קהילת הפרסום והקופירייטינג

פורום קהילת פרסומאים וקופירייטרים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהלי הפורום: hershy sh, גבריאל פ.
להצטרפות לקהילת הפרסום, הקש כאן

פרסום וקופירייטינג >> תוכן מקצועי

הפקות דפוס

כל מה שקשור להפקות דפוס, הוצאת ספרים לאור וכדו'.
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
שוב שבוע טוב

א) בנוגע לאשכול הקודם ותגובת ידידנו המוכשר ר' הלל/מוטי נאה.

לא חשבתי שמערב שבת ועד מוצ"ש התגובה שלי תעורר סערה כ"כ, וגם לא ממש התכוונתי לכך.

מראש אדגיש, שמעיון בתיק העבודות שלך ניכר שהנך מקצוען ומבין עניין, אני מצדיע לגמרי על היוזמה והתעוזה לגשת לקמפיינים מרענננים כאלו - דבריי דלקמן יכוונו רק לקמפיין הנקודתי הזה ותו לא.


מכיוון שמדובר בבימה לימודית ייחודית, והמכשלה הזו יכולה לגרום לפרחי קרייאטיב לאמצה בחום, אזי אני מוצא לעצמי לחגור חרב על ירך ולהדוף את טענותיך אחת לאחת. ומראש אבקש סליחתך ר' הלל/מוטי.


ב) נתחיל בנתונים. העובדות הינן פשוטות מאד: הבידול העיקרי של מנטה בייגל מהמתחרות שלה, כשנתפוס אותה בטוסט הלוהט - הטעם.

המיקום שלה לא 'אי-אי-אי', המחירים לא זולים במיוחד (ובצדק), וגם אפשרויות הישיבה מצומצמות למדי.

מה שבגדול גורם לה להיות שונה ממתחרותיה, זה היותה טוסטייה מפנקת במיוחד. מגרדים את הארנק, ומקבלים טוסט פיקנטי ועסיסי.

אי לכך, על הפרסום בעיקר לתמוך במסר הזה: מדובר במסעדה ששווה לכם להגיע מכל העיר, להמתין שעה בתור - העיקר לפנק את עצמכם.

ג) עד לפני תקופה עשיתם את זה מעולה. הקונפסט רכב על תובנות כמו סיבות 'מגיע לי את הפינוק של מנטה בייגל מסיבה כלשהיא', ועוד כהנה וכהנה, וכך מיקמתם את עצמכם כפינוק האולטמטיבי של קשיי החיים של בני ברק.


זה שירת היטב את התדמית שלכם. וכמובן שלטווח הארוך הוא היטיב עשרת מונים עם פרסום מחירתי של פיצה בשקל.

(לאחרונה חרגתם והחלפתם מסר בכל שבוע - זה הזכיר לי את השיפוצניק שמוכר אמינות+זריזות+24 שעות+מחיר)

ד) מה קרה כעת? כדבריך יצאת בפרסום חד פעמי, תקופתי חריג וענק.

ישנם 2 סיבות שאמורות לתקצב פרסום חד פעמי ענק.
1 - אם החלטתם שמי שמכיר כבר את המסעדה כבר אין צורך לשכנע אותו (הסדרה הקבועה מפמפמת את זה בסדר גמור), ואתם רוצים לצאת במסע פרסום שייצר בולטות וזכירות לאלו שלא מכירים אותה.
2 - צעד שיווקי להביא קונים עכשיו.

(יש עוד כמה סיבות, פתיחת סניף וכו', אבל אלו שהזכרתי מתאימות למצבה הנוכחי של המסעדה, והשאר לא רלוונטית כרגע)

ה) איך מייצרים קמפיין לחדירה לקהל יעד חדש? מה הבעיה - עושים טייק אוף למודעה הפרובוקטיבית האולטמטיבית - הסרת כשרות, והנה אין לך רכלן בבעלזע מקווה שלא ישוחח על 'מנטה בייגל'...

וכאן בעצם אתה טוען שבגדול: אנשים יודעים שלפעמים, צריך לצאת קצת מגבולות ה'מותר' כדי להתפרסם.

נכון מאד. כולם יסלחו לך על שובבותך - אל דאגה. יש לי הצעה יותר מפתה בשבילך. ובהרבה פחות כסף.

קח מחר את נחמן הקברן של בני ברק (לירושלמים שבפורום: 'קלצקין'), יסע עם רכבו ברחובות בני ברק, ויכריז בניגון מוכר של 'תורה תורה חגרי שק', על מעלותיה של מנטה בייגל. זה פרובוטקטיבי פי אלף, במיחד בימים אלו שכל רמקול כזה מקפיץ את בני התורה והחסידות וד"ל... מבטיח לך תצטרך להביא מאבטחים למסעדה בימים שאחרי הרמקול מרוב עומס קליינטים.

לא ולא! זו לא הדרך! תפקידך כאיש קרייאטיב לקחת את המסר הרלוונטי לקמפיין, לשבת שלושה ימים ושלושה לילות במקלחת עד שהרעיון הגדול יבצבץ מהטוש - לאמר, באמצעות פעולה כזו וכזו, שתביע את המסר המדוייק אכיר את המסעדה לאלו שלא הרגישו בה. אני מתעצל לחשוב על דרך לעשות את זה, אבל ניחונת במוח יצירתי מספיק קודח, אז קדימה.

ה) הנה 'פעמית סטור', שפתחה סניף בבני ברק. 'מקאן אריקסון' פרסו שטיח חד-פעמי כחול לאורך המדרכה ברחוב רבי עקיבא - וכך המסר היה: אנחנו שולטים על זירת החד-פעמי! (כל העיר דיברה עליהם והם ממש לא התבזו, להיפך!)

עלית (בולטון פוטנציאל) רצו לפמפם על הקפה שלהם, וחילקו למשכימי קום של בני ברק שקיקי קפה בשעה שעדיין הירקרוקת דבוקה לעפעפיהם. זה רלוונטי. זה בלתי-צפוי. זה מושלם!

ו) ואז הנך מסביר, שהפרסום לא הסיט את המסר המרכזי של המסעדה.

קשה לי להאמין שמנטה בייגל מסתייעת בחברת סקרים בכדי לבדוק את ההשלכות של פרסום כזה על השאלה 'כיצד מצטיירת ברוחך מסעדת מנטה בייגל'. (אם היתה השאלה על 'מודעות נעזרת' ו'שאינה נעזרת' אני מאמין שהמד היה קופץ בגדול אחרי הפרסום)

ואני משער גם שהקהל לא מפסיק לצבוא על שערי המסעדה, ובצדק. מסע הפרסום קצת הקפיץ אותה מעלה בזכרון. אבל שוב, מטרת הפרסום הרי היתה על מנת להציג אותו לקהל חדש (או לסיבה השניה), אך הקהל החדש הזה ממש לא השתכנע מהטקסט העכור שאכן כצעקתה. הנוסח נשמע חובבני ולא אמין בעליל (דבר שנעשה כמובן בכוונה, ולא מכתיבה חלשה שלך). הנחשף לפרסום לראשונה אומר לעצמו: נו, הוא צווח לי באוזן, שיירגע.

מלבד זאת, שהעלייה הנקודתית במכירות בימים אלו, ככל הנראה הכניסה הרבה פחות מהאלפים שהוצאו על הקמפיין.

ז) ואם מטרת מסע הפרסום היתה למטרת מכירה עכשיו - וכצעד שיווקי, הוא יכול היה להיות בצורה הרבה יותר מכובדת. 'ספר המחסלים' של פלדהיים, מבצעים, הנחות, מתנות וכו' ושאר הכלים הידועים. ממש לא ריקוד בכיכר העיר.

(הגם שצעד כזה לא אמור לתרום מאום ל'מנטה בייגל'. אולי בערב פסח מומלץ ורצוי)

ז) צא ולמד ממסעי הפרסום של ועדות הצדקה.

הללו לאורך כל השנה מפמפמים כל אחת על גדלותה, אמינותה, וחשיבותה. מה שגורם לכל מי שנתקע במעלית יותר מעשרים שניות להתקשר לארגון האחרון שהוא ראה למול עיניו, או לארגון שהיטיב לשכנעו על עוצמת 'המופתים' שלו.

לזה ייקרא פרסום תדמיתי. 'אני הארגון שכשתצטרך ישועה - אצלי הכל. ישועות פק"מ עם ערבות בנקאית' וכו' וכו'.

והנה הפרסום המכירתי: לכל ארגון יש פעם אחת בשנה 'תאריך-מחץ', בו הוא מרכז את המאמצים לשכנע לתרום לו עכשיו (מכירתי). הוה אומר, לגרום למי שלא תכנן כלל לתרום כסף ביום הזה - לפתוח את הארנק ולהעביר את מספר האשראי לטלפנייה הקורסת במוקד. (קופת העיר כמשל בשעה התשיעית, הידברות בהגרלה, עזר מציון מכירה סינית וכו')

כשבועיים לפני יום השעה התשיעית של קופת העיר, כל הריכוזים החרדיים מפוצצים בפרסומים על ההזדמנות החד-פעמית הנדירה שעומדת לחלוף, ואבוי למי שיפספס אותה, ובלחץ מטורף הם הופים את היום הזה ליום ההכנסות הגדול ביותר במשך השנה (מלבד פורים).

הם עושים זאת לא כצעד תדמיתי, אלא כאמצעי להגדלת הקופה בהון ענק נוסף 'מהצד'.


ח) שני הטיעונים ש'אנשים לא כל כך חכמים להבין אווירות בפרסום', וכן ש'כלי המדיה אינו משפיע על המסר הפרסומי', אני לא טורח אפילו להכחיש. זה ויכוח עם כללים עתיקים עוד מימות אוגליבי.

ט) בכל אופן, חשוב לי להדגיש, שהתעוזה הזו להפיק דברים שונים מוכיחה שהנך ניחון בגנים של איש קרייאטיב מוצלח (דבר שלצערי הרב לא ממש ניחונתי בו, ואיני מתיימר גם - גם תיק העבודות שלך הוא מיוחד במינו!), ואזי אני מייעץ לך לדרוך מספר חודשים בין כותלי 'הבצפר' של איתן דובקין בכדי לקבל עוד כמה תובנות על ניהול הפרסום וליישמם בהצלחה.

סליחה על האריכות והטרחנות אבל לא נורא.

שבוע טוב - אלי
מבט חטוף בשעון מגלה לי שהשעה כבר 20:30. בחישוב מהיר זה אומר שאני מבלה מזה מחצית שעה בריצות בין המטבח למלאכים שלי.
אמא! תכסי אותי!
אמא! מים! אם מפלס הכנרת ממשיך לרדת זה רק בגלל מיליוני הילדים שמבקשים מים בדיוק שנייה לאחר שראשם נוגע בכרית.
אימא נפל לי הדובי!
אימא הוא מפריע לי לישון!
אמא!!!.....
אני מתנשפת קלות מן הריצות החוזרות.
שתי דקות של שקט מבשרות לי שטקס ההשכבה היומי תם.
בטני המקרקרת מזכירה לי שדילגתי על ארוחת הצהרים היום ואף לבעלי היקר לא מחכה אף ארוחת ערב.
מבטי נודד סביב סביב כשאני תרה אחר רעיון לבישול מהיר טעים ומזין.
אני מפנה את השיש. את הסירים המלוכלכים אני ממלאה במים ומניחה באלגנטיות על הגז.
בכיור שהתפנה אני מערימה בערימות מסודרות את הכלים.
מעבירה טאטוא, ניגוב והכול נראה מבריק.
אם אין לך זמן לבשל, אני נזכרת פתאום בקולה של צילה דודתי היקרה, ובעלך בדרך הביתה, קצצי בצל וטגני אותו, הריח שהוא יפיץ כבר יעורר את התיאבון.
היא צחקה את צחוקה המתגלגל והוסיפה: לא חשוב אם אח"כ תשקשקי על הבצל חביתה, הריח כבר יעשה את שלו.
הסתכלתי עליה אז – כלה טרייה ומרוגשת בעיניים תמהות. אני? אקבל את בעלי לעתיד בבצל מטוגן? לבעלי תחכה ארוחת גורמה בעלת שלוש מנות לפחות טרייה וחמה ערב ערב!
עכשיו זה אקטואלי, אני מחייכת לעצמי , מודה לדודה צילה וקוצצת בצל במרץ.
הריח ממלא את האוויר ואני זורקת רצועות גמבה למחבת, כמה חתיכות גבינה קשה שמצאתי במקרר ומקשקשת על הכול ביצה.
אני שומעת את הרכב נעצר בחניית הבית, ואת הצעדים המוכרים במדרגות וחותכת במהירות טילים סלט.
"ערב טוב איזה ריח".
זה הגבר שלי, הרעב.
הוא נכנס למטבח מרחרח והולך להציץ בסירים ,לא! לא! לא! זה לא שם! אני אומרת בחדות לפני שיספיק להציץ, אה.. תשאיר את הסירים.
אז מה הכנת?
בהברקה של רגע אני עונה בדרמטיות: הכנתילך אומלט ים תיכוני עם פלפלים קלויים ונגיעות גבינה צרובות וזה מוגש עם סלט הבית.
ממ נשמע טעים! הוא פולט בהערכה...
רגיל או ג'פטה? אני שואלת בדרך למקפיא להוציא לחם פרוס.
לאחר שהוא מקנח בשוקולטה שוויצרית (חלב חם על מקופלת פשוטה) הוא שואל: "להשאיר לך טיפ"?
"כן", אני בפשטות, "קצת כלים".
לתדהמתו - אני מעבירה ארבעה סירים גדולים גדושים במים עכורים מהגז לכיור שמט ליפול.
להפתעתי – הוא לא בורח גם לא נרדם אלא מפשיל שרוולים ואומר לי "מגיע לך אחרי כל מה שהשקעת בשבילי הערב".
הבלעתי חיוך ויצאתי אל החשכה, בידי שקית אשפה.
בדרך לפח עלתה בראשי המחשבה שבעצם כל החיים שלנו זה שיווק.
איך שנציג את הדברים כך הם יתקבלו.
מעתה לא אומר לילדים עוד קציצות – אלא עוגיות בשריות.
במקום מקלחות –בריכה.
לא עוד זלילת עוגות כל אחה"צ כי אם מנוחת תה ועוגה
במקום להגיד שאני עקרת בית אומר שאני מנהלת לוגיסטית ראשית של בית חם לילדים רכים, בשעת הצורך אני פסיכולוגית רופאה להטוטנית ושפית.
בינינו זה מה שאני לא?
הכל עניין של שיווק.


.
העיתונות החרדית מלאה תמיד במודעות פרסום ממשרדים שונים, פעם מדובר במוצר ניקיון ופעם בחטיף חדש, במודעות הסטנדרטיים דומני שצריך להתייגע בכדי להגיע ל'נקודה החרדית' שבתוכה, לרוב הרעיונות זהים לאלו המתפרסמים בעיתונות הכללית.

האתגר והמבחן של פרסומאי חרדי, הוא בפרסום של מוצר חרדי נטו כדוגמת 'ספרי קודש' וכדו', במבחן הזה חושבני ש'נוחעם' עוקף ומעפיל על כל המשרדים החרדים המובילים.

מה שהביא אותי למסקנה הזו, הוא סדרת הקמפיינים האחרונים שלו כדוגמת: תפילין - 'עטרת תפילין' – טור 'שירת דבורה' – תהלים הוצאת גפן. חומש 'רש"י כפשוטו' [שאגב היתה הצלחה מרשימה במיוחד במכירות לאחר השקת הקמפיין] מה שראינו הוא הבנה עמוקה במוצר ובדרכים להחדיר אותו לציבור הפוטנציאלי, כשאני מנסה לחשוב האם אי מי מהקופירייטרים במשרדים המובילים הי' מבריק אי פעם בסלוגנים 'טאטע, אהבתיך.' – 'לפתע, דמעתי.' התשובה היא שאין סבירות כזו, [והסיבות לכך, מצריך מאמר נפרד..] וכמו"כ הרעיונות הוויזואליים בשילוב המסרים בסדרת הפרסומות של טור שירת דבורה, וכמו"כ הקמפיין המוצלח של 'עטרת תפילין'.

וכמובן שא"א שלא להכליל את הקמפיין המבריק והממוקד של 'מקסי הלט', וכו', שגם בהם רואים חיבור מוצלח לקורא החרדי.

השורה התחתונה שניכר במודעות שלו שזה מדבר ומיועד ל'חרדי'.
אז גם אתם מסכימים איתי שבענין הזה 'אין לו מתחרים' - - ?
במקביל לצמיחתו של אשכול החידון.
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=95206
אני פותחת פה אשכול פתרונות. כל החידונאים האחרים מוזמנים לחשוף כאן את הצפונות...

והעץ היה מאושר, וגם האדם.
הפתרון:
עץ הוא ארז.
ליבער זה אוהב באידיש.
מן זה איש.
ארז ליברמן.

זוג יונים
יונה יונה


ניק, קפד ראשו, ושים אות אחרת. הבא בן אנוש. והרי לך 2 ניקים פעילים.
הפתרון:
ניק עם אות מוחלפת במקום נ' דיק הבא בן אנוש-מן
והרי 2 ניקים פעילים: מיסדי האתר, משפ' דיקמן.

המקצוען מן העירה.
הפתרון: גרפיקנער

נכנס בזמן שנקבע לו.
פתרון: קול התור

מטפס הרים
ע"ש הפסוק:"מי יעלה בהר ה'... נקי כפיים"
הפתרון:נקי כפיים.

צילה נאה
פתרון:אילנית

מושג נפוץ בפורום, קפד חלקו! הוסף לו והבא את הכרטיס הממוספר המאשר כניסתך. ואם אין...
המושג הנפוץ בפורום (שבו מתפרסם החידון-פרסום) הוא-מותג, קפד חלקו ,נותר-תג
הוסף לו והבא את הכרטיס הממוספר המאשר כניסתך.
כרטיס-שהוא במילה אחרת תג
ממוספר-, מי שאין לו קוד התקנה של תוכנת תג אינו יכול להיכנס לפרום זה.
בקיצור מדובר בפורום תג.

רצוי בסוכה ומשמח בכל דבר מצווה.
פתרון:נוי

ניק המתגורר בבית פרימטיבי, הוסף למילה השנייה של שמו חרך הצצה מבעד לדף או לבד.(מושג בכתיב חסר)
בית פרימיטיבי הוא אוהל, על יעקב אבינו כתוב, איש תם יושב אוהלים,
לקחנו את ה'תם', הוספנו אות ניקוד-חיריק,
חרך הצצה מדף או בד-חור
הפתרון: תמחור.


הבורא, מקום להכריע בויכוח עם לקוחות בשינוי סדר אותיות, עבור!

אחד משמות הבורא-ה'
מקום להכריע בויכוח עם לקוחות-בהי"ד
בשינוי סדר אותיות-הדיב
עבור!-רות!-מניסיוננו בספרי פעולה ודומיהם הבלש עם הכיפה אמר את הסיסמא הסודית בכניסה למערת ה...
בקיצור: הידברות

מוסרת את הסימנים, ראויה לכל חיבה, בדילוג של כמה דורות –מנהיג.
פתרון: רחלי דוד

אביחיל
הפתרון: דוד מרדכי
לכבוד ראש חודש אדר (ולכבוד העובדה שאני עורכת עם חברה סופרת, בעבודה עיתון מקסים לקראת פורים הבעל"ט) עלו לי כמה רעיונות נחמדים לחידות על שמותיהם של "ניקים" מפרוג. על מושגים מהאתר ונושאים שנידונו בתקופה האחרונה.
אחרי הכל, לא לשכוח שפורים מתקרב בקפיצות ליצן (-:>

מוזמנים לפענח ולהוסיף!
לפי התגובות הראשונות אני רואה שיש יותר מתשובה אחת לכל דבר. מומלץ לחשוב לפני שממשיכים לתגובות!

-והעץ היה מאושר, וגם האדם.

-זוג יונים

-ניק, קפד ראשו, ושים אות אחרת. הבא בן אנוש. והרי לך 2 ניקים פעילים.

-המקצוען מן העירה.

-השמועות שכל אחד נכנס בזמן שנקבע לו.

-מטפס הרים

-מושג נפוץ בפורום, קפד חלקו! הוסף לו והבא את הכרטיס הממוספר המאשר כניסתך. ואם אין...

-צילה נאה

-רצוי בסוכה ומשמח בכל דבר מצווה.

ניק המתגורר בבית פרימטיבי, הוסף למילה השנייה של שמו חרך הצצה מבעד לדף או לבד.(מושג בכתיב חסר)

-הבורא, מקום להכריע בויכוח עם לקוחות בשינוי סדר אותיות, עבור!

-מוסרת את הסימנים, ראויה לכל חיבה, בדילוג של כמה דורות –מנהיג.

457 תגובות
קטע מתוך מאמר העורך של הניוזלטר שייצא בשבוע הבא:
...
בשבוע האחרון נחשפתי לשני פרינטים בעלי עמוד שלם של משרד הפרסום הצעיר 'נוחעם'. קודם כל זה תענוג לראות שהאיש הצעיר הזה, בן גילי וידיד ילדות, מתקדם ותופס מקום של גדולים. אבל החידוש אינו בכך, אלא בתעוזה שיש בפרסומות מבית מדרשו. בפרט כשמדובר על פרסומת למצות.


כשאני רוכש מצות עבור מו"ר אבי, דרישותיו הם הלכתיות. אלא שכאן בחר נחום להציג פן נוסף בבחירת המצות - הפריכות. בכלל, לראות פרסומת על מצות זה עידן חדש, כזה שרק איש צעיר בעל שאיפות כמו נחום יכול להמציא. התמונה של השיבר מעוררת את האימון של הלקוח, שיערותיו האפורות של גיבור התמונה מעידות על איש בוגר, עתיר ניסיון בתחומו. כמו גם יראת שמים נסוכה על פניו. ובכלליות מצאתי בפרסומת הזו הרבה סיבות טובות שמשכנעים לרכוש דווקא במאפייה זו את המצות. אם כבר לאכול קרקרים שבעה ימים, רצוי שהם יהיו פריכים.

אחרי מיץ ענבים ומצות, אני לא אתפלא אם יהיה פרסום על כרפס, איך אפשר ליחצן גוש סלרי? אני סומך על נחום שגם את זה הוא יכול לעשות...
...
שמואל

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה