פורום אמנות ויצירה

הפורום עוסק בכל מה שקשור לאמנות החזותית, הפלסטית והשימושית.
כאן המקום לשיתוף ויעוץ בענייני יצירות צורפות, פיסול, כיור, תפירה וסריגה, פסיפס, חריטה, עיצוב מוצר, סקראפ ועוד ועוד
מנהלת הפורום: יופלה אפרסק

אמנות ויצירה >> תוכן מקצועי

לנו יש רכבים גדולים, ממש גדולים
והקטנים יודעים שכשנוסעים איתנו מותר לאסוף את כל הזבל והגרוטאות שיש בדרך...מקום לא יחסר.

המזל שכשחוזרים הם כל כך עייפים שהם לא זוכרים את כל השמונצץ שאספו..
ובבוקר הנהג התורן פשוט מעיף הכל לזבל...

חוץ מאחת, לה יש "זיכרון יצירתי" ממנה יש צורך להיזהר..היא לא שוכחת [את השמונצץ שהיא אספה] ולא סולחת למי שמפנה את הזבל -
שלה ללא רשותה.

בשבוע שעבר זה היה גזע של עץ, ת'אמת זה היה גזע יפה, יבש מספיק ליצירה ולא מאוד כבד..
ידעתי שאותו לא יהיה לנו מזל לזרוק צריך יהיה להכין יצירה עם הקטנה.

תודו זה אתגר כי אנחנו לא נגריה..אין לנו ציוד לעיבוד עץ ועיבוד בכלים ידניים לא יספק את הקטנה הזאת..

חשבתי על השחלה בתוך העץ, הבעיה איך פורסים גזע עבה לפרוסות דקות,
וגם אם נצליח איך נשייף אותו ונחליק אותו.

חשבתי שהיא תשכח אבל לא "מחר אני בעבודה רוצה להכין יצירה עם העץ..[יום חמישי]
ואז חשבתי על אדון טוּ טוּ , כן טוּ טוּ זה השם שלו..:eek:
לטוּ טוּ יש נגריה, לא מודרנית אפילו ממש ישנה אבל התוצרת שהוא מוציא שם לוקחת בגדול גם רובוטים של נגריות נחשבות..

טוּ טוּ הוא איש חביב ממש ועל ילדים קטנים הוא ממש "מת"
ידעתי גם שאם הוא לא יחתוך לנו את הענף היום [יום חמישי] אז ביום ראשון הוא בטוח לא יסכים לחתוך לנו..

תשאלו למה? כי טוּ טוּ מאמין בהמון אמונות ישנות , אמונות של נגרים בלבד ככל הנראה,
אמונה אחת שאסור לילדים לעמוד ולהסתכל על המסור בזמן החיתוך..למה? לא נראה לי שהוא בעצמו יודע..
אמונה נוספת שביום ראשון אסור לעשות טובות לאף אחד..זה עלול לנחס לו את הפרנסה של כל השבוע..

אז רצתי אליו [זה לא רחוק..] ואמרתי לו את מה שהוא אוהב לשמוע...בוקר טוב, מה שלומך איש יקר, מה שלום ומה שלום ועוד מה שלום..
עד שהוא מבין ושואל "נו, מה צריכה?
הראיתי לו את הגזע אמרתי לו מה אני מבקשת והוא לא אמר מילה..הדליק את המסור הענק שלו..
המתין איזה 10 דקות שהמסור יעבוד על ריק..ככל הנראה עוד אמונה ישנה של נגר..
חתך לי כמה פרוסות שהגזע נתן - הדליק את מכונת השיוף [כזאת עם סרט של נגרים מפעם] ושייף לי את הפרוסות.

כמובן שברכתי אותו את רעייתו את ילדיו ואת נכדיו..:rolleyes: ורצתי בחזרה לעבודה שלי.

הקטנה המתינה לי - נו מה נעשה עם "החתיכות האלה" [סוג של זלזול, לא? :eek:]
הצעתי לה להכין השחלה בצורת לב ואז יהיה לה תכשיט נחמד אבל,
הזהרתי מראש שצריך חוט רקמה ולנו אין! אז ביום ראשון נקנה חוט כזה ואפילו נקנה אותו בצבעים מתחלפים -
היא אמרה לא!
נכין עכשיו ממה שיש כאן.

