קהילת המאיירים

פורום קהילת המאיירים הגדולה והמקצועית בחברה החרדית

איור ודמויות >> תוכן מקצועי

אתגרי איור

אתגרים שבועיים של אמני האיור בקהילת המאיירים של פרוג
נושאים
117
הודעות
3.5K
נושאים
117
הודעות
3.5K
(למי שעדיין לא קרא באתר שלי, או הכיר את הסיפורים המרגשים מאחורי הציורים האלה)
זכיתי לצייר בהתנדבות 4 מקדושי מירון (ועוד אחד שעדיין בשלבי סיום)
משתפת מהצד שלי כמאיירת, עם כמה מילים מחזקות על כל אחד מהם, ששמעתי מבני המשפחה.
זכותם תעמוד לנו. ויהא זכרם ברוך!
****
הרב שמעון מטלון זצ''ל
הדיוקן הראשון שציירתי, בימי השבעה לאסון הקשה
בחרתי בו מתוך 45 הרוגי מלכות בהר מירון, כי הוא היה רב בת"ת בו למדו אחיי.
ומעיר מגוריי (אז גרתי בביתר עילית) ולכן הרגשתי חיבור לדמות. וזה הסיפור שמאחורי הציור.

יום לפני ל"ג בעומר הוא הגיש פתק מקופל למלמד מהת''ת ואמר לו:

"תפתח את הפתק ביום ראשון"

המלמד הכניס ליומן הכיתה את המכתב. ושכח.

בבוקר יום ראשון לאחר האסון הנורא והבלתי נתפס, הוא פתח את היומן וראה את הפתק.

והמילים האלה, מילים שמעידות על האדם שכתב אותן כמה היה אדם מיוחד וערכי,

מילים שמלכת אנגליה (כן…זה הגיע עד אליה) קראה אותן ואמרה: האדם הזה ראוי להיות מלך…


הרב מטלון מקור.JPG

ומה היה כתוב במכתב המרגש והמופלא:

במקום להתמלא אכזבה- לקבל את הכל באהבה

במקום להיות נוקשה, להיות גמיש.


במקום לרטון – לתת לשכל את השלטון.

במקום לקטר – להודות יותר.

במקום להתלונן – את הרע לסנן.

במקום לטבוע במים – לומר ‘הכל משמיים’.

במקום להאשים את כל העולם – לזכור מי הגדול מכולם.

במקום להתרתח – לנשום עמוק, להתמתח.

במקום להתעצבן – על האמונה להתאמן.

במקום לראות שחור – בחצי המלא לבחור.

במקום בדיכאון לשקוע, לזכור שמכל ניסיון אפשר לגבוה.


כי ה' קובע את המצב ואתה את המצב רוח…

הרב שמעון מטלון זצל -איור דיוקנאות הודיה בושארי.JPG

את הציור המרגש הזה ציירתי עוד בימי השבעה על הניספים.

קראתי את המילים בעיתון, הוא היה מלמד של אחי הי"ו אז פניתי למפקח הת"ת וביקשתי ממנו שישלח לי תמונות של הרב מטלון.

בחרתי את התמונה שהוא אוחז נוצה ביד וכותב אות בספר תורה כדי לתת את המנח של היד שבה שהוא כותב את השיר.

הענקתי למשפחתו את הציור ביום האחרון לשבעה.

בני המשפחה התרגשו כ"כ אחד האחים של הרב מטלון פרץ בבכי ואמר לי:

"למה ציירת אותו? הכרת אותו?

אמרתי לו:"לא! אבל רציתי כ"כ לפרוק את הכאב שלי ובחרתי דווקא בו כי הוא מעיר מגוריי והיה מלמד בת"ת של אחי"

אז האח אמר בדמעות: "ניחמת אותנו"


בני המשפחה ביום ה30 לשבעה הזמינו את הציור לבני המשפחה ולהוריו היקרים:

מטלון הזמנה.png


האחים אלחדד ז''ל:
באסון הבלתי נתפס נספו 2 אחים יקרים ואהובים, מיוחדים במידות ובמאור פנים.

יוסף דוד בן ה18 ומשה מרדכי בן 12.5.

על משה מרדכי הקטן סיפרה אימו כמה היה ילד רגיש ואהוב.

תמיד היה שם לב לכל אחד, ואם היה חסר מיד הרגישו הכל בחסרונו.

באחד הימים חזר חברו הביתה, לחבר נולד אח קטן

ואימו שאלה אותו אם החברים בכיתה אמרו לו "מזל טוב".

ענה הילד אף אחד לא ניגש לברך אותי, רק משה מרדכי אלחדד בא אלי ואמר לי:

"מזל טוב, אני שמח לשמוע שנולד לך אח חדש. ואני מברך אותו שיהיה צדיק כמוני."

ילד טהור ואהוב. והלוואי ויזכה התינוק להיות צדיק כמותו.
R&E_m_0098 (1).jpg



יוסף דוד הצדיק, בן ה18 היה בחור מאד מיוחד.

אימו היקרה סיפרה שהייתה גוערת בו שהיה נשאר ללמוד בלילות,

היא הייתה טוענת שנער בגילו צריך שעות שינה.

"ולא הבנתי" היא מספרת בכאב "שהוא הרגיש ששנותיו קצובות וצריך כמה שיותר להספיק"

בשבעה הגיעו סיפורים רבים ומופלאים:

אדם אחד סיפר שבאחת הנסיעות שלו באוטובוס הנהג הפעיל שירים בקול, וכמה שביקשו ממנו להנמיך הוא סירב.

באותה נסיעה השתתף גם יוסף דוד אלחדד ז"ל .

יוסף דוד נולד עם כישרון מוזיקאלי והיה מנגן בכינור בצורה מדהימה.

בנסיעה הזו הוציא יוסף דוד את הכינור ובמשך שעה שלימה ניגן בכינור.

ניגש אליו איש אחד, אמר לו "אתה בחור בשידוכים למה אתה מבייש את עצמך?"

ענה לא יוסף דוד: "אני מעדיף להתבייש בעולם הזה ולא לשמוע שירים לא טובים!"
R&E_m_0139 (1) (1).jpg
כחלק מפרוייקט הנצחה של אומנים מציירים את נספי מירון.

ציירתי את האחים אלחדד היקרים.

הדברים שקראתי עליהם, ואולי גם כמחוברת לחסידות ברסלב הרגשתי הזדהות גדולה ושהם ממש קרובים לליבי.

קיבלתי שתי תמונות וחיברתי אותן יחד.

הנחתי את כף ידו של הגדול על כתפו של האח הקטן, כאילו לשדר:

"אמא, אל תדאגי, אני שומר על אחי הקטן"

את המילים "מזמור לתודה" הוספתי כי העידו ששמעו אותו אומר בדקות האחרונות לחייו:

"ריבונו של עולם! דורכים לי על האף, ואני לא נושם... מזמור לתודה.... שמע... ישראל...."

הענקנו את הציור להוריו היקרים, שהתרגשו עד דמעות.
האחים אלחדד זל- איור דיוקנאות הודיה בושארי.JPG

הבחור אלי כהן ז''ל:

הדיוקן הזה שונה מקודמיו,

כי הוא נעשה בשיתוף עם אימו היקרה של אלי ז''ל, שהייתה שותפה פעילה לאורך כל התהליך.

נסעתי במיוחד למירי אימו של אלי להעניק לה את הציור,

והיא בהתרגשות גדולה קיבלה אותי,

זכיתי לשמוע סיפורים יוצאי דופן על נער שהיה שקט וביישן, אבל מלא בכח רצון ואהבת תורה.

יזם לבדו סיום ש"ס לכל תלמידי הישיבה בה למד,

היה מתקשר בתקופת הקורונה לחבריו להזכיר להם ללמוד ומדרבן אותם בחיוך ובלב חם.

לאורך כל הלימוד הוא הבטיח להם סיום ש"ס גדול עם 3 מנות,

וכך היה, הוא עמד במילתו, דאג לתרומות, דאג לצלם ועיצוב פרחים תזמורת וקייטרינג,

ועשה להם סיום ש"ס מפואר עם רבני העיר.

אלי בסיום.JPG

הציור שלי צוייר מהתמונה שלו בסיום ☝ולכן היא התמונה שבחרה אימו,

זה אלי שלה בתפארתו מקבל אות כבוד על יוזמה של נער בגיל העשרה שבחר את כל המרץ להוציא על לימוד התורה הקדושה.

זמן מה לפני מותו הוא דאג לבקש מחבר אחר שימשיך את הסבב השני שהוא יזם לישיבה הקטנה,

כאילו הרגיש שהוא מתבקש לישיבתו של רבי שמעון בר יוחאי…

אלי כהן זל מקדושי מירון -איור דיוקנאות הודיה בושארי.JPG


הצלחתי לתעד את תהליך העבודה שלקח למעלה מ-10 שעות

צמצמתי לסרטון קצרצר ממש טעימה לתת סופסוף הצצה לעבודה הרבה שמאחורי הדיוקנים שלי,

מלבד הפן הרגשי שעליו כמה שאכתוב, ואנסה לתאר מה זה לאייר ילד שהלך בצורה כ"כ טראגית, כמה דמעות וכמה כאב.


איור דיוקן של אלי כהן ז''ל מקדושי הרוגי מירון

והלוואי ויהיו מליצי יושר בעדינו להחיש גאולתנו ברחמים!
ת.נ.צ.ב.ה


לכתבה המלאה שפורסמה בעיתון "משפחה" ב30 לאסון מירון
כולכם בטח זוכרים את המושג 'ווימפל'. אבל בשביל מי קצת שכח אני מצרף קישור לקודמים שפירסמתי כאן, שם היה גם הסבר מפורט בנושא.

וכעת אצרף בזאת כמה עבודות מהחודשים האחרונים, בכמה סגנונות שונים.
1 - אפרים.jpg2 - י''ג בתמוז.jpg3 - ובמעש''ט.jpg4 - ויזכה.jpg5 - אמן סלה.jpg
סיכום?
קשה לסכם דרך כזאת ארוכה ומלאה, אבל אשתדל לתמצת:

הכל התחיל בחודש סיוון (בערך..?) כשהתחילו לעבוד על ה'קעמפ' בעבור השלוחים הצעירים.

'קעמפ' באידיש זה "מחנה קיץ". אלה שבועיים ב'בין הזמנים' שבהם מגיעים ילדים מכל קצוות הארץ (חלק גם מחו"ל) כדי לחוות חוויות אדירות ועוצמתיות שלא יוצא להם לחוות במשך השנה. ובצורה יותר ספציפית לקעמפ שלנו - קעמפ השלוחים הצעירים - שמיועד במיוחד לילדים של שלוחי חב"ד שבמשך השנה חלקם גרים רחוק מחברים ומשפחה, ומתמסרים לשליחות ממש. בעבורם המציאו את השבועיים האלה, שמשמשים כטעינה של תוכן וכיף כדי שיוכלו לצלוח עוד שנה מאתגרת של שליחות

כחלק מצוות הקעמפ כבר כמה שנים, נרתמתי מיד לעבודה במגוון צורות, הן בכתיבה וכמה עיצובים - וכמובן באיורים.
הנה סקירה על האיורים המשמעותיים שאני יכול לפרסם מתוך הפרויקט ה'באמת ענק' הזה:

את הקעמפ השנה ליווה ילד חמוד, ג'ינג'י מנומש בן 11 - בשם בנצי.
הוא הופיע בקעמפ בצורות שונות, החל מבובה מתנפחת בגובה 3 מטררים, עד לאנימציות בסרטונים, דפי קומיקסים יומיים, קאפות ענקיות ואיורים נלווים לחוברת הלימודים המושקעת.

זה האיור שיצרתי (ללא שום הנחיות ספציפיות - חשוב לציין) בשביל הבובה:
בנצי - דמות מתנפחת.png
וזו הבובה המנופחת, מוכנה כבר לקבל את הילדים:
IMG-20240926-WA03064.jpg
(רווח נקי לעוקבים האדוקים שלי - דיוקן עצמי מושקע... :giggle: )

אלה הקאפות שניצבו בשטח הקעמפ (1.80x70):
IMG-20240926-WA0304.jpg

שמים לב לזאת השמאלית למטה?
על הקאפה הזאת תלינו מידי יום את נושאי הלימודים של אותו היום (מותג לכל פרק?! נגיע לזה בהמשך).
נושא הלימודים השנה היה 'עשרת המבצעים' שהרבי ייסד במשך השנים, לחיזוק היהדות בעם ישראל.
ככה זה היה נראה:
IMG-20240926-WA0299.jpg

אגב, נושא הקעמפ - באופן כללי - היה "אייננעמען די וועלט" (לכבוש \ כובשים את העולם), כלשונו של הרבי לשלוחים ולחסידים בהזדמנויות שונות.
ובפינה הימנית למעלה (בתמונה הקודמת) תוכלו לראות את בנצי מכריז את 'נושא השנה' בתשוקה רבה.

ואפרופו לימודים - הנה חלק מהאיורים שלי ליוו את חוברת הלימודים המושקעת שהייתה לנו השנה:
IMG-20240926-WA0302.jpg

אז נכון, החוברת יפה ומושקעת, אבל איך נוכל להלהיב את הילדים לפתוח אותה ולשקוע בתוכה?
שאלה טובה!
בדיוק למטרה הזו יצרתי דף קומיקס קטן לכל יום (בכיכובו של בנצי, כמובן) שנגמר בשאלה מסקרנת. והתשובה...
נו, אפשר כבר לנחש איפה היא נמצאת...
ברור! בחוברת הלימודים!
בפרקים שלומדים באותו היום!

סקרנתי אתכם?
הנה הקומיקסים:
שקופית2.JPG

שקופית1.JPG
IMG-20240926-WA0297.jpg

נו, הצלחתם לענות על כל השאלות?
לא פשוט, אה?
ברוך ה' השנה החוברת הייתה מעניינת ומגוונת מאוד, ושילבה בתוכה תחומים שונים - הלכה, גמרא, חסידות ועוד, כשהכל מונגש ומוסבר לרמתם של הילדים.

ואם כבר נכנסנו לתכנית הלימודים, הנה מותגי הפרקים ומותג נושא השנה שהזכרנו מקודם:

לימודים.jpg
נו, מצליחים לזהות את עשרת המבצעים?
נראה אתכם בתגובות... ;)
לוגו נושא רקע לבן.png
ולקינוח, בנצי אחרון באנימציה. הוא מיועד לסרטונים בעבור ההורים, שהוצפו בתוכן ותמונות מהקעמפ, מתחילתו ועד סופו.
אנימציה 2.gif

תודה רבה שהגעתם עד כאן, ושחוויתם יחד איתי את המסע המרגש הזה, הפרויקט העצום הזה,
שאמנם חלק ממנו נשאר חבוי מאחורי הקלעים או מתחת לשטיח,
אבל הרבה ממנו בהחלט יישאר לעד - בליבי.

תודה
זוכרים את האשכול הזה?


ובכן, זה היה אשכול מגרה ממש ולא הייתי יכול להשאיר אותו ככה,
הייתי חייב לנסות גם כן

אז קבלו את הדיוקנאות!---
IMG_0394.pngIMG_0396.pngIMG_0392.pngIMG_0390.png

אמנם זה לא מתקרב לרמה של @מציירת לילדים אבל עדיין היה כיף...

אבל אז
הרגשתי שחסר משהו....

-שיטת העבודה פה היתה להעתיק תמונה על תמונה את הדמות, ואז להצליל אותה מהעתקה כלומר לפי העין.
ובאמת עם כל ציור וציור היכולת שלכם משתפרת, הטכניקה, תפיסת העין- נסו בעצמכם!

א בל
מה עם מיומנויות הקריקטורה????
המיומנות לתפוס את המאפיינים המודגשים והבולטים בדמות ולהקצין אותם,
זה החלק הכי כיף!
אני חייב לשלב! אי אפשר לוותר על זה!

אז קבלו את גירסת הקריקטורה---
IMG_0391.pngIMG_0395.png

(יש עוד כמה שלא הספקתי
אעלה בהמשך אם יהיה ביקוש)

תהנו!
חזרתי היום (רביעי) מהאזכרה של אושר ומיכאל וקנין הי''ד שנרצחו במסיבה ברעים.
הענקתי את הציור שלי לאמא היקרה שפרצה בבכי עם כל הסובבים,
גם אני לא הצלחתי לעצור את הדמעות...
אושר ומיכאל וקנין היד -איור דיוקנאות הודיה בושארי.JPG
מתוך הסיפורים והתמונות שנחשפתי אליהם,
סיפורה נגע לליבי מאד, ולכן בחרתי לאייר כמחוות נחמה קטנה ממני, את יקיריה...

היא חיכתה שנים ארוכות לזכות להיות אמא, ולפני 35 שנה נולדו לה זוג תאומים,
אושר ומיכאל הי''ד
שנרצחו על היותם יהודים בארץ ישראל, והיא נשארה לבדה בעולם....
מי יקרא לי אמא??? היא שואלת............
והלב שלי שכבר שבור לרסיסים.... מתחנן לבורא עולם:
"תגאל אותנו אבא, בבקשה, תחזיר לה אותם, תחזיר את כולם.... אנא..... גאולת עולם!!!"

***
זה הציור הראשון שציירתי בתחושות מעורבות ועצב תהומי,
ימים של מלחמה וצער, ימים של חורבן וגלות,
רשימת הנופלים הארוכה, הפנים היפות של צעירים לנצח...
כאב בלתי נתפס של כ''כ המון משפחות...

הרכבתי את הציור מכמה תמונות, אלה חלק מהם,

וקנין תמונות.JPG
לקח לי זמן להבדיל ביניהם, עד שבת משפחה נחלצה לעזרתי: לאושר יש צלקת בשפם.
בחרתי להוסיף להם תפילין על הראש, הסמל שלנו כיהודים, בגאווה מול כל הקמים עלינו לכלותינו,
@רעותה התנדבה ליצור לי את הטיפוגרפיה היפיפיה של המילים "שמע ישראל"
ו@שרוליק לפקוביץ אישר לי להשתמש בכינור מרטיט הלבבות שניגן,
עבור הסרטון הקצר עם טעימה מהתהליך הארוך...



בתפילה לימים של שקט ונחמה
''ומחה ה' דמעה מעל כל פנים''

IMG_5815.JPG
רחל וקנין איבדה את שני הילדים שלה, אושר ומיכאל הי"ד. התאומים שנולדו יחד גם נרצחו יחד בפסטיבל ברעים. "היפים שלי הלכו לי, הלכו לי. מההתחלה הם היו שניים שהם אחד. הם נתנו שמחה לכולם".

אושר ומיכאל הם בניה היחידים של רחל, שהיו רגילים להיות תמיד יחדיו. "התפללתי לאלוהים שיהיו לי ילדים, שיקראו לי 'אימא', עכשיו מי יקרא לי 'אימא'? הילדים שלי הלכו, אף אחד לא יחזיר לי אותם. אף אחד לא יחזיר לי אותם".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה