היי כולם, חנוכה שמח -
כמו תמיד, את המהלך בקצרה.
*******
רשת האינטרנט הישראלית מפוצצת בבשורה פוליטית חדשה: אולג פטרושקה לראשות הממשלה.
אולג, כדמות, מגלם אוליגרך רוסי מפוקפק. ידיד אישי של וולדימיר פוטין, חבר הקליקה שהשתלטה על סיר הקניידלאך שנותר אחר הקומוניזם שהתפרק, איש סתרים שרוצה לכבוש את ישראל.
רוסי כמו רוסי, אמירות קשיחות ואמיצות: משכורת חודשית ליחיד 2000 דולר. זבנג באיראנים וגמרנו. זבנג בגיוס בני הישיבות וגמרנו. חלאס מס הכנסה, ו-4 שקל ליטר דלק.
הכל כאמור בשפה פוליטיקאית מושלמת. "הוא התלבט קודם לכן מאד" "המשפחה שלי לא רצתה" "אולג לא צריך ישראל, ישראל צריכה אולג" "אולג מבטיח, אולג לא שוכחת!" (כך במקור). הבאנר הכניס את הגולשים לאתר שמעוצב בגוונים של מפלגות המרכז-שמאל, וכלל בתוכו הצהרות לוחמניות, קישורים ליוטיוב, לפייסבוק, לטוויטר, ולכל כלי המלחמה הדיגיטליים של הפוליטיקאים של 2013. ואפילו נקודה אדומה מנדטורית לא נשכחה לדבוק בלוגו של אולג.
שכחתי. היה גם ביקור מתוקשר בשוק מחנה יהודה, ואת הכותל המערבי לא פיספס הבחור. לא נשכח כמובן ראיון מתלהם לשומקום, והדלקת נר חנוכה ב'מטה הבחירות המרכזי' של התנועה של 'רק פטרושקה יעשה כאן סדר'...
כמובן חוץ מכמה גולשים שמשוחים בשמן-נאיביות-כתית, רובם הבינו שמדובר בהבטחות הזויות, וכולם חיטטו וניסו להבין מי עומד מאחורי הקמפיין ההזוי הזה. קפיץ הסקרנות שלי עצמי אני חייב לציין נדרך ברמות על.
ההצלחה הויראלית היתה מדהימה. בכל מקום דיברו על זה. הישראלים הסקרנים הפכו כל אבן כדי להבין איזו מפלגה משתמשת בטיזר מוצלח שכזה, ואפילו כאן בפרוג עלה אשכול בנושא וזכה כמה שעות להגיע למקום שלישי בתוצאות חיפוש המילים 'אולג פטרושקה'.
***********
לבסוף התברר כי מאחורי המהלך הזה עומדת ועדת מידרוג הגלישה הישראלית.
מה זו ועדת המידרוג? זו ועדה שתפקידה לווסת את האינטרנט הישראלי, לדאוג שלא יקפצו לנו באנרים מעפנים, וגם, להסיט את מפרסמי ישראל לכיוון האינטרנט והדיגיטל.
בתכל'ס, הם רצו להראות למשרדי הפרסום ולמנהלי המותגים שאין צורך להגיע לריצ' גבוה (חשיפה) דווקא דרך הכלים המסורתיים, אלא ניתן לעשות זאת בפרוטות באמצעות האינטרנט.
לדבריהם, הם השקיעו 700,000 ש"ח וירטואליים בכל הקמפיין (תרומת הפורטלים הגדולים, שרוצים בכל מאודם להסיט אליהם תקציבים) ולפי המדדים הם הגיעו לתוצאות שיא: 34% מהישראלים מכירים את המותג. 45% מהישראלים נחשפו לקמפיין. ו-66% הכירו את המותג. (אגב, זה קשקוש, איציק כהן הישראלי-2013 מתבייש לענות על שאלה 'אני לא מכיר', אז אפשר לקחת את הנתון האחרון בעירבון מוגבל)
אז, כעת הם אומרים במסר ברור: ראיתם איך אפשר להגיע לחשיפה כזו באינטרנט? אז מה אתם מחפשים שם בטלוויזיה ובעיתונות? כלך לכם אצל האינטרנט!
(ואגב, ליבי ליבי על דורי בן-ישראל קריו - עורך בלוג ה'מיזבלה' החילוני, שנתקל בקיר אטום אחרי איתור כתובות האי פי של האתר, ואחרי אין-ספור ניסיונות לגלות את העומדים מאחוריו.
את זעמו הוא שפך לבסוף בפוסט נוקמני על כך ששני אתרים הזכירו את הנושא כתוכן, מבלי להזכיר שהם יודעים במה מדובר והכתבה הפכה להיות שיווקית)
*****
מה כעת?
את המהלך הזה תכננו במשרד פרסום דיגיטל. לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל מדובר לגמרי במהלך דפקט.
ולמה? כי אין שום רלוונט בין מסר הטיזר ובין התוצאה (ואם זה מזכיר למישהו משהו, נכון). נכון, להלכה דיברת מעט שטויות, כל המדינה דיברה עליך. אבל למעשה, המסר שרצית להעביר רחוקקקק וכל-כך לא מתקשר עם כל האימפקט האדיר של הטיזר.
כולנו ציפינו לראות איך לבסוף אולג אומר לכולנו: 'תראו, אני לא באמת יכול לשנות הכל, אבל ביבי/ציפי/יאיר/שלי יצליחו לשנות'.
הייתי מצפה לראות איך מדובר בקמפיין של שס נגד לפיד: 'תראו מי מדבר שטויות כל-כך בקצב'.
אולי מרצ תגיד על עצמה: 'לא יודעים כמה אפשר לעשות, אבל אנחנו לפחות משתדלים'.
כל זה היה רלוונטי, מפני שהמסרים שהוא האכיל אותנו היו כל-כך מתוקים ואכילים, עד כדי שאחד הטוקבקים הגיב: 'אני מאד אתאכזב אם הקמפיין הזה לא יהיה למועמד שאני תכננתי להצביע עבורו'. אגב, הוא היטיב להגדיר תחושה של רוב הגולשים, לענ"ד.
אבל למען השם, כל-כך רחוק! יוצרים ברייה משונה כזו, הפקה, משחק, תסריט, הקמת אתר, ערוצי יוטיוב, פייסבוק, שוק מחנה יהודה, הכותל המערבי, מטה, הדפסות, מסרים מתלהמים, כל זה בשביל לייצר באז ועוד לספר אחר שזה בגלל הבאנרים?
*****
בעצם, לימוד זכות אולי.
אם, נניח, מצב הדיגיטל הפוליטי בישראל היה מנומנם. נגיד שרוב הפוליטיקאים היו נשארים בטלוויזיה ועל האוטובוסים ולא אוחזים במיקרופון הדיגיטל, אז היה הזדמנות להוכיח להם: תראו איך קמפיין דיגיטלי למועמד פוליטי יכול לעבוד יופי. ואז זה היה רלוונט בגלל ימי הבחירות, בגלל ההתנהגות שלו וקלות העברת המסרים שלו.
אבל שמנהל מותג בתנובה ישתכנע כעת שהאינטרנט זו זירה עבורו? חלש חלש.
חנוכה שמח
ו... אולג, מחכים לך בפעם הבאה.