את התוצאה רואים בתמונות:
​​​​​​​






זה סיפור ישן מאוד, סיפור שהחל לפני המון המון שנים - אפשר אפילו להגיד אפילו לפני הרבה עשרות שנים
אימא שלי שתחי' לא זוכרת מתי הוא התחיל - סבתא שלי ע"ה בטוח הייתה זוכרת היא הרי זכרה את הכל -
אבל לצער כולנו סבתא שלי ע"ה כבר לא כאן לספר לנו.

מה שבטוח - שאז כמו היום נערה עם מקצוע נחשב הייתה נערה מבוקשת - נערה 'ששווה' יותר - הרבה יותר.
סבתא ע"ה הייתה אישה נבונה והחליטה שאימא שלי חייבת לרכוש מקצוע טוב - מקצוע מבוקש מועיל ומכניס..

היא 'בטוח' לקחה את אימא למכוני אבחון תעסוקתי ורק אחר כך ההחלטה נפלה - אימא תהיה תופרת !!
ולא, לא סתם תופרת תיקונים פושטית..אימא תלמד להיות תופרת - תופרת מומחית שיודעת להכין מודלים - לעשות מדידות -
לבחור את הבדים נכונים - לתפור ולעשות גימורים.

מכיוון שאין תופרת ללא מכונת תפירה - סבתא הלכה לאחים שליין - למה ? כי הם היו 'מהעיר שלנו' -הם ידעו לדבר בשפה שלנו..
האחים הציגו לה כמה וכמה דגמים של מכונות תפירה - אבל כולם היו מעבר לתקציב הדל [:(]

כשהאחים ראו את המצוקה של סבתא הם שלחו אותה למכר מיפו - הוא לא 'מהעיר שלנו' אבל הוא מעיר סמוכה...
הוא גם מדבר את השפה שלנו...לו יש מכונות פשוטות - מכונות בסיסיות וזולות.

וכך היה סבתא נסעה ליפו קנתה מכונה פשוטה ונסעה אחר כבוד עם המוביל והמכונה הביתה.

המכונה למי שעדיין זוכרת הייתה ארון גדול מעץ [היו לו גם כל מיני עיטורים שסבתא אמרה שאותם הוא נתן לה 'בונוס' -
הרי אנחנו מדברים באותה שפה..
בראש הארון הייתה דלת כשפתחו אותה כלפי מעלה - התגלתה המכונה במלוא תפארתה...
עכשיו היה צריך למשוך את ראש המכונה כלפי מעלה - לפתוח מדף כזה שיחזיק את המכונה ישרה ויציבה.

עכשיו היו מתיישבים על הברכיים ומחברים את הרצועה מעור למקומה - אחרת המכונה לא עובדת - הרצועה הזאת הייתה המקשרת בין גלגל התנופה שהיה נחבא בתחתית הארון לגלגל העליון שהיה מסובב את המכונה.

מיותר לציין שהכל היה ידני או יותר נכון רגלי...היה צורך לדחוף את הפדל קדימה ואחורה עם הרגל ורק כך היה ניתן לתפור.

על אימא שלי כל זה לא עשה הרבה רושם..היא אף פעם לא סיפרה לנו את זה...אבל יש לי הרגשה שלתפור היא מעולם לא ממש למדה [ :eek: ]

המכונה עמדה במשך כל השנים במרפסת שלנו - הארון התחיל להתפורר..חרקים התחילו לקלות את המעדן העתיק..
אז מה עושים ?
לזרוק ? מה פתאום זה רכוש - זה מזכרת לימים שעברו ולא יחזרו.
למכור ? מה כבר ישלמו על אלטע זעכן שכזה - עדיף לזרוק..
לתת במתנה ? בעצם אף אחת מאיתנו לא רצתה אותה..

ואז הגיע רגע האמת - צריך לקחת החלטה - צריך להחליט כאן ועכשיו - או זורקים או נותנים..
בבית היא לא יכולה להישאר יותר -

וכאן אני נכנסת לתמונה -
אני הרי הבטחתי לעצמי תפירה ? אני ? - לעולם לא עוד
לא נרחיב כאן את הדיבור על מה זה 'יושב' מה כאילו גרם לי להבטיח הבטחה מוזרה שכזאת..

אולי מי שמכירה את הסיפורים שסופרו על המתפרות ב
לואר איסט סייד שבניו יורק - היא יכולה להבין אותי,
אחרי המון שנים שלי ליד מכונה כבדה ענקית ורועשת עם מנהלת עבודה רודנית על הראש כל היום..
שם זה יושב אצלי...נראה לי שזה מספיק...

אז מה עושים עם המכונה ?
בהחלטה של רגע החלטתי - אני לוקחת אותה אלי הביתה !!
את ראש המכונה פרקנו ואת הארון הכבד מעץ זרקנו לפח האשפה..

למי שמכירה המכונה הזאת לא יכולה להיות מונחת ישירות על השולחן - היא חייבת לעמוד על בסיס כל שהוא
שיאפשר למנגנון לתחתון להסתובב.
ועוד למי שמכירה - הפדל של המכונה יושב בארון - אין ארון אז אין פדל - אין פדל אי אפשר לתפור -

מה עושים ?
פונים לעלי אקספרס ומחפשים מנוע חשמלי למכונה - להשיג מנוע זה קלי קלות - להשיג מנוע עם מתך חשמל שמתאים לישראל טיפונת יותר קשה - התאמצתי ומצאתי מנוע במחיר של כשישים שקל - נראה עסק משתלם - נשאר רק להמתין למשלוח..

והוא הגיע מהר מהמצופה..כעבור שבועיים בסך הכל הוא נחת כבר בארץ - רצתי לדואר והבאתי אותו אחר כבוד הביתה.
בבית - הרכבנו את המנוע - בדקנו שהוא בכלל עובד - מנוע סיני אחרי הכל..והוא עבד ,יופי עבד.

נשאר רק לבנות איזה מסגרת מעץ בגודל מתאים שעליו תשב המכונה -
כמובן שגם זה קלי קלות - ביקשתי משכן כמה קרשים - מסור אנכי יש לנו - טיפונת דבק וכמה ברגים והכל מוכן -
טוב אני לא אהבתי את התוצאה - ברור נכון ? אז צבעתי את התיבה בצבע שחור כזה - ומסביב וואשי טייפ [כאילו ויצירתי שכזה]

עכשיו כשהכל היה מוכן מבריק ונוצץ שלחתי הודעה לכל בני המשפחה 'תיקונים זה אני' מי שיש לה משהו שלה או של הילדים -
אני הכתובת [התרגשו כולם, כן ! ]

התחלתי בתיקון קטן - תפר ישר פשוט של מכנס קרוע - אבל אז עלה לי באף ריח - לא ריח נעים של חדש..ריח לא נעים בכלל -
ריח של שרוף כזה..נגעתי במנוע הזעיר והוא היה חם, חם מאוד כמעט רותח !!!

זה עצבן אותי אבל ממש - מנוע חדש מכונה שכמעט לא עבדה בחיים - הארון שבניתי - הילדים שממתינים עם הבגדים הקרועים ביד :p
שלחתי למוכר הסיני אימייל נזעם - לא סתם נזעם אלה ממש כועס -
והוא ענה לי ,ענה כמעט באופן מיידי - וכך הוא כתב:
אין לי שום מניעה לשלוח לך מנוע אחר - אני מבקש רק לדעת קודם לאיזו מכונה 'שידכתם' את המנוע ומה שנת הייצור שלה -
עניתי - מכונה בשם 'זינגר' שנת יצור אנחנו לא יודעים במדויק אבל היא משהוא שבין שישים לשבעים שנה.

והוא שאל שוב - המכונה עבדה במשך כל השנים האלה ?
אני לא שיקרתי - אמרתי לא עבדה !!

ואז הוא הפתיע אותו עם שאלה - הוא אמר לי כך "תפרקו את המנוע ותבדקו אם כאשר מסובבים את גלגל התנופה שבצד ימין של המכונה באופן ידני המכונה מסתובבת בקלות"
בדקתי - ולא שיקרתי...עניתי לו שאני לבד לא הצלתי לסובב אותו - גבר כן הצליח אבל עם מאמץ מתון -

זהו הוא כתב לי ידעתי - המכונה לא עבדה עשרות שנים כל החלקים המסתובבים שלה תקועים - הגריז מתייבש והופך למעיין דבק שלא נותן לחלקי המכונה להסתובב -
התעקשתי אתו - כתבתי לו ששימנתי טוב טוב את המכונה לפני השימוש הראשוני -
והוא שוב ענה - שמן משמן מכונה עובדת - שמן לא פותח מכונה שכל חלקיה יבשים ותקועים.

אז מה הכל ירד לטמיון ? סיני חכם הסיני הזה אין ספק -
הוא כתב לי כך "צריך לפרק את המנוע מהמכונה ואת כל המכונה לטבול בנפט או בחומר ממיס אחר"
אחר כך לייבש היטב ולשמן -
ואיך יודעים שעכשיו הכל בסדר, שאלתי ?
והוא ענה מסובבים שוב את גלגל התנופה - אם הוא טס, זה הצליח לך, לא טס חוזרים על הטבילה בנפט שוב.

עדיין הייתי סקפטית..עם המידע הזה הלכתי ל - "ויקטור אביזרי רכב" ויקטור יודע הכל ויש לו פתרונות 'עוקפים' לכל בעיה.

ויקטור הקשיב בסבלנות לכל הסיפור ואמר - אכן סיני חכם - הסיני הזה מבין עניין - הסיני צודק !!

ואני שאלתי מאפו נביא עכשיו נפט - וצריך גם קערה ענקית לטבול את המכונה - ובטוח זה יהרוס לנו את הלאק ג'ל החדש :mad:

ואז הוא אמר - כאן לא סין - כאן לא צריך נפט - אז מה כן ?
הוא תן לי 2 מיכלים של ספריי - הזהיר אותי באלף אזהרות איך להשתמש בו ו - כרגיל איחל בהצלחה.

ריססנו פעם אחת - ריססנו פעם שנייה - ריססנו מלמעלה ומלמטה ואכן - מהמכונה יצא חומר צמיגי דביק למגע והוא זה שתקע לנו את כל ההנאה.
עכשיו ריססנו שוב בשמן מכונות - אני נתתי דחיפה קלה לגלגל התנופה שבימין המכונה והיא - טסה טסה במהירות ובקלילות.

אז לכן חכמה בגויים - תאמינו - אחרת לא תתפרו ;)

כל הסיפור בתמונות :

מכונה (1).jpg

ראש המכונה ללא שולחן

מכונה (2).jpg
המנוע מחובר לראש המכונה

מכונה (3).jpg

התיבה החדשה שבניתי לראש המכונה

מכונה (4).jpg
הספריי של "ויקטור" זה מוצר שתפקידו לנקות מאיידים של מכוניות - ובמאיידים של מכוניות
יש הצטברות של פיח שסותם את המאייד במכונית.

מכונה (5).jpg
4:30 לפנות בוקר במוצ"ש ואני לא נרדמת.
אני מתהפכת מצד לצד במיטה, מבקשת ממלאך השינה שיבוא לבקרני, אבל הוא כמו נעלם, לא שומע אותי כלל.ץ
עוד ניסיון להירדם ועוד אחד ואני מתייאשת.
קמה מהמיטה, נכנסת למטבח, פותחת ארונות ומחליטה: אין כמו השעה הזו שבה כולם ישנים בשביל להכין סופגניות.
אבל, הן כל כך משמינות, אז החלטתי להכין סופגניות מיני.

[כבר נגמרו.....]

טוב, לאמת...

זה התחיל בזה שמשימת תכנון תכנית לערב לביבות נפל עלי [נעכסים, כל שנה...]
חשבתי שבא לי משהו שאף אחד עוד לא חשב עליו.
מוצ"ש אתמול בלילה כאמור, לא נרדמתי. ופתאום עלה לי הרעיון
קמתי מהמיטה ב 4:30 לפנות בוקר והכנתי.

הרעיון היה ליצור "סופגניה חלולה". בתוכה יתחבא פתק עם משימה. משימות מפדחות, מאתגרות וכדומה. כל מבוגר נוטל סופגניה מבלי לדעת איזו משימה היא מכילה. מנפצים את הסופגניה ומגלים את המשימה


לילדים אם רוצים להכין מכניסים בפנים סוכריות, ג'לים, עדשים וכו'

הדרכה מצולמת בהמשך היום בעז"הIMG_1908.JPG

אחרי ניפוץ הסופגניה...
IMG_1910.JPG
הגשמים הראשונים ירדו לא מכבר ואני ובני יצאנו לסבב חיפוש שאריות בנגריות לבניית סירה להשיט בשלוליות.
לאחר כחצי שעה כבר היו לנו את כל החומרים ולאחר עוד מספר שעות עבודה של סימון, ניסור,
גילוף באופינל,קדיחה במקדחה ידנית והדבקה הוא עמד בגאווה עם סירה יפיפיה בידיו!
מה שהתחיל לפני כ 5 שנים כמתנה יום הולדת של פטיש קטן וכמה מסמרים הפך אותו בהדרגה לנגר צעיר מיומן וכך הוא כמעט לא הזדקק לעזרתי בפרויקט הנ"ל!!! כל הכבוד לו!

עבודה בכלי עבודה לילדים, מלמדת אותם על החיים האמיתיים. כלים אמיתיים = חיים אמיתיים :)

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה