: ירמי וולדמן
נושאים
2.1K
הודעות
165.4K
נושאים
2.1K
הודעות
165.4K

ייעוץ משכנתאות

שאלות דיונים והתייעצויות בענייני משכנתאות.
מנהל הפורום: הון ובית
נושאים
2K
הודעות
41.9K
נושאים
2K
הודעות
41.9K
הנושא הזה עולה פה אחת לכמה זמן- האם כדאי לשלם הרבה כסף על גמולים, מתוך ציפייה שזה יחזיר את עצמו בהמשך, או שזה סתם בזבוז כסף?
השאלה נשאלת במיוחד בהקשר של כניסה לאופק חדש, ועם הדיבורים על כך שהחינוך העצמאי יכנס גם הוא לרפורמה, הנושא נעשה רלוונטי למורות רבות.

נתחיל בקישורים לאשכולות קודמים בנושא:
א. איך מחשבים דרגת אופק חדש למורה שנכנסת לאופק עם וותק?

ב. האם כדאי לעשות גמולים בכלל, ולפני הכניסה לאופק בפרט?


עד כה, המסקנה מהנושא היתה שלפני שרצים לעשות גמולים לפני הכניסה לאופק, כדאי לבדוק אם הם בכלל מעלים את המשכורת, או שהם באים על חשבון ההשלמה למינימום, ואז הם גם לא ישפיעו על הדרגה באופק חדש.

ואז הגיעה @שרי רבקה , והטילה פצצה-
מה שהיא הביאה זה מסמך שטוען שהחל מ2012 ההשלמה למינימום לא נכללת בחישוב של ההמרה לאופק חדש, וזה אומר שכדאי מאד לרוץ ולעשות כמה שיותר גמולים לכל מי שעומדת להיכנס לאופק חדש.
מצד שני- מדובר במסמך פנימי של יוניק, לא מצאתי שום מקור לשינוי בשום מסמך רשמי
.
מאחר והשאלה רלוונטית לכ"כ הרבה מורות, ומדובר במשמעות כספית רצינית, החלטתי לערוך סקר בקרב מורות שנכנסו לאופק חדש אחרי 2012, ולבדוק האם הדרגה שחושבה להן כוללת את ההשלמה למינימום או לא.
ועל הדרך- אולי גם נצליח לפתור את השאלה- האם כדאי לסגור את התואר לפני הכניסה לאופק או אחרי?

אז בקשה מכל מי שקבעו לה דרגת אופק חדש אחרי 2012- לתועלת הרבים, אשמח אם תמלאי את השאלון.
בל"נ, כשיהיו מספיק נתונים, אבדוק האם ההשלמה למינימום נכללה בחישוב או לא.
תודה רבה!
לפני כמה שנים מישהו התקשר אלי והודיע לי שהורי, שעזבו את הארץ לפני הרבה שנים יש להם נכסים אבודים בארץ.

הוא הציעה לעזור לנו לקבל הכספים האלו, בתמורה של 30 אחוז מהכספים. הוא אמר לי שלאבי בערך 25 אש"ח, ולאמי יותר [משמעותי].

אבי תכנן לבקר אז בארץ, וכיון שלא היה לנו שום מושג איך לאתר הנכסים בעצמנו, הסכמנו בעניין הנכסים של אבי.
הוא הגיעה, והאיש לקח אותנו לחברת אלטשולר שחם ברמת גן, ואחר שאבי הוכיח מי הוא, הם העבירו עליו הכסף.

כיון שראיתי שהעניין לא כ"כ מסובך, עשיתי בירורים האיך לאתר הכסף של אמי בלי לשלם 30 אחוז.
מצאתי אתר שנקרא 'הר הכסף' שמציגים כל המידע על כספים אבודים. הבעיה הוא שהם רצו הרבה יותר פרטים מזהים ממה שאלטשולר שחם ביקשו, כגון דרכון ישראלי בתוקף וכאלו דברים שאין לאמי.

אחר הרבה שנים שלא הגיעה בגלל בעיות רפואיות, עכשיו היא מתכננת להגיע לזמן קצר בלבד. היא מאוד צריכה הכסף הזה, ולא יהיה לה מספיק זמן בארץ לחדש הדרכון ישראלי כו'.

מה אפשר לעשות, כדי לא להפסיד 30 אחוז מהכסף?

אודה מקרב הלב למי שיכול לעזור לנו.
24.7.2023
עדכון חם- עליית תעריפי התחבורה הציבורית והשפעתם על המעסיקים

לקוחות וחברים יקרים

אבקש לעדכנכם כי החל מיום 1.8.2023 יחול *שינוי בתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית* לפי צו פיקוח המחירים. מדובר בעלייה בשיעור של כ-12%. באפליקציות התשלום השינוי יחל כבר ממחר, 25.7.2023.

לצערנו, נכון לרגע זה, המידע אודות התעריפים החדשים עדיין לא מעודכן במרבית האתרים הממשלתיים, כולל באתר משרד התחבורה. עם זאת, למיטב ידיעתנו, אפליקציות התשלום כבר עדכנו את התעריפים החדשים.

שינוי התעריפים משפיע באופן משמעותי על המעסיקים בישראל, שכן החזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה אשר משולמות ע"י המעסיק, בהתאם לצו ההרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, נגזרות באופן ישיר מתעריפי התחבורה הציבורית בישראל.

כמובן שאם סוכם עם העובד על תשלום מטיב, שאינו תלוי בתעריפי התחבור הציבורית, כגון תשלום החזר הוצאות רכב, תשלום לפי ק"מ, וכדו', אזי השינוי אינו רלוונטי. *ואולם, אם התשלום לעובד הוא לפי תעריפי תחבורה ציבורית, השינויים ישפיעו על התשלום לעובד, ועל העלויות למעסיק*.

נזכיר כי בהתאם לצו ההרחבה, מעסיק מחויב לשלם החזר הוצאות נסיעה לפי תעריפי תחבורה ציבורית, לפי הנמוך מבין שלושת האפשרויות:
1. על פי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי, לפי מספר הנסיעות.
2. על פי כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו (חופשי חודשי).
3. לפי תקרת מקסימום של 22.60 ₪ ליום.

לתשומת לב המעסיקים, חשוב לעדכן את רכיב הנסיעות בהתאם לשינויי התעריפים, ממשכורת אוגוסט והלאה.

לרשותכם תמיד,
אפרת מרקוס, עו"ד
דיני עבודה, ייעוץ וליווי מעסיקים
בסוף עונת החתונות הנוכחית, בסביבות ז' בניסן תש"פ, יסתובבו בתוכנו מאות זוגות מאושרים שנישאו בחתונות הביתיות. הבה נשאל אותם האם הם היו מחליפים את האירוע הנפלא הזה באירוע גרנדיוזי חסר היגיון שעולה עשרות אלפי שקלים…


'חתונות הקורונה' מסרבות לרדת מסדר היום. והפעם: הרב בן ציון ראקוב, מנהל ארגון צדקה עירוני, מנתח את המספרים, סוקר את התחושות, ומביע אופטימיות לעתיד

כ"ח אדר תש"פ


בימים האחרונים השתתפתי במספר חתונות ביתיות, שמחות ומאוד מאושרות. בעיר מגוריי בית שמש התקיימו ביממה אחת כארבעים חתונות בלי עין הרע, כל אחת שמחה מהשניה.
מכיוון שלא הייתי אורח לא מצד החתן ולא מצד הכלה, עמדתי בקרן זווית על-פי כללי משרד הבריאות והתבוננתי סביבי בניסיון לקלוט את רחשי ליבם של החתן והכלה ובעיקר של המחותנים ומשפחתם.
למרות האלתור וחוסר הנוחות, אנשים היו מאושרים! מכל עבר שמעתי את המשפטים הבאים: "כמה יפה, כמה שמח, איזה אנושי, כמה זה מכובד". כל אחד וסגנון ההתבטאות שלו.
בשעות שלאחר החתונה, אל תוך הלילה ובבוקר למחרת, שוחחתי עם כמה עשרות מחותנים שחיתנו בימים האחרונים. שמעתי מהמחותנים על הלבטים לפני החתונה וכמה קשה היה לעכל את העובדה שאין חתונה מפוארת עם מאות מוזמנים ומנות גורמה, סידורי פרחים והתזמורת הכי עכשווית.
הכאב והצער, ובעיקר ההלם מביטול אירוע שתוכנן במשך חודשים, ובעצם היוה חלום חיים – לא נעלם מעיני, ובוודאי לא מעיני הכלה הבוכיה ומהוריה הנבוכים, אבל ברגע שאין ברירה ולאחר מעשה, החתונה הביתית המשפחתית לא הפילה את השמים והארץ לא רעדה. ההיפך, הזוג נישא באושר וההורים נותרו שפויים.
*
וכעת למספרים: עלות חתונות בשנים האחרונות האמירה למספרים בלתי שפויים והגיוניים בעליל. הזויים! באופן מכוון איני כולל ברשימת העלויות את עלות הביגוד והצלם, הנדוניה והדירה, שבע ברכות, אופרוף ושאר מרכיבי נישואי הילדים. אני מבקש להתייחס אך ורק לעלות שלושת מרכיבי ערב החתונה שהן – אולם, אוכל ותזמורת.
עלות שלושת המרכיבים הללו מגיעה למינימום 40,000 שקלים לשני הצדדים, 20,000 שקל לכל צד. בסטיה קלה ואולם מעט יותר יקר, העלויות טיפסו ל-50,000 שקלים.
הבדיקה האמורה לא נעשתה על
חתונות פאר, אלא על חתונות של משפחות אברכים! המחירים האמיתיים עוברים את ה-60,000 שקלים לערב אחד!
שמתם לב? משפחות ברוכות ילדים שחיות מהכנסות חודשיות של 10-15 אלף שקלים, נאלצות בשל תסביך חברתי להוציא על ערב אחד של מספר שעות למעלה מ-40,000 שקלים על אולם, אוכל ותזמורת! להאכיל 400-500 אנשים ולהפיק עבורם ערב שכולו הנאה.
האם עלה אי-פעם בדעתו של אותו מחותן להזמין את כל שכניו למסעדה על חשבונו? האם הוא סבור כי הוא צריך להאכיל בארוחת ערב את כל משפחתו הרחוקה וידידיו לבית הכנסת? מדוע בחתונות אנשים נאלצים להאכיל את כל בני המשפחה המורחבת, שחלקם גם ייהנו מארוחות נוספות בשבוע השבע ברכות?
*
בנימה אישית וכמנהל ארגון צדקה עירוני, אודה ולא אבוש איך כל פעם גבאי הצדקה ועסקני החסד תוהים האם זה מוסרי שבקשות תמיכה לכספי צדקה מוגשות לקופות הצדקה, כשכל חטאם של המחותנים הוא המנהג שהושרש בציבור שיש להאכיל 400-500 אנשים בערב אחד, וכל מנה יפה מחברתה. האם מותר לתת כספי צדקה לארוחת ערב של אורחי חתונה? הזאת הכנסת כלה עליה דובר בהלכה?
עד כה, ניסיונות רבים שניסו רבים וטובים להנהיג בציבור נכשלו, ולו בשל המעגל הבלתי פוסק של חתונות ערב ערב ושמחות רבות כן ירבו במגזר החרדי, כשבכל תקופה רמת היוקרה וה'סטייל' עולים ועולים באופן בלתי מורגש.
לפתע, במבט של מספר שנים אנו מגלים את הטירוף שאחז בציבור כולו. אבל את הנעשה קשה להחזיר. חלק גדול מההוצאות הוא פשוט בשל חוסר נעימות של יחיד מול רבים, בושה של מחותן לא לזרום עם המוסכמות החברתיות.
בשיחות שקיימתי השבוע עם מחותנים, שאלתי אותם אחד אחרי השני: איך היתה החתונה? – "לא מאמינים שעברנו את זה". האם החתונה היתה שמחה? – "שמחה עצומה, מרגשת, מאושרים ושמחים". כמה חסכת? – תשובה של כולם ללא יוצא מן הכלל: "חסכנו 25-35 אלף שקלים!"
מחותנת אחת אמרה בהתרגשות: "אני לא מאמינה שאני לא חייבת לקחת את ההלוואה מגמ"ח פלוני". מחותן אחר אמר לי: "תראה, לכתחילה לא הייתי חושב שזה הגיוני, אבל תכל'ס, אני לא מבין את ההיגיון לו הייתי צריך עכשיו לגלגל עוד 30 אלף שקל". וכן על זה הדרך, כולם (!) ללא יוצא מן הכלל אותן תגובות. מאות אנשים חוסכים בימים אלו עשרות אלפי שקלים מיותרים אותם הם נאלצים ללוות ולגלגל בשל מוסכמות חברתית חסרת היגיון.
בתקופה זו הקב"ה הביא על העולם את המגפה 'קורונה' שמאלצת לשבור את מעגל הקסמים החברתי הזה. מאת השם היתה זאת, קיימת כאן הזדמנות לעשות עצירה מוחלטת וחשיבה מחודשת בכל הקשור לליל הכלולות.
במקביל לשיחותיי עם המחותנים, שוחחתי גם עם מארחים וסתם אורחים, כשהצבתי בפניהם את המספרים הללו מול המספרים האפשריים. גם אלו שטענו שהם לא יכולים ואצלם זה אחרת, "לנו יש חברים ומכרים וחברי עבודה ומשפחה גדולה" ושאר התירוצים המקובלים. שאלתי אותם שאלה פשוטה: הנה, חתונה מול עיניכם, כולם מאושרים, האם תוציאו למסעדה את כל אותה רשימה שפירטתם? למה חייבים?
ברור לכולם, אי אפשר להתעלם מכך שחתונות ביתיות אינן יכולות להתקיים וחובה לקיים אירוע באולם המכבד את החתן והכלה ומשפחתם. אפשר גם אחרת. אפשר אולם מצומצם יותר, כדוגמת אולם בית כנסת. אפשר להזמין פחות מנות. מהיכן ההיגיון להאכיל את כל השכונה ארוחת ערב? התזמורת לא חייבת להיות השיא, המציאות היא שחברים יודעים לעשות שמח לא פחות. אפשר וחובה לעשות חשיבה מחודשת, הייתכן שמוציאים 50,000 שקלים על מספר שעות שהיו ואינן?!
*
והזוג עצמו? אי אפשר להתעלם מכאבם הראשוני של החתנים והכלות, בעיקר של הכלות. השוק וההלם של ביטול אירוע החתונה היו קשים מנשוא. הורים רבים סיפרו לי על כלות שסירבו לשמוע על האופציה הזאת, אך בלית ברירה נשמעו לדעת רבניהם ודעת תורה.
אך ראו זה פלא: בסוף החתונה ההורים שאלו את ילדיהם: "נו, איך היה?" – התגובות הנרגשות גרמו להורים רבים להוזיל דמעות של אושר. הכלות אמרו: "היה שווה הכל! השמחה הגדולה, האירוח, המשפחתיות!"
נכון שיש מימד של התלהבות ושמחה מיוחדת כשאנשים מתאמצים לשמח במיוחד בשל המצב הנוכחי, אולם בסופו של דבר החתן והכלה חפצים להקים בית ולשמוח עם חבריהם ומשפחתם הקרובה, ומגלים שאפשר גם אחרת. את מקומו של הנטל כספי הכבד מנשוא מעל כתפי ההורים, תפסו תחושות של שמחה אמיתית ואחווה משפחתית, הרגשה של חמימות הלב באופן בלתי ניתן לתיאור.
*
בסוף עונת החתונות הנוכחית, בסביבות ז' בניסן תש"פ, יסתובבו בתוכנו מאות זוגות מאושרים בע"ה, ואלפי מחותנים ומחותנות שצלחו את החתונות הביתיות אותן נאלצו תחת בכי וחרדה לעשות בצמצום ובמיעוט משתתפים. הבה נשאל אותם – האם החיים השתנו? האם הזוג מאושר? האם הם היו מוכנים להחליף את החתונה הביתית הנפלאה והשמחה שהתקיימה, בעד אירוע גרנדיוזי בתשלום מטורף של עשרות אלפי שקלים אותו יגררו למשך חודשים ושנים על מנת להחזיר את תשלום ארוחת הערב של כל המוזמנים?
ללא ספק, התשובה ברורה. מאות הזוגות האלו שברו בעל כורחם את מעגל המוסכמה החברתית, וכבר לא בושה להכריז: גם אנו ממשיכים בדרך הזו. מאת השם היתה זאת, אין מישהו מאתנו שלא מכיר שכן או מכר שמשיא בימים אלו את הצאצא באלתור כלשהו. זאת ההזדמנות והחובה של כולנו לגשת לחתונה כזאת, בזהירות המתבקשת ותוך שמירה על הנחיות של משרד הבריאות, ופשוט לבחון האם אפשר אחרת. האם ניתן להפסיק את מחול הדמים, תרתי משמע, של ליל הכלולות.
בעז"ה החיים ישובו למסלולם והשמחות תרבינה בישראל. עלינו לקחת את החתונות בפרופורציה הנכונה, לערוך אירועים יפים באולמות יחד עם משפחה וחברים, לשים לב למחיר ולשאול כמה הגיוני להשקיע וכמה אפשר גם אחרת. אסור לחזור למה שהיה.
בימים הקרובים, גבאי צדקה ועסקני חסד נוספים, נשוחח עם מחותנים רבים ככל האפשר, באופן מקצועי נמפה את מוקדי החוזק ומוקדי הקושי, יחד עם ראשי הישיבות שהשיאו את תלמידיהם בתקופה זו, ננסה להציב בפני הציבור את העלויות מול האפשרויות. אם נצליח בסייעתא דשמיא להחזיר את השמחה והשפיות למחותנים, והיה זה שכרנו!
(מגזין 'במה' – 83)
בעקבות האשכול https://www.prog.co.il/threads/פשטו...וחה-כלכלית-וצרכנות-נבונה.858481/post-11909581 שבא בתגובה לאשכולhttps://www.prog.co.il/threads/צאו-והתפרנסו-זה-מזה.857955/post-11900543חשבתי רבות
אין זה סוד שהייתי ועודני ברמת הבסיס בצד שמעודד את הקניה בתוכנו והגדרת הציבור כחברה גם מבחינה כלכלית
אבל עברתי איזה שהוא סוויטש בחשיבה ואני רוצה לשתף אתכם במסקנות שלי
חשוב לציין יש פה שתי נושאים
נושא אחד ועליו אני אכתוב רק ב
לדעתי הסוגיא של הלכות צדקה נוגעת רק למי שעלול ליפול מנכסיו
ולו מצווה לעזור בכל מצב
טעמו של הבית יוסף בשם רש"י הוא כיוון שאינו מתבייש כך https://he.wikisource.org/wiki/טור_יורה_דעה_רמט#:~:text=ומ"ש מעלה גדולה,משתיהן מעלה אחתוהטעם הזה שייך גם בהחייאת עסק באופן מלאכותי
לטענה שזה גורם לו שלא יגדל נשיב שכל עני שיש לו 199 מנה יש לו את מזונותיו לכמעט שנה
אם ניתן לו צדקה הוא לא יצא לעבוד
והתשובה היא ברורה שכשבן אדם צריך עזרה תעזור לו בלי חשבונות
והוא השאלה מצד הלכות צדקה
הנושא השני הוא הנושא הכלכלי
אני אפרט בהתחלה את שתי הגישות
ואנסה להעלות איזו שהיא גישה מוסכמת
אני אתחיל עם הגישה של @אלי אלימלך וסיעתו
כלכלה חופשית :
בגלל שככל שנצמצם את הכלכלה
הכסף ייגמר
התחרות תצטמצם
והכלכלה תהפוך לחולה
הגישה השניה של @גבריאל פ.
שבהגינות אציין שאליה אני יותר נוטה
חברה כלכלית:
נשמור את הכסף ככל יכולתנו בתוך המגזר
הכסף לא ייגמר כי יש תוצר וככל שהתוצר מתרבה יש יותר כסף
נשמור על תחרותיות בשתי דרכים
א. לא ננעל את הדלתות ליבוא
ב. ככל שבעלי עסקים חרדים יהיו מודעים לעדיפותם יפתחו מכל סוג של שירות יותר עסקים בציבור החרדי מה שיעודד תחרות פנימית
הטענה העיקרית שעומדת כנגד היא שהתחרותיות בסוף תישאר סקטוריאלית
כדי להשיג פתרון טוב נסתי להיכנס לראש של קני רוזנברג (כמשל)
המטרה שלי בתרגיל הזה-להכנס למצב ששתי הצדדים(כלכלה חברתית וכלכלה פתוחה הם אינטרס שלי)
קני הוא איש עסקים דתי (רכש לא מזמן את אל על) לקני רשת של בתי אבות ועוד שירותי רפואה
קני רוצה מצד אחד שכל שירותי הרפואה של בתי האבות ירכשו מתוך העסקים שלו מצד שני הוא רוצה לפתח את שירותי הרפואה שלו
טוב, אז מה עושים
בשביל זה נלך לרגע לחליפה שאני רוצה לקנות לפסח
נניח אני מתלבט בין שלוש רשתות בגיר, המקום הנכון ואקסוס
איך אני מחליט
יש מספר פרמטרים בניגון מחיר, איכות, שירות, אמידות, כביסה בבית ועוד כדי להחליט אני עושה טבלה כזו
כמובן את הטבלה אני עושה בראש
(כמובן שהניקוד וציון הוא דוגמא ואין כוונה לפגוע בום חברה)
לפני שאני עושה את הטבלה אני קובע מה הנורמלי בכל תחום
מה מעבר
ומה חשוב לי
נניח שהמחיר של המקום הנכון הוא ההגיוני בעיני אז מה שיותר יקר (בגיר) יקבל מינוס ומה שיותר זול (אקסוס) יקבל פלוס
אבל פה יש עוד פקטו מה הכי חשוב לי בחליפה כי לי אישית שירות יותר חשוב ממחיר
לכן על שירות אני אתן יותר נקודות ממחיר
תכלס
1679419998983.png

בגיר קיבלו 6 נקודות אני בוחר בהם
זעליג ממלא את הטבלה אחרת כי לו חשוב יותר דברים אחרים
הכי מחיר ודוגמאות ולכן ירד לבגיר יותר נקודות על מחיר
האיכות משנה לו ברמה בינונית
ולכן לו יצא
1679420459332.png

וממילא הלבטים שלו אחרים
ואני מציע(וסבור שזה מה שקני עשה) בואו נוסיף חצי נקודה לעסק דתי
עוד חצי לחרדי
עוד חצי לעדה/קהילה שלנו
ועוד חצי נקודה עד נקודה לעסק חרדי מתחיל
(וקני יוסיף נקודה לעסק מקבוצת העסקים שלו)
מה נרוויח
מצד אחד ניצור תמריץ לקניה בתוך המגזר
מצד שני ניצור תחרות מול העולם
לא יהיה נכון לטעון שהוא ירשה לעצמו להישאר מתחת כי הוא לא ידע מה הכי חשוב לנו ושווה יותר מ1-2 נקודות
וכך להבנתי ניצור עדיפות למגזר
ולא נאבד את התחרותיות
אז אני יודע
זה לא שלפני כל קניה אנחנו עושים טבלה
וממילא זה לא כל כך פשוט כמו שתיארתי את זה
אבל העיקרון הוא שאם ניתן עדיפות מסוימת לעסק במגזר (ונגדיר לעצמינו באיזה רמה)
ומאידך גיסא זו לא תהיה עדיפות מוחלטת
נשמר תחרות
ונאפשר הצלחה מגזרית
חשוב לציין שכל הידע שלי בכלכלה הוא משיעורי כלכלה שקרוב משפחה שלי למד ולכן זו תפיסת עולם לא מקצועית
ציטוט מ https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/61249/
הריבית צפויה לעמוד על 4.75% בממוצע ברבעון הראשון של 2024 (לוח 2), ולסייע להתכנסות האינפלציה אל מרכז היעד במהלך 2024.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה